לוקחים ללב

אווה גראמל, גרמניה בישראל

שם: אווה גראמל

גיל: 26

אזרחות: גרמנית

עיסוק: סדונטית למדעי היהדות באוניברסיטת פוטסדאם גרמניה.

דת: נוצרית, כיום בהליכי גיור.

 הקשר הישראלי: חיה עם בן זוג ישראלי דור שני לחילופי תרבות גרמניה ישראל. בגיל 12 הצטרפה להוריה זוג מורים לשבועיים בישראל במסגרת תוכנית של קשרי תרבות עם מורים ישראלים. "גרנו שבועיים אצל משפחה ישראלית, ועד היום אנחנו בקשר עם המורה שאירחה אותנו.

 התנדבות בישראל: פעמיים. בראשונה לשלושה חודשים בארגון שק"ל (שירותים קהילתיים לבעלי צרכים מיוחדים). עבדה בעיקר עם נכים וחולי נפש. "זה היה קשה מאוד, במיוחד בלי השפה, אבל השתדלתי לעזור לצוות המקצועי ולעבוד בעיקר בעזרת ציור ותקשורת לא מילולית." בפעם השנייה התנדבה לשנה באמצעות ארגון המתנדבים האירופי "EVN – European voluntary service" והארגון הישראלי YOFI – Youth forum ashdod Israel, לעבודה בתוכנית הנתמכת על ידי האיחוד האירופי. היא עבדה עם ילדים בשכונת מצוקה באשדוד, וחיה בעיר יחד עם עוד ארבעה מתנדבים – מתנדבים מפולין, מליטא, מגרמניה, ומאוסטריה. בבית ששכר עבורם הארגון.

 המפגש עם ישראל: "כשבאים לחופשה בישראל הכול כל כך נחמד וידידותי. אתה רגוע, האנשים נחמדים. כשבאים להיות כאן זה יותר קשה. האנשים נורא אגרסיביים. בהתחלה חשבתי שכולם רבים, אחרת למה הם צורחים כל הזמן אחד על השני? אחר כך הבנתי שככה הישראלים מדברם בנוסף הגברים פה יותר שוביניסטים מאשר באירופה, אחרי הארוחה הגברים פורשים לסלון והנשים מסדרות ומנקות את השולחן."

 להיות גרמניה בישראל: "היה רק ניסיון לא נעים אחד, עם נער שאמר משהו בסגנון "כל הגרמנים המבוגרים נאצים", ושהוא לעולם לא ייסע לגרמניה, בדור של הורי, האשמה היתה המניע העיקרי לקשר. בדור שלי זה אחרת, לא מרגישה אשמה על משהו שלא עשיתי. ההיסטוריה חשובה, אבל זה לא צריך להיות הסיבה העיקרית לקשר בין גרמנים לישראלים".

 זהות אירופית: "בעיני להיות אירופית זה להיות בעלת רקע תרבותי מסוים. אבל חשוב לזכור שאין דבר כזה אירופי, ספרדים וגרמנים הם 'אירופים' אבל מאוד שונים. ישראל איפשהו באמצע, בין אירופה לעולם הערבי, עם הרבה השפעות אמריקאיות מבחינה תרבותית, אפשר לשמוע כאן גם אופרה וגם מוזיקה מזרחית וזה נהדר.

 

מה ישראל יכולה לקבל מאירופה: "הקשבה, אנשים אוהבים כאן לדבר, פחות להקשיב. לעיתים קרובות מדי יש לישראלים תחושה שהם לא קיבלו מה שמגיע להם, ויש מאבק תמידי על הכביש, בתור לרופא, אין כאן כבוד לסמכות – לא להורים ולא למורים לא צריך לציית בעיניים עצומות, אבל כאן זה קיצוני".

 מה אירופה יכולה לקבל מישראל: "ספונטניות, שמחת חיים, חופש, גמישות, בנוסף המשפחתיות והתמיכה ההדדית בישראל מקסימות אותי."

 

 שלום תשובה ישראלי באירופה

שם: שלום תשובה

גיל: 24

אזרחות: ישראלית

עיסוק: מוזיקאי, סטודנט ללימודי הנדסת סאונד במכללת כנרת בעמק הירדן.

דת: יהודי

הקשר האירופי: חי שנתיים באירופה, עבד בהרכב מוסיקלי בוינה. השתתף במשלחת של חילופי תרבות למשלחת הגיע דרך הארגון הישראלי YOFI – (youth forum ashdod Israel)באחד הפרויקטים הקשורים באיחוד האירופי שעסק בחילופי נוער ובחינוך לסובלנות ואנטי גזענות שהתקיים באיטליה. במסגרת הפרויקט הוא ריכז קבוצת מוזיקה, שהלחינה וביצעה שירים בכמה שפות. מרכז הפעילות בסיציליה התרשם, והציע לו לבוא לעבוד איתו בסיציליה במסגרת הארגון הלא ממשלתי (NGO) שהוא עומד בראשו. אחרי שעמד בכל הנהלים שמציבים ה EVS European voluntary service) והמועצה הציבורית הישראלית לחילופי נוער וצעירים, נסע שלום תשובה לסיציליה כמתנדב ישראלי.

 התנדבות באיטליה: "עבדתי במשך שנה במין מתנ"ס, מרכז סוציאלי בשכונת מצוקה בלפרמו שמגיעים אליו ילדים בעייתיים שגדלים חצי ברחוב. עזרתי הרבה גם בעבודה משרדית הגשת בקשות לכל מיני פרויקטים, השתתפתי בסדנאות ובתכניות נוער של האיחוד האירופי ולמדתי הרבה.

המפגש עם סיציליה: "סיציליה זה לא אירופה הקלאסית. בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה היא מושפעת לא מעט מהאקלים ומהתרבות הצפון אפריקאיים. הרבה כאוס בלגן , טמפרמנט. צועקים שם המון, מבחינה טכנולוגית הם פחות מתקדמים מאיתנו, אבל בסך הכול די מזכירים את הישראלים. אוהבים משפחה, חברים, חיים ביחד, לא כמו הצפון אירופאים שם כל אחד לעצמו. אבל יחד עם זאת 'אפילו' הסיציליאנים יותר מנומסים מאיתנו, יש להם כבוד אירופאי.

להיות ישראלי באיטליה: "יש המון בורות ודעות קדומות נגד ישראל. פגשתי אישית אנשים שחשבו שמסתובבים כאן על גמלים. יותר בצפון אירופה מאשר בסיציליה, אגב בנוסף, רוב הצעירים די שמאלנים ופרו פלסטינים, בלי שהם מכירים את התמונה הרחבה של איך ולמה".

 

זהות אירופית: "חשוב לזכור שאירופה זה מקום מגוון, סקנדינביה  ודרום ספרד מאוד שונות זו מזו. אמנם יש איחוד כלכלי חברתי, אבל כל מדינה שונה לגמרי. "

 

מה ישראל יכולה לקבל מאירופה: "יש לנו מה ללמוד מהם. התנהלות חברתית, נימוסים, כבוד לזולת, כבוד לפרטיות ובכלל להיות קצת פחות "מניאקים".

 

מה אירופה יכולה לקבל מישראל: "גם להם יש מה ללמוד מאיתנו" פתיחות גם מחשבתית וטכנולוגית, אנחנו יותר גמישים ופחות מקובעים מהם, ומסתגלים טוב יותר לשינויים מאיתנו אפשר ללמוד איך לבנות מדינה בחמישים שנה.

 

 

עבור לתוכן העמוד