המתנדבים מתרבים - ותופסים את מקומם של שכירים
הגדל

במתנ"ס בגבעת אולגה פעלה במשך שנים קבוצת תיאטרון למבוגרים. בשנה שעברה, לאחר ההפקה האחרונה בסוף הקיץ, ירד המסך על פעילותה משום שלא נמצא תקציב להמשיך לשלם את שכר הבימאי. אלא שאז קם אחד מחברי הקבוצה והציע את שירותיו בהתנדבות; התברר שאף יש לו תעודת בימאי. "מה הייתי אמור להגיד לו? שאני לא מוכן שיתנדב לתפקיד כי הוא גוזל למישהו אחר את הפרנסה?" שואל דורון חמו, מנהל המתנ"ס.

התשובה ברורה לו. "אני אמור לספק שירותים לקהילה - לילדים, לנוער, למבוגרים, לעולים, לנכים, לקשישים. אני משתמש בכספים של משלם המסים והתקציבים כל הזמן הולכים וקטנים. אם אני יכול לנצל משאבים שלא עולים לי כסף, לא רק שאני רוצה לנצל אותם, אני מחויב לנצל אותם", אומר חמו, ומוסיף: "אני יוצא, כמובן, מנקודת מוצא שכישוריהם של המתנדבים לא נופלים מאלה של העובדים בשכר".

ואכן, הפרופיל המסורתי של המתנדבים משתנה בשנים האחרונות מקצה לקצה. לצד הסבתות האדיבות המחלקות ביגוד, שמיכות ותנורים פועלים יותר ויותר אנשי מקצוע, אקדמאים, שמוצאים עצמם מובטלים בעל כורחם ועדיין בשיא כוחם. למשל, בשירות לאומי למבוגרים (של"מ), תנועה המופעלת זה כמה שנים על ידי החברה למתנ"סים בשיתוף משרד החינוך, פעילים כ-3,000 מתנדבים; רובם הגדול אקדמאים, כולם יוצאי השירות הציבורי שפרשו לגמלאות או אולצו לפרוש בגיל שבין 45 ל-60.

"פוטנציאל הפורשים הולך וגדל; גם בגלל שיותר אנשים פורשים בגיל מוקדם, גם בגלל שהמצב קשה והם מרגישים שהם רוצים לתרום וגם בגלל שהם מחפשים לעצמם תעסוקה משמעותית", אומרת מנהלת התנועה, אורנית דקל. "אנחנו קוטפים אנשים רגע לפני הפרישה - במשרדי ממשלה, צה"ל, משטרה, שב"כ - ואומרים להם שיש להם כתובת שבה יוכלו להתנדב ליד הבית, ברחבי הארץ".

גם ב"יד שרה" מגלים זן חדש של מתנדבים. "פעם אדם היה בא ואומר, 'אני רוצה להתנדב'. היום הוא כבר רוצה מימוש עצמי, תפקיד מתאים לכישוריו והשכלתו, תחום מתאים", אומר דובר הארגון, דוד רוטנר. "אנחנו מנסים להתמקצע בהשמת מתנדבים בתחומים שמתאימים להם". העמותה, שפעילותה מבוססת כמעט אך ורק על טהרת ההתנדבות, מפעילה עשרות רואי חשבון, רופאי שיניים ועורכי דין. רוטנר מסכים שמספרם של אלה גדל והולך ככל שיותר אנשים פורשים לגמלאות בגיל צעיר, יחסית. גם דקל אומרת שיותר ויותר רואי חשבון ועורכי דין מבקשים להתנדב בשל"מ בתחום מומחיותם.

אבל באופן אירוני, דווקא אותם עובדים שנדחפו אל מחוץ לשוק העבודה ולמעשה הפכו למובטלים בעל כורחם, אם כי הם מקבלים פנסיה, עלולים בעצם התנדבותם לגרום לעובדים אחרים, מקצוענים כמוהם, לאבד את מקור פרנסתם. זהו הנושא שיעמוד במרכזו של יום עיון שמקיימת היום החברה למתנ"סים, תחת הכותרת "התנדבות - איום על שוק העבודה או הזדמנות ללכידות חברתית".

פרופ' הלל שמיד, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, אומר כי למעט ארגונים הפועלים על טהרת ההתנדבות - כמו יד שרה או ער"ן - מתנדבים אינם יכולים למלא את מקומם של עובדים בשכר וארגונים מנצלים אותם רק כהשלמה לעובדים בשכר. פרופ' בני גדרון, מנהל המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, גם מצביע על בעיה ארגונית שבהחלפת שכירים במתנדבים. מתנדבים לא תמיד מתמידים, יש להם עיסוקים אחרים, הם נוסעים לטייל ואי אפשר לסמוך על כך שיתייצבו כמו במקום עבודה. ארגונים כמו המשמר האזרחי, על 50,000 מתנדביו, ומגן דוד אדום, למשל, מפעילים מתנדבים לצד צוותים מקצועיים, הוא מציין.

ד"ר מייק נפתלי, יו"ר המועצה הלאומית להתנדבות ומנכ"ל עמותת "עלם" לסיוע לנוער במצוקה, מעריך שכחצי מיליון ישראלים מתנדבים במינונים שונים: כ-200 אלף במגזר הציבורי (50,000 מהם במשמר האזרחי, אחרים במשרדי הרווחה והבריאות, במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי) וכ-300 אלף בארגונים חברתיים. "אין לי ספק שההתנדבות לא דוחפת עובדים אל מחוץ לשוק העבודה", הוא אומר. בעלם, למשל, פועלים 200 עובדים מבנק דיסקונט בהתנדבות לצד הצוות המקצועי של העמותה.

אבל בחברה למתנ"סים אומרים כי כתוצאה מקיצוצים תקציביים, ביישובים מסוימים כל שירותי החינוך הלא-פורמלי, הפנאי והשכלת המבוגרים ניתנים כמעט אך ורק על ידי מתנדבים. "אם יש לי פורשת ממשרד החינוך שיכולה ללמד עולים מאתיופיה עברית, למה שלא אתן לה?" שואל חמו.

המתנדבים אכן ממלאים את מקומם של עשרות אלפי עובדים. במחקר שעשה לפני כמה שנים במרכז לחקר המגזר השלישי, חישב גדרון כי שעות המתנדבים במגזר הציבורי ובארגונים השונים שוות כ-25 אלף משרות. ביד שרה חישבו, ש-6,000 המתנדבים שלהם חוסכים שכר של כ-30 מיליון שקל בשנה. השאלה היא אם הממשלה או גופים ציבוריים או פרטיים היו משלמים לאנשים לספק את השירותים האלה אלמלא היו מתנדבים.

יורי הירשפלד, מנהל המחלקה להנהלות ציבוריות ומתנדבים בחברה למתנ"סים, סבור שבמצב הזה קיים מלכוד מסוים. בתי תמחוי, ארגונים שמסיעים מזון לבתי נזקקים, ארגונים כמו יד שרה - כל אלה קמו משום שהממסד לא העניק את השירותים הללו, הוא אומר. "זאת אומרת, ההתנדבות מאפשרת לממסד להתנער מאחריות, לא לספק שירותים, לא לשלם לעובדים, במיוחד בתקופות של משבר כלכלי. מצד שני ההתנדבות מעניקה הזדמנות לאנשים שנדחפו לבטלה להרגיש מועילים, להרגיש שיש להם סיבה לקום בבוקר".

המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ" ב - 16.12.2003
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=372591&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0

עבור לתוכן העמוד