"אה, דרך אגב!" שלוש המילים שמתנדבים שונאים לשמוע
הגדל

תרגום:   ברכה פרונדליך- המכון לניהול התנדבות על שם לר – יד שרה

לורן גויסה לשמש סייעת במועדון הנערות של בנותיה. כאם היא חשה מחויבות ורצתה מאוד לעזור. "מה אני יכולה לעשות? אשמח להיות לעזר," חזרה ואמרה. היא התלהבה וחשבה שתשמח מאוד לאפות עוגיות, לנהוג, למלא מעטפות, לבוא לפעילויות וכל דבר אחר, כל עוד מדובר בפעילויות מאחורי הקלעים. כזאת היא לורן. המדריכות אמרו: "יופי, אנחנו שמחות מאוד שסברינה וסוונה הצטרפו למועדון שלנו ונשמח אם גם את תתנדבי לעזור אצלנו."

לורן הלכה לאספה הראשונה ואמרה: "מה רצונכן שאעשה?" המדריכה הראשית הגישה לה ספר הדרכה ענק ואמרה: "אה, דרך אגב,  אנחנו מבקשות מכל מדריכות המתנ דבים שלנו לקרוא זאת." לורן לקחה הביתה את המדריך והחלה לקרוא כשהטלפון בביתה צלצל: המדריכה אמרה: "אה, דרך אגב, אנחנו עורכות בחינה על תוכן ספר ההדרכה. אנו רוצות שכל המדריכות אצלנו יכירו את דרכנו ולמה אנו מצפים מן המתנדבים שלנו " לורן רצתה להיות מנומסת והשיבה: "אשמח לקרוא את ספר ההוראות, אבל אני יותר טיפוס של עבודה מאחורי הקלעים. האם אוכל לשמש סייעת? "המדריכה הראשית השיבה: "למען האמת אנחנו מעדיפות שהורים ימלאו תפקידי מדריכים. אה, דרך אגב, בשבת הקרובה אנחנו מקיימות סדנת הכשרה בת שמונה שעות ורצוננו שכל המדריכות שלנו ישתתפו." לורן, שהיא אדם מצפוני, ביקשה להיות לעזר. הרי בעיקרו של דבר הבנות שלה משתתפות, והיא חשה שמחובתה לסייע. לורן עמדה בפני החלטה חשובה שהטרידה את מנוחתה: האם עליה להתפטר ולהרגיש אשמה מפני שלא עמדה בהתחייבויותיה, או שמא עליה להמשיך בעיסוקה ולשנוא כל רגע, בתחושה שהטעו אותה על-ידי אמירות "אה, דרך אגב" חוזרות ונשנות, השיטה הקלאסית של "אה, דרך אגב".

-          אה, דרך אגב, אנחנו לוקחים מכל המתנדבים טביעות אצבעות.

-          אה, דרך אגב, כל המתנדבים נדרשים לשלם אגרה לארגון הארצי. האגרה היא בסך 150$ לשנה.

-          אה, דרך אגב, בכל שנה כל חבר הנהלה מזמין 10 תורמים ומבקש תרומות לקראת סוף השנה.

-          אה, דרך אגב, כל המתנדבים שלנו משתתפים בישיבת התכנון השנתית שלנו מחוץ למועדון.

-          אה, דרך אגב, כל המתנדבים מקדישים לפחות 12 שעות לעבודה בתא הזיקוקים לפני 4 ביולי.

התגובה הקלאסית של המתנדב צריכה להיות: "אה, דרך אגב, אני מתפטר! רימיתם אותי".

מה לא כשורה בתיאור הזה? לא לורן היא הבעיה, ואפילו לא הדרישות – אין כל פסול בדרישה שמתנדבים ימסרו טביעות אצבע או ישתתפו בישיבת תכנון שנתית. הבעיה היא כשארגון משתמש ב"אה, דרך אגב" כשיטת גיוס.

אבל חכו רגע. מגייסי מתנדבים רבים מאמינים שאם יתארו למתנדב את התפקיד כדבר מה קל ונעים ישיגו תוצאות טובות יותר. לו סיפרו לו לכמה שעות התנדבות הוא נדרש, על כמה מן המשימות הנעימות פחות שיידרש לבצע, ועל רמת המחויבות הנדרשת ממנו, איש לא היה מתנדב. הרי בסופו של דבר האנשים שאך זה החלו בהתנדבות מתלהבים מן הארגון ורוצים לעשות יותר. כך פועל ההיקש הזה, ואולם הוא מוטעה.

שיטת "אה, דרך אגב" מעולם לא הוכיחה את עצמה בניהול מתנדבים, ובעבור מתנדבי המאה ה-21 היא בלתי-יעילה במיוחד. המתנדבים של היום מתוחכמים מדי, הם מצפים מכם ליחס ישיר וגלוי, ועליכם לנהוג אפוא על-פי הכללים הבאים:

  • הכינו רשימת משרות למתנדבים: הכינו טופס למודעת דרושים למתנדבים, ורשימת דרישות. אל תשכחו להוסיף לרשימה גם "ואחרים", כדי לאפשר לאנשים להתנדב על-פי כישוריהם המיוחדים.
  • גלו גמישות. המתנדבים במאה ה-21 להוטים להתנדב – על-פי לוח-הזמנים שלהם, לא שלכם.
  • הכינו כתבי מינוי לכל משרה ומשרה. כתב המינוי מגדיר את התפקיד, את המשימות ואת תחומי האחריות והמחויבות הנדרשים. דוגמה לכתב מינוי כזה תוכלו למצוא באתר: http://www.volunteerpower.com/resources/charter.htm

במהלך לימודי האקדמיים בננו הראשון למד בכיתה א'. אשתי סוזי עבדה במשרה מלאה כמורה לאנגלית בבית-ספר תיכון, ואני העמסתי על עצמי נטל כבד של קורסים. קיבלנו מכתב מן המורה של בננו תום ובו בקשה שאמהות יתנדבו לתפקיד "room mother". סוזי ואני שוחחנו על כך. על-פי לוח הזמנים הבנו שהיא לא תהיה פנויה במועדים הנדרשים, אבל אני יכולתי לעשות זאת. מילאתי אפוא אני את הטופס, מחקתי את המילים "room mother" ורשמתי במקומן "room father". המורה של תום התקשרה אלי ואמרה שישמחו לקבל את עזרתי. ואולם במפגש הראשון הנשים שוחחו על אפיית עוגיות ועל אופן סידור כיבוד החג בעבור בית-הספר. חשבתי לעצמי "זה לא הדבר שלמענו התנדבתי." הרגשתי לא שייך, למרות שהנשים היו חביבות וניסו למצוא גם לי מקום.

כשבאתי הביתה התקשרתי למורה של תום ואמרתי לה שאשמח להתנדב לעזרה בכיתה, להשתתף בטיולי שדה, ואולי אף להביא את הגיטרה שלי לכיתה ולקיים שירה בציבור ושעת סיפור – זה משהו שאני יודע לעשות. המורה מיהרה לשנות את הגדרת התפקיד שלי ל"room father". השנה ההיא שבה התנדבתי למען כיתה א' היתה בעבורי שנה נפלאה, משום שבית-הספר גילה נכונות לאפשר לי לעבוד על-פי תחומי העניין שלי ולוח-הזמנים הצפוף שלי.

תומס ו' מק-קי הוא מורה-מדריך למנהלי מתנדבים, כותב מאמרים, מרצה, תומך ומעורר בהם מוטיווציה.

לקריאת המאמר בשפת המקור לחץ כאן

אתר הבית: http://www.volunteerpower.com/index.htm

עבור לתוכן העמוד