התנדבות במגזר החרדי
הגדל

סקרים חברתיים שבדקו את הפעילות התנדבותית של בני 20 ומעלה לפי תכונות נבחרות בשנת 2003 ובשנת 2004 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2005, 2006) מעלים כי האוכלוסייה החרדית מרבה לעסוק בפעילות התנדבותית, בפרט התנדבות פרטית, בהשוואה לשאר האוכלוסייה. הממצאים של שנת 2003 מצביעים על אחוז התנדבות של 33 בקרב חרדיים, לעומת 24.5 דתיים, 16.2 מסורתיים-דתיים; 13.5 מסורתיים לא כל כך דתיים; 15.9 לא דתיים- חילוניים ואלה של 2004 מעלים עלייה של שלושה אחוזים בנוגע למתנדבים החרדים והדתיים לעומת ירידה בנגוע למסורתיים וחילוניים.

העובדה כי המגזר החרדי בעצם מהותו והתהוותו חותר לשמר את המסורת ולפעול על פיה (דהאן, 2004) מסבירה במידה רבה את הריבוי של ההתנדבות בקרבו. המקורות היהודיים אכן מרבים לעודד את עשיית החסד וגמילות חסדים: מידת החסד מאפיינת את זרעו של הראשון האבות, אברהם. והרי ריבון העולם בעצמו מציין עליו בבראשית פרק יח פסוק יט: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט". מצוות החסד קשורה לשתי מצוות עשה, האחת "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא, יח יט) והשנייה "והלכת בדרכיו" (דברים, כח ט).  גמילות חסדים היא אחד משלושת היסודות שהעולם עומד עליהם כדברי שמעון הצדיק (משנה מסכת אבות פרק א משנה ב); אין לעולם קיום ללא חסד כנאמר בתהלים פרק פט פסוק ג "עולם חסד יבנה".  בולטים בנידון דבריו של הנביא מיכה  פרק ו פסוק ח "הגיד לך אדם... מה טוב ומה השם דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך".

מבט היסטורי על מתן הסיוע לזולת בארץ מתאפשר בין השאר דרך סִפרה של סקילי-בן שושן, "בינת אל בלד" [מתך דהאן, 2004). בספר מתוארות שתי מערכות רווחה שפעלו בארץ זו לצד זו עוד טרם קום המדינה. האחת הייתה דתית-מסורתית והתנדבותית ואפיינה את היישוב הישן, והשנייה מקצועית והייתה הבסיס למערכת הרווחה הממשלתית. ארגוני החסד כגון חברות ביקור חולים, עזרה ליולדות, חלוקה של ביגוד ודברי מזון, הלוואת ללא ריבית ועד חברה קדישא, הן אלו שאפשרו ליישוב הישן לשרוד בתקופה כה קשה כלכלית. אלה הם הבסיס של הפעילות ההתנדבותית במגזר החרדי עד עצם היום הזה.

המגזר החרדי שרד במשך השנים בזכות הגמח"ים הרבים שהוא מפעיל. זהו כוחו של מגזר אשר בנסיבות היסטוריות התרחק והורחק בו בזמן מן הממסד הישראלי וייצר לעצמו "חברת הלומדים" די מנותקת מן עולם היצרנות הכלכלית (פרידמן, 1991 מתוך דהאן, 2004). מבין המחקרים הבודדים אשר חקרו את הפעילות של גמילות חסדים במגזר החרדי, נציין את יפה (1991) אשר הדגיש את הפעילות הענפה של מלכר"ים מגזר החרדי ובפרט של בקופות הלוואה ללא ריבית ואת מחקרם של דורון וגל  (2006) שמצא כי רוב רובם של בתי התמחוי מופעלים בהתנדבות על ידי חרדים. ידועים ומפורסמים מלכר"ם גדולים שקמו מתוך המגזר החרדי כגון "עזרה ומרפא" בתחום הבריאות, "יד שרה" בתחום הגיל השלישי; "יד אליעזר" בתחום העוני או "עזר מציון" בתחום של בריאות הנפש. הארגונים הללו הפכו משירותים קטנים לשירותים בעלי ממד ארצי, ומשרתים את כלל האוכלוסייה הישראלית. הפותח את המדריך החרדי, מדרך הטלפון לקהילה הדתית-חרדית, ימצא בדפים הכתומים רשימות ארוכות של גמח"ים מסוגים שונים ומשונים על פני כ75 עמודים, אבלות, אוכל לשבת, אוכל לשמחות, אוכל מבושל, בגדים כולל בגדי הריון ובגדים לשמחות, כלים מסוגים רבים, מצריכים לתינוקות, ספרים וקלטות, תרופות ועוד אשר מהווים למשתמשים בהם חיסכון ענק של כסף ומקום, שני משאבים נדירים במצבים של צפיפות הדיור והעוני הרווחים בישראל ובמגזר החרדי בפרט.

הן למגזר החרדי והן למדינת ישראל, האתגר הוא למצוא את האיזון הנכון בין פעילות מקצועית לבין פעילות התנדבותית ובין מחויבות הממסד לבין מחייבות האזרחים לעזור בהתנדבות זה לזה.

_____________________________________________________________________
    
דהאן, נ. (2004). מפגש בין-תרבותי: תכנית ניסיונית של האוניברסיטה העברית להכשרת נשים חרדיות לעבודה סוציאלית. עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. האוניברסיטה העברית בירושלים.
דורון, א. וגל, ג'. (2006). בתי תמחוי בירושלים בראשית המאה ה-21 . ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.
יפה, א. (1991). קרנות גמילות חסד מערכת סוציאלית-כלכלית להשלמת הכנסה, חברה ורווחה, י"ב (1).

יפורסם בעלון מא"ה (מועצת ארגוני המתנדבים) בירושלים, גליון מס' 11. כסלו- טבת תשס"ח. נובמבר- דצמבר 2007

עבור לתוכן העמוד