תסמונת "רק מתנדב"
הגדל

מאת: סוזאן  אליס

תרגום: דרורה סימקין, המכון לניהול התנדבות על שם לר – יד שרה

זה קרה שנית הבוקר. הגבתי להודעה טלפונית שהושארה לי והאדם שענה לטלפון אמר שהאדם המבוקש על ידי, איננו. כאשר שאלתי מתי הוא ימצא, נתבקשתי להמתין על הקו. אחר כך שמעתי כיצד אותו אדם קורא בקול רם למישהו ושואל: "האם אתה יודע מתי מר .... יהיה?", לבסוף ביקשתי להשאיר הודעה, ואז אמר האיש: "חכי רגע, אני צריך למצוא עיפרון. את מבינה, אני מתנדב אני לא יודע  מה הולך פה". היה עליי להתאפק מלקפוץ דרך הטלפון על המתנדב ועל איש הצוות שהיה עד לשיחה. הנקודה החיובית היחידה באירוע הייתה שלא שמעתי את הביטוי: "רק" כמו "אני רק מתנדב".

כמה שעות מאוחר יותר, קיבלתי ספר חדש על סוכנות מרצים בכדי בכדי לפרסם אותו בקטלוג הפרסומים שלנו. הסברתי במה מתמקדת הוצאת Energize, תוך ציון העובדה שאנו מוציאים ספרים העוסקים בסוגיות הקשורות למתנדבים. הסופרת טענה שספרה מיועד למרצים בשכר וגם למרצים שאינם מקבלים שכר. כאשר הגיע אליי הספר, עברתי עליו במהירות - דחיתי אותו על הסף משום שהסופרת כתבה בשני עמודים שרק במצב של חוסר אמצעים כספיים, ניתן לזמן מתנדבים להרצאות אבל יש להיות מודע להיעדר ניסיונם בהופעה בפני קבוצה וחוסר ידע על הארגון! נראה שמעולם לא העלתה הכותבת על דעתה שיתכן שמתנדב עשוי להיות בעל יכולת, או גם האדם הטוב ביותר לייצוגו של העניין.

לשני מקרים אלו מקור משותף: הציפייה המגשימה את עצמה לפיה אנו מגלים סובלנות לביצועים מתנדבים בינוניים. הנחת היסוד היא שמתנדבים, מעצם טיבם, לא יגיעו לדרגת הביצועים של צוות שכיר. העובדה שניתן למצוא שכירים שאינם מבצעים את תפקידם כהלכה, אינה משנה כלל. אנו רוצים להניח מיומנות ביצוע גבוהה של עובדים שכירים (עד אשר יוכח ההפך) בעוד שלגבי מתנדבים אנו מחזיקים בהנחה הפוכה. אנו מתייחסים למצוינות של עזרה הניתנת בחינם כאל בונוס מהנה. למרבה האירוניה, גישה זו גם מקובלת על מתנדבים רבים. קרוב לוודאי שלא ימצא קורא שיופתע מהאנקדוטות שצוטטו לעיל.

מה שבוודאי מפתיע הוא שאני עדיין מוטרדת ממקרים כאלו, או ממאה מקרים דומים לאלו, הגם שאני מעורבת בתחום ההתנדבות למעלה מ - 25 שנה.

איון שייר (Ivan Scheier) כמובן טיפל בנושאים אלו באריכות ובהומור בספרו "בניית יחסי עובדים - מתנדבים" (Building Staff Volunteer Relations).

פרנק מילר, דמות בדויה של איש צוות מתוך הספר, חוזר על האמרה הנדושה: "אתה מקבל בהתאם למה שאתה משלם" בין היתר, משמעות הדבר היא שניתן לסמוך עליהם באופן בינוני).

עשייה התנדבותית היא עשייה מרצון חופשי. מתנדבים הולכים ובאים כאשר מתחשק להם, נוטלים חופשות מתי שנוח להם, עושים מה שמבקשים מהם כאשר נוח להם, בסדר! ואם אינם עושים דבר ?  בקיצור, הזכות שלהם היא  שלא ניתן לסמוך עליהם

נושאים בוערים אלו מיועדים לפורום בו ניתן להעלות סוגיות הקשורות במתנדבים, ולאו דווקא להציג פתרון לבעיות. בעיני, המכשלה הגדולה ביותר העומדת בפנינו נובעת ממערכת הציפיות הנפוצה לפיה יכולותיו של המתנדב הן דלות. זוהי מכשלה קשה משום שנראה שאנו מנהלים מערכה בכל החזיתות: בחזית הממונים עלינו, עם עמיתינו השכירים, בתקשורת, בציבור הרחב ועם המתנדבים עצמם. אני מבקשת ליצור כאן הזדמנות לבטא את רגשותיכם. שתפו אותנו בהתנסויותיכם לפריצת חומה הבטון הבצורה. חשוב לנו לדעת:

 * מה אתם חושבים על אופן התגבשות העמדות השליליות לגבי מתנדבים.

 * ממה נובעת ההתייחסות להישגים מזהירים של מתנדבים כאל סטייה (מעולם   לא זוכרים מה אנו מבצעים כהלכה אלא תמיד זוכרים מה לא נעשה כהלכה).

* כיצד ניתן לתקן את המצב. אתם יכולים גם סתם להתבטא, לפחות Energizeיטה אוזן קשבת ואוהדת.

לקריאת המאמר בשפת המקור לחצו כאן

אתר הבית: http:/www.energizeinc.com

 

 

עבור לתוכן העמוד