דברים לחג החירות תשע"ו !

18/04/2016
דברים לחג החירות תשע"ו ! (הגדל)

דברים לחג החירות תשע"ו !

חברים מתנדבים ומתנדבות  יקרים,

חג הפסח הוא חג החירות, זמן של שמחה אמונה ואהבה ,חופש ושמחה,  הזמן בו הפכנו והתגבשנו לעם  בשל יציאה ממצרים וקבלת התורה , הלא היא  היציאה מהמיצרים המגבילים את חירותנו ועל  מתן התורה נאמר, לא חרות על הלוחות  אלא חירות(כתובה) על הלוחות .

 הנביא ירמיהו משווה בין זמן יציאת מצרים לימינו אנו בצורה נפלאה ואומר: "הנה ימים באים ולא יאמר עוד חי ה’ אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה’ אשר הוציא את בני ישראל מארץ צפון  ומכל הארצות אשר הידיחם שמה והשבתים  על אדמתם אשר נתתי לאבותם" (ירמיהו ט"ז י"ד)

 מה בין חירות להתנדבות ? מה בין חופש לחסד?

 לכאורה הדברים נראים כלא קשורים. שני ערכים הנראים כנמשכים בקווים מקבילים שאינם נפגשים ולא היא, הדברים קשורים  זה בטבורו של זה. האדם יכול לחוש חופשי  בן חורין ומאושר ,  אדם הפועל למלא את מעינותיו הפנימיים הנשמתיים, רק כאשר הוא פועל למען  תכלית וייעוד ולמען מטרה הגדולה ממנו. ויקטור פרנקל עמד על הדברים באומרו:" לכל אדם יש שליחות וייעוד ייחודי בעולם לכל אדם יש משימה מוחשית התובעת מילוי".

הפילוסוף גרין, אף הוא, מחבר ומקשר את שני הערכים הללו יחדיו, החופש והחסד החירות עם ההתנדבות באומרו: החופש אינו רק חופש מהגבלות ושעבוד אלא גם חופש חיובי,  אנו חופשיים כאשר אנו פועלים:" לשחרר את כל כוחותיהם של כל האנשים לתרום לטובת הכלל". אנו חופשיים באמת כאשר ,ורק כאשר, אנו תורמים במתכוון ובמלוא יכולתנו לטובת הכלל. "בדרך זו אנו מממשים ומוציאים לפועל את היכולות הגלומות בנו כיצורים חברתיים ומוסריים".

הדברים נכונים לכל פרט ולכל אדם כי ללא ייעוד ותכלית האדם יתרוקן ושמחת החיים שלו תתמעט וכשאדם פועל בתכלית ולייעוד טוב הוא מתמלא בשמחה וחיוניות משפיע ומושפע לשם מילוי יעודו ותכליתו.

הדברים נכונים שבעתיים כאשר המדובר בעם ובחברה. עם הפועל ללא תכלית וחברה הפועלת ייעוד ללא מטרה מוגדרת, הרי היא כסומא המגשש בערפל את דרכו.

אין די בעמידה בטחונית איתנה אל מול אויבנו , חרף חשיבותה הרבה , עמידה זו היא אמצעי בלבד ואין היא מטרה בפני עצמה .

המטרות הערכיות מופיעות בדברי הנביאים חסד אמת צדקה ומשפט ואחווה אנושית המתגלמת במעשה ההתנדבות: "כה אמר ה’ משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו ואלמנה ויתום וגר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם".  דברים נכוחים הנאמרים מפי הנביא זכריה.

 האם אנו מסוגלים כחברה וכעם לדון כל אדם לכף זכות, להבדיל מתרבות הביוש אשר פשתה במקומות מסוימים , מורים לנו נביאי  וחכמי ישראל להביט בצד הטוב שבכל אדם ולדונו לכף זכות חרף העובדה שהדבר לא קל ואף מאתגר. להכניס את החסד והרחמים אל תוך מנעד ערכינו ולהוסיף התנדבות  צדקה וטוב .

מובטח לנו שאם נעשה את כל הדברים הללו , אם נשמור על ערכינו הנעלים כפרטים וכעם, אם נדע לעשות טוב וחסד לשלב משפט וצדקה ולהוסיף דיבור טוב בחיינו בכלל וברשתות החברתיות  בפרט, או אז נהיה חופשיים ובני חורין באמת ובתמים!

 חג חירות שמח לכל ישראל!

יורם סגי זקס, עו"ד

יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

צילום: shutterstock)

עבור לתוכן העמוד