יום ירושלים תשע"ב
הגדל

היום לפני מ"ה שנים  חזר עם ישראל לבירתו ירושלים. 1897 שנים מאז חורבן בית שני ו19 שנים לאחר נפילת הרובע היהודי בירושלים בתש"ח  שב להתנוסס דגל ישראל על הכותל המערבי והר הבית.

הבחירה בירושלים כבירת ישראל מצוינת בספר דברי הימים ב :" ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל"( ו פסוק ו)

ב-‎7 ביוני, כ"ח באייר תשכ"ז,  עת הגיעה פקודת המטה הכללי לשחרור העיר העתיקה. פיקוד המרכז הפעיל את חטיבת הצנחנים וחייליה כבשו את רכס הר-הצופים ואת הר-הזיתים. כוח של חטיבת הצנחנים פרץ לעיר העתיקה מן המזרח, דרך שער האריות, השתלט עליה בלא התנגדות נוספת והניף את דגל ישראל על הכותל המערבי.

כך תועדו רגעים אלה בספרו של משה נתן "המלחמה על ירושלים" (תל-אביב ‎1968): "...זמוש הוציא מחגורו את הדגל שקיבל ממשפחת כהן בטרם צאתו לקרב (אותו דגל שהביאה, כזכור, גברת כהן הזקנה לפני ‎19 שנים מהרובע היהודי המובס). פחות משלושה ימים עברו מאז קיפל וארז אותו בחגורו, אך נדמה היה לו כי שלושה דורות עברו עליו. הוא פרש את הדגל בידיים רועדות מהתרגשות והתקדם בגג עד למקום שבו הוא מתחבר עם קצה הכותל. לידו עמדו הסמח"ט מוישה וכמה מפלוגתו. כשהגיעו עד לסורג ברזל שניצב מעל הכותל, עבר זמוש על פניהם וקשר את הדגל לשני חודי ברזל מזדקרים. רוח קיץ שהתנשבה פתאום מעל הכותל פרשה והניפה אותו למרומים.
הצנחנים הביטו בדגל המתנפנף והתרגשותם היתה כה גדולה שהם החלו לפרוק אותה בשאגות שמחה ובנפנופי ידיים. אחר כך נסתדרו ספונטנית בטור וירו לכבוד הנפת הדגל מטח של כדורים..."

הדברים הללו נראים לנו כיום  כמובנים מאליהם, אולם אנו הזוכים רק בדורות האחרונים לחוג את יום העצמאות ורק לאחרונה ממש לחוג את יום ירושלים, אין הדבר  לדידנו מובן מאליו אלא נראה הוא כנס ופלא ממש.
 זוהי זכות גדולה לחיות בדור קוממיות ובדור שבו הדיבר:"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" מקבל  ציביון מעשי קונקרטי של אחיזה בה.

 נקודה מרתקת הקשורה ליום  ירושלים, היא כי  המחזור הישראלי חדש ישן שמתממש  לעיננו רק ב45 השנים האחרונות , החגים הישנים כמו החדשים, כולם רמוזים ע"פ סידרם", בפרשת אמור: "אלה מועדי ה’ אשר תקראו אותם במועדם" .

מחזור  המועדים והחגים החדש שבין פסח לשבועות  דהיינו: יום השואה, יום הזכרון לחללי צה"ל יום העצמאות(ה באייר) ל"ג בעומר ויום שחרור ירושליים(כ"ח אייר)כולם מצויים בטווח ספרת העומר בבחינת: "וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבתות תמימות..." אולם  המחזור הישראלי החדש של החגים והמועדים מופיע  במרומז בפסוק"... ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה’" המנחה החדשה היא היא, מחזור החגים הישראלי החדש, אשר זכינו לחגוג לראשונה אחרי אלפי שנים רק עם הקמתה של מדינת ישראל ושחרור ירושלים.

מ"ט הימים של ספירת העומר בגימטריה המספר מ"ט,49, עולה כדי לב טוב.
 אנו עולים במעלות הספירה ומגיעים בסופו של דבר ל"לב טוב" פסגת האנושיות  והמידות שהיא מתחברת ליום מתן תורה חג השבועות ביום ה50.
אנו עולים במעלות השנים(שבעה מחזורים של שבע שנות שמיטה כל אחת סה"כ 49) ומגיעים לשנת היובל השנה ה50 שנת החירות והדרור.
הדרך לחירות ,הדרך למתן תורה, עוברת במעלות הלב הטוב,החסד וההתנדבות , ספירת מ"ט הימים והשנים.

ירושלים, אם כן ובהקשר האמור, היא  אחת הערים המובילות בארץ בתחום ההתנדבות המשקפות את הלב הפועם של ישראל.
בירושלים למעלה מ- 700,000 תושבים ובה שכונות בעלות אוכלוסיות מגוונות. בעיר פועלים כ- 40,000 מתנדבים .

ההתנדבות מתבצעת בכל תחומי החיים:
רווחה, חברה, בריאות, איכות הסביבה, אומנויות, חירום ועוד.
240 גורמים מרכזיים מפעילים מתנדבים בעיר.
המתנדבים הינם בני כל הגילאים ומכל שכבות הציבור
אירגוני התנדבות רבים קובעים את משכנם בירושלים ביניהם יד שרה, גוינט ישראל,  יד לקשיש, קרן קליטה בירושלים, מכל הלב, יד יחזקאל ,עוצמה, ארגון מתנדבי מד"א ירושלים אירגוני גמ"ח  , אירגוני חסד אירגוני מטה ואירגונים המפעילים מתנדבים ועוד רבים וטובים,ארגונים רבים קובעים מרכזיהם וסניפיהם בירושלים.  המשותף להם אחד מבחינתם: "מציון תצא תורה ודבר ה מירושלים" בנתינה והתנדבות בעזרה לזולת וסיוע לכל נזקק.

ביום מיוחד זה  נזכור את הדרך הארוכה שצעדנו כעם ואת הדרך הארוכה שלפנינו, כשדגלי הכחול לבן יתנוססו אל על מעל הכותל המערבי נזכור את המחויבות שלנו להפוך את ירושלים לעיר טובה יותר לכל בני האדם  הטובים באשר הם, בבחינת
"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים "
חג שמח

יורם סגי זקס עו"ד
יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות

עבור לתוכן העמוד