תוקם ועדת חקירה לתפקוד הממשלה ומידת אחריותה לעורף
נשאלת השאלה האומנם לפנינו כשלון נקודתי של הממשלה שלא השכילה לתת מענה אמיתי ונכון לתושבים בזמן אמת, או שמא מדיניות מכוונת שמונהגת ע"י פקידי האוצר ומטרתה להקטין ככל האפשר את מחויבות הממשלה בנושאי רווחה ובריאות ולהעביר הנטל לכתפי עמותות הבאות בנעליה של הממשלה ומגישות את הסיוע לתושבים.
הגדל

אומדנים שונים ומספרים רבים הופרחו לחלל האוויר בניסיון לאמוד את נזקי העורף ואת עלות המלחמה. קריאות רבות לחקירת המוכנות למלחמה - בחזית ובעורף - מופנות מכל צד ומתעצמת המחאה כנגד מה שמכונה מחדלי הפיקוד הבכיר בניהול הלחימה ובציוד הלוחמים.

ברם, אט אט משתכחת לה העובדה שאת מקומה של הממשלה במתן פתרונות לעורף בעת מלחמה מילאו פילנתרופים למיניהם ועמותות וקרנות ציבוריות ופרטיות.

נשאלת השאלה האומנם לפנינו כשלון נקודתי של הממשלה שלא השכילה לתת מענה אמיתי ונכון לתושבים בזמן אמת, או שמא מדיניות מכוונת שמונהגת ע"י פקידי האוצר ומטרתה להקטין ככל האפשר את מחויבות הממשלה בנושאי רווחה ובריאות ולהעביר הנטל לכתפי עמותות הבאות בנעליה של הממשלה ומגישות את הסיוע לתושבים.

האומנם אין בתקציב המדינה הסכומים שהוצאו ע"י התורמים והעמותות לסיוע לתושבי הצפון?

ובכן לא התקציב הוא הבעיה ואפילו לא היכולת הארגונית להיערך לפינוי התושבים ולפיצוי נאות. התקציב קיים ותוכניות החירום מוכנות במגירה ואולם תפיסת העולם הגורסת שהמדינה צריכה להקטין את מעורבותה ברווחת הפרט, היא שהביאה למצב בו הפתרונות שהועמדו לרשות תושבי הצפון היו ברובם הגדול מגורמים וולנטריים.

נכחתי במספר כינוסים של עמותות שנטלו חלק במפעל הגדול של פינוי התושבים והדאגה למחסורם. קריאות רבות נשמעו שלמעשה זוהי חובתה של הממשלה וראוי לבחון בבג"צ את מידת אחריותה ומחויבותה של הממשלה למילוי הצרכים במקום לחזר על הפתחים ולאסוף תרומות למילוי החסר.

התשובה שניתנה לאותם קריאות הייתה שזוהי עת לעשות ולא לעתור, עת לסייע ולהתנדב ולא לבוא בטרוניות למדינה. והתוצאה, העבודה נעשתה בצורה שהביאה כבוד לעמותות השונות אבל המדינה שוב התנערה מאחריותה.

יש בכך משום קו רצוף בהתנהלות היומיומית של המדינה. בתחילה מפריטה הממשלה שירותי רווחה שאמורים להינתן על ידה בטענה שגורמים פרטיים ועמותות ינהלו זאת טוב יותר מאשר המדינה, כאשר המדינה מתחייבת לתקצב את השירותים שהופרטו. בהדרגה מצטמצם ונשחק התקציב שהממשלה מעמידה לרשות העמותות כדי לספק את צורכי התושבים וראו זה פלא, מגיע הרגע בו העמותות ולא הממשלה הנן הכתובת לשרותי הרווחה. מצב זה גורם לכך שהעמותות נאלצות להתדפק על דלתות הציבור בבקשה לתרומות - בדרכים שונות ומשונות - כדי לעמוד ביעדים שלכאורה הממשלה היא שחייבת לממנם.

ראוי היה שסוגית תפקודם של העמותות וחלקם במתן מענה לצורכי הציבור תיבחן לעומק. העמותות הוקמו מתוך רצון לשפר את שירותי הבסיס שאמורים להינתן ע"י הממשלה ולהעשיר את השירותים במתן "אקסטרות" שתכליתם להיטיב עם השכבות החלשות.

המצב כיום הוא שהציבור נדרש לכסות בתרומתו את בסיס השירותים שהמדינה מחויבת בהם וההיחלצות למען העורף במלחמה הינה רק דוגמא לכך.

יאמר מפורשות אנו מברכים על התנדבות הציבור, על התרומות ועל הרצון הטוב לסייע ואולם כל זאת אמור לבוא בנוסף, ולא במקום הממשלה.

כאשר מדברים על ועדת חקירה ממלכתית ראוי היה שתיחקר לעומק גם תפקוד הממשלה במתן השירותים לעורף וההזדקקות של הציבור לתרומות ולפתרונות וולנטריים. אולי בחקירה זו ניתן יהיה לשים גבולות בפני רצון האוצר להקטין ככל האפשר את מחויבותה של המדינה לאזרחיה.

עבור לתוכן העמוד