פנייה למבקר המדינה בנושא הבטחת קיום אנושי בכבוד לתושבי המדינה
הגדל

בעקבות החלטת בית המשפט העליון בעתירה שהוגשה נגד הקיצוץ שנעשה בקצבאות הבטחת ההכנסה (הפחתה ממוצעת של 670 ₪, שהיא הפחתה של 31% בממוצע בשיעור הגמלאות, לכ-100,000 משפחות הזכאיות לקצבת הבטחת הכנסה שנפגעו מהקיצוץ), המהווה פגיעה באפשרות לקיום אנושי בכבוד של מקבלי הקצבה.

מתנדבי התנועה למלחמה בעוני נתקלים מידי יום במקרים המצביעים על-כך שעבור אזרחים רבים במדינה, שנקלעו למצב של מצוקה כלכלית, לא מספקת המדינה אף רשת ביטחון בסיסית המאפשרת להם קיום בכבוד. מחקרים שונים מצביעים על כך שגם בעבר, לפני הקיצוצים, האפשרות לקיום אנושי בכבוד למקבלי קצבת הבטחת הכנסה הייתה רעועה וחלקית ביותר (קישור למחקר של המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל בנושא: http://www.btl.gov.il/pirsumim/mechkar_85.pdf. הדברים נכונים עוד יותר לאחר שהביאה הממשלה שורה של תיקוני חקיקה במסגרת חוקי ההסדרים במשק המדינה, אשר הורו על שורה של קיצוצים משמעותיים בגמלאות הביטוח הלאומי (קצבאות הבטחת הכנסה, קצבאות זקנה, קצבאות ילדים ועוד), ובהטבות סוציאליות אחרות (בנושאי בריאות, תחבורה ציבורית, תשלומי ארנונה, אגרת טלוויזיה ועוד) שנועדו להבטיח קיום אנושי בכבוד.

בית המשפט העליון בהחלטתו הכיר בזכות לקיום אנושי בכבוד, כנכללת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחובתה של המדינה להבטיח "'רשת מגן' למעוטי האמצעים בחברה". עוד קבע בית המשפט העליון כי "טענתם החמורה של העותרים, כי במדינתנו חיים אנשים שכבודם נפגע, רק מפני שידם אינה משגת לקיים רמת חיים נסבלת, לא נתבררה לאשורה בעתירות אלה, וממילא גם לא נסתרה. על המשיבים לבחון טענה זו לעומקה. ככל שיש בה ממש, עליהם לפעול בהקדם למיגור התופעה בדרך חוקית כלשהי".

חובת המדינה היא לקבוע סטנדרט לקיום אנושי בכבוד כמתחייב מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולהבטיח כי מכלול הזכויות שהיא מעניקה לתושבי המדינה מבטיחות עמידה בסטנדרט שיקבע. לא ייתכן לדרוש ממשפחות ומיחידים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר קיום אנושי בכבוד לפנות לערכאות משפטיות שונות בהליכים המתמשכים שנים רבות על-מנת להוכיח שהמדינה אינה מקיימת את חובתה.

התנועה למלחמה בעוני סבורה, כי ראוי שמבקר המדינה, יבחן את קיום חובתה של המדינה לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לקבוע סטנדרט ראוי לקיום אנושי בכבוד של תושביה, ולהגשים סטנדרט זה באמצעות מכלול הזכויות שהיא מעניקה לתושביה. נקודת המבט הרחבה של מבקר המדינה בהיותו מבקר של חוקיות פעולותיהם של כלל הגורמים הרלוונטיים וסמכותו הנרחבת לקבל מידע לצורכי הביקורת מגורמים אלה, מאפשרת לו לראות את התמונה בכללותה ולבחון האם מקיימת המדינה את חובותיה החוקיות בהקשר זה.

מדיניות כלכלית כפי שנקטה הממשלה לאחרונה מחייבת לקפל בתוכה מדיניות חברתית ברורה ונאותה. מדיניות אשר תלחם במימדי העוני ההולכים וגדלים בחברה ותבטיח קיום בכבוד של תושבי המדינה. צמיחה בת קיימא במשק הישראלי מחייבת תפיסה משולבת של ההיבט הכלכלי והחברתי יחדיו.

"קיום בכבוד מגיע לפרט כזכות-יסוד, ולא מתוך רגש של אמפתיה או תפיסה מוסרית של גמילות חסדים. חברה שמותירה את ענייה לאנחות מעידה על עצמה כי אינה מכבדת את האדם באשר הוא אדם" (מתוך פסק דינו של כב' השופט לוי בבג"ץ 366/03).

עו"ד אלה אלון, מתנדבת, סגנית יו"ר התנועה למלחמה בעוני

עבור לתוכן העמוד