דברים ליום הזכרון ויום העצמאות תשע"ו

10/05/2016
דברים ליום הזכרון ויום העצמאות תשע"ו (הגדל)

דברים ליום הזכרון ויום העצמאות תשע"ו

23,447 נופלים שנפלו במערכות ישראל ובמילוי תפקידם לאורך שנות קיומה של המדינה ועוד קודם לכן במאבק על המדינה שבדרך, שכל אחד מהם עולם ומלואו. כל אחד הוא נר המאיר לעמו ובמיוחד לבני משפחתו לאביו לאמו , לאחיו ולאחיותיו לסבו ולסבתו לחברתו ולחבריו , במעגלים ההולכים ומתרחבים עד אשר מקיפים וחובקים את החברה הישראלית כולה אשר תיעטף הערב ביגון וצער.

 היגון והצער שלנו אינם מגיעים ממקום של חולשה  כפי שסבורים אויבנו . ההיפך הוא הנכון .הם מגיעים ממקום של  עוצמה וקדושה . של כיבוד והוקרה של ערך החיים כראיה של כל אדם כעולם ומלואו , עולם שיכל להוסיף ולפרוח לעלות וללבלב ונגדע באיבו  בדמי ימיו העין רואה והלב מסרב להאמין.

המשפחות השכולות, מתקשות  לעיתים להבין ,כיצד אירע הדבר , אהוב ליבם  נדם והחיים ממשיכים הייתכן?השבוע שוחחתי עם אם יקרה ששכלה את בנה. מה שמטריד את מנוחתה ששכחנו, שאיננו מבינים את גודל הקרבן.

האם באמת  אנו מבינים את גודל ההקרבה, לא רק של הבנים והבנות  עצמם אלא אף של המשפחות? של 9442 ההורים השכולים שחיים בינינו? של 4917 האלמנות אשר מסתובבות  בקרבנו. של 1948 היתומים(כמה סימלי) אשר איבדו את היקר להם מכל.

האם ניתן בכלל להבין את עוצמת הצער ואת גודל הכאב? נראה לי שהדבר נוגע בעמקי נשמתו של האדם ולכן מי ישורנו, אולם דבר אחד הבטחתי לה בשיחתינו  ואמרתי בביטחון בשמינו, כחברה וכעם  לא שכחנו. לא שכחנו את אותם שהיו עימנו ונותרו בני עשרים רעים ואהובים.

לא שכחנו. לא שכחתי  את אייל עזורי היקר ז"ל  שנהרג בחומת מגן  בג’נין  כלוחם מילואים צעיר ואת הבשורה הקשה  על מותו . הוא שאמר אחרי הפיגועים הקשים שחייבים לעשות משהו,  חייבים להגיב אמר ועשה .  לא היסס לרגע ,התגייס נלחם למען המדינה ועם חבריו שינה את המציאות בה נהרגו  מאות אזרחים(רק בחודש מרץ 2002 נהרגו 105  אזרחים לרבות במלון פארק בנתניה) חללים בפיגועים. אכן הוא שילם בחייו אולם במותו ממש ציווה לנו את החיים.החיים הנורמלים ,החיים הרגילים אלו שכל כך אינם מובנים מאליהם אחרי מה שעברנו בחשכת הגלות ובעיקר בשואה.

לא שכחתי  את שמואל (מוקי) גורן  ז"ל חברי לתנועה שנפל בבה"ד אחד בקורס הקצינים אותו עברנו יחדיו, ואת הנסיעה מבי"ס למכי"ם ועד לביתו בשתיקה מהדהדת ואת הצעקה של אימו על האבדן הקשה מנשוא. לא שכחתי את חיוכו של  ירון יוגב ז"ל  טרם הצניחה  המשותפת בפלמחים שנהרג זמן קצר אח"כ בראש חייליו בהיתקלות של  הסיירת עם מחבלים בלבנון. לא שכחנו את 23,447 הפרחים כל איש לביתו , כל בן להוריו, כל אדם לרעהו .

החובה שלנו לאותם אלו שנפלו ולחברה הישראלית בכללותה היא לבנות את מדינת ישראל על אדנים של חסד משפט וצדקה, על אדנים של התנדבות ונתינה בבחינת דברי הנביא ירמיהו : " אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד" שהחסד הוא הדבק והבינין החשוב ביותר לכנסת ישראל.

להיות אנשים טובים יותר, ערכיים יותר, תורמים ומתנדבים יותר,  הראויים לקורבן העצום שהם הקריבו מקדשים את החיים ומתקנים את העולם בהתנדבות  בתורה אמונה ומעשים טובים.

אתמול השתתפתי בטקס המקדים של הדלקת המשואות בהר הרצל, הבטתי באלפים שגדשו את היציעים והתמלאתי אהבה פשוטה וחובקת כל לעם ישראל ולחברה בישראל.

שעוצמת החיים שלנו מעלה ומרוממת אותנו, יום יום שעה שעה ,חרף קושי הכאב ואובדן החיים. חברה אשר בנתה את עצמה מעיי חורבות והצליחה להגשים  בחיוניות העצומה שלה, את חזון הדורות כולם. חשתי כמי שנוגע בכנפי ההיסטוריה אך מחובר במלוא עוצמתו להויה הישראלית העכשווית. כמי שנוגע דרך ההווה בעבר ובמורשת שעברנו ובעתיד הצפון לנו כחברה וכעם.

 

 הדגלים המתנפנפים, החיילים הצועדים, השמחה והשירה  הדלקת המשואות של אותם יחידי סגולה מובחרים שבמובחרים שמאירים את חיינו בארץ ישראל במעשיהם הטובים מתקני העולם.

 הנביא ישעיהו אומר  על הפלא הגדול של מדינת ישראל וקיבוץ  הגלויות בימינו אנו 8.3 מליון אזרחים  חיים במדינתנו  מתוכם 6.3 מליון יהודים כאשר בקום המדינה חיו בה רק 6% מבני העם היהודי בעולם כולו, 600000 איש  : "קומי עורי כי בא אורך וכבוד ה’ עליך זרח כי  הנה חושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה’ וכבודו עליך יראה... שאי סביב וראי כולם נקבצו באו לך בנייך מרחוק יבואו ובנותייך על צד תיאמנה".

 השנה היא שנת ס"ח למדינת ישראל. ס"ח מלשון מדבר ומספר. אם עלינו לדבר ולספר הרי שיבחה של ישראל מתבקש להיאמר:" ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם" "עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" ארץ שהכל בה, מדבר וים גליל וערבה, הכל מתחבר לאחודה אחת .

יותר מכל זוהי חברה ישראלית איתנה וחזקה ,שמחה ותוססת, סולידרית ואכפתית שאהבת ישראל ועוצמת החיים והבינין  טבועה בה, גם אם יש לנו מה לתקן ומה לשפר ביום הזה  יום העצמאות  ה68  נביט בהישגנו הרבים בגאווה ובשמחה ונזכור את הדרך בה הלכנו ואת הדרך הטובה שבה עוד נלך.

 

 

ברוכים תהיו,

עו"ד יורם סגי זקס

יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל

 

עבור לתוכן העמוד