ב'טל חיים' הנתינה היא חלק מהקבלה
הגדל

"כשאני ב'טל חיים' אני שוכחת את כל הבעיות שלי", מצהירה גלית (שם בדוי) בהתרגשות. מזה חודשים אחדים היא מתמידה להגיע למשרד של 'טל חיים' הנמצא בפתח-תקווה, למשימת התנדבות במחלקת הרווחה של העמותה. היא מתנדבת בעזרה לעובדת הסוציאלית של העמותה שהדריכה והכשירה אותה לסייע בקשר עם הנזקקים מהעדה האתיופית המציפים את משרדי העמותה. "היא מצילה אותי", מסבירה העובדת הסוציאלית, "היא דוברת אמהרית, היא מכירה את המנטליות והיא חכמה ובעלת אישיות חזקה ועוזרת לי להיות בקשר עם התושבים מהעדה האתיופית הנזקקים בעיר".

אם נדמה לאי מי מאיתנו שחייה של גלית נוחים ונעימים, תתפלאו. גלית היא דווקא אישה קשת יום, עובדת בניקיון בבית חולים לפרנסת משפחתה. העבודה קשה והתמורה נמוכה, אך עם זאת גלית מצליחה לפתח מקורות עוצמה, להתנדב ולתת מעצמה. "אתם צריכים לראות אותה יושבת ליד מחשב וטלפון, מקלידה נתונים, מדווחת לי ומייעצת לי", מתרגשת העובדת הסוציאלית, "משהו מיוחד קורן ממנה במשך אותן שעות". ב'טל חיים' מקווים שגלית תצליח לשאוב מתנדבים נוספים מהעדה, שהרי לכולם מוכר הפתגם האמהרי: "אם אתה לא יודע לתת, מי לימד אותך לקבל?".

עמותת 'טל חיים' נוסדה בשנת 1986 על ידי הרב מאיר בטיסט מפתח תקווה, במטרה לסייע למשפחות וליחידים במצוקה כלכלית וחברתית. ההתחלה הייתה ספונטנית לגמרי. פתק הגיע מידיד ובו בקשה לעזרה: "עזור ללאה בפ"ת. אני עוזר לבת שלה בירושלים". לאה, אם לעשרה ילדים, היא אשה קשת יום שמעולם לא התלוננה וכל העת הקפידה להסתפק במינימום ההכרחי. הסיפור עבר מפה לאוזן וכספי צדקה החלו לזרום. במקביל החלו להגיע סיפורים קשים נוספים. הגידול המפתיע חייב התארגנות והקמת גוף ציבורי מבוקר וכך נולדה העמותה.

'טל חיים' משמשת כיום כמרכז התנדבותי לעזרה בקהילה העוסק בפתרון בעיות מצוקה של נזקקים, בקליטת עליה, בטיפוח תרבות נתינה על ידי הפעלת מתנדבים- ילדים נוער ובוגרים מכל החוגים כולל נזקקים ועולים חדשים. הנזקקים מופנים על ידי שירותי הרווחה העירוניים, ל'טל חיים' כדי לקבל סיוע בערכות מזון. מעל ל-1000 משפחות הופנו על ידם בשלוש שנים האחרונות.

זוהי תמונת המצב בכל הארץ אבל יש להניח שבפריפריה המצב קשה יותר. כמו בכל מקום בארץ, גם ב'טל חיים' משקיעים מאמץ רב כדי להיענות למקרים הקשים וגם להעמיק את הסיוע בהוספת תרופות וטיפולים רפואיים, חונכות יעוץ משפטי, איבזור ועוד.

רכזת הפרוייקטים החינוכיים, הרבנית אסתר בטיסט, מאמינה כי הנתינה היא זכות יסוד לכבוד ולקשר, "אימרת חז"ל: "עשר כדי שתתעשר", היא סיטואציה פסיכולוגית. כשהינך נותן למישהו - התעשרת במשהו שאין לך. עובדה שגם עני שחי מצדקה, מחוייב בצדקה. "מכה היא זרז ולאו דווקא ענישה פיזית". לפי איך שהיא רואה את הדברים "המכה היא זרז לצמיחה".

לחצו כאן לכתבה המקורית באתר ערוץ 7


עבור לתוכן העמוד