מחקר: כל אזרח שני תרם לתושבי הצפון
הגדל

כל אזרח שני במדינה תרם לתושבי הצפון בשעת המלחמה, כך עולה ממחקר שבוצע במרכז הישראלי לחקר המגזר השלשי באוניברסיטת בן גוריון. כמו כן התברר כי אחד מכל תשעה אזרחים השתתף בפעילות התנדבותית שקשורה למצב ורבע ממשקי הבית אירחו משפחות מן הצפון. את המחקר ערכו דר' חגי כץ,  פרופ' בני גדרון, עינת רביב, הלה יוגב,  מירי יעקבי, אסתר לוינסון, יעל אלון.

מן המחקר, שהוצג בכנס השנתי של המועצה הלאומית להתנדבות, עולה עוד כי בשעת החירום הזו, כמו במשברים רבים האחרים, תפקדו ארגוני המגזר השלישי כגופים שמתווכים בין התורמים והמתנדבים לבין הנפגעים. כל הארגונים הגיבו בצורה מיידית למצב החדש ורובם החלו לפעול כבר בשבוע הראשון. הארגונים דווחו על עלייה ניכרת בהיקף הפעילות ובמספר הנזקקים.

כחלק מההיערכות לשעת חירום, התאימו הארגונים את תחום ומקום הפעילות לנסיבות המשתנות וכשליש מהארגונים ביצעו פעילויות שונות באופן מהותי מהפעילות שמבצעים בשגרה. ההחלטה לשנות את אופי הפעילות בוצעה לרוב בצורה בלתי פורמאלית, על-ידי  הדרג הביצועי בארגון.

המחקר הראה כי ארגוני המגזר השלישי שינו את פעילותם, מבלי לברר קודם האם קיימים משאבים לכסות את העלות המשתנה. רק לאחר מכן פעלו לגיוס כספים מיוחד, בעיקר באמצעות תרומות מקרנות ותורמים פרטיים בארץ ובחו"ל. בחלק מהמקרים הגופים המממנים הם אלו שיזמו את הפניה לארגונים.

הן האזרחים המתנדבים והן ארגוני המגזר השלישי סבורים כי תפקידה של הממשלה הוא לסייע לתושבים נזקקים בשעת מלחמה, אולם היא לא עשתה זאת, ולכן היה צורך למלא את מקומה. הארגונים מותחים ביקורת על ההיעדרות הפיזית של הממשלה והרשויות מהשטח, ועל הזמן הארוך שלו נדרשה הממשלה כדי להתארגן בהתאם לדרישות ממנה.

לגבי היערכות עתידית ממליצים הארגונים להקים מרכז מידע, רצוי בדרג מקומי, אשר ירכז את הצרכים והמשאבים של כל הארגונים השונים. כמו כן עלה צורך בתיאום בין כל הגורמים, כדי למנוע בזבוז משאבים וכדי לאפשר לארגונים להגיע לכל הנזקקים. מערך כזה, אומרים הארגונים, צריך להיות בנוי על יחסי אמון ורצון טוב בין ארגוני המגזר השלישי לבין רשויות השלטון. הארגונים מציעים ליצור אמנה בין המגזר השלישי והממשלה שתשמש בסיס ערכי ועקרוני לשיתוף פעולה בימי שגרה וגם בימי חירום.

 

עבור לתוכן העמוד