מלכ"ר מקוון: מטרות ושימושים של אתר האינטרנט בקרב ארגוני המגזר השלישי בישראל

עבודת גמר המוגשת כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. המחקר נערך בסיוע הקרן על שם ארנולד פינס ז"ל

האוניברסיטה העברית בירושלים, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חבררתית ע"ש פאול ברוואלד, תכנית מוסמך בניהול מלכ"רים וארגונים קהילתיים ע"ש ד"ר י' שוורץ

ירושלים, פברואר 2006, תקציר

שימוש של ארגוני המגזר השלישי באינטרנט הנה תופעה חדשה יחסית.  ארגוני המגזר השלישי ניצבים צעד אחד מאחורי ארגונים למטרת רווח וארגונים ממשלתיים בהטמעה וניצול יעיל של הפוטנציאל הטמון ברשת האינטרנט. הסיבות לכך כוללות, בין היתר, חוסר מימון, חוסר יכולת לקבל תמיכה טכנית שוטפת וכישלון לראות את חשיבות האינטרנט כאמצעי להשגת מטרות הארגון.  המונח "מגזר שלישי" הוא מושג כוללני לקבוצת הארגונים הוולונטריים והארגונים ללא כוונת רווח בחברה (מלכ"ר). הוא נקרא "שלישי" לאחר שני המגזרים האחרים, המגזר העסקי והמגזר הממשלתי- ציבורי.

בעבודה זו עשיתי שימוש במושג חדש "מלכ"ר מקוון" כמקביל למושג הלועזי "E- Nonprofit", שמבטא את הטמעת טכנולוגיית האינטרנט על ידי המלכ"רים. על אף  הנוכחות הגוברת של ארגוני המגזר השלישי באינטרנט, ועל אף שחלק מהחוקרים שחקרו את הנושא עשו זאת תוך סקירת אתרים קיימים או באמצעות השוואה בין אתרי אינטרנט של ארגוני המגזר השלישי, קיים מעט מחקר אמפירי פורמאלי לגבי התופעה. כמו כן, רוב המחקרים שנעשו בחוץ לארץ הנם ברמה תיאורית, אשר מציגים את המצב הקיים. בארץ טרם נערך מחקר בנושא זה. על כן, חשוב ביותר לערוך מחקר שיבדוק את התופעה בארץ, על מנת לקבל תמונה ונתונים בסיסיים וראשוניים לגבי השימוש שעושים ארגוני המגזר השלישי באתרי האינטרנט שלהם.
 
מחקר זה הינו מחקר גישוש אשר בדק את המטרות והשימושים של ארגוני המגזר השלישי בישראל באתר האינטרנט שלהם. חלקו הראשון של המחקר היה מכוון לברר נתונים כמותיים בסיסיים לגבי התופעה, כאשר בבסיס חלק זה עמדה שאלת מחקר מרכזית: (1) מה המטרה המרכזית של אתר האינטרנט של ארגוני המגזר השלישי בישראל?. בחלקו השני של המחקר נעשה ניסיון לבדוק קשר בין משתנים מרכזיים הקשורים לתופעה, כאשר בבסיס חלק זה עמדה שאלה מחקרית נוספת: (2) האם יש קשר בין מאפייני הארגון לבין מאפייני אתר האינטרנט של הארגון?

שיטת המחקר
שיטת המחקר הנה כמותית. אוכלוסיית המחקר הנה ארגוני המגזר השלישי בישראל שיש להם אתר אינטרנט פעיל. המדגם כלל 72 ארגונים. כלי המחקר היה שאלון, כאשר נעשה שימוש בדואר אלקטרוני ככלי לאיסוף נתונים. השאלון כלל שאלות סגורות לגבי מאפיינים של הארגון, מאפיינים של אתר האינטרנט, מטרות ושימושים של אתר האינטרנט.

ממצאים עיקריים
ממצאי המחקר הראו כי המטרה המרכזית של אתר האינטרנט של כמחצית מהארגונים הנה "הפצת מידע". כשליש מהארגונים ציינו את "העלאת המודעות לנושא מסוים וחינוך הציבור" כאל המטרה המרכזית של אתר האינטרנט. מה שמאפיין את שתי המטרות הנ"ל, יחד עם "נוכחות" ברשת ו"שיווק הארגון", הוא שכולן מהוות מגוון דרכים לחשיפת הארגון ותוצריו לציבור הרחב. כלומר, רוב ארגוני המגזר השלישי בישראל משתמשים באתר האינטרנט כדרך נוספת להפצת המידע שנמצא בארגון או כ"חוברת היכרות וירטואלית" (Virtual Brochure) (Spencer, 2002). כך אינם מנצלים את הפוטנציאל של האתר בצורה יעילה כאשר רק ארגון אחד ציין כי המטרה המרכזית של האתר הנה גיוס משאבים.

הממצאים לגבי האוכלוסייה העיקרית אליה מיועד האתר מאששים את המסקנה לעיל, כאשר נמצא כי רוב אתרי האינטרנט של הארגונים מיועדים, בעיקר, לקהל הרחב בארץ וכן כ- 40% מהאתרים מופנים אל קבוצות היעד בארץ שבהן עוסק הארגון. מכאן, שקהל היעד הינו הציבור, במובן הרחב, אשר בעל פוטנציאל לצריכת השירותים שהארגונים מספקים. גם כן עולה סוגיית אי ניצול האתר לגיוס כספים כאשר רק ששה ארגונים בחרו באוכלוסייה "תורמים פוטנציאלים" כאחד משתי האוכלוסיות העיקריות אליהן מיועד האתר.

עוד נמצא כי רק לשליש מהארגונים יש סעיף תקציבי נפרד עבור אתר האינטרנט, דבר המראה על חוסר החשיבות שנותנים הארגונים לאתר. באשר לתדירות העדכון של המידע באתר, נמצא כי רק כרבע מהארגונים מעדכנים את המידע שלהם באתר מדי יום. לגבי הסוגיה של הכלים האינטראקטיביים אשר משתמשים בהם הארגונים באתרי האינטרנט, נמצא כי כמעט כל הארגונים משתמשים בכתובת דואר אלקטרוני לתגובה באופן כללי, כאשר רק שני שליש מהארגונים מאפשרים למשתמשי האתר להיכלל ברשימת דיוור ישיר. לגבי הערכת אתר האינטרנט, הארגונים דירגו את שביעות הרצון שלהם מ"האינטראקטיביות" ו"הנגישות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים" באתר כנמוכה ביותר.

לגבי הערכת אתר האינטרנט, נמצא כי קרוב למחצית הארגונים עושים הערכה לגבי השגת מטרות אתר האינטרנט באופן מזדמן בלבד, כאשר רבע אינם עושים הערכה בכלל, וכחמישית מהארגונים השיבו כי הנם עושים את ההערכה בתדירות של חצי שנה או שנה. תוצאות אלה מראות על הקושי של הארגונים לראות את החשיבות של אתר האינטרנט, על כן אינם עושים הערכה לגבי השגות המטרות שלשמם הוקם.

באשר לשאלת המחקר השנייה, באופן כללי לא נמצא קשר בין מאפייני הארגון לבין מאפייני אתר האינטרנט של הארגון. כלומר ותק הארגון, תחום פעילות של הארגון, פונקציה מרכזית של הארגון ותקציב הארגונים אינם יכולים לנבא מה השימושים שיעשה הארגון באתר האינטרנט. על כן גם בנושא של שימוש באתר האינטרנט, אפשר להסתכל על המלכ"רים כמגזר, תוך התעלמות מההבדלים בין הארגונים.

מסקנות והמלצות
אחת המסקנות העיקריות של מחקר זה היא כי רוב ארגוני המגזר השלישי בישראל נמצאים בשלב ראשוני בהטמעת טכנולוגיית האינטרנט, וטרם הגיעו למצב שרואים באתר האינטרנט כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של הארגון. ארגוני המגזר השלישי בארץ הנם איטיים יותר יחסית לממשלה ולחברות המסחריות וגם יחסית לארגוני המגזר השלישי בעולם בהטמעת טכנולוגיה זו, במיוחד בסוגיה של גיוס משאבים באמצעות האתר.

מאחר וזהו מחקר גישוש, הוא עשוי לתרום להוספה ולפיתוח ידע בתחום שטרם נחקר בישראל. מבחינה מחקרית, ניתן לבדוק את אתרי אינטרנט של ארגוני המגזר השלישי לאורך זמן, על מנת לראות האם חלים שינויים לאורך זמן. במובן הזה, ממצאי מחקר הנוכחי משמשים כבסיס ידע. כמו כן, אפשר לחקור את התופעה בשיטה איכותנית, כאשר המחקר ייעשה על ידי כניסה ובדיקה של האתרים וזאת על מנת לבדוק את רמת השימושיות באתר בפועל. תרומה נוספת של המחקר יכולה להיות באפשרות של יצירת כלי הערכה לאתרים בכלל וכלים להערכה של ארגוני המגזר השלישי בפרט. כלים אשר יכולים לעזור מצד אחד לארגוני המגזר השלישי, בכך שכלים אלה יהוו אבני דרך לבניית אתר האינטרנט, כאשר הארגון רואה בכלים אלו כמקור לבדיקת רמת האתר שלו. מצד שני כלים אלה יכולים לעזור לגולשים להעריך את אתרי האינטרנט של ארגוני המגזר השלישי, במיוחד בשל עומס המידע ברשת האינטרנט, וכמות האתרים הרבה, ובכך כלים אלה יכולים להעריך את אמינות האתר.


מבחינה מעשית, תוצאות ומסקנות המחקר, עשויות לשמש אמצעי למיצוי הפוטנציאל הטמון באינטרנט עבור ארגוני המגזר השלישי. לצורך כך יש מקום להכשיר את ארגוני המגזר השלישי, הן במה שנוגע לפוטנציאל הטמון באתרי אינטרנט והן בכל הכרוך לפיתוח ותחזוקת האתר. לשם לימוד ארגוני המגזר השלישי ניתן לתכנן ולבצע קורסים אקדמאיים, וקורסים מקצועיים על ידי גורמים העוסקים בתחום של המגזר השלישי. סוגיה נוספת היא הקמת מאגר מידע, שיאחד בתוכו מידע על אתרי האינטרנט של ארגוני המגזר השלישי. מאגר אשר יהווה מקור מידע, שיאפשר בדיקת התופעה ויאפשר השוואה בין אתרי האינטרנט של ארגוני המגזר השלישי, כמו כן מאגר כזה יאפשר גישה ישירה של הציבור לארגונים.

עבור לתוכן העמוד