מתנדבים (ומסייעים תדמיתית) ביער הגשם
15/01/2009
הגדל

פורסם לראשונה בYNET לכתבה לחצו כאן

"ברציף הרעוע המהווה את הכניסה הראשית של הכפר לקחנו נשימה עמוקה וירדנו מהסירה. לא מאמינים שהגענו". שישה ישראלים נרתמו לפרויקט "תרמילאים ותורמים" ונסעו להתנדבות בכפר קטן בקמבודיה. על הדרך הם הפכו לחיילים במלחמת ההסברה העולמית טמקא

 

בינות לכותרות על ישראל המלוות בתמונות של אש ותימרות עשן, השתרבבו בימים האחרונים ברשת ה-BBC ובעיתון הנפוץ באנגלית בקמבודיה, גם כמה כותרות על קבוצה ישראלית שבאה להתנדב לטובת אוכלוסיה חלשה בקמבודיה. המתנדבים הגיעו לכפר עני באמצע יערות הגשם, בנסיון להציע את רוח היזמות הישראלית, ולשפר את תנאי המחייה של האוכלוסיה במקום. זהו הכפר הקטן צי'-פאט, וכך הם מסכמים את הימים הראשונים במקום.

 

צילום: יובל לימון, עריכה: תמר אברהם

 

הכול התחיל לפני כמה חודשים כשקיבלנו טלפון שבישר לנו שהתקבלנו למשלחת הראשונה של תרמילאים ותורמים בצ'י פאט, קמבודיה. שישה אנשים שבדיוק סיימו את התחייבותם למסגרות שונות ורצו להשתלב בפרויקט התנדבותי בעולם. עברנו הכשרה בת כחודש שכללה לימודם על המדינה, הכפר, התרבות והצרכים השונים של תושבי המקום. חלק אחר בהכשרה עסק באופי ההתנדבות ומטרותיה כנציגים של מדינת ישראל.

 

הבנו שבתור המשלחת הראשונה מוטלת עלינו המון אחריות; זיהוי צרכי הקהילה,

איתור וגיוס התושבים איתם נוכל לעבוד וביסוס הפרויקט בכפר הלכה למעשה. חדורי מוטיבציה סיימנו את ההכשרה וספרנו את הימים עד לטיסה המיוחלת.

 

לפני עשרה ימים הגענו לצ'י פאט. מבנגקוק שבתאילנד נסענו כמה שעות טובות באוטובוס לגבול הקמבודי. כבר בגבול הרגשנו את שינוי האווירה ושינוי הנוף. נסענו לעיירה סמוכה שם העמסנו את הציוד ואת עצמנו על סירה (אין דרך אחרת להגיע לכפר) ויצאנו לדרך. השייט בנהר ארך כחצי שעה, כשמסביבנו ירוק לבלי סוף, שמיים כחולים ושקט שלא רגילים אליו. העיניים מנסות לקלוט כל פיסת נוף וכל פרצוף שמגיח לו מסירה חולפת או מגדת הנהר.

 

ברציף הרעוע המהווה את הכניסה הראשית של הכפר לקחנו נשימה עמוקה וירדנו מהסירה. לא מאמינים שהגענו. אז זהו צ'י פאט. על המקום הזה דיברו איתנו במשך שבועות, על המקום הזה חלמנו. והנה הגענו. ההרגשה של גן עדן קטן. עצי קוקוס בכל מקום, בקתות עץ, דרך צרה נטולת מכוניות וערפיח, פרות, תרנגולות ואווזים מסתובבים חופשי בשביל הראשי. בכל מקום בו אנו הולכים ילדים יפיפיים מנופפים בידיהם וצועקים "hello" ואנשים מחייכים ללא הפסקה.

 

אבל במזרח, כמו במזרח, הכול ניגודים

אבל במזרח, כמו במזרח, הכול ניגודים. למרות היופי עוצר הנשימה ולמרות החיוכים התמידיים המעטרים את פניהם של תושבי הכפר, העוני בולט וכך גם הבטלה. ילדים שבית הספר הוא אופציונאלי מבחינתם מסתובבים ומחפשים דרכים להעביר את הזמן, צמאים לגירויים. נטולי תעסוקה מעבירים הגברים את רוב זמנם בגרסאות המקומיות לבתי קפה הנמצאים על הדרך הראשית של הכפר. נשים עובדות שאין להן פתרון לילדיהן נאלצות להביא את הילדים לעבודה או לוותר עליה. ישנו מספר מועט של תיירים המגיעים לכפר, אולם הם אינם ממצים את החוויה עקב מחסום השפה- דוברי אנגלית הם מצריך נדיר.

 


מפגינים את הנתינה והאכפתיות הישראלית מול העולם

 

השבוע הראשון בכפר הוקדש בעיקר לטובת בניית ביתנו. קיבלנו לידינו מבנה עץ מרשים אומנם, אך נדרשו שינויים ותוספות בכדי שהמגורים בו יהיו יותר נוחים. תוך שבוע, הגיואגרף דובר היפנית, מדענית המדינה, המהנדסת, איש הצבא ואשת הכלכלה והדיפלומטיה הפכו למומחים בקבלנות ובבנייה. הרמנו קירות גבס, הקמנו תשתית חשמל בכל הבית (חשמל מסופק על ידי גנרטור שמופעל מספר שעות כל יום), בנינו מטבח והיד עוד נטויה. כל זאת בתנאים מינימאליים, ללא כל החומרים הדרושים ופרות שמסתובבות בחצר בלילה ורומסות לוחות גבס (מזל שיש כוננית שתסתיר את החור בקיר).

 

אחרי עשרה ימים אפשר להגיד שדי הסתגלנו לחיי הכפר. למפגשים האקראיים עם הנחשים והעקרבים בחצר ביתנו, הקרפדות והעכבישים בשירותים וגם העכברים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהבית וכעת הם חברי משלחת באופן רשמי. לחרקים יש מקום של כבוד: היתושים שעושים בחלקנו שמות, החיפושיות בצבעי ירוק וסגול זורח, גמלי שלמה בגודל של חתולים, נמלים, טרמיטים, לטאות ושאר חברים.

 

כעת אנו מתחילים להסתער על הדבר האמיתי: ההתנדבות עם הקהילה. כרגע מסתמנים מספר פרויקטים אותם נרצה לפתח וליישם בכפר. גם כאן נתקלים לעיתים במכשולים ובגורמים מעכבים אבל אנחנו סובלניים, חדורי מוטיבציה ושואבים הרבה אנרגיות מהתושבים שמראים נכונות והתלהבות מנוכחותנו בכפר וממטרות הפרויקט. 

 

עכשיו, כשמלחמת ההסברה על תדמית ישראל בשיאה, הפכה השליחות ההתנדבותית שלנו גם לכוח מחזק המציג צדדים נוספים של ישראל כלפי חוץ וגורם לדגל שלנו להתנוסס בגאון. אנחנו מזמינים אתכם ללכת בעקבותינו. אשחר, ניב, גיל, ענבר, מעיין ויניב, פרוייקט תרמילאים ותורמים, צ'י-פאט.

 

  • רוצים גם לקחת חלק בפעילות ההתנדבותית בקמבודיה? "תרמילאים ותורמים " מגייסת בימים אלה מתנדבים למשלחת הבאה, שתצא לשטח ביוני. לפרטים נוספים וטופס ההרשמה לחצו כאן .   

 

עבור לתוכן העמוד