ראש השנה מסמל התחלה חדשה
הגדל

ע"פ המסורת היהודית, מסמל ראש השנה את לידתו הרוחנית של האדם, בבחינת "תכלה שנה וקיללותיה תחל שנה וברכותיה"....
ראש השנה הוא הזדמנות. הזדמנות לפתוח דף חדש ביחסים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.

ראש השנה הוא  הזדמנות להחליט החלטות וליישם אותן, לשנות, לתקן, להתנדב להשפיע, להיות טובים יותר, ערכיים יותר משפיעים יותר ומיטיבים יותר עם כל אדם באשר הוא אדם שנברא בצלם אלהים.

התקיעה בשופר בראש השנה,  מהווה קריאה לשיפור והשתפרות(מכאן שמו של השופר),לחשבון נפש של האדם  ולהתחלה חדשה.

"אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" נאמר בפרקי אבות ועולה שלכל אחד מאיתנו ייעוד משלו ושליחות משלו המיוחדת אך ורק לו .

כל יום ויום  טומן בחובו ייעוד משלו, הזדמנויות משלו, אתגרים וקשיים משלו אהבות משלו ותקוות משלו  ואין יום דומה למישנהו ואין אדם דומה לזולתו. 
פירוש הדבר אחריות. על כל אדם ואדם בכל שנה ושנה  מחדש. בכל יום ויום מחדש. ההתנדבות טומנת בחובה נטילת אחריות על העולם.

לא אני לבדי בעולם, אלא אני כחלק מחברה, לא רק בחינת אדם הצריך לדאוג רק לעצמו ולמעגל הקרוב של בני משפחתו, אלא קשר עמוק יותר וערבות הדדית בין אדם לאדם, אכפתיות לזולת הנובעת מנטילת אחריות מעשיית הטוב, מחסד וצדק, בבחינת " עולם חסד יבנה". בניית עולם שכזה מורכבת מאחריות לעשיית הטוב של פרטים רבים בחברה. התבוננות במציאות תוך ניסיון לאתר את הטעון תיקון ושיפור.

ההתנדבות, הנתינה הטובה לאדם ללא ציפיה לתמורה אלא כתרומה מעומק הלב, מרוממת  את האדם. המילה תמורה מרמזת על המרה של דבר אחד בדבר אחר ואילו המילה תרומה מרמזת על הרמה והתרוממות של האדם מעבר לקשיי היום יום , מעבר לד אמותיו, מעבר לצרכיו שלו עצמו- כשאדם מצוי בנקודה זו הוא מתרומם ומתנשא מכח תרומתו לזולת ואף הזולת מתרומם מכח הושטת היד הטובה של רעהו לו והעולם כולו מיתקן ומשתפר ומתעלה עימם.

התקיעה בשופר, פן נוסף לה , שהלא ראש השנה ע"פ המסורת הינו יום הדין בו נשפט כל אדם ואדם על כל מעשיו ומחדליו בשנה שחלפה- מהי אם כן טיבה של התקיעה בשופר ואכילת המאכלים המתוקים כתפוח בדבש וכרימון שירבו זכויותינו כגרעיניו הרבים?

הפן הנוסף של התקיעה בשופר בראש השנה , הינו פן של שבירת הדין ושל הליכה לפנים משורת הדין, בראש השנה אנו מבקשים כי בורא עולם,  ינהג עימנו מנהג חסידות וילך  עימנו במידה של"לפנים משורת הדין"  והשופר (שובר הפור=גורל) ממתיק את הדין.

אולם ברור  כי אין די בתקיעת שופר ובאכילת תפוח בדבש ע"מ להצדיק כלפינו ההליכה לפנים משורת הדין וצריך כל אדם לבחון בינו לבינו את מעשיו בשנה שחלפה ולשאול את עצמו ביושר וכנות, האם אני נהגתי עם רעי לפנים משורת הדין? האם ויתרתי על מה ששייך לי לטובת זולתי (זמן, כסף, אנרגיה), האם חלקתי משלי בנדיבות?  האם התנדבתי? האם השתפרתי? האם הוספתי טוב לעולם?

הנביא ישעיהו "מציין כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (שראש השנה הינו ראש השנה לכל באי עולם וזמן התחדשות ליחידים כמו גם למדינות ואומות, כשיום בריאת העולם ע"פ המסורת היהודית קבוע בכ"ה אלול 14/9 בשנה זו.), בהמשך הפסוק נזכרת התיבה "בית תפילתי" ושאלו חכמים על מה מתפלל הקב"ה? והשיבו ויפה השיבו: "שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מידותי ואדון את בני לפנים משורת הדין"

מידה שיפה ליושב במרומים יפה  על אחת כמה וכמה גם לנו, נביט איפוא בצד הזכות של מעשי חברנו , נתבונן בהם בעין יפה, נבקר פחות ונעשה יותר, אם יש כמה אפשרויות לפרש את האירוע נבחר דווקא את הטובה והמטיבה מביניהן, נהיה אופטימים וחיוניים יותר,  נאמין שאפשר לשנות ונשנה . יחד.

ברוכים תהיו על עשיייתכם הברוכה והטובה לחברה בישראל
שתהא לנו שנה טובה שנה של נתינה וסולידריות חברתית, של צדק וחסד של כיבוד זכויות אדם ולקיחת אחריות ומעל הכל שתהא לנו שנת תש"ע -תהא שנת עשייה, שנה של התנדבות!!

יורם סגי זקס עו"ד
יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

עבור לתוכן העמוד