דברים לזכר יצחק רבין ז"ל
הגדל
 
 דברים לזכר יצחק רבין ז"ל

יש רגעים בחיים שאתה כאדם או כאומה, צריך לעצור את כל שטף ההתרחשויות, את הנהר הזורם והמפכה של החיים, לעצור ולבחון את עצמך , בחשבון נפש אמיתי ונוקב, מעמיק  ומביט נכוחה , לראות האם הדרך שלך מובילה אל היעד? האם הנתיב בו אתה צועד הוא הנתיב הנכון?

 

הרגע של הירצחו של יצחק רבין ז"ל היה רגע כזה.  חשבון נפש של אומה שלמה , אני זוכר את עצמי  באותו הערב מתארגן עם כמה מחברי לצאת אל ביתו של יצחק רבין , לזכור ולנצור את זכר האיש היקר והמיוחד הזה , לא לתת לשנאה לשטוף אותנו, לא לתת לאיבה לנצח. להעדיף את החיבור והזיכרון, כמתמחה מגיע לפרקליטות ולביהמ"ש ביום שאחרי ועיני מסרבות להאמין כי הדיונים ממשיכים כרגיל (בדיעבד זהו מקור חוזק של הדמוקרטיה הישראלית ). חשתי כמי שאיבד אדם קרוב ויקר והתקשתי להאמין ,כי עולם כמנהגו נוהג.

 

שנים קודם לכן זכור לי מפגש עם האדם המיוחד הזה , עוד כחניך תנועת נוער בן שש עשרה   , היפניתי אליו שאלה בדבר עתידה של רמת הגולן בהסדר, רבין השיב מה שהשיב ובערב שודר השיח כולו בערוץ הטלוויזיה הישראלי הממלכתי  היחיד.שנים רבות אחרי לכתו, סיפרתי על המפגש לביתו דליה, אשר מסרה לעיוני פקודת מבצע מיוחדת במינה: יצחק רבין הצעיר, קצין אג"ם של צה"ל הצעיר, הכין פקודת מבצע מפורטת ומסודרת, לפינוי של שנים עשר אלף יושבי מעברות בזמן החורף והגשמים. פקודת מבצע נפלאה ומלבבת למראה. צה"ל כצבא העם ממש! המשלב סולידריות ואחריות חברתית, רותם את משאביו ותקציביו הדלים, את מוחו וליבו של אחד מטובי בניו ,למצוא פתרון לעת הגשמים ליושבי המעברות.

 

זו המורשת האמיתית של אבא היא אמרה לי.

אני מהעבר האחר מסרתי לה את המסמך אותו אני מצרף לעיונכם, הקמת מועצה חברתית בראשותו של יצחק רבין , בהשתתפותו ובהובלתם  של ידידי, הד"ר ברוך לוי נשיא המועצה וחברת הכנסת  אסתר הרליץ , עליה הוטלה המשימה להקים את המועצה להתנדבות בישראל,  המסמך מכהונתו הראשונה של יצחק רבין כראש הממשלה. המסמך מראה כי יצחק רבין לא היה רק איש של צבא ביטחון ,מלחמה ושלום  , כי אם גם אדם של חברה  , אחריות חברתית וערבות הדדית והמורשת שלו צריכה בהחלט לכלול בתוכה אף רבדים אלו.

 

שנים חלפו מאותו הרגע בו הרוצח השפל לחץ על ההדק והכניס מדינה שלמה לטראומה צער  ואבל.

 

היעשה כדבר הזה במקומותינו? האם איש יהודי ישלח יד  באחיו בשל חילוקי דיעות אידיאולוגיים  והשקפות עולם שונות?לא האמנתי למראה עיני ולמשמע אזני. הזעזוע היה עצום . לא רק מהאבדן הרב של אדם משכמו ומעלה שתרם למדינת ישראל בכל שבעים ושלוש  שנותיו ועל כל צעד ושעל נפגשה דרכו האישית עם צרכי הלאום כשצרכי הלאום קודמים לצרכים האישיים, בתש"ח, במלחמת ששת הימים  כמפקד חטיבת הראל ,כרמטכ"ל, כראש הממשלה. בכל תפקיד ובכל צומת ,הונע יצחק רבין  ז"ל מאחריות רבה לגורלה  ועתידה של מדינת ישראל כבית לאומי  לעם היהודי בארץ ישראל.

 

הגם שעם ישראל ידע מחלוקות קשות ורבות, לא היה כדבר הזה במקומותינו ואף רצח גדליהו בן אחיקם שנקבע לזכרו יום צום  לדורות, מחוויר לעומת עוצמתו  ופגיעתו הרעה, של הרצח הזה שפגע בלבבות כה רבים ,  מכל דת גזע ומין, בעומקי עומקיו של הלב.

 

אמנם, כבר ידענו מחלוקות קשות  ועמוקות בעבר. על המחלוקת בין בית הילל לבית שמאי אומרים: כי משרבו  תלמידי שמאי והילל שלא שימשו כל צרכם-רבו מחלוקות בישראל ונעשית תורה כשתי תורות"(סנהדרין פח). עד כדי כך נחלקו.

 

 אולם המחלוקת הקשה שניטשה ביניהם שנים לא הביאה לריחוק ופילוג בעם:

"אף על פי שנחלקו בית שמאי ובית הילל, אלו אוסרים ואלו מתירים, לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הילל ולא בית הלל מבית שמאי . ללמדך שחיבה ורעות היו נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר: והאמת והשלום אהבו".(יבמות יד)

 

תום לב פרוש על מחלוקת כזו, לא רק תום לב על הדיעה בה אני מחזיק , לא רק יושרה פנימית הגורמת לומר דבר אמת ולהתרחק מדבר שקר ,אלא הסתכלות  על הזולת כתם לב.

הדיעה שהוא מחזיק, מגיעה אצלו ממקום של אמת, יש בה ככל הנראה אף לכל הפחות ,גרעין של אמת

( במרבית המקרים) והוא, הזולת מאמין בה בכל ליבו בתום לב. עין טובה ושיפוט לכף זכות.

 

אמת אינה עינין לאיש אחד בלבד. מי שסבור כי האמת כולה מצויה בכיסו, רחוק מהאמת כרחוק מזרח ממערב. עם יכול ליצור האמת שלו, האתוס שלו,מתוך תמהיל התפיסות והדיעות שילובן בירורן והארתן. אין זה אומר כי האמת תהא בסופו של יום ,תוצר של פשרה  בהכרח. אלא שיכול ואמת אחת תנצנץ מעל חברותיה , אולם תהליך הבירור והעימות יעשה אותה זכה  ברורה ובוהקת יותר.

 

 הפילוסוף  הבריטי  ג ון סטיוארט מיל, מיטיב לתאר את חשיבות הערכים המוגנים בבירור האמת מתוך חילוקי דיעות באומרו: "אם כל האנושות, מלבד אדם אחד, הייתה בדיעה אחת לא היה זה מוצדק מצידה להשתיק את האחד הזה , יותר משהייתה לו הצדקה ,אילו הייתה לו היכולת, להשתיק את האנושות"... (על החירות עמ’ 21).

אמירה נפלאה זו, מחדדת ומעצימה את חשיבות חופש המחשבה הביטוי  והדיעה ונותנת לו את המקום העליון הראוי לו.

 הרב קוק  המנוח, עמד על הדברים באמירה חדה: כל רצון חופשי סופו לטוב וכל הכרח סופו לרע(אורות הקודש ג לא) וכן: "אור האלוקים איננו מתגלה אלא בחופש המחשבה" .

 

החירות היא הבסיס הערכי והרעיוני עליו אנו צועדים כחברה.

הרצח הוא פצע שותת דם. עדיין.

דווקא אנו, האמונים על בירורים בדרכי מחלוקות ופילפולים לאורך הדורות, כשלנו בליבון אמיתי נטול שנאה, של מחלוקת בינינו במדינת ישראל.

 

הדרך לתיקון  הפילוג עוברת מאותה אהבה ואחווה ורעות, אהבת חינם בינינו,  אחדות ואיחוד בלבבות גם במקום של חילוקי דיעות והשקפות ,בבחינת דבריו היפים של אברהם ללוט בפרשת לך לך:  " אנשים אחים אנחנו", מי שמגיע מהמקום הזה אין השנאה, העושק והטינה  יכולים לחדור ללבבו ולהשתלט על מהותו גם במקום של מחלוקת, אלא אור של  נתינה , אחווה והתנדבות לזולת, ללא קשר לתפיסותיו ודיעותיו אופף את כולו.

 

 סור מרע אך יותר מכך, עשה טוב!

ההתנדבות  האיחוד והנתינה הם משקל נגד לרוע והשנאה.

הרב קוק אומר דברים אשר תמיד חובה להזכר בהם ויותר מכך לפעול על פיהם, יום יום שעה שעה:  

"הצדיקים הטהורים

 אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חכמה

אינם קובלים על העוול אלא מוסיפים צדק

אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה"

 

 לסלק את החושך, הרוע , הקנאה, הכעס, השיפוט לכף חובה ,לדון כל אדם לכף זכות ולהוסיף טוב אור וחסד ואמונה ואהבת חינם וערבות הדדית.

 יהי זכרו ברוך.

  

יורם סגי זקס עו"ד

 יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

עבור לתוכן העמוד