כינוס ההתנדבות השנתי 2007- משפט לארגוני ההתנדבות
הגדל

המחבר, רפי סופר, הינו מנהל אתר ופרוייקט "רק טוב"

בכינוס שנערך ביוזמת המועצה הלאומית להתנדבות לרגל יום ההתנדבות הבינלאומי השתתפו : ד"ר אבי ביצור – מנכ"ל המשרד לענייני גמלאים, ד"ר ברוך לוי – נשיא המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, פרופ' משה קווה – נשיא אוניברסיטת בר-אילן ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, מר אריה שומר – יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות בישראל. הנחתה הגב' מתי וייל – מנהלת המועצה הלאומית להתנדבות בישראל. הרצאות אורח: מר לובה אליאב – מורה, ח"כ לשעבר, ועו"ד אליעד שרגא - יו"ר התנועה לאיכות השלטון בישראל.

המשתתפים והאורחים הרצו על ההתנדבות בישראל ועל התרחבות תופעת עמותות המתנדבים וההתנדבות שבאים למלא חלל ריק ונחוץ ומספקים צרכים חיוניים שהחברה ויחידים בתוכה זקוקים להם מאד. לאחר סבב ההרצאות התקיים משפט מבוים שאמור היה לקבוע אם ההתנדבויות ההכרחיות הרבות מהוות עלה תאנה ותרוץ התחמקות לממשלה ומאפשרים לה לא למלא את חובתה לאזרח הנזקק הנעזר במתנדבים למיניהם.

ישב בדין  השופט שלי טימן – שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב ולידו נציגי ציבור, פרופ' יוסי קטן, אוניברסיטת תל אביב, וגב'  יפה פרץ, מתנדבת.התובע היה עו"ד יובל אלבשן ממטה הארגונים החברתיים, הסניגור היה עו"ד יורם סגי זקס – תנועת חבר"ה. עדים מטעם התובע היו הרב דודי זילברשלג – מאיר פנים וכוח לתת. מטעם הסניגור עו"ד עמית מור –  הל"ב - התנועה למלחמה בעוני בישראל ו גב' אתי פרץ –  עובדת סוציאלית ומקדמת חקיקה סוציאלית.

___________________________________________________________________

דברי וטיעוני הסניגור- הגנה על ארגוני המתנדבים - עו"ד יורם סגי זקס:

"מחלוקת  חנוכה בין בית הילל ובית שמאי- הילל: מוסיפים נר בכל יום, שמאי: מחסירים נר בכל יום. המחלוקת בין סור לרע לבין עשה טוב, מה גובר? עשה טוב גובר.
1. ההתנדבות חשובה מצד עצמה- סור מרע עשה טוב
מגדילה את עשיית הטוב שבעולם.

3 מידות בעשיית הטוב:
א. אל תזיק
ב. עשה טוב
ג. עשה טוב וגרום לאחרים לעשות טוב = תיקון עולם

ההתנדבות מביאה לתיקון עולם ותיקון המידות של האדם ערך עצמאי.
ההתנדבות מגבירה את הערבות ההדדית הסולידריות והאחריות האישית של כל אדם לרעהו.

2 .אדם טובע בים- האם תושיט לו גלגל הצלה או תעיר תשומת ליבו של הקברניט?
ראשית שלח לו גלגל הצלה ואז תפנה חובתו של הקברניט עשה חובתך מצד עצמך ודרוש מהממונים כי ייעשו חובתם הם- כך אף בהתנדבות בישראל ראשית המצב החברתי הגרוע מחייב מעשה כאן ועכשיו.
שנית דרוש מהקברניטים כי ימלאו את חובותיהם.

3. עצם עשיית המעשה מקנה לך זכות מוסרית עדיפה לבוא בדרישה לממשלה.
אינך מגיע ממקום של מגיע לי ,ההיפך הוא הנכון אתה מגיע ממקום של עשייה של התנדבות של ערכים מהמקום הזה קל יותר לדרוש מהממשלה לבצע את חובותיה כלפי האזרחים.

4. אין סתירה בין עשייה לבין דרישה מהממשלה למלא את חובותיה. ההיפך הוא הנכון אלו שדורשים מהממשלה הם אלו שחוזים במצב לאשורו – האירגונים החברתיים- מתוך העשייה שלהם הם נחשפים למצב החברתי הקשה ויודעים לא רק לדרוש לתקן אלא גם מצביעים על הליקויים איך וכמה לתקן.
אלמלא ההתנדבות והעשייה שלהם לא היו נחשפים למצב הקשה ולא היו יכולים לסייע בידי הממשלה לתקן המצב.

5. האירגונים החברתיים מגיעים לפינות  ומקומות שהממשלה אינה יכולה להגיע אליהן- למשל התנועה למלחמה בעוני הקימה עמדות לסיוע לנזקקים במרבית ביהמ"ש בארץ, שכר מצווה של לשכת עוה"ד, המועצה להתנדבות מפעילה קורס טוענים בבתי משפט לתביעות. אלו לא באים כתחליף לסיוע המשפטי והסניגוריה הציבורית אלא כמענה מהיר ולא בירוקרטי. הממשלה נושאת באחריות לייצוגם של הנזקקים אך הארגונים משלימים את השירות שהיא נותנת בשירות מהיר נגיש ונח שהממשלה לא יכולה לתת.

6. המתנדבים חדורי תחושת שליחות ומוטיבציה לתיקון ולסיוע שמחפה על ההעדר החומרי.לעיתים קרובות המוטיבציה הזו עדיפה על כסף האדם הזקוק לעזרה חש כי יש לו  אדם חבר , רע, המסייע לו ותומך בו ומבצע עימו הליך של העצמה כאדם הליך החשוב ממתן כסף ואמצעים חומריים בלבד.

עם זאת צריך להיזהר שלא לגלוש לתפקידים הקלאסיים של הממשלה  ביטחון- בריאות -חינוך- לכל היותר לבצע פעולה משלימה ויותר מכך לדרוש מהממשלה בתוקף הזכות המוסרית של המתנדבים לממש את ייעודה וחובותיה."

___________________________________________________________________

הנושא שעמד לדיון ולשפיטה היה , למעשה, אם  יש להפסיק את פעולות הארגונים ההתנדבותיים כדי לאלץ את הממשלה לעמוד בחובתה לאזרח ולספק לו את מה שהארגונים החברתיים מספקים במקומה, (עמדת הסניגוריה), או שעליהם  להמשיך ולהוות תחליף למחדלי הממשלה בטיפולה בנצרכים. (עמדת הקטגוריה) העדים מטעם הסניגוריה סיפרו על הפעילות הענפה וההכרחית אותה מקיימים הארגונים המתנדבים וגרסו כי אם יפסיקו את פעילותם תאלץ הממשלה למלא את מקומם שכן זעקתם של הנצרכים תעלה השמימה ותאלץ אותה לעשות כן.העדים מטעם הקטגוריה, לעומתם, הביעו את דעתם כי יש להמשיך בפעולות ההתנדבות הנחוצה בלא כל קשר לעמדת ופעולת הממשלה.

השופט הנכבד, מר שלי טימן, פסק למעשה כפסיקתו המפורסמת של שלמה המלך, אמנם לטובת התביעה דהיינו: שיש להמשיך את הפעילות ההתנדבותית הענפה על כל גווניה ולא לחדול ממנה, אך בד בבד עם זה לפעול בכל דרך אפשרית כדי להביא מזור לנזקקים בזכות ולא בחסד.
זאת ניתן להשיג, לדעת השופט, על ידי יצירת לחצים על חברי הכנסת כדי שיחוקקו חוקים מתאימים בנידון וכן על ידי הפעלת כל גורם אחר שלו השפעה על השרים והמוסדות גם מחוץ לכנסת ובתוך מסגרת התקציב הקיימת. 

עבור לתוכן העמוד