התנדבות – קריירה עבור היחיד וכלי ניהולי עבור הארגון
הגדל

בשנים האחרונות הפכה פעילות ההתנדבות בישראל, בדומה לפעילות ההתנדבות במדינות המערב, מאפיזודה חולפת בחיי האדם לתופעה קבועה בנוף החברתי. ההתנדבות תופסת כיום מקום חשוב בחיי המתנדב והיא נמשכת לעיתים תקופות חיים ארוכות, לאורך מעגל החיים ואינה מתייחסת רק לבודדים אלה גם לפעילות של ארגונים.

לפעילות ההתנדבות ישנה תרומה עבור הפרט המתנדב ועבור הקהילה. מוסכמה מקובלת בקרב חוקרים היא שבאמצעות ההתנדבות מספק הפרט קשת רחבה של צרכים. אולי בשל כך ההתייחסות בספרות המקצועית לאחרונה אל ההתנדבות היא כאל קריירה נוספת, כלומר, תחום עיסוק הדורש מעורבות, מחויבות והשקעה מקצועית ונפשית רבה.

דמיון בין קריירה תעסוקתית לקריירה התנדבותית
ישנן נקודות דמיון רבות בין קריירה תעסוקתית לקריירה התנדבותית עבור האדם. ראשית, בשני סוגי הקריירות קיים דמיון במאפייני הפעילות. בשני המצבים מדובר באדם המבצע תפקיד. בעת מילוי התפקיד ההתנדבותי, המתנדב, כמו העובד, עשוי להשתמש במיומנויותיו, כישרונותיו וקשריו. גם במסגרת ההתנדבות וגם במסגרת העבודה עשויים מאמציו של האדם להניב פירות המתבטאים בהישגים ובאפשרות לזכות בהכרה חברתית ומקצועית. נקודת דמיון נוספת בין שני סוגי הקריירות היא ההתמקצעות הנדרשת בכל אחת מהן. כמו בקריירה תעסוקתית, גם בקריירת ההתנדבות מקבל המתנדב הדרכה, הכשרה והערכה. לעיתים הוא מקודם בתפקיד ולעיתים אף מפוטר ממנו, כאשר אין הוא מתאים עוד בכשרונותיו ומיומנויותיו לדרישות התפקיד. כמו בקריירה תעסוקתית, קריירת ההתנדבות עשויה למלא מצרף של צרכים עבור המתנדב, כמו צורך חברתי, צורך בהערכה, צורך באהבה, קבלה ונתינה וצורך למימוש עצמי. בנוסף, בדומה לקריירה תעסוקתית, גם בקריירה התנדבותית מתפתחות בעת הפעילות תגובות שונות אליה, כגון, סיפוק מהעשייה ההתנדבותית. לאחרונה, חוקרים מזהים בקרב מתנדבים גם תגובות חיוביות פחות, כגון שחיקה נפשית בהתנדבות, בדומה לשחיקה נפשית בעבודה. על-פי קו מחשבה זה, המתנדב עשוי לחוש במהלך הפעילות ההתנדבותית לחצים יוצרי שחיקה הנובעים מהקשר עם הארגון המפעיל או המוטבים, הדומים מאוד באופיים ללחצים עמם נתקל העובד במהלך הקריירה התעסוקתית.

מניעים להתנדבות
המניעים להתנדבות אינם נובעים רק מאהבת הזולת ומרצון לסייע, אלא במקרים רבים, הם מבטאים מגוון רחב של צרכים אנושיים. הבולטים שבמניעים הם מניע ההכרה החברתית, השגת מעמד חברתי, רכישת מיומנויות מקצועיות וקידום מקצועי. לצדם של מניעים אלה מצטרף מניע מילוי הזמן, הנובע מתהליכים שעוברת החברה המודרנית (קיצור שבוע העבודה, פרישה מוקדמת, שיעורי האבטלה הולכים וגדלים) בעטיים נוצרים בקרב חלק גדול של האוכלוסייה עודפי פנאי, כאשר ההתנדבות משמשת מוצא מקובל ומכובד לניצול של עודפים אלה. בנוסף, מאז ומתמיד, סימן היכר לסטאטוס חברתי גבוה. כך למשל, התנדבות המתבטאת בתרומות למוסדות חברתיים משקפת עמידות של התורם, התנדבות המתבטאת בעזרה לזולת מצביעה על כך שהמתנדב הוא בעל מיומנויות וכישורים אנושיים ומקצועיים המועילים לאחר. בכל אלה יש כדי להעניק למתנדב הכרה והערכה ולהעלות את מעמדו החברתי בעיני עצמו ובעיני הזולת. בנוסף, ניתן לומר שההתנדבות נובעת מתוך מניעים אישיים, מעצם העובדה שהיא מאפשרת למתנדב להתפתח ולהגשים עצמו ולפצות עצמו על חסכים במילוי צרכים שאין הוא ממלא במסגרות בסיסיות מסודרות, כגון עבודה ומשפחה. בשל כך, כיום, תופעת ההתנדבות חוצה גבולות של גיל, מגדר ותרבות. 

התנדבות עובדים בארגונים עסקיים
כיום, ניתן לראות לצד התנדבות של פרטים התנדבות של קבוצות ולאחרונה גם התנדבות של עובדים בארגונים ובחברות עסקיות. מתוך סקר שנערך על-ידי ארגון מ.ע.ל.ה (2004), בו השתתפו 182 משיבים, עולה שחלק גדול מהזמן המוקדש להתנדבות עובדים בארגונים הוא על חשבון המעסיק: 20.3% ענו, כי הפעילות ההתנדבותית מתבצעת על חשבון שעות העבודה, 40.8% השיבו, כי זמן ההתנדבות הוא בחלקו על חשבון זמנו הפנוי של העובד ובחלקו על חשבון זמן העבודה. רק 30.9% מהמשיבים דיווחו, כי הפעילות ההתנדבותית מתבצעת על חשבון זמנו של העובד.
אחד מהמאפיינים הבולטים של התנדבות בארגונים עסקיים וחברות הוא המגוון הרב בסוגי הפעילות ההתנדבותית. כך למשל עולה מסקר מ.ע.ל.ה ש 60.8% מהמנהלים ציינו, כי החברה בה הם עובדים תורמת כסף. 55.2% ציינו, כי החברה תורמת מוצרים. 30.2% ציינו, כי החברה עוסקת בחלוקת מזון. 20.9% מציינים, כי החברה תורמת תשתית ,ציוד, מחשבים, לומדות ועוד.

התנדבות ככלי ניהולי
עבור ארגונים עסקיים ההתנדבות עשויה לשמש ככלי ניהולי מנקודות ראות מגוונות:
א. בעזרת ההתנדבות ניתן לשפר מיומנויות מקצועיות ומיומנויות תקשורת בין העובדים להנהלה ובין העובדים לבין עצמם.
ב. ההתנדבות משמשת כלי ניהולי למניעת שחיקה.
ג. ההתנדבות משמשת כלי לשינוי התרבות הארגונית ושיפור תדמיתו בעיני הקהילה.
 
א. שיפור מיומנויות מקצועיות ומיומנויות תקשורת
באמצעות הפעילות ההתנדבותית רוכשים העובדים המתנדבים מיומנויות הרלוונטיות גם לעבודה בארגון, כגון יכולת לשתף פעולה. לצורך ביצוע פרויקט לטובת הקהילה יש צורך בשיתוף פעולה בין ההנהלה לעובדים ובין העובדים לבין עצמם. מיומנויות אלה עשויות לתרום לשיתוף הפעולה הכללי בארגון. לשם ביצוע הפרויקט ההתנדבותי בקהילה יש צורך בקביעת מטרות, אימוץ אסטרטגיה ופירוק המטרות ליעדים אופרטיביים. לעיתים, כאשר הפרויקט ההתנדבותי מורכב ולא די בעובדים מארגון אחד לצורך השלמתו, יש לעסוק בשיווק הפרויקט החברתי וגיוס מתנדבים ומשאבים נוספים. כל אלה הם מיומנויות חברתיות ומקצועיות הנרכשות במהלך ההתנדבות וההופכות את המשאב האנושי בחברות למיומן ואיכותי יותר.

ב. התנדבות ככלי למניעת שחיקה
הפעילות ההתנדבותית מהווה דרך יעילה למנוע מעובדים לחוש שחיקה נפשית בעבודה. שביעות הרצון וההנאה מההתנדבות עשויות להשפיע באופן חיובי על תפקידם המקצועי של העובדים ולגרום להם לחוש הנאה כללית רבה יותר בחיים התעסוקתיים. הספרות המקצועית מלמדת, כי מתנדבים שבעי רצון יותר מהחיים ובריאים יותר בנפשם ובגופם ומכיוון שקיים קשר בין בריאות העובדים לבריאות הארגון הרי שבאמצעות טיפוח התנדבות עובדים אפשר לתרום באופן חיובי לבריאות הארגון כולו.

ג. שינוי התרבות הארגונית ושיפור תדמית הארגון
לארגונים כמו לקהילות, קיימת תרבות המאופיינת בערכים נורמות ודפוסי התנהגות. אחד הרבדים הבסיסיים בתרבות הארגונית הוא האורינטציות כלפי הסביבה. ארגון המעודד את עובדיו להתנדב למען הקהילה משדר שדר של התחשבות ואחריות כלפי הקהילה.

ההתנדבות עשויה ליצור בארגון רוח חדשה המשפיעה על דפוסי העבודה של העובדים, מגבירה מוטיבציה ומעודדת אזרחות ארגונית טובה. ארגון המתחבר לקהילה הופך לארגון קהילתי, אשר בנוסף לתרומה הישירה של פעילות ההתנדבות הוא מפתח גם אסטרטגיה קהילתית רחבה יותר. ואכן מסקר מ.ע.ל.ה נמצא, כי אחוז ניכר מהמשיבים טוענים שנושא שיווק וצרכנות הוגנים של הארגון הם חלק ממחויבותם של ארגונים לקהילה. כמו-כן ניתן ללמוד מהסקר על משמעות ההתנדבות בארגונים בעיני המשיבים. 18.6% מהמשיבים רואים את מחויבותם החברתית להטמיע בארגונם אתיקה על פיה הארגון מחויב לתרום לקהילה.
הסקר היטיב לבטא את התרומות הרבות שיש להתנדבות עובדים בקהילה עבור  הארגון: התרומות הבולטות היו: שיפור התדמית בקרב צרכנים, חיזוק המוניטין והחשוב מכל טיפוח הקשרים בין הארגון לקהילה המקומית.

אחד האתגרים הגדולים של המנהלים בארגון העסקי הוא כיצד לשלב בין החלטת הארגון  להשפיע ולעודד את עובדיו להיות מעורבים בפעילות חברתית למען הקהילה ובין חירות הפרט לבחור האם הוא רוצה להתנדב.  האתגר הניהולי נובע מהצורך לשלב את פעילות ההתנדבות, המהווה תהליך בלתי פורמאלי בארגונים  פורמאליים. בשונה מתחומים רבים בארגונים עסקיים בהם עובדים מחויבים לפעול בהתאם להחלטות ההנהלה, במסגרת הפעילות ההתנדבותית ההנהלה נותנת את ברכת הדרך, מאפשרת,  מגבה, מנהלת שיח עם העובדים, אך אינה יכולה לחייבם להתנדב. אם כן, בתהליך ההתנדבותי מתקיים מפגש בלתי פורמאלי בין הנהלת הארגון (שבחרה לעודד להתנדבות) לבין העובד המתנדב.. מפגש זה יוצר שיח שונה בין עובדים ומנהלים, בחברות ובארגונים עסקיים הכולל מערך נורמות חדש, המושתת על נתינה לאחר ללא ציפייה לתמורה ישירה.

לסיכום, התחרותיות ההולכת וגוברת בין ארגונים וחברות עסקיות בחברה דינאמית ומשתנה מחייבת ארגונים להרחיב את הקריטריונים ומדדי ההצלחה ולכלול בהם נושאים שונים נוסף על הצלחה כלכלית ועסקית. ארגונים קהילתיים, המאמצים אוריינטציה חברתית קהילתית מזכים עצמם בערך מוסף ומעלים את קרנם בעיני הציבור ובעיני העובדים. כך נוצרת גאוות יחידה בקרב עובדי ומתנדבי הארגון, והזדהות עם ערכיו. נראה שתופעת הארגונים המתנדבים תלך ותתפוס תאוצה בעתיד ולהתנדבות תהיה השפעה על תהליכים תרבותיים –ארגוניים עמוקים המתרחשים בארגונים אלה.

המאמר פורסם לראשונה בעלון של ציונות 2000 בנובמבר 2005 (פשוט לעשות, 3, 6-7)

עבור לתוכן העמוד