דברים לט’ באב תשע"ג
הגדל

"כל דור שלא נבנה המקדש בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו"(תלמוד ירושלמי יומא ה )

 

דברים לט’ באב תשע"ג

אלף שמונה מאות שבעים ושמונה שנים של גלות  צורפת, משמימה וארוכה שרבות מוראותיה, ורבים  קשייה וסבלותיה , עברו על עם ישראל מחורבן בית שני  שבשיאם השואה האיומה , בה נספו שישה מיליון יהודים בהם מיליון וחצי ילדים   ביום זה נזכור את כולם שכן חורבן הבית, היה הראשון בשרשרת האירועים הטרגיים אשר הובילו לגלות הממושכת על האירועים הרי  האסון שבה.

הבית השני  נחרב ע"י הרומאים ואילו הבית הראשון נחרב אף הוא בט’ באב ע"י הבבלים(באותו מועד ט’ באב אירעו אסונות נוספים לישראל , נחרשה העיר, נלכדה ביתר ונגזר על דור המדבר שלא להיכנס לארץ ישראל). כל האירועים הקשים שבעולם, ניתכו על ראשם של בני עמינו בשנות הגולה  ומתוך האפר הגדול מתוך החורבן והאובדן כאילת השחר הזורחת קמעה קמעה, קמה לה מדינת ישראל ואילו כאן  היום בארץ ישראל ,אנו ברי מזל לחיות במלא העוצמה את חלום הדורות כולם,תחיית ישראל בארצו.

האם די בהקמת המדינה כדי לקיים את ייעודינו ושליחותינו?

מה משמעותו של הביטוי הזה? מדוע דור שלא נבנה המקדש בימיו כאילו נחרב  הוא בימיו?

נראה שהביטוי האמור משקף מחויבות עמוקה שלנו לתיקון ולשיפור העולם. בית המקדש אינו משקף רק בינין פיסי מוחשי ממשי , כי אם בעיקר בינין

 אידאי - רעיוני- מוסרי, מצפן ערכי אליו יש לשאוף בחיי העם והפרט.

הביטוי האמור משקף רעיון לפיו מי שלא בונה את העולם, מי שלא ממלא את ייעודו בעולם וחותר לתיקונו ולרוממו, הלכה למעשה מסיג את העולם לאחור. מוטלת  על כל אחד ואחת מאיתנו חובה . חובה משולשת : ערכית, מוסרית, ומעשית –  חובה יום יומית ונמשכת,  לא רק לזכור את העבר ,כי אם ללמוד ממנו ולחתור אל העתיד ולא רק לפעול ולעשות למען ביתו הוא כי אם לפעול לרווחת החברה הישראלית כולה ולרווחת  בני האדם  והאנושות.

תומס פיין מהלוחמים הגדולים בעבדות היטיב לבטא רעיון זה באומרו: "העולם הוא ביתי בני העולם אחי וגמילות החסדים אמונתי"

לא רק לסור מרע כי אם לעשות טוב להוסיף אור וחסד לעולם, כמו שאומר הרב קוק:

"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה"

בפרשת השבוע פרשת דברים אומר משה לעם ישראל דברים אשר אינם רלוונטים רק לדורו , כי אם לדורות הבאים כולם. הוא מדמה את הליווי של ה’ את ישראל לאורך הגלות :" אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ... (דברים א, לא)

הדימוי המופלא הזה  באהבה רבה , אהבת עולם, משקף את המסע אותו עובר עם ישראל לאורך הדורות ע"מ לקיים את תכליתו ותפקידו פה היום בישראל. התכלית הזאת היא להוציא את החסד הגנוז בנו, אם תרצו את רוח ההתנדבות והנתינה ולהפכו  למעשים טובים ,לאור גדול לנו ולעולם כולו, אור שיעמוד כנגד חשכת הגלות הממושכת ויהפוך את החושך לאור באהבת חינם אין סופית!

 

אם הדור הראשון של מדינת ישראל הקים את המדינה וחתר לבצרה ולכוננה, הרי דורנו אנו ניצב לפתח משימה מורכבת בהרבה. לא רק להקים את המדינה ולבצרה פיסית ,כי אם להקים את המסד הערכי ייעודי שליחותי שלה  , בבחינת "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

  בניית המקדש אינה רק בנייה פיסית , אלא יותר מכל ולפני הכל, היא בנייה רעיונית של עם אידאי השואף לחסד ולצדק  חברתי ומשפטי לתיקון עולם ולשוויון בין בני אדם.

 

ברוכים תהיו

 

יורם סגי זקס עו"ד

יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

.

עבור לתוכן העמוד