הצעות מחליטים 2008 – עיקרי הפגיעות באוכלוסיות מוחלשות
הגדל

כללי
• משנה לשנה עולה מספר ההצעות להחלטת ממשלה לקראת שנת התקציב הקרובה (בשנה שעברה כללו מספר העמודים של חוברת ההצעות 170 עמודים והשנה 219), באופן שאינו מאפשר בחינה עניינית ופרטנית של הצעות אלה על-ידי הממשלה, במיוחד לנוכח העובדה שניתן לשריה שבוע בלבד לעבור על ההצעות הרבות. זאת בניגוד להתחייבות משרד האוצר לפי הוראות היועץ המשפטי לממשלה להגביל את מספר תיקוני החקיקה וההחלטות על-מנת לאפשר דיון ענייני (ראו סעיף 13 לתגובת המדינה לבג"ץ 7536/06 הל"ב - התנועה למלחמה בעוני נ' ראש הממשלה, המלווה בתצהיר של הממונה על התקציבים, מר קובי הבר, מצ"ב). בוודאי שזמן זה אינו מאפשר השתתפות נאותה של הציבור בקבלת ההחלטות המשפיעות ביותר על חיי הציבור ובאופן מיוחד על אוכלוסיות מוחלשות בו.
• בניגוד לתקנון עבודת הממשלה (סעיפים 4(ב)(2), (3) ו-(8)), לגבי רוב מוחלט של ההחלטות לא נרשמה עמדת משרדי הממשלה הרלוונטיים להצעה ולא נרשמו הצעות חלופיות להצעת משרד האוצר ונימוקים לבחירה בהצעה המועדפת.
• מעניין שרק לגבי הצעות המטיבות עם האוכלוסייה או שיש להן השפעה מועטה עליה נקבע, כי הם יועלו לדיון בקבינט הכלכלי חברתי, ולגבי ההצעות הפוגעות בזכויות לא נקבעה הוראה דומה. זאת, על אף התחייבות משרד האוצר לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה להעביר נושאים בעלי מורכבות לוועדה זו (סעיף 13 לתגובת המדינה האמורה), כאשר אין ספק שנושאים שיש בהם פגיעה משמעותית באוכלוסיות מוחלשות הינם נושאים בעלי מורכבות.
• בסעיף 15 לתגובת המדינה האמורה הובטח, כי לפני הגשת הצעת התקציב לממשלה, תיבחן ההצעה על-ידי המועצה הלאומית לכלכלה, ותינתן חוות דעתה על ההצעה. האם בוצע הליך זה?

מקבלי שכר מינימום (עמ' 197)
• דחיית העלאת שכר המינימום השלישית, שנקבעה בחוק, מ-1.12.2007 ל-1.1.2009 (לאחר שנדחתה בחוק ההסדרים הקודם מ-1.6.2007). בעידן של צמיחה כלכלית ועודפים תקציביים ניתן היה לצפות שהמדינה תיטיב עם העובדים המוחלשים ביותר בחברה הישראלית, המשתכרים שכר מינימום. חלף זאת, ולמרות החקיקה וההסכמים הקואליציוניים המעגנים נושא זה, מבקש משרד האוצר פעם אחר פעם לפגוע באוכלוסיות אלה.

קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי (עמ' 197)
• המשך הפחתת הקצבאות ב-4% - המשך הפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, באמצעות הפחתת הקצבאות המגיעות להן. האוכלוסיות המוחלשות הן שנשאו בעיקר הפגיעה ובעיקר העלות של הצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות והקצבאות המגיעות לאוכלוסיות אלה הופחתו באופן דרסטי. בעידן של צמיחה ועודפים כלכליים ניתן היה לצפות להצעות שתכליתן שיפור החיים של אוכלוסיות אלה, ביטול הפגיעה בהן או לכל הפחות הימנעות מפגיעה נוספת. חלף זאת, גם הפעם מציע משרד האוצר לקצץ את הקצבאות ב-4%.
• הקפאת עדכון כל קצבאות הביטוח הלאומי, קצבאות לפי חוק הבטחת הכנסה, לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), לפי חוק נכי רדיפות הנאצים , חוק נכי המלחמה בנאצים, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) , חוק הנכים (תגמולים ושיקום) , החוק לפיצוי נפגעי הגזזת וחוק סל הקליטה. המשמעות היא המשך שחיקתן של הקצבאות, לאחר שהוקפאו ולא עודכנו במשך מספר שנים.
• בסוף השנה ייחשבו הקצבאות כאילו עודכנו במהלך השנה – כך שהקפאת העדכון תשליך על גובה הקצבאות גם בשנים הבאות.

הזכות לשירותים חיוניים – חשמל (עמ' 200)
• בשנה האחרונה התקבל בכנסת תיקון לחוק משק החשמל, לפיו קשישים הזכאים להבטחת הכנסה יהיו זכאים לתעריפי חשמל מופחתים ב-50% עבור כמות מסוימת של חשמל. הצעת החוק עברה בכנסת פה אחד ובתמיכת הממשלה. כעת מציע משרד האוצר לבטל את התיקון, בנימוק האבסורדי לפיו יש לסבסד את הנתמך ולא את המוצר. האם משרד האוצר הציע להעביר את הסובסידיה לנתמכים? לא – להיפך, משרד האוצר מציע רק לפגוע בקצבאות. מה גם שבענייננו הסבסוד ניתן רק לאוכלוסיות מצומצמות ביותר, שאין ספק כי הן נזקקות (אחרת לא היו מקבלות קצבת הבטחת הכנסה), כך שמדובר למעשה בסובסידיה לנתמך, ולא מתקיים החשש לפיו סובסידיה למוצר תוזיל אותו גם עבור מי שאינו זקוק לכך. גם לא מדובר באוכלוסיות בגיל עבודה, אשר קיים אולי חשש לגביהן שהטבות נוספות יפחיתו את התמריץ שלהם לצאת לעבוד.

דיור
• הפחתת תקציב הסיוע בהלוואות לרוכשי דירה ב-700 מיליון ₪, תוך הותרת הסיוע המופחת רק לנזקקים ביותר. הנימוק – המשכנתאות בבנקים כדאיות יותר לרוכשים עם איתנות פיננסית. במקום לשפר את האטרקטיביות של המשכנתאות שנותנת המדינה כסיוע לזכאים, משרד האוצר מעדיף לצמצם הטבות אלה. (עמ' 101-104)
• צמצום הזכאות לתוספת להלוואות לדיור לאזורי עדיפות א' בלבד. ביטול ההלוואות הניתנות למי שאינם זכאי אגף שיכון המבקשים לרכוש דירות באזורי עדיפות א'. מדיניות זו תעודד רק את האוכלוסיות המוחלשות ביותר שיזכו לסיוע, כאמור, להגיע לאזורים המוחלשים ביותר (אזורי עדיפות לאומית א'). (עמ' 102)
• הפחתת התקציב של ועדת החריגים המאשרת סיוע בדיור לחסרי דירה שאינם זכאים לפי כללי משרד השיכון ב-15 מיליון ₪ (50% מהתקציב של הוועדה). דווקא לנוכח ההצעה לצמצום היקף הזכאים ניתן היה לצפות, כי יוגדל התקציב המוענק לוועדת החריגים. בנוסף, יצורף נציג משרד האוצר לוועדה. (עמ' 105)
• הפחתת 15 מיליון ₪ מהתקציב לפיתוח שכונות ותיקות. (עמ' 106)

שילוב אימהות בעבודה (עמ' 197)
• דחייה בשנה של תוספת התקציב למעונות יום שהוחלט עליה בהחלטת ממשלה על-מנת להקל על אימהות לצאת לעבודה. מאחר שההרשמה למעונות לשנה הקרובה כבר בעיצומה, ייתכן מאד שקיימת הסתמכות על תוספת התקציב שאושרה עבור שנת תשס"ח.

עובדי קבלן (עמ' 200)
• דחיית תוקפו של הסעיף הקובע, כי לאחר 9 חודשי עבודה יהפוך עובד הקבלן להיות עובדו של המעסיק בפועל בשלוש שנים. הנימוק – לאפשר למגזר העסקי להיערך לשינוי. השאלה – האם 7 השנים שחלפו מאז נחקק סעיף זה בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, אינן מספיקות לשם היערכות זו?

הזקוקים להכשרה מקצועית (עמ' 93 – אין צורך בתיקוני חקיקה)
• סגירת שלושה מרכזי ההכשרה המקצועית שמפעיל משרד התמ"ת עד 30.9.2007 וסגירת ארבעת המרכזים האחרים עד 30.9.2008 – הכשרה מקצועית מסייעת למובטלים למצוא עבודה בשכר הולם, שיכולה לחלצם ממעגל העוני. במקום להשקיע בפתיחתם של מרכזי הכשרה מקצועית נוספים, מציע משרד האוצר שהממשלה תתפרק מאחריות גם בנושא זה. לפי גורמי המקצוע במשרד התמ"ת, קיימות הכשרות הדורשות השקעה רבה בלומדים, אשר לגוף הפועל למטרות רווח לא יהיה משתלם לקיים אותן.

תלמידים וחינוך
• דחייה ב-5 שנים של יישום חוק יום חינוך ארוך (במקום שיישום החוק יסתיים בתשס"ט הוא יסתיים בתשע"ד, אלא אם יידחה שוב בחוקי ההסדרים הבאים). (עמ' 200)
• ביטול החוק שחוקק לאחרונה, לפיו לימוד חובה יחול אף לגבי תלמידי כיתות י"א וי"ב. (עמ' 200)
• דחיית תחילת יישום חוק השאלת ספרי לימוד, התשס"א-2000, הקובע תוכנית לפיה יירכשו ספרי לימוד על-ידי בתי ספר באמצעות תקציב שיעביר משרד החינוך ויושאלו תמורת תשלום שנתי לתלמידים, משנת תשס"ח לשנת תשע"א. (עמ' 200)
• הפחתה של 70 מיליון ₪ מהתקציב שמשרד האוצר הקצה לרפורמה במערכת החינוך, תוך הטלת מימון סכום זה על משרד החינוך. (עמ' 197)
• הפחתה ב-30% במשך שלוש שנים של תקני המפקחים במשרד החינוך. (עמ' 55)

נפגעי תאונות עבודה (עמ' 173)
• שינוי החוק כך שככלל יהיה צורך לבחון אחת לשנה את נכותם של נפגעי עבודה, אף אם אין צורך רפואי בכך, תוך יצירת הטרדה מיותרת וחסרת הצדקה של הנכים.

נפגעי פוליו (עמ' 200)
• צמצום הזכויות שנקבעו בחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007.

עקרות בית (עמ' 174)
• חיוב עקרות הבית בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות ממלכתי, תוך ניכוי סכומים אלה מקצבאות הילדים או מקצבה אחרת המשולמת לעקרת הבית או לבן זוגה. המשמעות – הפחתת הקצבאות המגיעות להם ב-138 ₪ לחודש.

הפרטת מוסדות משרד הרווחה (עמ' 92 - אין צורך בתיקוני חקיקה)
• השלמת הפרטת המעונות הממשלתיים.

בריאות
• הגדלת ההשתתפות העצמית של חברי קופות החולים מ-5.38% מעלות הסל ל-6.62% מעלות הסל. פגיעה נוספת בפרוגרסיביות של שירותי הבריאות והטלת נטל נוסף על הנזקקים לשירותי מערכת הבריאות. (עמ' 86)
• ביטול החוק להקמת בית החולים באשדוד (עמ' 200).
• פגיעה בהיקף השב"ן שמעניקות קופות החולים (אותו צורכים למעלה מ-70% מהמבוטחים), כך שלא יכלול, בין היתר, תרופות מצילות חיים ומאריכות חיים. אמנם, ראוי היה שתרופות אלה ייכללו בסל הבריאות ולא בשב"ן, אך משרד האוצר אינו מציע לכלול תרופות אלה בסל הבריאות. כך יצא שבמקום שלמעלה מ-70% מתושבי המדינה יהיו זכאים לתרופות אלה (מה שהיה גורם ללחץ על משרד האוצר לספק את התרופות ליתר תושבי המדינה), רק המבוטחים בביטוח פרטי יזכו בתרופות אלה ויתר התושבים יידרשו לשלם עבורן סכומי עתק. מי מרוויח?  חברות הביטוח, שהשב"ן המשופר איים לחסל את עסקיהן בתחום הבריאות – טוב שיש מי שדואג לחברות הביטוח. (עמ' 75)
• הטבה נוספת לחברות הביטוח – הן לא יצטרכו לשאת יותר בעלות הטיפול הרפואי בנפגעי תאונות דרכים שהן מבטחות. (עמ' 77)
• הפרטת בתי החולים הממשלתיים וניהולם בידי חברות ניהוליות (עמ' 80).
• הגדלת סל הבריאות בשנים הקרובות בסכומים נמוכים ביותר לעומת הצרכים. (עמ' 86)

בטיחות בדרכים (עמ' 140-141)
• הפחתת 150 מיליון ₪ מתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
• ביטול התצפיתנים במפגשים בין מסילות רכבת לכבישים, תוך מתן 20 תקני כ"א למשטרת ישראל לצורך נושא זה.
• הפחתת 360 מיליון ₪ מהתקציב המיועד להפרדה מפלסית בין מסילות רכבת לבין כבישים.

בטיחות בעבודה (עמ' 197)
• הפחתת 60 מיליון ₪ מתקציב המוסד לביטוח לאומי המיועד, בין היתר, לתמיכה בגופים המקדמים בטיחות בעבודה ומניעת תאונות עבודה, כמו גם בגופים המפתחים שירותים לטובת נכים ושירותים בתחום הסיעוד.

קליטת עלייה (עמ' 100)
• הפחתת ההטבות לעולים חדשים בסך של 38 מיליון ש"ח.

ערי פיתוח (עמ' 200)
• ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, הקובע הטבות שונות לערי פיתוח, אך לא הופעל, מכיוון שנדחתה כניסתו לתוקף (עד ליום 1.1.2007 – האם הופעל מאז? כנראה שלא...).
• בנוסף מוצע לבטל את חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה-1995, הקובע את המועדים להעברת תשלומי המדינה לרשויות המקומיות, שאף הוא לא הופעל מעולם.

הליך קבלת התקציב (עמ' 182)
• בשנת 2009 הכנסת תצטרך להעביר את חוק התקציב ואת חוק ההסדרים עד 31.12 (במקום 31.3), כך שייוותרו לה 90 יום בלבד לדון בתקציב, אשר מוצע כי יונח על שולחנה ב-30.9 (בשנת 2010 מוצע כי הצעת התקציב תונח על שולחן הכנסת ביום 31.8). זוהי תגובתו האירונית של משרד האוצר על הביקורת של מבקר המדינה, של בית המשפט העליון ושל היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת, על ההליך המזורז והבלתי ראוי לאישור התקציב בכנסת.

עבור לתוכן העמוד