עוזרים לאדם המבקש לעזור לעצמו
לפי ה"אני מאמין" של מנהלת שירות הייעוץ לקשיש, קבלת הטיפול והכנה לפרישה ולזקנה עונה על החיפוש אחר מענים ייחודיים לקהילה בהמשך לסדנאות שכבר נפתחו.

אגף הייעוץ לקשיש הוקם במוסד לביטוח לאומי בשנת 1972, כפרויקט, כחלק אינטגרלי של הפעילות המוסדית. מטרות השירות מאז הקמתו, הן הגשת סיוע לקשישים באיתור ומימוש זכותיהם במוסד לביטוח לאומי ובמסגרת השירותים הקהילתיים, ומתן תמיכה רגשית וחברתית לקשישים הזקוקים לכך בגלל מצבם האישי. שירות זה בא להשלים את האחריות החברתית כלפי הקשישים שהמוסד לביטוח לאומי לקח על עצמו לצד תשלום גמלת הזקנה המושלמת לפי החוק, וגמלת הסיעוד אשר נוספה לחוק משנת 1988.

הייחודית שבשירות טמונה ביכולתו לאתר את הקשישים שעלולים להימצא במצבי סיכון עקב הזנחה, גיל  מבוגר  במיוחד, בדידות עקב אלמנות, וכן קשישים ערירים ואחרים במצב אישי, תפקודי ומשפחתי מיוחד או קשישים רבים החיים מתלת לקו העוני.

בתחילת פעילותו פנה השירות אל הקהל הקשישים אשר הגיעו לסניפי המוסד וביקשו לדעת את זכותיהם. בפנייתם זו מצאו כתובת מיוחדת,אשר בה ניתן לקבל תשומת לב אישית, וזו אפשרה לכל קשיש להתבטא בשפתו ולזכות במלוא היחס והזמן הדרוש לו. כך הם זכו לאוזן קשבת בליווי אישי בתהליך פתרון בעיותיהם, לא רק במסגרת המוסד לביטוח לאומי, אלא מול כלל השירותים הקהלתיים.

גישה זו מקורה בתפיסת העבודה הסוציאלית. הדוגלת במתן עזרה לאדם המבקש לעזור לעצמו.

ליאו בלומנזון ז"ל היה המנהל הראשון של השירות. יחד עם בכירים במנהלת המוסד, התגבש הרעיון המרכזי לאייש את השירות במתנדבים גמלאים המתאימים באישיותם בהיותם בעלי מוטיבציה ומוכנות להשקיע בקשר האישי ולהתמיד בו. ואכן הוכח כי ההזדהות וההבנה הנובעים מניסיון החיים, מוסיפים רבות לאיכויות קשר והצלחתו.

כאשר מתנדבים נרתמים לפעילות חברתית מסוג זה, הם למעשה מפנים  מזמנם  ומקריבים את  נוחיותם במידה רבה, וחושפים את עצמם למכאובי אחרים על מנת להקל ולעזור.

המתנדבים הם  לב  ליבו של השירות. הם בני בית בכל סניפי הביטוח הלאומי, פועלים מתוך אהבת האדם ושמירה  על ערכי החברה , וממשיכים לקיים  מסורת ותיקה של מעשה של חסד ודאגה לזולת. זה מקומם הטבעי בחברה מתוקנת, ואשרינו שזכינו לעבוד לצדם.

מתנדבים אשר מצטרפים לפעילות זו, זוכים להכשרה מסודרת באוניברסיטאות במכללות, וזו להכשרה מסודרת באוניברסיטאות ובמכללות, וזו מקנה להם גישה רחבה אל מקורות המידע,

שבעזרתם הם מסוגלים לכוון את קהל הקשישים ובני משפחותיהם, ולסייע להם בתהליך פתרון הבעיות. דגש חזק ניתן למיומנות התקשורת הבין-אישית ולידע הרחב בנושאים העוסקים בזקנה והשלכותיה. כך נוצר החיבור המתאים, שבאמצעותו מתפתח תהליך הגשת העזרה לכיוונים רבים.

מחלקות הייעוץ לקשיש מנוהלות בסניפים בידי עובדים סוציאליים, אשר מומחיות היא  בניהול  עבודת הגמלאים המתנדבים מול קהל היעד של הקשישים שבקהילה .

כ-4,500 מתנדבים עובדים במחלקות הייעוץ לקשיש בכל הארץ. רובם עוסקים במגוון תפקידים מסורתיים בשירות וחלקם בתפקידים ייחודים חדשים שהתפתחו במשך השנים בהתאם לשינויים החברתיים ולצורכי הזמן.

מיהם הקשישים של ימינו? חוק הביטוח הלאומי קבע את גיל הזקנה לגבר שמלאו  לו 65 שנה ולאישה שמלאו לה 69 שנה. זה היה למעשה גיל הפרישה ממעגל העבודה שקבע הקנצלר  ביסמארק בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה-19, בתקופה שבה תוחלת החיים הייתה קצרה  לימינו. גיל זה נחשב היום "אמצע החיים", הן מבחינת תחולת החיים העולה והן מבחינת היכולת של הקשיש המודרני ושאיפותיו לתפקד ולהתפתח.

גם כאשר גיל הפרישה יעלה(מעבר לגיל החוקי החדש- 67 לגבר ו-62 לאישה), עדיין טובים הכיסויים שנפגוש את הפורשים החדשים בצומת בריא ונורמטיבי של חייבם, כשהם צמאים למלא צורכיהם החסרים שנזנחו בימי העבודה  העמוסים, ואפילו מוכנים לקריירה נוספת . נמצא אותם נמרצים ובירותיים, בוחרים ולא ממהרים, סוקרים את השוורים החברתיים והאחרים, ומחוזרים על ידי המפעילים של ארגוני המתנדבים. בעולם הזקנה מתרחשת מהפה, לצד מהפכות  אחרות המתרחשות בעולמנו. המהפכה בזקנה מושפעת מהתפתחיות טכנולוגיות ודיגיטליות, אשר משתלבות באופן מיידי בסדר חיינו השוטף, גם אם השפעתן קשה לעיים קרובות דווקא  על הזקנה. אנשיי מקצוע  מתחום הגרונטולוגיה, העוסקים בבניית מענים הולמים לגיל הזקנה, יודעים בבירור שאין מענים אחדים לכול והשונות היא רבה.

בין הנכנסים היום לגיל הזקנה לבין הזקנים המופלגים, מפרידות בימינו עשרות שנים. אין  באמתחתנו "חבילות מבצע" אחידות אשר מסוגלות לשפר את איכות החיים לכולם במידה שווה. השונות הרבה בצרכים וביכולות הובילה לשינוי התפיסה לגבי סוגי המענים שיש להציע לכל אדם בגיל הזקנה בהתאם למרכיבי חייו. עדות לכל אדם בגיל הזקנה בהתאם למרכיבי חייו. עדות לכך היא קבלת הפנים החגיגית השנתית בבית נשיא המדינה לבני ה-100. זהו יום חג שבו אנו מברכים על הזכות שנפלה  בחלקם וחולקים כבוד להם ולתורמם. אחרי הכול, אלה הם ההורים של בני ה-60 ה-70 וה-80, שגם הם נכללים בקבוצת גיל הזקנה.

הכנה המקובלת בשוק העבודה הישראלי לקראת המעבר לשלב הפרישה מהעבודה ולגיל הזקנה, מתחילה לעיתים מאוחר ידי. היא אמורה לפתוח לגמלאי שבדרך חלון הזדמנויות שילד אותו במה להצטייד וכיצד להיבנות לקראת  השנים הבאות. בפועל, זהו חלון צר,שניתן לצפות מבעדו רק במעט מהשינויים בעדים או להתבונן באפשרויות האחרות, שעומדות לרשותו בבחירת דרכו החדשה. זאת, מהסיבה שכל עוד אינן זקן או קשיש, גמלאי או פורש, או נושא כל כינוי אחר המעיד על מעמדך שמעבר לגיל העבודה-לא מתעוררת בך החובה אך ההזדהות לעסוק בכך. שכן זמנך מוקדש ברובו לצרכים של היום ועליך להספיק ולהרוויח את מה שלא יעלה בידך מחר,גם אם זה טבעי וברור.

המושגים החדשים שהוטמעו בחלקם  בתפיסתנו, והפכו למדד נוסף בסולם ההזדקנות, קשורים באופן מיידי ביכולות  התפקוד אשר נעות בין עצמאות להמשיך ולהתקיים במידה זו או אחרת בכבוד. המשברים האחרים, שבחלקם הם מהירים, צפופים ומפתיעים- כמו חולי ואובדן קרובים ואהובים- מותירים חלל בנפש האדם ומשנים את גוון החלון שמבעדו הוא מביט אל העולם הסובב אותו. זה שבאמצעותו הוא ממין את יכולותיו וקובע את נכונותו להתמודד עם גורלו.

יכולת ההתמודדות תלויה בגרומים רבים, חלקם קשורים לעובדה שאנחנו חברה הקולטת עולים ומהגרים מרחבי העולם, שונים בשפתם, בידע, בתחושת  שייכותם ומקומם בחברה, ובמשמעות הביטחון עבורם. כדי לסייע לכולם להתמודד בנסיבות המגוונות, לא דיי בסקירת הקשיים בשונים שעומדים בפני האדם בזקנתו.השאלה המרכזית היא,  מה ניתן בידינו לעשות על מנת לצמצם את הקשיים ולשמור על כבוד האדם הזקן.

תפיסת שירות הייעוץ לקשיש מתבססת על רצף של יכולות הקיימות במשאב האנושי וחשיבותם היא מעל ומעבר לעניין הכלכלי והתקציבי. זהו הרצון והמוטיבציה השוכנים עמוק אצל המתנדבים. יש לגלותם ולשמרם כי במרותם הזמן הם הופכים למנוע או מנוף שבאמצעותם ניתן להגיע לפחות למנוע או מנוף שבאמצעותם ניתן להגיע לפחות אל חלק מהפתרונות הרצויים.

אירועי החיים בזקנה של ימינו אינם רק התמודדות עם תוצאות הגיל  ושינוי המצב הבריאותי והתפקודי.
אלו  אירועים שבחלקם הם תוצר של העידן המודרני, של  השינויים בסדרי העדיפויות ובערכים החברתיים  שבחלקם הם תוצר של העידן המודרני, של השינויים בסדרי העדיפויות ובערכים החברתיים והמשפחתיים, והשינויים ביחסי התלות והאחריות של דור בילדים כלפי הוריהם הקשישים ולהפך.

שינויים לה משבשים סדרי עולם לרבות את תחושת הביטחון, והם דורשים הסתגלות לתנאים אשר מרכיביהם אינם מוכרים או מקובלים על פי תפיסת העולם של חלק מהקשישים.

הניגוד והקושי שבתפיסת האירועים, וההכרה במשאבים הקיימים והשימוש בהם, משפיעים וקובעים בסופו של דבר את עוצמתו וגודלו של המשבר. טווח הגילים הרחב שבזקנה, מעלה צרכים שונים וחדשים בקרב הקשישים כיום. עם זאת נוצרים גם משאבים חדשים בהתנדבותית, מתוך ניסיונם המקצועי רב השנים ומניסיון חייהם האישיים.

כדי להתייחס לכל אלה נערך השירות, גם באמצעות קבוצות תמיכה מגוונות אשר נותנות מענים לחלק מהבעיות השונות. מגוונות, מענים שבמרכזם עומדים הלווי שבתהליך יאותר הבעיות וההתמודדות,וכן יצירת שייכות ומתן כתובת יציבה לאלה המעוננים בכך.

העשייה למען יצירת שינוי בתפיסת המשברים הבאים בעקבות אירועי חיים בזקנה, והקניית הכלים להמשך התמודדות- הן המטרות העיקריות אותן ניתן להשיג באמצעות הקשרים הרצופים, התמיכה הרגשית וההכוונה המעשית של המתנדבים לקשישים באמצעות הביקורים הקבועים והייעוץ האישי.

אלו הם השירותים הקלאסיים שהתפתחו בשירות עוד משחר הקמתו אני משמרים ומחזקים תפקידים אלה מתוך  אמונה והכרה בחשיבותם הרבה . כך זוכים קשישים המרותקים לביתם בתמיכה וחברות כנה ויציבה מצד המתנדבים, שבתפקיד זה, מהווים עבורם קשר קרוב. המאפשר שיתוף בדילמות ובקשיים יומיומיים. תפקידה מורכז במיוחד. הוא מבוסס על התאמה בין- אישית וקשר, שבמסגרתו מתפתחת מערכת יחסים שיש בה ציפייה ומחויבות.

הייעוץ לקשישים ולבני משפחותיהם נעשה בדרכים שונות: ייעוץ ייחודי בבית, בטלפון או במשרד, אשר בא לתת מידע בתהליך פתרון הבעיות ומיצרי הזכויות.

איתור הקשישים, במיוחד אלה אשר עלולים להימצא במצבי סיכון או מצוקה, נעשה באמצעות הביקורים הראשוניים. ביקורים אלה חשובים במהותם כי באמצעותם ניתן להתרשם ממצב הקשישים ולייעץ להם בבתיהם לגבי הדרכים לקבלת עזרה במקרה הצורך.

מספר רב של ביקורים ראשונים נערך בכל שנה. כל הפניות והקשרים הנוצרים עם הקשישים הם על פי הסכמתם ובאישורם. צוות העובדים הסוציאליים מוני כ-45 עובדים, שבחלקם מועסקים בחצאי משרות. הם המדריכים והמפעילים המקצועיים של המתנדבים בכל משימותיהם ולאורן כל שנות עבודתם במסגרת השירות מתוך תפיסה זו וזכים אנשים רבים למקור תמיכה בלתי צפוי ונטול סטיגמה, שכולו עטוף בהרבה כבוד וחמלה בין אישית הפותחת לבבות.

היום לאחר החלטה שרירותית של האוצר לנתק ת הרשות לפרישה וזקנה ממקורות קיומה הצנועים נותר 

המפעל של ההכנה לפרישה מהעבודה, יתום מאב ואם, לאחר שהתפתח וזכה להצלחה הודות לרשות במקומות עבודה רבים. המוסד לביטוח לאומי – מייסד הרשות כעמותה ציבורית יחד עם משרד הרווחה, אשר יחדיו מימנו את תקציבה – העביר את משימותיה לאגף הייעוץ לקשיש.

קבלת הטיפול בנושא ההכנה לפרישה ולזקנה נובעת מרעיון אוניברסליות השירותים המהווה אבן יסוד בתפיסת המוסד לביטוח לאומי, בכך הוא משנה את דרך הטיפול בנושא ההכנה לפרישה ואת מוערבותם של השותפים והאחראים הנוספים. זאת לאחר שאגף הייעוץ לקשיש – במסגרת החיפוש אחר מענים ייחודיים לקהילה – החל גם הוא לפני יותר משנה וחצי לארגן סדנאות לפורשים החדשים ממעגל העבודה למען יכירו את זכויותיהם במוסד לביטוח לאומי ובקהילת מגוריהם. פעילות זו גם מאפשרת התייחסות ודיון בנושאי הפרישה והפנאי.

השאיפה היא להגיע למצב שבו תמצא בקרוב נוסחה מתאימה, לפי התפיסה שתאפשר לגמלאים החדשים שלא זכו בהכנה מוקדמת לקראת פרישתם, להשתתף בפעילות הכנה שבאמצעותה תפתח בפניהם בתובת לשאלות ותשובות, ובעיקר תעניקשייכות למסגרת, ממנה ניתן להפיק תמיכה לאורך כל השנים.

לסיכום: המהפכה שהתרחשה בזקנה מקיפה טווח גילאים שנע על הרצף של 30 שנה ואף יותר. היא כוללת בני אדם הנקראים כולם קשישים, למרות הפערים הגדולים ביכולת ובצרכים בין ה"צעירים" לבני הגיל המופלג. אגף הייעוץ לקשיש משתדל להפגיש בצומת חשוב זה של החיים, בין צרכים אנושיים למשאבים אנושיים שבזקנה, ולהוביל תהליכים באמעות ידע והעצמה שיתנו פחות או יותר את המענים הדרושים לכל אחת מקבוצות הגיל המשניות.

עורכות: שלומית בללי, רותם מרק, רותם בן-דוד

עבור לתוכן העמוד