התנדבות, עבודה קהילתית ומה שביניהן
הגדל

בשנים האחרונות, ההתנדבות עוברת תהליכים מרתקים של התמקצעות והתפתחות. אנו עדים להתרחשות של מספר מגמות בולטות עליהן אפשר להצביע בשדה ההתנדבות.
תהליכים המתרחשים בשדה החברתי משתקפים בשדה ההתנדבות, מבחינת זאת ניתן לומר שההתנדבות מהווה מראה למתרחש בחברה.
תחילה, נעיף מבט לעבר שדה ההתנדבות, אשר מהווה את עיקר התעניינותנו במאמר זה.

התנדבות –מהי?


“social change is easier to work for than to define”


ההתנדבות כתופעה מקיפה פעילויות רבות עד כי לא ברור האם ניתן או רצוי להכלילן תחת קטגוריה אחת (Cnaan&Amrofell,199 ). גם המונח המילולי "התנדבות", עשוי להתקבל ולעורר מערכת אסוציאציות שונות אצל אנשים שונים. ואף על פי כן, יש לנו צורך בהגדרה כלשהי של המונח, אשר יאפשר עיסוק מקצועי בו.
הגדרת ההתנדבות מעסיקה דיספלינות שונות: משפטים, כלכלה, סוציולוגיה, מדעי המדינה עבודה סוציאלית, ועוד.
בין ההגדרות המובילות, אנו מוצאים מספר יסודות החוזרים על עצמם:
(Dingle & others,2001)

  • עשייה מתוך בחירה.
  • אין קבלת תגמול כלכלי ישיר.
  • גורם שלישי (המקבל) נתרם מהעשייה.


תקצר היריעה מלפרט את כולן, להלן נביא מספר הגדרות הנחשבות ליותר רווחות.

התנדבות הינה תופעה אנושית פרו חברתית, דרך בה היחיד על פי בחירתו האישית ובהתאם לחובתו הפנימית, לוקח על עצמו משימה למען הזולת (פרט), קהילה, נושאים או תחומים שהנם חשובים לפי דעתו, ללא קבלת תמורה כספית ישירה. (Ellis &Noyes 1990 )

התנדבות  מוגדרת גם כאופן שבו מבוצעות משימות. כלומר, ההבדל בין עשייה שאינה התנדבות ועשייה התנדבותית, אינו, מתבטא במרכיבים כגון: מחויבות, התמדה, חשיבות, היקף העשייה, אפקטיביות וכו', אלא רק במה שעומד מאחורי העשייה, ברוח של העשייה, בערך המוסף שלה.(Moratalla, 1997 )


לעיתים, עבודה התנדבותית,  מתוארת  כפעילות שאינה מתבצעת מתוך כורח ולא מתקבלת בעטיה תמורה או פיצוי ישיר. (Smith, 1997)

הספרות בוחנת את המרכיב האישי של ההתנדבות בהקשר של השפעתה על המתנדב. ולכן מתוארת, לעיתים, כמאפשרת למתנדב לחוות מספר ממדים אישיים- חברתיים שונים. לאנשים ישנו צורך טבעי להגשמה עצמית, להגשים מאווים רצונות אמונות וערכים שלהם, לרכוש ניסיון בתחומים  שונים. ההתנדבות מהווה קרקע אשר בה  מצויה ההזדמנות להגשמת אלו. לדוגמא: אדם שהינו עוסק בתחום טכנולוגי, יכול להביא לידי ביטוי כישורים מוזיקליים ע"י התנדבות בהנחיית קבוצת ילדים בעלי צרכים מיוחדים. כמו כן אנשי מקצוע שמזהים צורך או חסך שאינו מקבל מענה ע"י שירותים קיימים, יכולים באמצעות התנדבות ליצור מערכת משלימה התנדבותית שתענה על הצורך.
 
ההתנדבות מאפשרת ביטוי להקשר התרבותי של המתנדב, אנשים בוחרים במה להתנדב בהתאם לרקע החברתי, תרבותי, כלכלי, דתי, סוציואקונמי שלהם. (Dingle & others,2001 )
   
התנדבות מהווה גם הזדמנות להתקשרויות חברתיות: ליצירת קשרים, בניית רשתות חברתיות. שכן, לקבוצת אנשים המתנדבים בתחום ספציפי, או במקום מיוחד, נוצר אינטרס משותף העשוי לקשור ביניהם.  תוך כדי פעילות התנדבותית לקידום נושא, נוצרות  באופן טבעי מערכות יחסים חדשות, אשר מעשירות את האדם. לדוגמא: מוכרת התופעה של אנשים בודדים, מבוגרים או חדשים במקום מגוריהם, אשר מתנדבים כדי לבנות מערכות חברתיות.
למותר לציין את התופעה הסטריאוטיפית של התנדבות כקרש קפיצה חברתי. של אנשים המתבססים כלכלית ומעונינים להשתלב במעמד חברתי  גבוה ולרכוש יוקרה ושם באמצעות הצטרפות להתנדבות. 

ההתנדבות מוסיפה / משנה את הפרספקטיבה החברתית של המתנדב. הפרספקטיבה הנוספת, מתבטאת בהפיכתו של האזרח ממתבונן לשותף פעיל בחברה. אחד הקשיים של האזרח בחברה, הינה תחושת ניכור, חוסר אונים לנוכח המתרחש. ברגע שהאזרח פועל ולו בנושא ספציפי מוגדר, הוא כבר אינו מתבונן פסיבי  אלא מרגיש חלק מהמתרחש, ועל כן ההתנדבות מהווה ביטוי של אזרחות ודמוקרטיה. (Beck) 

מעבר לקטגוריזציה ראשונית זו, קיימות מספר גישות וטשטוש גבולות בין חלוקות קטגוריאליות שונות. 

בסקירה  שהתבצעה עפ"נ 21 מדינות (GovaartVan Daal, Munz and Keesom ,2000) נמנות הקטגוריות הבאות:

  1. מתן שירות- מתן שירות התנדבותי, תוך משימה ארגונית ספציפית ,ללא קשר אישי של המתנדב למשימה או למקבל השירות (נתינה אלטרואיסטית), שירות משלים או מוסיף. לדוגמא: מתנדבים העוסקים בחונכות ילדים, סיוע לחולים, ממילוי תפקידים אדמיניסטרטיביים פשוטים ביותר ועד מתן יעוץ מקצועי.
  2. עזרה הדדית- התארגנויות חברתיות של סיוע הדדי, המתגבשות סביב מאפיין צורך או אינטרס משותף, בהן כל מתנדב תורם להתארגנות, ונתרם מהתפוקות שההתארגנות מפיקה.  לדוגמא:  ועדי הורים,  התאחדויות של עולים יוצאי מדינה מסוימת, ואיגודים מקצועיים. באשר לקבוצות לעזרה עצמית, הדעות חלוקות, מבצעי הסקירה מונים אותן כחלק מעזרה הדדית שכן לעיתים קל"ע אף מסייעים לאחרים בעלי מאפיינים משותפים.
  3. מעורבות חברתית- התארגנויות חברתיות, הקמות במטרה להשפיע על פני הקהילה ולהתריע מפני תופעות  שונות הדורשות התערבות. (ארגוני מחאה וסנגור). אלו מהוות קבוצות אינטרס לקדום אינטרסים חברתיים ואף פוליטיים, בשונה מעזרה הדדית, אין מדובר באנשים הדואגים לרווחתם האישית באופן ישיר, אלא בעיצוב כללי של החברה, סוג זה של התנדבות מהווה את לב ליבה של האזרחות האקטיבית, שכן מתנדבים בשטח זה שואפים לקדם מטרות חברתיות בהן הם מאמינים ע"י תרומת עזרה או כספים.

גישה זו הינה מכסימליסתית באופן הסתכלותה על ההתנדבות ולכן, כביכול, בולעת שטחי עשייה חברתית – קהילתית אחרת. ועל כן, אין תמימות דעים באשר לחלוקות קטגוריאליות אלו, והנושא נמצא עדיין בדיונים קונספטואליים.

העשייה ההתנדבותית על צורותיה השונות מתבצעות בשני אופנים:
התנדבות במסגרת ארגונית להתנדבות שאינה פורמלית. ( שי, ש. ואחרים 1999 )
התנדבות במסגרת ארגונית - לדוגמא: טיפול בחולי סרטן במסגרת האגודה למלחמה בסרטן. התנדבות  במסגרת  פרוייקט "הקן" במחלקה לשירותי רווחה.
התנדבות שאינה פורמלית- אדם עוזר באופן אישי לאדם או משפחה אחרת. לדוגמא: אדם שנותן אוכל לשכנים נזקקים, אדם שתומך בחסר בית.
בארץ, מירב המתנדבים מצויים בקטגוריה של התנדבות במסגרת לא פורמלית. (שי.ש ואחרין,1999 )


תהליכים מאקרו חברתיים המשפעים על עולם ההתנדבות:

  1. תהליכי גלובליזצייה כלכלית  – בעידן שבו מצטמצם תפקיד המדינה כמספקת שירותים, וכאחראית יוזמת ומפעילה מרכזית  בתחום החברתי במדינה, ובהתפתחות עידן ההפרטה ומעבר של תחומים חברתיים ותחומי אחריות רבים לארגונים עסקיים, (צמיחתו של ה"קפיטליזם הפרוע" השואף להפרטה טוטלית) ולארגונים ולנטריים, המדינה רואה בהם שותף טבעי בנטל הדאגה לסקטור החלש בחברה, ומהעבר השני הארגונים שמחים למלא את אחריותם האזרחית אך חוששים שתהיה בכך הסרת אחריות מצד המדינה, ועל כן מתנהל סוג של דיאלוג שאינו תמיד שוויוני ואינו תמיד כן ומעשי, בין העולם ההתנדבותי לבין  מוסדות המדינה.
  2. עידן הפנאי - עם התפתחות הטכנולוגיה והמחשוב,  שעות העבודה ביום מצטמצמות ואף שבוע העבודה מתקצר, בהתאם לכך קיים גידול משמעותי בשעות הפנאי, ואנשים מחפשים עיסוק רלוונטי ומשמעותי. יש לתת את הדעת על חידוד חשוב, של ההבדל שבין "פיתוח תרבות פנאי" לבין "עבודה התנדבותית" – מילוי פנאי בתעסוקה אינו בהכרח שווה עשייה התנדבותית, המניעים, התמורות, כללי הקבלה הכשרה וכו' אינם זהים. 
  3. עידן של זכויות - מימוש זכויות אזרחיות עומד על סדר היום הציבורי. גוברת המודעות לשקיפות של מידע על זכויות לצבורים שונים וכן הזכות לפעול למימושן.
    אזרחים נכונים להתנדב למיצוי זכויותיהם.
    אחד השינויים המתרחשים, בהקשר זה, בתפיסת המתנדב את העשייה ההתנדבותית שלו, היא התפיסה של עצמו כמממש את מאווייו רצונו שליחותו וזכויותיו האזרחיות, ולא רק כ"קדוש מעונה" המקדיש עצמו לטובת הכלל.
  4. תהליכים דמוגרפיים  - עם עליית תוחלת החיים ואיכות החיים של האוכלוסייה הבוגרת, מתרבות השנים הבריאות והפנויות של הפורשים מעבודה בחברה, הפונים עצמם להתנדבות.  
  5. תהליכים תרבותיים ורב תרבותיים - ההכרה בקיום השוני, ובזכות הקיום של קבוצות בעלות גוונים תרבותיים, נתנה את אותותיה גם בהתנדבות ,שבה מוכרים אופנים שונים של עשייה בהתאם לתרבות בה היא מתרחשת.
  6. תהליכים בעולם העבודה - תופעה המעסיקה את הספרות הסוציוכלכלית (Beck''( הנה קיומן של אוכלוסיות שהנן בלתי מועסקות ואינן משתייכות לעולם מחפשי העבודה. (לא בהכרח מובטלים המחפשים פרנסה) ,אוכלוסיות אלו כוללות: אנשים שפרשו בגיל צעיר ואינם מחפשים עבודה, אנשים הנמצאים בצמתים שבין עבודות, אוכלוסיות מסורתיות , אלו עשויים למצוא  בהתנדבות אפיק של מעורבות קהילתית.


תמונת מצב עדכנית. המגמות והתהליכים המצוינים כל אחד בנפרד וכולם יחד, הולידו תמונת מצב חדשה בשדה ההתנדבות. להלן תאור כללי של התמונה המתקבלת מהתבוננות בשדה ההתנדבות:

ראשית, אנו עדים להתעניינות רבה המובעת כלפי עולם ההתנדבות. מכמה מעגלי התייחסות:

  • אוכלוסיות מגוונות בעלות ציפיות, דרישות וכישורים רבים, מעונינות להיכנס לעולם ההתנדבות. לדוגמא: 41% מקרב האוכלוסייה הבוגרת שאינה מתנדבת הביעה רצון להתנדב. ( צמח, 2000 )
  • ארגוני ההתנדבות לוקחים על עצמם נתח מקצועי משמעותי של מתן שירותים חברתיים מקצועיים. (טיפול בנוער- על"ם, בראות- יד שרה, נכויות- בית איזי שפירא וכו') המוכרים ומוערכים ע"י המדינה, עקב מחויבותם למתן פתרון לצורך מסוים  הופכים להיות דוגמה  לאלטרנטיבה של לעשייה חברתית. לעיתים אף נוכל לצפות בהיזקקות של המדינה לשירותים הניתנים ע"י ארגונים אלו.
  • קיימת התבוננות מעמיקה של הספרות המקצועית מחקרית  בתחום ההתנדבות, אשר מהווה גוף ידע מוצק ומבוסס הנשען על נתונים בשדה ההתנדבות. לדוגמא: דו"ח מחקר בנושא " פילנתרופיה בישראל" – דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור ע"י שמואל שי ואחרים, 1999.

שנית, קיימת פריסה של שילוב תוכניות מתנדבים במגזרים שונים:

  1. המגזר הציבורי - במשרדי הממשלה השונים (רווחה, בטחון פנים, בטחון, איכות הסביבה, ועוד.)  קיימות יחידות התנדבות אשר מפעילות מתנדבים בתפקידים משלימים ,לעיתים לא רק כסיוע לאיש המקצוע אלא בתפקידים מקצועיים ספצפיים שהמתנדב ממלא באופן עצמאי .הדוגמא הבולטת להעסקת מתנדבים במגזר זה הנה ב"משמר האזרחי" השייך למשרד לביטחון פנים, המפעיל יותר מ50,000 מתנדבים.
  2. המגזר הוולנטרי -  מתנדבים מופעים בכל אחת הצורות השונות של פעולות התנדבות מאורגנות או אישיות( כפי שיפורט בהמשך המאמר), ובמגוון תפקידים החל ממתן שירות ישיר וכלה במנהיגות מתנדבת.
  3. המגזר הפרטי - עסקי- גופים עסקיים המפעילים תוכניות התנדבותיות למען הקהילה או למען אוכלוסייה פונקציונלית. התנדבות במגזר זה יכולה להיעשות בצורות שונות: ארגון עסקי מעודד את עובדיו להתנדב אפילו ע"ח שעות עבודה, ארגון לוקח פרוייקט חברתי ספציפי אותו הוא מפעיל.
  4. המגזר הבלתי פורמלי- עשייה ההתנדבותית  בדרך לא פורמלית, 32% מאוכלוסיית ישראל הבוגרת דווחו על פעילות התנדבותית, מתוכם רק 13% דווחו כי הנם מתנדבים במסגרת פורמלית.(ישי ואחרים ,1999 )  התנדבות בלתי פורמלית הנה אדם פרטי אשר יוזם מעשה  התנדבותי פרטי לאדם אחר אשר אינו ממשפחתו הקרובה ומבצעו.   

שלישית, התעצמות של תפקידים וקריירות שונות בעולם ההתנדבות. מתפתחים "מקצועות התנדבות", כלומר, תפקידים שהנם בהגדרה רק ממולאים ע"י מתנדבים. לדוגמא: טוענים משפטיים- מתנדבים המוכשרים לייצג לקוחות במצוקה בבתי דין לתביעות קטנות. יועצים לקשיש- מתנדבים המוכשרים ע"י הביטוח הלאומי לייעוץ בנושאי זכויות של קשישים.

גורם משמעותי העובר כחוט השני בכל ממדי התמונה העדכנית של שדה ההתנדבות הבינלאומי, הנו תהליך ההתמקצעות העובר על שדה ההתנדבות.


תהליך ההתמקצעות

שדה ההתנדבות על  מרכיביו השונים עובר תהליך של שינוי תפיסתי. התהליך הנו תהליך של התמקצעות. התהליך בכללו נוגע לשלושה מישורים מרכזיים: תפיסה,  פיתוח ידע, תהלכי הכשרה והדרכה. 

תפיסה-התמקצעות, משמעה שינוי תפיסתי -  לתפיסת  שדה ההתנדבות, כתחום התמחות. ככל תחום התמחות גם תחום זה  דורש מיומנויות, כלים, עמדות ומושגים המתאמים לו באופן ספציפי.

פיתוח ידע- התחום  מבוסס על גופי ידע  ומחקר מדעי ההולך ומתפתח.

תהליכי הכשרה והדרכה- כדי לעסוק בתחום זה יש צורך ברכישת גופי ידע אלו  אשר נרכשים בתהליכי למידה פורמליים.

בשטח קיימים כל האלמנטים הנדרשים לשדה ההתנדבות: קיימים מתנדבים פוטנציאליים בעלי כישורים, קיימים צרכים, קיימות מסגרות הפעלה, קומפטנטיות  של התחום תאפשר מיצוי כל הכוחות הקיימים בצורה אפקטיבית.
תהליך ההתמקצעות מרחיב את היכולות של העשייה ההתנדבותית ארגונית ואישית  הן מבחינה כמותית- יכולת הפעלה של יותר שירותים מתנדבים ותוכניות התנדבות, והן מבחינה איכותית- נהנים משירותי מתנדבים מקבלים שירות ברמה גבוה יותר. אלו הופכים את השדה לרלוונטי יותר. 
 
 
ככל שההתנדבות תופסת מקום מרכזי על מפת התרחשות, הדרישות לאיכות של שירות, לתפוקות איכותיות ויעילות גדלה. בתנאים אלו רצון טוב וניסיון מצטבר בלבד, אינם מספיקים. איכות ויעילות הנן תוצר של צבירת ידע, מיומנויות ושיטות עבודה נרכשות.

דרישות אלו הנגזרות  מתהליך ההתמקצעות מקרינות על ארבעה מרחבים:

  1. על האדם המתנדב
  2. על המנהיגות המתנדבת
  3. על ארגוני המתנדבים
  4. על העובדים עם מתנדבים-  העוסקים בהפעלת תוכניות מתנדבים, (בין בשכר ובין שלא בשכר) נדרשים ידע ומיומנויות ספציפיות, מה שהופך את התחום למומחיות בפני עצמה.

תהליך ההתמקצעות מקיף חלקים משדה ההתנדבות, ולכאורה, נראה  כסותר את המשך קיומן והתפתחותן של יוזמות התנדבות "קלאסיות", המאופיינות בספונטניות של רצון טוב, הצומחות מקרב פרטים או קבוצות באוכלוסייה. לדוגמא: אותה התגייסות של מתנדבים הנרתמים בעקבות אירוע/אסון  לסייע לחסרי ישע.
תהליך ההתמקצעות המאופיין במיסוד רכישת הידע ע"י הדרכה הכשרה ופיקוח, קביעת סייגים וגובלות לסיוע ההתנדבותי, הנו שנוי במחלוקת, מכיוון שנתפס כמאיים על ההתנדבות הקלאסית, ע"י בלימת הרוח ההתנדבותית בעוצמתה, ובעצם לוקח ממנה את הערך המוסף שלה, הנובע ממקום הומני ראשוני.

בכדי שתהליך ההתמקצעות יוכל להשתלב בשדה ההתנדבות בצורה נכונה, יש צורך בשמירה על איזון נכון בין שני הפנים של ההתנדבות: הספונטניות והמקצועיות, שאי אפשר ללא שתיהן.

הדרכים להתמודדות עם הדואליות של ההתנדבות הנן מגוונות:

1.
שמירה על איזון בין מערכת מובנת ומערכת פתוחה שאינה מובנית. כלומר, ישנם ממדים של המערכת ההתנדבותית שמצרכים גבולות מובנים ,כגון: כדי למלא תפקידים התנדבותיים בארגונים נותני שירות בסיוע ישיר לאנשים יש צורך לעבור קורס הכשרה, לדוגמא:  ער"ן, ייעוץ לקשיש של ביטוח לאומי, מד"א וכו', וישנם ממדים של המערכת שיכולים להתבצע רק בצורה ספונטנית אישית, וישנם תחומים בהתנדבות שאפשר לבצע במגוון אופני פעולה שהנם גם מקצועיים פורמליים וגם ספונטניים. לדוגמא: קיימים אחראים לתחום ההתנדבות, שהוכשרו במסגרת קורסי הכשרה, המפעלים מתנדבים בארגונים ציבוריים. ישנם גם רכזי/ מפעילי מתנדבים הפועלים באופן אישי ספונטני  בהתאם לרצון ויוזמה חופשית. 
מחקרים מראים כי ריכוז /ניהול מתנדבים המתבצע בצורה מקצועית עפ"י מאפייני ההתמקצעות כפי שצוינו למעלה, הנו ריכוז קומפטנטי יותר, שכן, הוא מונע נשירה של מתנדבים, ומפיק תפוקות גבוהות יותר מפעילות המתנדבים.  ( Bruskin & Goldring  Research 1998 )
עמימות זו שבה ניתן לבצע אותו תפקיד בצורות שונות מהווה נקודה של קונפליקט, פנימי בתוך עולם ההתנדבות.

2.
קוד אתי. ניסוח  קוד אתי שיקבע את הסטנדרטים והיבטים הערכיים, האוניברסליים והמקצועיים של ההתנדבות, וכמו כן יקבע את הזכויות והחובות של העוסקים בעולם ההתנדבות, המדדים להצלחת תוכניות התנדבות.
קוד אתי שכזה יקבע את התשתית המקצועית לעשייה התנדבותית, ויקל על ההתנהלות בשדה  הפרדוקסים.
מתבצעים מספר ניסיונות בינלאומיים לקביעת קוד אתי שכזה (MediterraneanVolunteers Foorum, Valencia 2000) אולם, תהליכים אלו טרם הושלמו, ולא קיים כיום קוד מוגמר שניתן לעבוד על פי.

3. דיאלוג בין שני הממדים. בכדי לפעול בצורה אפקטיבית יש לשמור על הדיאלקטיקה שבין ספונטניות ומקצועיות. לנוע על הרצף שבין השניים. הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בשלבים שונים ובסיטואציות מגוונות בתהליך הפעלת מתנדבים ותוכניות התנדבות.
לדוגמא: גיוס מקצועי של מתנדב למשימה, כולל: עיצוב משימה מוגדרת, הגדרת תפקיד  ותהליך מיון לקבלת מתנדב מתאים לביצוע המשימה, עם זאת נהוג לומר שעל המבצע את תהליך הקבלה, להיות פתוח וער ליוזמות חדשות, שכן במידה ומגיע מתנדב שיש לו רעיון למשימה אחרת מהמצופה, או שאינו מתאים למשימה עליה הגיע ,אך מתאים למשימה אחרת, יש לשמוע ולדון ביזומות הספונטניות  המתעוררות, ובכך מתבטאת הייחודיות של ההתנדבות.
הדיאלקטיקה באה לידי ביטוי גם במישור הרחב יותר, תהליך ההתמקצעות מתואר כספירלה מעגלית , אשר בה ההתמקצעות נעה בכיוונים מעגליים של התקדמות וחזרה, המתאימות את עצמן לרוח הזמן וההתפתחות האנושית של העוסקים בתחום. אין מדובר בתהליך ישר חד כיווני אי רוורסבלי הנע בין חוסר מקצועיות למקצועיות.
בסיכומו של דבר הייחודיות של המקצועיות בעולם ההתנדבות, היא במארג המשותף של נתינה האנושית הפורצת מלבם של העושים והגבולות הסייגים ההכשרה הידע והסטנדרטים המקצועיים.

ניהול מתנדבים

הספרות הבינלאומית  נוטה לכנות את האדם הממלא את התפקיד המארגן, המתכנן תוכניות מתנדבים: מנהל/מרכז/ מפעיל מתנדבים.
הספרות האמריקאית (Association for Volunteer Administration 1998. Brudney  1993. Scheier 1992 McCurley & Lynch 1996, Waldner 1999 ) נוטה להשתמש במונח ניהול, כשכוונתה לתיאור תפקיד מקיף הכולל:  פיתוח, ייצוג, ארגון, תכנון וניהול של עבודת המתנדבים. התפקיד  הינו בעל מעמד ומיקום ברור במערכת ארגונית  הן כלפי  המתנדבים  והן כלפי המערכת הארגונית. ( הנהלת  וצוותי עובדים )
המונחים המקובלים בארץ "מפעילי מתנדבים " או "רכזי מתנדבים" מצביעים על תפיסה מעט שונה של התפקיד. "הפעלת מתנדבים"- מכוונת יותר לעבודה עם מתנדבים, "וריכוז"-  עונה על   הצורך של הארגון לשלב לתאם ולתעל את עבודת המתנדבים לצורכי הארגון ולקוחותיו.

תאור התפקיד: מנהל/אחראי מתנדבים הנו בעל תפקיד בארגון בהתנדבות או בשכר, אשר באחריותו לתכנן, לארגן, ולנהל את עבודת המתנדבים בארגון.
מנהל המתנדבים משמש גם כ:

  • קטליזטור / זרז -  הגורם מעודד והמניע פעילות התנדבותית בארגון.
  • מאפשר- נותן מקום התפתחות יוזמות התנדבותיות הצומחות מהשטח הארגוני
  • מארגן – יוצר התשתית הארגוני ליישום פעילות התנדבות
  • מנהיג- לוקח תפקיד של הובלה רעיונית של פעילות ההתנדבות.

בין התפקידים אותם ממלא בעל תפקיד זה:

  • הכנת המערכת וצוות העובדים לקליטת מתנדבת.
  • איתור צרכים במערכת.
  • עיצוב משימות.
  • גיוס ומיון מתנדבים.
  • קליטת ושיבוץ מתנדבים
  • הכשרה/הדרכה/ פיקוח/תגמול


ריכוז וניהול מתנדבים אינו תחום חדש, גם בעבר היו מי שלקחו על עצמם תפקידי הנהגה, ארגון, תכנון וניהול עבודת מתנדבים. ברם, במקביל להתפתחות ולשינויים שעוברת תופעת ההתנדבות בכללותה, גם תפקיד הניהול עובר תהליך גיבוש מקצועי דומה.

החזון של תהליך גיבוש מקצועי בתחום ניהול מתנדבים הינו לראות ממלאי תפקיד זה, שעברו תהליך הסמכה לתפקיד, בעלי ידע, מיומנויות, עמדות ייחודיות לתפקיד.
מנקודת ראות זו איש מקצוע זה חייב מומחיות בנושאים כגון: הבנת עולם ההתנדבות, מניעי המתנדבים להתנדב, הדרכים לתחזוק מתנדבים לאורך זמן, מיומנויות לשילוב מתנדבים במערכות ארגוניות מגוונות ובשלל תפקידם שונים.
בכדי לעבוד כמומחה עם מתנדבים, (בדומה למקצועות נוספים) יש הכרח להאמין בתרומה הייחודית של משאבי מתנדבים ושל ההתנדבות בכלל, עולם העשייה החברתית והאזרחית.
גופי הידע המוקנים בתהליכי ההסמכה הנם ממקורות בינתחומיים: התנהגות ארגונית, סוציולוגיה, משפטים, חינוך ועבודה סוציאלית.  
כמו כן, אין הכוונה לשלול מנהלי מתנדבים המגיעים ממקצועות שונים.
 
לאור האמור, ברור כי ניסיון ידע מצטבר ומינוי אדם לתפקיד פורמאלי אינם מספיקים כדי לתת ממד מקצועי לתחום. 

 

גיבוש  מקצועי של תחום ניהול מתנדבים  הינו  בתהליך התהוות. קיימים פורומים בישראל (המועצה הלאומית להתנדבות בישראל ואחרים) ובזירה הבין לאומית כגון של AVA (Association for Volunteer Administration) ארגון אמריקאי בעל ממדים בין לאומי אשר עוסק בקידום, עידוד ופיתוח ההתמקצעות והמנהיגות בשדה ההתנדבות.
ארגונים אלו מקיימים כינוסים והשתלמויות ומפרסמים חומרים מקצועיים כדי לקדם את התהליך הזה. 
כמו כן, תהליך ההתמקצעות הינו קונטרוברסיאלית, במיוחד עם מקצוע העבודה סוציאלית. זוהי אחת מנקודות הדיאלוג המורכב והטעון שבין מקצוע ניהול וריכוז מתנדבים עם מקצוע עבודה סוציאלית. ישנם אנשי מקצוע מתחום עבודה סוציאלית אשר רואים בריכוז, ניהול מתנדבים כתחום בלעדי של עבודה סוציאלית.
החזון התהוות מקצוע ייחודי של ניהול מתנדבים, רואה בריכוז מתנדבים מקצוע ייחודי עצמאי, אשר דורש  תהליך הסמכה ייחודי.
המקצוע הינו ביינתחומי ודורש גופי ידע ומיומנויות מעולמות מקצועיים שונים. כיום, אף קיימת הסמכה אקדמאית (B.A לריכוז מתנדבים.)

 

המפגש עם עבודה קהילתית


ההתמחות בעולם ההתנדבות הביאה עמה גם הגדרות וחלוקות קטגוריליות שונות, אחת מהן הינה החלוקה שבין ההתנדבות בארגונים לבין ההתנדבות בקהילה.

במאמר נתמקד בהתנדבות בקהילה ,שכן בשדה זה באה לידי ביטוי באופן נרחב יותר ההתחככות עם העבודה הקהילתית.

בבואנו לעסוק בנושא ההתנדבות, מתבקשות מאיליהן שאלות קונספטואליות בדבר השוני והדמיון שבין שני העולמות של עבודה סוציאלית קהילתית והתנדבות. לדוגמא: מה בין "פעיל" ל"מנהיגות מתנדבת קהילתית", מה בין הכשרת מתנדבים להכשרת פעילים (בי"ס לפעילים), ואולי ובעיקר, מה המשמעות המעשית של השוני או הדמיון בהפעלת מתנדבים או פעילים בקהילה?

המפגש בין עובדים סוציאליים קהילתיים ועולם ההתנדבות מזמן דיאלוג מורכב. יש שעובדים סוציאליים/קהילתיים חשופים לתדמית הסטיראוטיפית של מתנדב כאדם מבוגר בד"כ או נערים צעירים המועסקים בפעילויות המצטיירות לעיתים כ"עבודה יזומה" למילוי שעות פנאי, או כמשימה "חינוכית" אשר תועלתן או האפקטיביות שלהן מוטלות בספק.  אלו נראות לעיתים כנוגעות בשולי הדברים ולא תמיד עסוקות בנושאים שעל סדר היום המרכזי של העשייה המקצועית חברתית.

בנוסף לכך מבט חיצוני על עבודתה עם מתנדבים מצייר, לעיתים, תמונה של עיסוק יתר בריצוי המוטיבציות הבסיסיות ביותר של מציאת תעסוקה למתנדב  (ע"פ  ניצול משאבי המתנדבים למילוי צרכים קיימים) ובארגון טקסי תגמול, חלוקת תעודות, ועוד.  בכך מצטמצם המקום ואוזלים הכוחות לעיסוק משמעותי ביזום והפעלת תוכניות ובכללם ביצירת תהליכי שינוי קהילתיים.

תמונה מעין זו מעמעמת את השימוש במושגים של: שינוי, מנהיגות, העצמה, שיתוף וכו'. והדבר יוצר במקרה הטוב מערכת יחסים בין העבודה הקהילתית להתנדבות של שני עולמות הצועדים זה בצד זה עם מעט נקודות מפגש, ובמקרה הפחות טוב חוסר שיתוף פעולה ואף תחרות.
תמונה זו אינה משקפת את המציאות בפועל, מכיוון שמתנדבים (עפ"י ההגדרות שהובאו) הנם שחקנים חשובים בזירה הקהילתית ושותפים בפועל של העבודה הקהילתית, וגם העובד הקהילתי מוצא את עצמו עובד עם מתנדבים.

יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהקשיים הקונספטואליים והמעשיים הבאים לידי ביטוי בשדה, ומהווים כוחות בולמים לקיום דיאלוג מקצועי ,ובכך פוגעים ביכולות הובלת תהליכי שינוי וסיפוק צרכים קהילתיים חברתיים.

נקודת המוצא הבסיסית הנה כי ההבדל בין פעיל ומתנדב, הינו הבדל בהגדרה ובתפיסה שהינה פרי מחשבתו ותפיסתו של העובד המקצועי,  ולא הבדל בתפיסתו של האזרח המעורב בעיני עצמו,(לגבי האזרח לא משנה אם קוראים לו "פעיל "או מתנדב מה שמשנה הוא הדיאלוג  שאיש המקצוע מנהל עמו.) אם כי תפיסתו זו של איש המקצוע את האזרח המעורב מקרינה על המתנדב/פעיל והיא מופנמת על ידו גם באופן  לא מודע, ובהכשרתו אף באופן מודע.


התבוננות מעמיקה בקשיים המצוינים מעלה מספר נקודות מפגש:

ראשית, מדובר בשני עולמות תוכן ה"עומדים על אותה משבצת" הבמה (השדה הפיזי ארגוני) אותה במה, השחקנים (פעילים ומתנדבים) אותם שחקנים, התפאורה (השירותים הקהילתיים) אותה תפאורה, הטקסט (המטרות והיעדים של הפעילות) אותו טקסט, הקהל (לקוחות, ארגונים אחרים, הציבור בכללותו) הינו אותו קהל.
אך  המוזיקה, הקצב, התאורה (ההדגשים המקצועיים), הבימוי (איש המקצוע) יוצרים הצגה אחרת על אותה משבצת.

שנית, הטרמינולוגיה, שיטות העבודה, וקצב העבודה שונים. כאשר אנו מתייחסים לשיטות עבודה מדובר בעיקר על המיידיות של העבודה, בהתנדבות קיימת ציפייה לשינוי יותר מיידי, שכן פעמים רבות מדובר בהתלהבות של אדם "משוגע לדבר" המפעיל את כל הכוחות והאנרגיות בצורה מרוכזת למימוש מאווייו.

שלישית, תהליך ההתמקצעות העובר על שדה ההתנדבות בכללותו, ובמיוחד סביב תפקיד מנהל/רכז מתנדבים והמנהיגות המתנדבת אשר מגיע לשיא התפתחותו לאחרונה, עם עליית הקולות המדברים בדבר חברה אזרחית.
 
החברה האזרחית אינו מונח חדש, זהו מונח הגזור מעולם המשפט, שהתייחס  לכל מימד ארגוני בחברה שאינו עסקי או ציבורי כמימד האזרחי. מונח זה מקבל היום רלוונטיות חדשה עם התעצמות  הסקטור הוולונטרי. ובמיוחד בתהליך הדמוקרטיזציה של מדינות מזרח אירופה, אשר זקוקות לבניה של סקטור אזרחי פעיל בתהליכים החברתיים. תהליך זה העלה החשיבה מחודשת של social debate'
התפתחות זו הביאה לכניסה של ציבור  חדש ,משכיל וחזק יותר מבחינה תרבותית, כלכלית ואקדמאית לשדה המעורבות אזרחית.

אלו משנים את כללי המשחק והמתודות המוכרות לעובדים המקצועיים בשדה.

סיטואציה שכזו מערערת, לא אחת,  את התוקף של הכלים המקצועיים המוכרים, והטרמינולוגיה השגורה על לשונם של העובדים.

לא ניתן עוד להתעלם מהכוחות השונים בשדה, יש הכרח לבצע למידה מעמיקה של השותפים השונים על במת התיאטרון. פה המקום לחדש ולחדד את ההתבוננות בשני עולמות מרתקים אלו. בהסתכלות רחבה על הקהילה, ניתן להבחין בכוחות, וגורמים רבים המבצעים עבודה קהילתית, מלבד העובד הקהילתי, חלקם הנם פרסונות או גופים התנדבותיים, בפני העובד הקהילתי מוצב האתגר להשכיל להשתלב במכלול העשייה הדינמית הזו.

מאמר זה עוסק בברור  של תהליך התפתחותן וזהותן הייחודית של שני עולמות התוכן כנפרדים וכשותפים, תוך מיקוד על תהליך הכרת האחר המקרין מטבעו על תהליך הכרת העצמי. היכרות מעמיקה עם השדה המקצועי שלך כוללת היכרות עם שדה מקצועי של האחר הפועל באתו שדה פעולה.
 נתמקד תחילה בהיכרות עם מושגים עדכניים של עולם ההתנדבות:

  • התנדבות בקהילה –מהי?
  • תהליך ההתמקצעות בשדה ההתנדבות
  • מנהיגות מתנדבת קהילתית – ביחס לפעיל
  • דרכי העבודה של עולם ההתנדבות
  • עבודה משולבת לעולם ההתנדבות והעבודה הקהילתית.

ארגוני מתנדבים כשדה פעולה של עובדים סוציאליים קהילתיים

ארגונים וולנטריים מהווים אחת הזרועות העיקריות והחשובות במתן מענים לצרכים אנושיים שונים של יחידים, קבוצות וקהילות.
עם הגידול במספר הארגונים והנושאים בהם מטפלים הארגונים, אלו הופכים להיות זירת פעולה של עוס"קים, הן כחלק מעבודה בסביבה קהילתית והן כמקום עבודה, כאשר עוס"ק מועסק בארגון וולנטרי.
במקביל הולכת וגוברת הנטייה בקרב ארגונים וולנטריים ועמותות להעסיק בשכר מומחים בעבודה סוציאלית קהילתית, מתוך הכרה במרכזיות המימד הקהילתי בעבודת הארגון.  

העובד הסוציאלי הקהילתי הינו בעל המיומנויות הייחודיות אשר יכולות לתרום לפתוח הארגון, ארגונים וולנטריים מהווים שדה מתאים ליישום עקרונות וערכים של עבודה קהילתית. 

הקהילה בראי ההתנדבות

התבוננות בקהילה מנקודת ראות של ההתנדבות המתרחשת בה, מציירת תמונה ומיפוי ייחודיים של הקהילה. במיפוי זה נמצא:

  • קבוצות מתנדבים - התארגנות מקומית לצורך סיפוק צרכי הקהילה ברמה מקומית, התארגנות זו בד"כ אינה פורמלית לדוגמא: חלוקת אוכל לנזקקים, תרומות בגדים, תעסוקה לילדים מסתובבים ברחוב.
  • ארגוני התנדבות -  סניף מקומי של ארגון התנדבות אשר מטרתו טיפול ב באוכלוסייה מוגדרת. לדוגמא: סניף של "יד שרה".
  • ארגוני מתנדבים - קבוצה פורמלית של מתנדבים,  איגוד מקצועי של המתנדבים, לדוגמא: ליונס, רוטרי, צוות ארגון יוצאי צבא.
  • מתנדבים ביחידות ממשלתיות - מתנדבים הפועלים בשירות אחד הגופים  והיחידות הממשלתיות. לדוגמא: יעוץ לקשיש, יחידות ההתנדבות של המחלקות לשירותים חברתיים, משמר האזרחי של משרד לביטחון פנים.
  • קבוצות לעזרה עצמית - התארגנויות של אזרחים סביב אינטרס מסוים. לדוגמא: קבוצות הורים לילדים חולי אנורקסיה.
     
    התארגנויות אד הוק - מתנדבים בקהילה המתגייסים לפעול לארגון או ביצוע משימה ספציפית, לדוגמא: ביצוע התרמה חד- פעמית, התגייסות בשעת חירום.


קטוגוריזציה זו משמיטה פן נוסף וחשוב של עולם ההתנדבות שמתפתח ועולה בשנים האחרונות והוא - הפן ההתנדבותי של הפעילים העוסקים במנהיגות מקומית  בכלל הקהילה (ועד שכונה) או במסגרת שירותים בקהילה (ועד הורים בבית הספר, ועד מנהל במתנ"ס), הסתכלות זו הנה הסתכלות חדשה יחסית .
ההסתכלות הגלובלית של ארגונים עולמיים, כגון האו"ם, האקדמיה הסוציולוגית והמשפטית, הממשלות, והחברה בכללה רואים, בסוג פעילות זה כפלג משמעותי של התנדבות, משום שבעידן זה של החברה האזרחית נתפסות התארגנויות כאלו כשיא המימוש האזרחי.
הפרספקטיבה הזו של עולם ההתנדבות ,המקבלת אישור בדיון הציבורי, יוצרת מצב שלשדה הפעולה של העובד הקהילתי נכנסים שותפים נוספים בעלי הסתכלויות מקצועיות אחרות על אותן התרחשויות, ולכל שותף קיימת הלגיטימציה לפעול.
אם כך נקודת המפגש הקונפליקטואלית לעיתים בין עולם ההתנדבות ועולם העבודה הקהילתית, הנו סביב שני מישורים:
המישור הטרמינולוגי -סמלי והמישור של המפגש הממשי,  אחד הביטויים  החזקים ביותר הינו בין  הפעילים והמנהיגות הקהילתית המתנדבת.

פעיל- ההגדרה המקובלת בעבודה הקהילתית למונח פעיל הינה: תושב פעיל בקהילה פונקציונלית או גיאוגרפית או בארגון, בעל פוטנציאל המגלה עניין ומוטיבציה בפעילות ציבורית חברתית. (עפ"י הוראות התע"ס פרק 7 הוראה 5 החל מ1.4.95 )


עיון בהגדרת ההתנדבות ובכללם הגדרת המתנדב בה דנו למעלה, מעלה כי הגדרת הפעיל והגדרת המתנדב חופפות במידה רבה.

אין מדובר פה בצורך בביטול תפיסתו המקצועית העכשווית של העובד הקהילתי, כי אם בהרחבת מימדי הראיה והתפיסה.
יש להוסיף מבט נוסף על אותם פעילים ואותם פרוייקטים  את המתנדב והעבודה התנדבותית. למותר לציין שתפיסה חדשה זו, כמצוין, כבר תפסה לה גלים ברמת המחקר החברתי הבינלאומי (החברה האזרחית) ומי שיתייחס אליה ירחיב את האפשרויות להתערבות אפקטיבית.
קבלת התפיסה המורחבת אינה רק בעלת משמעות ברמה הפילוסופית יש לה גם משמעויות מעשיות של למידת הכלים והמיומנויות של עבודה עם מתנדבים והכללתם בעולם העשייה של עבודה קהילתית.
כלים כגון: בירור מוטיבציות, תהליכי עיצוב והגדרת תפקידי התנדבות, התאמת המשימות לכישורים קיימים, אפשור מימוש  יוזמות התנדבותיות, תהליכי הוקרה והכרה, שילוב עשיית התנדבותית בתוך מערכות לא התנדבותיות.


התפיסה המורחבת המשותפת הכרחית במיוחד בתחום המנהיגות הקהילתית המתנדבת  ודרכי העבודה איתה.


מנהיגות קהילתית מתנדבת

המונח מנהיגות קהילתית מתנדבת מתאר אדם אשר מנהיג תהליך , אוכלוסייה או תחום באופן התנדבותי במרחב הקהילתי.

נשאלת השאלה במה שונה מנהיג קהילתי מתנדב, מפעיל מוביל בקהילה?
התשובה טמונה בהדגש התפיסתי -טרמינולוגי של המעורב חברתית. 
הבנת המונח מתייחסת לשלושה מעגלים :
הנהגה-השימוש במילה הנהגה מתאר אדם אשר הינו יותר מאשר מבצע פעולה או משימה, הוא מוביל תהליכים, בתחום אחראיותו   קביעת המטרות , המדיניות ודרכי הפעולה.
קהילה- מגדירה  את מרחב הפעולה של המנהיג המתנדב שיכול להיות שכונה, ארגון , תחום ואוכלוסייה.
מתנדב - מכאן משתמע הדימוי של עצמו כאדם שבהתנדבותו זו מבטא את זכותו למימוש מאווייו, אמונותיו, כישוריו לקידום האינטרסים שלמענם הוא פועל.
דימויו של הפעיל מתקשר בדרך כלל עם תדמית של אזרח שגויס (במאמצים רבים ואך סיזיפיים) על ידי עובד קהילתית לצורך השתתפות בקבוצת פעילים המקדמת אינטרסים שונים של הקהילה.

הפעיל (במקרה הטוב),  רואה את עצמו מחויב לקבוצה, למשימה ולעיתים אף למאמצים של העובד הקהילתי . עובדים קהילתיים רבים  מוצאים את עצמם משקיעים מאמצים רבים בניסיונות לגרום לפעיל לקחת אחראיות ברמה גבוהה של קביעת מדיניות ( במקרים הפחות טובים העובדים משאירים  שלא מדעת את הפעיל ברמת מבצע משימות).

המנהיג המתנדב רואה את עצמו מחויב למטרות, למשימה שהוא עצמו לקח על עצמו. כמעט ואין בנמצא אנשי מקצוע שמגייסים מתנדבים לפעול הדברים צומחים ועולים בעצמם, ועל כן כשכבר בחר אדם להנהיג פעילות התנדבותית הקצב, הכלים והמחויבות הנם אחרים. ( Smith D.H 1997)

פה המקום להצביע על נקודה בעייתית נוספת. מכיוון, שלעת עתה רובם של העובדים הקהילתיים מועסקים ע"י המחלקות לשירותי רווחה ,התוכניות שעל סדר יומם ואף  מרחב הפעולה שבו הם יכולים לפעול כעובדים של המערכת שפעמים רבות הנה המושא לטענות האזרחים, מוגבלת. לעומת זאת, מתנדב הפועל באופן עצמאי -חופשי הנו בעל ביטחון המקנה לו זכויות בפני עצמו ובפני כל גורם שאליו ירצה לפנות .

דימוי זה, של המתנדבים המנהיגים מתאים לתהליך המתרחש של ההתעצמות האזרחית. בעידן הזכויות/ המימוש עצמי/ דמוקרטיזציה/ רב תרבותיות/ גלובליזציה וכניסה של אוכלוסיות חדשות לשיח הציבורי, האוכלוסיות המתנדבת קהילתית מאופיינות במרכיבים שונים של חוזק: השכלה, מעמד כלכלי, הקשר דתי -עדתי, וניסיון מקצועי מגוון ועשיר כמו גם נגישות פוליטית ברמה ארצית.
אוכלוסייה זו בעלת מידע, נגישות, קשרים  והון חברתי שונים משהיו בעבר לאזרחים שלקחו חלק במעורבות חברתית.
הדיאלוג של מתנדבים מאוכלוסיות אלו עם איש המקצוע שונה.
נדרשת הוספה של מיומנויות עבודה עם אוכלוסיות אלו לדוגמא:

  • הכרות מעמיקה עם המוטיבציות המניעות את הפעילות התנדבותית
  • הצורך בנראות של התפוקות בהתאם להשקעתו של מתנדב

סיכום: מתחולל תהליך גלובלי ומרתק של התפתחות והתמקצעות השדות והכוחות המעורבים בעשייה החברתית קהילתית.
תהליך זה אשר מדבר על הון חברתי (PUTNAM 1993-2000ׂ)
האוכלוסייה המעורבת בהתנדבות מוסיפה לקהילה חיות, במיוחד במונחים של אינטגרציה חברתית. שיתוף פעולה בין אנשים בחברה האזרחית מעשיר את בסיסי האמון, ויצירת נורמות של הדדיות ברשתות החברתיות.


 A population involved in volunteering can also make its society a more liveable place, especially in terms of social integration . Cooperation between people within the civil society can contribute to the social capital, which comprises the trust between people, shared norms concerning reciprocity and social networks

על הבמה  של העובד הקהילתי עם אותם שחקנים ובאותה תפאורה מתרחשת הצגה לצלילי מוזיקה חדשים.
הכלי המשמעותי של הכשרת פעילים - "בתי ספר לפעילים", ממשיך להיות רלוונטי, האזרח המעורב ,כמהה להכשרה וקבלת ידע, אך רוצה שתהיה מותאמת לצרכים ולשפה הייחודית שלו.

המוזיקה החדשה - הטרמינולוגיה, הכוחות והכלים החדשים עשויים להעשיר את העשייה ומרחב מקומות העבודה של העובד הקהילתי, ובלבד שילמד את העולם החדש, ויהיה נכון לנהל עמו דיאלוג. לשם כך נדרשת למידה של הכלים והמיומנויות של שדה ההתנדבות, והבנת עולם התוכן של המתנדב. התנדבות מקרבת בין אנשים ומגשרת בין קבוצות חברתיות אשר רחוקות אחת מהשניה ויוצרת שני תהליכים: התקשרות וגישור קהילתי.


Volunteering can help to bring people closer together -bonding social capital- and build bridges between groups that are far removed from each other- bridging social capital.(Govaart and others)


ביבליוגרפיה


יורק א, כורזים, קטן י. 1993 העבודה הקהילתית כתחום התמחות בעבודה סוציאלית - איגוד העו"ס והשירות לעבודה קהילתית

שי ש. לזר א, דוכין ר, גדרון ב, 1999 פלנטרופיה בישראל דפוסי תרומה והתנדבות של הציבור  המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי אונ' בן גוריון באר שבע.


Cnnan  R. and Marofell,L. (1994) Mapping Volunteer activity. Nonprofit and Voluntary Sector Quaterly 23 (4) 335-351.

Ellis S and Noyes K (1990) By the People: A history of American as Volunteers. S. Francisco Jossey-Bass

Gaskin, K and Davis Smith J. (1995) A new Civic Europe: A study of the extent and role of volunteering. The Volunteer Center UK, London

Govaart,M. Van Dal, H. Munz,A, Keesom- (2001)-Volunteering worldwide-Netherlands Institute of Care and Welfare

Moratalla A. D. (1997) Etica y voluntariado . PPC Madrid Espana

Mestheneros. L/ (1999) Main Trends in voluntarism  ( http:\ euro-volunteer, org\issues .

Putnam, R.D (1993) Making democracy work. Civic traditions in modern Italy. Princeton (NJ) Princeton University Press.

Smith D. H. - (1997)- Grassroots Association are Important : Some Theory and a review of the Impact Literature. - Nonprofit and Voluntary Sector Wuaterly, vol 26, n.3, 269-306

עבור לתוכן העמוד