סקירה על ההתנדבות המקוונת
הגדל

הגברת השימוש באינטרנט והתרחבות החינוך הטכנולוגי הופכים את ההתנדבות המקוונת למגמה בעלת כושר צמיחה והיקף נרחבים מאוד. פירסומים בתקשורת הטקסטואלית ובתקשורת מבוססת-מחשב, סייבר והתנהגות ארגונית, ניהול התנדבות, עבודה מרחוק, התנדבות מקוונת, דינמיקה קבוצתית וירטואלית, ויחסים דיאדיים נבחנים ומושווים. קיים חסר בספרות מחקר ייעודית. אולם, מחקרים המתייחסים להיבטים פסיכולוגיים, ארגוניים  וטכנולוגיים בתקשורת ובדינמיקה מקוונת, הובילו לעבר ממצאים נוספים. נוצר צורך דחוף ביצירת סינתיזה בין ביצוע בפועל של ההתנדבות המקוונת לבין הממצאים הקיימים עתה.

מטרת המסמך

להתעמק בסיבות ובדרכים בהם התנדבות מקוונת משנה את אופי הניהול של העשייה ההתנדבותית , לעצב ולשבץ אותם לתחום העשייה בפועל, ולאפשר לכל מנהל התנדבות ניצול מיטבי של צבר הידע והאפשרויות שהמסמך מציע.
התנדבות מקוונת, מגמה טרנדית שקנתה לה פרסום ושם בענף ההתנדבות, , הינה סוג של התנדבות שהמשימות והצעדים הניהוליים (גיוס , הכוונה, הכשרה, פיקוח ותיגמול) מנוהלים לפחות בחלקם בצורה מקוונת .צעדים כאלה מערבים תקשורת באמצעות גורם מתווך, דבר שלא יכול היה להתרחש ללא השימוש בטכנולוגיה. (למשל: שיחות טלפון, מכתבים וכד') במקרה הזה הגורם המתווך הינו המחשב האישי.

לעיתים קרובות תקשורת באמצעות מחשב (computer-mediated communication CMC)) הינה מבוססת-טקסט (כלומר דוא"ל, לוח מודעות אלקטרוני, מסרים מיידיים וחדרי צ'אט), אולם השיטה של טל' על גבי פרוטוקול האינטרנט((VoIP:שיחת טלפון המועברת באמצעות המחשב האישי, הפכה פופולרית בשנים האחרונות. קיימות שתי שיטות תקשורת מבוססות-טקסט-באמצעות-מחשב: השיטה הסינכרונית והאסינכרונית. השיטה הסינכרונית מתייחסת לאינטראקציה המתרחשת בו-זמנית, אם כשמדובר בתקשורת אחד-על-אחד (דוגמת מסר מיידי) או אחד-לרבים (דוגמת חדרי-צ'אט). שיטה אסינכרונית מתייחסת לאינטראקציה המתרחשת בזמנים שונים אם אחד-על-אחד (הווה אומר דוא"ל) או אחד לרבים (הווה אומר קבוצות, לוח מודעות אלקטרוני).


מכיוון שהיקף תכנית התנדבות מושפע ע"י:
א.  אילו מקורות הינם זמינים לארגונים ללא כוונות רווח, המתנדב והאנשים אותם ההתנדבות באה לשרת (כלומר מידת היכולת של המחשבים לעבוד זה מול זה ואפשרויות גישה.)
ב.  רצון המתנדבים לנצל את היתרון של מקורות כאלה (כלומר רמת השמישות).
ג. יכולת ארגונית לנצל את הטכנולוגיה הזמינה.
 
תנאי בסיס מוקדמים לתכניות התנדבות מקוונות הינם:
א. נוכחות מקווונת (הווה אומר חומרה, תוכנה, גישה לאינטרנט ודפדפן)
ב. מנהל מתנדבים שיש לו הן טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) והן מוכנות וכישורים לעשות בהם שימוש לצורכי ניהול.

למרות שהגדרה כזו מגבילה במידה מסוימת בהתייחס לנוסחה הידועה של Ellis and Cravens’ לפיה "המשימות מושלמות בחלקן או במלואן באמצעות האינטרנט או באמצעות המחשב בבית או במקום העבודה" הרי שצמצום ההגדרה כך שתכלול את חשיבות גישתו של מנהל המתנדבים תאפשר לנו התמקדות בסיבות ובאופן בהם התנדבות מקוונת קוצרת הצלחות ואינה נשארת בגדר התנסות חד פעמית.


בסוף שנת 2000, האיגוד לניהול המתנדב( Association for Volunteer Administration -AVA) ערך מחקר יחד עם הקרן  Points of Light Foundation שבו נבדקו והוערכו זמינות ועשיית שימוש ב-ICT (Information and Communication Technology – המתרגמת) במסגרות ניהול מתנדבים.


בין הממצאים שעלו מהמחקר  88.2% דיווחו על גישה למחשב אחד לפחות, ל-87.4% יש גישה לאינטרנט, 82.4% יודעים לגלוש ברשת ול-67.8% יש לפחות עמוד אחד באתר האירגון הנוגע לתכנית המתנדב שלהם. אין נתונים על הכשרת מנהלי התנדבות  ב-ICT לפני או אחרי ההעסקה.
פרויקט המתנדב הוירטואלי (The Virtual Volunteer Project) נועד  להבנת סיבת הקשיים של סוכנויות מסוימות , בהעסקת מתנדבים מקוונים ולסייע בידם השגת מטרות כאלה מנקודת מבט מקצועית . הסבר אפשרי לקשיים אלה מהווה העדר הכשרה מתאימה של ICT למנהלי התנדבות. (על האפקט המרתיע בעקבות העדר הכשרת ICT בשימוש יישומי אונליין ועל תוצאת אינטראקציה אונליין, ראה WALTER 2002).


מספר הולך וגדל של אנשים גולש ברשת כשגרה, הן בארה"ב (Pew Internet Project, 2003)
והן ברחבי העולם (Internet World Statistics, 2004). מספר הבוגרים האמריקאיים המשתמשים באונליין צמח ב 47% , בתקופה ממרץ 2000 ועד לאוגוסט 2003 (Pew Internet Project 2003). יותר מתשעה מתוך עשרה אמריקאיים בחרו להשתמש  בדוא"ל כאמצעי לתקשורת אונליין  בעוד שכאחד וחצי ניסו מסר-מיידי ורבע השתתפו בחדרי שיחה או בדיונים אונליין. מעבר לכך, על פי דו"ח אחר של Pew Internet Project משנת 2001 , 84% מגולשי האינטרנט האמריקאיים התקשרו לקהילה מקוונת ו-79% נשארו בקשר עם הקהילה, בעוד ש26% השתמשו בדוא"ל לצורך התקשרות עם קבוצה מקומית בעלת נוכחות באינטרנט. כמו כן עד 30%  מהאנשים השתמשו באינטרנט להתקשרות כלשהי למוסד צדקה מקומי. מבחינה דמוגרפית  אותם "מעסיקים אזרחיים" דומים באופן כללי לאנשי האינטרנט, אך למרות היותם מבוגרים יותר (35-55), הם נוטים להיות מנוסים יותר בעולם האינטרנט (פועלים אונליין יותר משלוש שנים) ובעלי השכלה גבוהה יותר (מכללה או מעבר לכך). על פי Murray and Harrison (2002), מתנדבים מקוונים נבדלים ממתנדבים המצויים במקום בכך שהינם חדשים יותר בעולם ההתנדבות ובעולם ההתנדבות הוירטואלית. באינטרנט אם כן, סוג חדש ושונה של אנשים למטרות צדקה באמצעות הטכנולוגיה אפילו לקבוצות מקומיות.

ניתן לראות שבין האמריקאים אשר נמצאים בקשר עם ארגוני צדקה דרך האינטרנט, אחד מכל שמונה (13%) חברים בקבוצות מקוונות מחליף סוג כזה או אחר של CMC עם חברי קבוצה הקרובים לבית. אם לארגון יש שרת כתובות, ההשתתפות בו סייעה למחצית (50%) מהקבוצות המקוונות וכמעט מחצית (47%) דווחו שהקבוצה גרמה להם לתחושת קשר עם חברי קבוצה אחרים (Pew Internet Project, 2001). 

ניתוח זה של מגמות ההוויה-המקוונת, שימוש באינטרנט, צרכי גולשים והשתייכותם הדמוגרפית מאפשרים לנו להבין כיצד המדיום החדש יחסית מייצג הזדמנות אדירה לארגוני התנדבות רבים להגיע למספר תואם של אנשים אשר קודם לכן לא התנדבו, אם בשל מעורבות פחותה בפעילויות החברה האזרחית או שתחומי העניין שלהם הינם אזוטריים, צורת החיים שלהם שונה ו/או היכולות שלהם שונות. למרות זאת, עד כה נעשה שימוש ב- ICT לגיוס מתנדבים מפיזור גיאוגרפי גדול או מתנדבים מהבית ובאופן דומה לעבודות רחק.

להתנדבות מקוונת יש פוטנציאל למשוך מתנדבים אשר בוחרים לתקשר אונליין, בשל העדפה אישית או בשל השתייכותם לאוכלוסיות שוליים, או בשל זמן עודף מצומצם ו/או כשותפים למגמות הרווחות, אך בעלי התמחות ייחודית, ו/או שמבחינה תרבותית הינם בעלי אספקטים שחל בהם פיחות. אנשים בעלי מאפיינים כפי שצוין לעיל מהווים בדרך כלל מאגר לאינטראקציה מקוונת. זו הסיבה שארגונים דורשים מומחים בתחום  הזרם המרכזי וכאלה שעינינם באנשים עם מרכיבי זהות שמבחינה תרבותית הינם בשולי החברה (למשל חולי נפש, או אנשים עם בעיות בזהות המינית שלהם) הם גם אלה שעשויים להרוויח יותר מידע ונסיון פרטניים בהתנדבות וירטואלית.

שיטה

הרשת נסרקה למציאת חומר למושגים "התנדבות אונליין", "התנדבות וירטואלית ו"התנדבות סייבר" באמצעות  מנוע הגוגל ובאמצעות GOOGLE SCHOLAR . מתוך הפירסומים המקצועיים נסרקו Energize Inc ובסיס הנתונים של Journal of  Volunteer Administration. בין הפירסומים האקדמיים נסרקו ה- Voluntas, the Nonprofit Management and Leadershipוה-
Association for Research on Nonprofits and Voluntary Action (ARNOVA), כך גם ה-
Independent Sector and ISTR Conference Proceedings.

פרסומים ומסמכים אקדמיים מבוססי-טקסט CMC, סייבר וההתנהגות הארגונית, קבוצות וירטואליות ויחסים דיאדיים נבחנו והשוו עם ספרות עכשווית  על התנדבות-מקוונת ועל ניהול-מתנדבים-מקוון. מסמכים מתוכנות קוד-פתוח הושוו עם ספרות המתבססת על נסיון, בעוד שבפרסומים אקדמיים בנושא התנדבות-מקוונת, בנושאים קשורי-מחשב ובקבוצות-אונליין נעשה שימוש להסברת ספרות קיימת בנושא התנדבות-מקוונת או לשיפורה, לעוסקים בתחום.

מסגרת ניהולית לתהליך ניהול ההתנדבות (סינון, הכוונה, הכשרה, פיקוח והכרה) שימשה לסקירה ולהצעות שיפור לעוסקים בתחום ליצירת מסגרות הולמות יותר לתקשורת-מקוונת.
תוצאה

האתגר העיקרי במציאת חומר מתאים לסקירה זו נעוץ בכך  שרוב המאמרים בנושא התנדבות-מקוונת הופיעו בפירסומים אקדמיים ולא היו שייכים לסקטור המוסדות ללא כוונות רווח. כתוצאה מכך התנדבות-מקוונת לא תויגה ככזו.

מאמרים שנסקרו סווגו ל- א. ספרות מבוססת נסיון  בנושא התנדבות-מקוונת וב. ספרות אקדמית בנושא התנדבות.

ספרות התנסותית על התנדבות-מקוונת

התנדבות-מקוונת שימשה נושא למאמרים רבים ולדפי נתונים כולם מתחום הספרות ההתנסותית.
כמה מעבודות אלה התבססו על סקרים לא מדעיים ו/או על חיפושים מקיפים, אחדים התבססו על צבר נסיון ואחדים על דעת המחברים. עד היום , אין מחקר יסודי בנושא.
רוב  הפירסומים  התמקדו בחלקם העיקרי בתפקיד שיש ל-ICT בתוכניות מתנדבים מקוונים, בעוד שפירסומים אחרים הינם ספרות הדרכה ניהולית.

ספרות מקצועית בנושא התנדבות-מקוונת

למעט עבודות בודדות שענינן היבטים של התנדבות מקוונת  של –ICT, עולה כי קיים חסר בספרות מחקרית ייעודית בתחומים שעלו, למעט, עבודות רבות בנושא התנדבות פיתוח קוד-פתוח.

אימוץ מסגרת ניהולית

כפי ש Cravens ציין, הנהלת ההתנדבות בכללותה היא זו שקובעת את הצלחת תכנית ההתנדבות המקוונת. מבן שתי המסגרות העיקריות אומצה  גרסה פשוטה יותר על מנת שניתן יהיה לפעול במציאות תרבותית מגוונת.
התנדבות-מקוונת הינה מערכת סוציאלית מורכבת של תופעות הנובעת מסיכום הדברים הבאים:
א. אינטראקציה אדם-מחשב
ב. סגנון התייחסות אישי
ג. תקשורת באמצעות CMC
ד. נושאים ארגוניים התלויים בקירבה שיש לכל ארגון ללא כוונות רווח ל-ICT ולהנהלתו.
מכיוון ששום פרספקטיבה בודדת אינה טובה דייה להסברת תופעת המערכת הסוציאלית המסובכת, חייבים להתייחס לכל אחת ואחת בנפרד כמו גם לשילוב התופעות יחד כשבאים לנתח את ההתנדבות-המקוונת .
בתוך מסגרת כזו עולים ארבעה נושאים עיקריים שיש לתת עליהם את הדעת:
א. גישה ושמישות של ההתנדבות-המקוונת
ב. שימוש אישי של מנהל המתנדבים בהתנדבות-מקוונת
ג. חסמים בניהול מתנדבים מקוונים.
ד. פיתוח ותמיכה בהקמת קשרים אונליין,

גישה ושמישות של ההתנדבות-המקוונת.

Macduff and Dwyer-Morgan מצאו שבהתחש באופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה לצרכי התנדבות מקוונת, מתברר ש 59% מנהלי מתנדבים השתמשו באתר ברשת לגיוס מתנדבים אונליין ואילו 46.2% גייסו מתנדבים אונליין. מכל מקום, רק 25.2% הציעו פנייה ומיון התנדבות בצורה מקוונת, 20.2% הציעו הכשרה מקוונת,  13.4% הציעו משימות התנדבות אונליין ו-14.3% קישרו מתנדבים, לקוחות וחברים בצורה מקוונת. גם Murray and Harrison  דיווחו על ערכים דומים של משרות פנויות בדוגמה שהביאו של ניהול מתנדבים הקשורים לארגון הקנדי למוסדות ללא כוונת רווח. למרות ש בדוגמה שהביאו Macduff and Dwyer-Morgan מנהלי מתנדבים שלחו דוא"ל ל-75.6% רק 35.3% השתמשו במשרות מתנדב בצורה מקוונת באמצעות דוא"ל. בדומה גם דיווחו
 Macduff and Dwyer-Morgan על 31.3% מקרים בהם היו יחסי גומלין בין האתרים שלהם לבין מתנדבים.
מכאן שלמרות שעבור מנהלי מתנדבים בארצות מפותחות דוגמת בריטניה, ארה"ב וקנדה הטכנולוגיה הינה זמינה ושמישה, מנהלי מתנדבים נרתעים מעשיית שימוש בטכנוליה בעיקר באופן יצירתי.
עשיית שימוש לא יעיל בכל אחד ממרכיבי ה-ICT (כלומר חומרה, תוכנה ורשתות) עלול להיות גורם מעכב במאמצי המוסדות ללא כוונות רווח לקצור הצלחות. הצפי לעשיית שימוש בדואר אלקטרוני לצרכי ניהול, תלוי בקלות הלמידה של מערכות ICT יותר מאשר באיכות המערכות.
שימוש אישי של מנהל המתנדבים בהתנדבות-מקוונת.

מחקרים קנדיים אחדים מצאו שאנשים חדשים במקצוע נוטים יותר ליישם תוכניות התנדבות מקוונת, כך גם מנהלים מבוגרים יותר, כאלה שעובדים שעות רבות יותר וכאלה אשר מוצאים ש ICT יעיל יותר ומאפשר להם עבודה עצמאית יותר המסיבה להם סיפוק רב יותר ומפחיתה לחץ. באשר להעדפה בין המינים הממצאים מנוגדים. מנהלי התנדבות קנדיים נרתעים מעט מלעשות שימוש בדוא"ל מעבר להעברת אינפורמציה ארגונית למתנדבים. לציין, ככל שהשימוש ב-ICT קודם לכן נעשה בצורה גרועה, כך פוחת הסיכוי שמנהלי מתנדבים יעשו שימוש ב-ICT במקצוע שלהם.
חסמים לניהול המתנדבים אונליין. יש סוגים שונים של קשיים שעלולים להוות מכשול לשימוש בהתנדבות מקוונת מנקודת מבט ניהולית:
א. חסמים מנהלתיים
ב. חסמים שמקורם בתקשורת
ג. חסמים שמקורם ביחסים.

חסמים מנהלתייים:

בעבודתם על התנדבות בפיתוח "לינוקס-קרנל" , Moon and Sproull מציינים כיצד אוטונומיה מהווה חותמת איכות על עבודה מבוזרת ויכולה ליצור אתגר משמעותי למנהלים הרגילים לשיטות פיקוח מסורתיות יותר. Lethbridge טוען שבעלות על אתר מותחת את תחום פעילות קהילת המתנדבים לתחום  הוירטואלי ומשנה את דרכי הפעולה שלה. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי BURT ו-TAYLOR ויכולים להסביר הן מדוע סוכנויות נרתעות מיישום תוכניות התנדבות מקוונת והן מדוע כאלה שחדשים במקצוע נוטים יותר לעשות כן. כל עבודות המחקר המתבססות על נסיון בשטח  מוגבלות לארגונים שלהם מסגרות המערבות את שני הסוגים: המקוון ושאינו מקוון. הקושי לשנות את התרבות הארגונית עלול להיות גדול יותר אם המתנדבים הינם משני הסוגים ובאופן פרדוקסלי ארגונים וירטואליים שנשענים באופן מסיבי על CMC ושלהם הנהלה קיימת העומדת כבר לרשותם, מתמודדים פחות עם בעיות ארגוניות שמקורן בשינויי טכנולוגיה.
טכנולוגיה יכולה גם לשבש את סביבת העבודה שבה הארגון פעל עד כה, בעיקר בכל הנוגע לדוא"ל שכן טכנולוגיה כזו infomates על ידי כך את קוי הדמיון בין התקשורת האלקטרונית  ומבנים ארגוניים פורמליים שפחתו עם הזמן. זה גם מסביר את הסיבה שבעטייה מספר השינויים בICT מנבאים שימוש מוצלח בדוא"ל למטרות התנדבות אונליין.


Harrison, Murray and MacGregor גילו כמה גורמים הקשורים לנטייה גבוהה יותר לעשיית שימוש בדוא"ל לצרכי ניהול מתנדבים: סכום התקציב המוקצה לניהול מתנדבים, מימון ליישומי ICT מספר משרות התנדבות פנויות ומספר דרישות משרות התנדבות כמו גם היות המנהל מתנדב בעצמו. באופן מפתיע, ככל שתקציב הארגון גדול יותר כך פוחת הסיכוי לעשיית שימוש בדוא"ל לניהול מתנדבים.


Moon and Sproull גם מזהירים בפני הקושי של שמירת קבוצות מתנדבים פזורים אשר מאוכוונות למטרות משותפות, לתאריך יעד ולביצועים התואמים למה שכתבו Ellis and Cravens במדריך ההתנסותי שלהם.

חסמים בתקשורת.

תקשורת מקוונת שונה באספקטים רבים אולם מנהלי מתנדבים יכולים לעצב אותה לצרכיהם גם אם בכך הם משנים את דרך החשיבה שלהם . היכולת לעשות שימוש בטכנולוגיה להעברת רגשות פתחה בפניהם אפשרות לשינוי בצורת ההתבטאות שלהם. חשוב להדגיש כיצד כללים המתייחסים לCMC (למשל כולם משוחחים בו זמנית) אינם אפשריים בחיים "האמיתיים" ולהפך.
ממבט ראשון CMC עשוי להופיע כמבוסס טקסט בעוד שבאמצעות היכולת  לשלב בין תקשורת כתובה ומדוברת אנו זוכים לתובנות חדשות ולכלי חדש המאפשר שיפור ההבנה.   Wood and Smith הצביעו על כך , שעל פי גוף המחקר של ה-CMC מדובר יותר בתפישה אישית מאשר בדטרמניזם טכנולוגי אשר קובע את ההשפעה שיש לCMC עלינו. כך, ההשוואה בין פנים-מול-פנים ותקשורת מקוונת עולה בקנה אחד עם ההשוואה של פנים-מול-פנים והטלפון: יש משתמשים שמעדיפים דרך אחת על פני השניה מסיבות שהינן אישיות לחלוטין ואשר משפיעות על משתמש כלשהו לבחור במדיה על פי הבנתו. בסקירה על השלכות חברתיות שיש לשימוש בדוא"ל  Garton and Wellmanמראים כיצד לאופי החברתי של הדוא"ל יש תוצאות מכוונות ובלתי מכוונות.


דוא"ל מאפשר להבעה המילולית להיות פרי מחשבה ולהיות ארוכה יותר ומאפשר גם הכללה של ההודעה המקורית בעת מתן תשובה, פנומן ייחודי לCMC. סימני הקשר ניתנים להעברה בצורה חצי אוטומטית באמצעות פרצופונים דוגמת "סמיילי" , התבטאות כתובה על הרגשות שלנו, אותיות רישיות והדגשות. גם אם סביבת הCMC נחשבת ללא אישית, למעשה רק הקשר  הראשוני הינו קשה יותר בעוד שההמשך שנעשה על בסיס קבוע, מאפשר יחסי קירבה. עם הזמן, המשתמשים חשים שהעניין דומה לתקשורת פנים מול פנים.
פיתוח ותמיכה בהקמת קשרים אונליין.

התנדבות מקוונת מתבצעת בעיקר כמערכת יחסים דיאדית בין מנהל המתנדבים ומתנדבים בודדים בניגוד להתנדבות הרגילה שבה למתנדב מערכת יחסים דיאדית עם האחראי ומערכת יחסים עם מתנדבים אחרים או עם חברי צוות.
Ellis and Cravens מציעים שעדיף להתחיל קבוצות מתנדבים עם מטרת שיתוף אינפורמציה מאשר להכשיר מערכת יחסים  ברצף פעולות עם הנהלה מהסוג המסורתי. Harrison, Murray & MacGregor מצאו ששמנהלי מתנדבים עושים שימוש בדוא"ל להעברת אינפורמציה למרות שאספקט הקשר בדוא"ל הינו חשוב מסיבות שונות.


אנשים משתמשים בדוא"ל מסיבות אישיות אחרים משתמשים בדוא"ל מול ארגוני צדקה ליצירת מערכת יחסים עם חברי הארגון. נוסף על כך לכל מתנדב צרכים חברתיים שקדמו לנסיון ההתנדבות שלו ולכן התקשורת המקוונת חייבת אף היא  לשמש כמכשיר חברתי אשר מחבר בין מתנדבים-אונליין, בינם לבין עצמם ובינם לבין הארגון וליצור את תחושת השייכות שהיא כה חשובה לשמירה על המתנדב ואשר מנהלי מתנדבים נדרשים בתוכניות המקוונות שלהם לטפח.

הצעות

כל תהליכי ניהול מתנדבים (חיפוש, גיוס, הכשרה, פיקוח והכרה) חייבים לעבור לסביבה מבוססת מחשב על ידי עידכון הנהלת המתנדבים לתקשורת המותאמת ואת מערכת היחסים והדינמיקה שלה, למרחב הסייבר.
מיון ומוטיבציה. 

מיון מתנדבים עתידיים  צריך להעשות על פי כישוריהם בכתיבה ועל פי כישורי ה-ICT שלהם, ובכך להגדיל את סיכויי הצלחת התכנית. קיים צורך בהכשרה פורמלית ללמידת צורת ההתבטאות המקוונת ובכך ליצור מראש מערכת יחסים בעלת משמעות.


בשל האופי האופייני למרחב-הסייבר קיים שוני בין האדם במציאות לבין האדם כפי שהוא מצטייר ברשת.  מכיוון שהרשת מאפשרת למשתמשים לשלוט באספקים רבים של אישיותם, הם יכולים למצוא אנונימיות או לגלות נטייה לחשיפה עצמית מוגברת. ההנעה להתנדבות אונליין מקוונת,  נוטה להיות אישיותית פנימית כלומר הם ימצאו סיבות לשרת את עצמם יותר מאשר תוצאה נדרשת. מכאן, ראוי לבדוק את המניע הפנימי של המתנדב ו/או לסייע בעקביות להנעה פנימית-אישיותית. בשל הצורה בה נהגו לבצע ניהול מתנדבים מטלה זו עשויה להיות קשה במיוחד להשגה  למנהל מתנדבים "משופשף" (מנוסה).

גיוס

מכיוון שהסבירות להסכמים אינה גבוהה וזה לוקח זמן רב יותר, מטרות המשימה והמדיניות חייבות להאמר בצורה ברורה כמו גם תאור המשרה. חוברת הדרכה למתנדב כתובה היטב הינה חשובה למניעת הפרת החוזה הפסיכולוגי עם המתנדב, אבל גם מקלה  באכיפת משמעת. גיוס מקוון נוטה לגייס מתנדבים מקוונים ואלה נוטים להיות מיסודם ובאופן פרטני בעלי מוטיבציה. מכיוון שמוטיבציה קודמת להתנדבות, ומתנדבים נוטים לענות לפירסומים התואמים למוטיבציה שלהם, ראוי שמבצעי גיוס ותאור משרות יתמקדו במתנדבים בעלי הנעה לפעול עצמאית להשגת מטרות.

בשל הסיבות לעיל, זמינות תמיכה חברתית מקוונת חייבת להיות משודרת כחלק מיתרונות ההתנדבות המקוונת  בצורה של פגישות חברתיות אונליין ו/או זמינות קבוצות מתנדבים מקוונים וקהילות תירגול. הכלים החברתיים כוללים תפקידים שונים ונורמות שונות, קטגוריה שהציפיות ממנה קשורות להתנהגות על פי אופי התפקיד. באופן כללי יותר הנורמות הינן "כללי הרחוב" לקהילה מקוונת פרטנית. יש צורך בתזכורות ברורות המשתרעות על פני תקופה בהקשר מקוון.
פיקוח והכרה.

באשר לסוגיית פיתוח לינוקס-קרנל,  Linus Torvaldsמציע מודל של מנהלי מתנדבים מקוונים כמו גם כיצד למלא משימות ניהול אונליין, מודל זה משמש תורה מורחבת לנושא.
הכרה חיצונית מתוגמלת וסוג ניהול הירארכי כבד אינם מתאימים לתכנית התנדבות מקוונת מוצלחת ויש לפעול למניעתם ואולם הוכח שלציפיות נורמטיביות יש יכולת השפעה על התנהגות מקוונת. מכיוון שהאינטרנט מבטל כל אפשרות של מערכת יחסים הירארכית וקבלת מרות, ניתן לשלוט בנטייה לתקשורת מטרידה באמצעות מדיניות ניהול ברורה ובאמצעות תירגול, כך שיהוו גורם חיובי בתרומה לגורמים הארגוניים של ה"חוזים הפסיכולוגיים". לערכים הארגוניים של המוסדות ללא כוונת רווח תפקיד מכריע בפרוש האישי הניתן ל"חוזים הפסיכולוגיים" שלהם, לכן יישום קוד אתי של הארגון יכול לסייע לפירוש נכון של "החוזה הפסיכולוגי" במסגרת המקוונת.
אנשים במסגרת המקוונת יותר ביקורתיים לגבי מידע המועבר אליהם ונוטים להעמידו למבחן. בשל הקשיים להגיע להסכמים אונליין,מנהל המתנדבים חייב להיות בעל כישורים מעולים לניהול משברים.
בפיקוח, חסמים נוספים כמו שפה או תרבות בין מנהל תכנית מתנדבים לבין המתנדב ובין המתנדבים עלולים להיות גדולים יותר מאשר בתצורת on-site.
הכשרה.
 מידע המתקבל בצורה המקוונת עלול להראות כמבלבל ולמתנדבים סגנון קוגנטיבי שונה וסגנון למידה שונה. במסגרת זו מאוד חשוב להשתמש בקבוצת מתנדבים מקוונים בכירים אשר ילמדו באופן לא רשמי את החדשים על ידי הכנסה מחודשת  למסגרת ו/או חזרה ושינון הוראות המנהל ועל ידי מתן דוגמה. 

תקשורת

מנהל המתנדבים חייב לנקוט בפעולות מתוכננות מראש לשימור פיתוח ויצירת מערכות יחסים אונליין עם המתנדבים ובינם לבין עצמם, כיוון שקישוריות בלבד אינה יכולה ליצור קהילה.
כחוק כללי, מכיוון שבעיקר בהתחלה באונליין ההתנהגות נוטה להיות יותר שלוחת רסן והצהרות נוטות להיות יותר בעלות אופי משלהב יצרים בשל העדר אפשרות העברת מסרים במפגש פנים-אל פנים, מנהל המתנדבים חייב להיות בעל הכשרה בטיפול באגרסיות.


יש להכשיר את מתנדבי האונליין לעשות שימוש בשפת ה-CMC מכיוון שמסרים ניתנים להעברה באמצעות סמלים, באמצעות סימנים כגון "סמיילי"' באמצעות סימני ניקוד שונים , התבטאות כתובה על הרגשות שלנו אותיות רישיות והדגשות.  גם אם סביבת הCMC נחשבת ללא אישית למעשה רק הקשר  הראשוני הינו קשה יותר בעוד שההמשך שנעשה על בסיס קבוע מאפשר יחסי קירבה. עם הזמן, המשתמשים חשים שהעניין דומה לתקשורת פנים מול פנים.


עבודה עם קבוצות וירטואליות. בתצורת עבודה בו זמנית בכמה מקומות קירבה מפשטת פעולות משותפות ע"י הגדלת מספר "פגישות מקריות"  בין עמיתים לעבודה ו- Granovetterמצא כיצד אנשים נוטים להציג אונליין התנהגות של שיתוף פעולה כלפי אלה שקשורים בקשר רופף.

מכיוון שקבוצות מהוות את יחידת העבודה הבסיסית בארגון מודרני, הדרך לחזק את הלכידות בין מתנדבים וליצור לויאליות ותחושת שייכות לארגון, הינה שימוש שיגרתי בקבוצות. שיחות לא רשמיות מקדמות עבודת שיתוף מכיוון שהן מסייעות לאנשים להכיר זה את זה להכיר את תחומי העניין של האחר ואת כישוריו, לשמר מודעות לפעילותו של האחר, לפשט משימות תאום ולפתח יחסים בין-אישיים.

יישומים סינכרוניים כמו חדרי-שיח מסרים עלולים להכשל בערוב אוכלוסיה הפזורה גיאוגרפית בעוד שלוח מודעות או יישומים אחרים סינכרוניים יבצעו מטלה זו ביתר קלות.
ניתן להשתמש בממצאים ממחקרים על מפתחי תוכנות קוד-פתוח ליצירת הצעות להתנדבות-מקוונת וקבוצות מתנדבים מקוונים מהסיבות הבאות:
א. מפתחי קוד-פתוח הינם כולם מתנדבים
ב. רובם מתנדבים בתצורות-אונליין
ג. הם מנוסים ב-ICT
ד. יש להם הן מתנדבים מזדמנים והן מתנדבים לטווח ארוך
ה. הם מקדישים את רוב זכויות הנכסים לארגון שעבורו הם מתנדבים
ו. הקבוצות שלהם מנוהלות על ידי מתנדבים
ז. תפעול ההתנדבות מתרחש ברובו אונליין
ח. הם עושים שימוש בקבוצות אונליין לדיון בהטלת משימות כמו גם לשיחה חברתית.

מכל מקום דינמיקת קבוצות וירטואליות נבדלות מדינמיקת קבוצות רגילות, יש להם כללים אחרים מזו של סביבת ה"פנים-אל פנים" כך שמה שנלמד קודם לכן אינו לגמרי תקף לגבי תצורת אונליין. לדוגמה, אינטראקציה של קבוצה הינה יותר מאשר החלפת מידע עובדתי, לכן מדיניות והליכים ברורים אינם מספיקים. מנהל המתנדבים חייב להציב מנהל קבוצה (המנהל/ת עצמו, מישהו מהצוות או המתנדב ) אשר יכול לקיים רמה מסוימת של פיקוח חברתי אשר על פי Kollock and Smith תקיף העברת כללי הקבוצה למתנדבים חדשים, כללים אשר יסייעו בפתרון קונפליקטים ובסילוק איומים לא רלבנטים, ימנעו ניצול המתנדב, יצמצמו את אלה המואשמים בהתנהגות לא ראויה וימנעו מאנשים מהתקשרויות עם הקבוצה.  בהסתמך על ספרות קיימת Preece הוציא קוים מנחים לפיתוח היכולת לשימוש ולהתפתחות חברתית בקהילות מקוונות אשר ניתן לעשות בהם שימוש גם במתנדבים מקוונים. תקשורת תוך-קבוצתית גם משפרת את הביצועים באמצעות תאום, פתירת סכסוכים וזרימת רעיונות.

מסקנות

התנדבות אונליין כפי שזה מופיע בספרי הדרכה התנסותיים מהווים אתגר למנהל המתנדבים מסיבות רבות. Ellis and Cravens כתבו "אל תחשבו על התנדבות וירטואלית כתוכנית שונה, במקום זאת חשבו על כך כהרחבה של ההתנדבות הקיימת שאינה מקוונת." אלא שהתנדבות מקוונת עושה שימוש באמצעים אחרים, בצורת תקשורת שונה ומבחינה דמוגפית יש צפי לשוני הן באשר למתנדב והן באשר למנהל המתנדבים. הכנסת ה-ICT בארגון ללא כוונות רווח משנה את צורת הניהול ואת האופן בו הצוות פועל. אי הצגת ההבדלים בין התנדבות מקוונת והתנדבות רגילה כמו גם השינויים הרבים שעוברים על הסוכנות בשל אימוץ השירות הוירטואלי יגרום לכך  שהמאמצים יהיו לשווא.

בסקירה זו עלה ביתר שאת העדר מחקר על התנדבות מקוונת למעט מחקר טכנולוגי להתנדבות מקוונת. מחקרים על מפתחי קוד-פתוח שעסקו בפן הארגוני הניהולי והמוטיבציוני קשורים להתנדבות מקוונת אך לא היו מספקים באשר לתרבות ועשייה בניהול המתנדב.

סקירות של אנשי מקצוע תארו התנדבות מקוונת בשורה של מסגרות: שירותים הומניים, בתי ספר, התנדבות לפיתוח, אנשים בעלי מוגבלויות, ושרותי סוכנויות המספקים מתנדבים. מכל מקום, רוב הסקירות שהוזכרו לעיל בתחם ההתנדבות אונליין בחנו תקשורת מקוונת דרך תבניות ישנות.  הטכנולוגיה מצטיירת כמכניזם שיש לאמץ ולא כאמצעי לשימוש. השימוש בטכנולוגיה כמכניזם בניהול מתנדבים  אונליין פרושו הטבעה של הדרך בה הטכנולוגיה אמורה לפעול במסר עצמו. כלומר שאם הצגת הדברים כפי שהם תהיה מסיבה כלשהי לא מדויקת, המסר שלנו יאבד, לא ישמע או לא יובן ולא יהיה אפקטיבי.

ההתייחסות לאינפורמציה הייתה של זרימת רעיונות  מהשולח למקבל כמו בתאוריות מידע ישנות בין מנהל המתנדבים למתנדב הבודד ובכיוון ההפוך. כל זה כהעברה גרידא של הכשרה למתנדב והיזון חוזר למנהל המתנדבים, מסירת דין וחשבון לצורך החלפת אינפורמציה אך לא כמשהו שיכלול את יצירת מושג האינפורמציה.

האינטרנט תואר כמרחב פסיכולוגי שבו אנשים נוטים להיות יותר ממוקדים בעצמם כפי שמגדירים זאת ,Hiltz and Turoff ממוקדי משימה ולא אישיים בהתקשרויות שלהם. למעשה, כמה מדריכים התנסותיים אף המליצו  על כתיבת דוא"ל לא אישי בצורה של "להגיע ישר לענינים" בעוד שאחרים מצביעים גם על הצורך של המנהל במערכת יחסים עם המתנדב.

מכל מקום מערכת יחסים כזו מתוארת  בדרך כלל, למעט Quesenbery כדיאדית ובעלת אופי רשמי מלבד Fussel ו- Setlockאשר חקרו את קהילית מתנדבי האונליין  והקהילות הבלתי פורמליות שלהם. בנוסף, לבנות את הניהול באופן דיאדי אינו מספק ביקורת עמיתים אשר אמורה להיות אחד מהמכניזם החשובים ביותר המאפשר לפרויקטי קוד-פתוח להצליח.

מחקרים חברתיים וניהוליים מוקדמים התבססו על נסויי מעבדה קצרי טווח, שתוצאותיהם אינן ניתנות במלואן ליישום במסגרות אפורמליות לטווח ארוך. כמו כן נערכה השוואה בין התנדבות מקוונת ועבודה מרחוק, ולמרות שהמוטיבציה של המתנדב שונה מזו של העובדים ושונה מזו של אלה הפועלים   onsite ויש להתחשב בכך כאשר עומדים לאמץ תבנית ניהולית של מקום עבודה כלשהו.

אם תקשורת נבדלת בין אונליין לבין מסגרת-החיים-האמיתיים והאפשרות לעצב טכנולוגיה באמצעות הצרכים שלנו אינה מודגשת דייה, תכנית ההתנדבות המקוונת עלולה בקלות להכשל. לכן, תקשורת אפקטיבית על פי תבניות ופרושים חדשים עשויים להיות בעלי תפקיד עיקרי בהצלחת ניהול מתנדבים אונליין. במיוחד, יש למקד את תשומת הלב על תקשורת לינגווסטית מבוססת טקסט ועל האופן בו תקשורת זו משנה יחסים, משנה  פסיכולוגיית מרחב-סייבר, משנה צורת התקשרות ומשנה צרכים חברתיים של האנשים המתנדבים אונליין ביחסים אחד-על-אחד עם המנהל, וביחס שלהם עם עמיתים, כמו גם את  יכולות הבקרה מרחוק.
 

פן נוסף הנעדר כמעט לחלוטין במחקרים התנסותיים הינם הצרכים החברתיים של מתנדב האונליין אשר ניתן היה לספק אותם באמצעות מוסדות שגרתיים של צוותים מקוונים ובכך לחזק את המוטיבציה של המתנדב להבטיח את השארותו ולשפר את ביצועיו.  Quesenberyמגן על השימוש הרוטיני של קהילות מקוונות לניהול מתנדבים. מכל מקום צוותים מקוונים נבדלים בדינמיקה שלהם מאלה של פנים-מול-פנים ונדרשת עבורם  התאמה ארגונית מסוימת.

הגבלות מתודולוגיות במחקרים על קהילות מקוונות והשוני האפשרי במוטיבציה של מתנדבים מקוונים עושה את זה בלתי אפשרי ליישום כללי של  נורמות שנגזרו מחקר מקרה מסוג אחד של קהילה מקוונת לקהילה אחרת. מסיבה זו, יש להמשיך ולחקור  קהילות מקוונות  בעיקר באשר לאספקטים הנורמטיביים שלהם. מכיוון שקהילות מקוונות חשובות בעיקר לזהויות שוליות בלתי-נראות הן עשויות להיות חשובות לפעילי רשת. יש גם צורך במחקר לבחינת הצעות אלה ולבדיקה האם התקשורת המקוונת עם מתנדבים  הינה ייחודית ואינה יכולת להופיע  בשום מסגרת אחרת.

השלכות על המקצוע

עולה צורך עז למיזוג ההתנדבות המקוונת עם  ממצאי המחקר והגישות בתחום הלינגוויסטי הניהולי והחברתי. חשיבה מחודשת של  כל פן מסורתי בניהול המתנדב (גיוס , הכוונה, הכשרה, פיקוח ותיגמול) ושל הגישה שלנו אל מול הטכנולוגיה (מ"הרע ההכרחי" ל"מערך אפשרויות") יכולה להיות תשובה בעלת עוצמה לאתגר שהוצב על ידי אמצעי התקשורת בהתנדבות. הדגשה הייחודיות של התקשורת המקוונת  וצוות מנהל מקוון יאפשר לנו למקסם תוצאות חיוביות של גישה זו.

מקורות

Acevedo (2003). Volunteer networking and capacity development. Retrieved June 27, 2005, from http://www.unites.org/reference/pdf/Volunteer%20Networking%20and%20Capacity%20Development.pdf
Adrianson, L., & E. Hjelmquist (1991). Group processes in face-to-face and computer mediated communication. Behavior and Information Technology, 10(4), 281-296.
Allen, T. (1977). Managing the flow of technology. Cambridge, MA: MIT Press.
Allison, G. T. (1971). Essence of decisio : Explaining the Cuban missile crisis. Boston: Little, Brown.
Anzieu, D., & Martin, J. (1971). La dynamique des groupes restreintes. [Dynamics
of small groups]. Paris: PUF.
Baym, N. (1999). Tune in, log on: Soaps, fandom, and on-line commmunity. Thousand Oaks, CA: Sage Publications.
Bentley, R., & Dourish, P. (1995). Medium versus mechanism: Supporting collaboration through customisation. Proceedings of ECSCW 95 (pp.133-148). Dordrecht, The Netherlands: Kluwer Academic Publishers. Also published as Technical Report EPC-1995-107. Cambridge, UK: Rank Xerox. Retrieved June 2, 2005 from http://www.ics.uci.edu/~jpd/publications/1995/ecscw95-customisation.ps
Boneva, B., Kraut, R., & Frolich, D. (2001). Using e-mail for personal relationships: The difference gender makes. American Behavioral Scientist, 45(3), 530-549.
Bordia, P. (1996). Studying verbal interaction on the Internet: The case of rumor transmission research. Behavior research methods, instruments & computers, 28(2), 149-151.
Burt, E., & Taylor, J. (2003). New technologies, embedded values, and strategic change: Evidence from the U.K. voluntary sector. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 32(1), 115-127.
Burt, E., & Taylor, J. (2001). The ubiquitous chip? Innovation and institutionalism in the voluntary sector [Revised conference paper]. The International Society for Third Sector Research Working Papers Series, II. Retrieved July 16, 2005, from http://www.jhu.edu/~istr/conferences/dublin/workingpapers/burt.pdf
Butler, B. S. (1999). The dynamics of cyberspace: Examining and modelling online social structure. Ph.D. Dissertation, Graduate School of Industrial Administration. Pittsburgh, PA: Carnegie Mellon University.
Butler, B., Sproull, L., Kiesler, S., & Kraut, R. (in press). Community effort in online groups: Who does the work and why? In S. Weisband & L. Atwater (Eds.), Leadership at a distance. Mahwah, NJ: Erlbaum.
Clary, E.G., & Snyder, M. (1993). Persuasive communications strategies for recruiting volunteers. In D. Young, R. Hollister & V. Hodgkinson (Eds.), Governing, Leading and Managing Nonprofit Organisations (pp. 121-137). Jossey-Bass, San Francisco.
Commons Group (2001, November). From access to applications: How the voluntary sector is using the Internet (Paper prepared for The Government of Ontario Ministry of Citizenship, Volunteer @ction.online Program). Retrieved August 29, 2005, from http://www.volunteersonline.ca/news/From%20Acess%20to%20Applications%20-%20V@O%20Environment%20Scan%20-%20English%20-%20Nov%202001.PDF
Connolly, T., Jessup, L. M., & Valacich, J. S. (1990). Effects of anonymity and evaluative tone on idea generation in computer-mediated groups. Management Science, 36(6), 689-703.
Cravens, J. (2004). Challenges of international online volunteering: Re-learning words, transcending boundaries. Journal of Volunteer Administration, 22(3), 26.
Cravens, J. (2005). Myths about online volunteering. Retrieved July 20, 2005, from http://www.coyotecommunications.com/volunteer/ovmyths.html
Cravens, J. (2003). Online mentoring: Programs and suggested practices as of February 2001. Journal of Technology in Human Services, 21(1/2), 85-109.
Cravens, J. (1998). Virtual volunteering: A powerful new resource for volunteer managers. Journal of Volunteer Administration, 16(4), 2-4. 
Cravens, J. (2000). Virtual volunteering : Online volunteers providing assistance to human service agents. Journal of Technology in Human Services, 17(2/3), 119 – 136.  
Cravens, J. (1999). Volunteer administrators meet technology. Journal of Volunteer Administration, 17/18 (4,1), 61.
Culp, K. & Nolan, M. M. (1999). Trends which will impact volunteer leadership educators in the next 10 years. Proceedings of the 1999 Association of Leadership Educators Conference, Toronto, Canada. Retrieved August 22, 2005, from http://www.aces.uiuc.edu/~ALE/99%20proceedings/culpNolan.PDF
Culnan, M. J., & Markus, M. L. (1987). Information technologies. In F. M. Jablin, L. L. Putnam, K. H. Roberts, & L. W. Porter (Eds.), Handbook of organizational communication: An interdisciplinary perspective (pp. 420-443). Newbury Park, CA: Sage Publications.
Cummings, J. N., & Kraut, R. (2002). Domesticating computers and the Internet. The Information Society, 18(3), 1-18.
Daft, R. L., & Langel, R. H. (1986). Organizational information requirements, media richness and structural design. Management Science, 32, 554-571.
Deaux, K., & Stark, B. E. (1996, May). Identity and motive: An integrated theory of volunteerism. Paper presented at the annual meeting of the Society for the Psychological Study of Social Issues, Ann Arbor, MI.
Deci, E. (1975). Intrinsic motivation. New York: Plenum Press.
Dennis (1996).
Dix, A., Finlay, J., Aboud, G., & Beale, R. (1993). Human-computer interaction. New York: Prentice-Hall.
Dubrovsky, V.J., Kiesler, S.B., & Sethna, B.N. (1991). The equalization phenomenon: Status effects in computer-mediated and face-to-face decision-making groups. Human-Computer Interaction, 6, 119-146.
Ellis, S. J., & Cravens, J. (2000). The virtual volunteering guidebook. San Francisco: Energize, Inc. Retrieved June 22, 2005, from http://www.energizeinc.com/download/vvguide.pdf
Finn, J. (1999). Seeking volunteers and contributions: An exploratory study of nonprofit agencies on the Internet. Journal of Technology in Human Services, 15(4), 24-38.
Foth, M. (2003). Connectivity Does Not Ensure Community: On Social Capital, Networks and Communities of Place. In S. Marshall & W. Taylor (Eds.), Proceedings of the 5th International Information Technology in Regional Areas (ITiRA) Conference 2003 (pp. 31-39). Rockhampton, QLD: Central Queensland University Press.
Fussell, S. R., & Setlock, L. D. (2003). Informal communication in an online volunteer community: Implications for supporting virtual relationships. Unpublished manuscript, Carnegie Mellon University.
Galegher, J., Sproull, L., & Kiesler. S. (1998). Legitimacy, authority, and community in electronic support groups. Written Communication, 15, 493-530.
Galimberti, C. (1994), Dalla comunicazione alla conversazione. Ricerche di Psicologia, 18(1), 113-152.
Gannon, (2001). Utilising technology in volunteer-involving organisations. Independent Sector 2001 Spring Forum. The Impact of Information Technology on Civil Society. Washington, DC.
Garton, L., & Wellman, B. (1995). Social impacts of electronic mail in organisations: A review of the research literature. In B. R. Burleson (Ed.), Communication Yearbook 18 (pp. 434-453). Thousand Oaks, CA: Sage.
Ghiglione R. (1986). L'homme communiquant. Paris: A.Colin.
Gotlieb, L. (2004). Virtual volunteering: Get involved by getting online. Journal of Volunteer Administration, 22(3), 30.
Granovetter, M. 1973. The strength of weak ties. American Journal of Sociology, 78, 1360-1380.
Guadagno, R. E., & Cialdini, R. B. (2002). On-line persuasion: An examination of differences in computer-mediated interpersonal influence. Group Dynamics: Theory, Research and Practice, 6, 38-51.
Guest, D., & Conaway, N. (1998). Fairness at work and the psychological contract.
London: Institute of Personnel and Development.
Hager, M. A., & Brudney, J. L. (2004, June 1). Volunteer management practices and retention of volunteers. Retrieved April 4, 2005, from http://www.urban.org/UploadedPDF/411005_VolunteerManagement.pdf
Harrison, Y., & Murray, V. (2002). The impact of information and communications technology on volunteer management. Toronto: Canadian Center For Philantropy.
Harrison, Y., Murray, V., & MacGregor, J. (2004). The impact of ICT on the management of Canadian volunteer programs (SBN# 1-55401-091-8). Toronto: Canadian Center For Philantropy.
Hars, A., & Ou, S. (2001). Working for free? Motivations of participating in open source projects. Proceedings of the 34th Hawaii International Conference on System Sciences. Washington, D.C.: IEEE Press.
Hertel, G., Niedner, S., & Herrmann, S. (2003). Motivation of software developers in open source projects: An internet-based survey of contributors to the Linux kernel. Research Policy, 32, 1159-1177.
Hightower, R., & Sayeed, L. (1996). Effects of communication mode and prediscussion information distribution characteristics on information exchange in groups. Information Systems Research, 7(4), 451-465.
Hiltz, S. R., Johnson, K., & Turoff, M. (1986). Experiments in group decision making: Communication process and outcome in face-to-face versus computerized conferences. Human Communication Research, 13, 225-252.
Hiltz, S. R., & Turoff, M. (1978). The network nation. Cambridge, MA: MIT Press.
Hollingshead, A. B., McGrath, J. E., & O'Connor, K. M. (1993). Group task performance and communication technology: A longitudinal study of computer-mediated versus face-to-face work groups. Small Group Research, 24(3), 307-333.
Hutchins, E. (1994). Cognition in the wild. Cambridge, MA: MIT Press.
Internet World Statistics (2004). The big picture. Retrieved May 30, 2004, from http://www.internetworldstats.com/stats.htm
Jacobson, D. (1996). Context and cues in cyberspace: The pragmatics of naming in text- based virtual realities. Journal of Anthropological Research, 52(4), 461-479.
Jakobson, R. (1963).  Essais de linguistique générale. Paris: Edition de Minuit.
Johnson, R. E., & Downing, L. L. (1976). Attribution of ability as a function of consistency of information across times, entities, and persons: A positivity bias. Psychological Reports, 38, 99-105.
Jonsson, E. (1998). Electronic discourse: On speech and writing on the Internet (chap. 1). Retrieved September 24, 2004, from http://www.ludd.luth.se/users/jonsson/D-essay/ElectronicDiscourse.html
Katz, R., & Tushman, M. (1979). Communication patterns, project performance, and task characteristics: An empirical evaluation and integration in an R&D setting. Organizational Behavior and Human Performance, 23, 139-162.
Kiesler, S., & Cummings, J. N. (2002). What do we know about proximity in work groups? A legacy of research on physical distance. In P. J. Hinds & S. Kiesler (Eds.) Distributed Work (pp. 57-80). Cambridge, MA: MIT Press.
Kiesler, S., Siegel, J., & McGuire, T. (1984). Social psychological aspects of computer-mediated communication. American Psychologist, 39, 1123-1134.
Kiesler, S., Zubrow, D., Moses, A. M., & Geller, V. (1985). Affect in computer-mediated communication: An experiment in synchronous terminal-to-terminal discussion. Human-Computer Interaction, 1(1), 77-104.
Kollock, P., & Smith, M. (1996) Managing the virtual commons: Cooperation and conflict in computer communities. In S.C. Herring (Eds.) Computer mediated communication: Linguistic, social, and cross-cultural perspectives (pp.226-242). Philadelphia: John Benjamins Publishing.
Kraut, R. E., Fish, R. S., Root, R. W., & Chalfonte, B. L. (1990). Informal communication in organizations: Form, function, and technology. In S. Oskamp & S. Spacapan (Eds.)., Human Reactions to Technology: The Claremont Symposium on Applied Social Psychology (pp. 145-199). Beverly Hills, CA: Sage Publications.
Lee, J. Y. (1996). Charting the codes of cyberspace: A rhetoric of electronic mail. In L. Strate, R. Jacobson, & S. B. Gibson (Eds.), Communication and cyberspace: Social interaction in an electronic environment (pp. 275-296). Albany: State University of New York Press.
Lerner, J., & Tirole, J. (2000, February 25). The simple economics of open source. Retrieved June 26, 2005, from http://www.people.hbs.edu/jlerner/simple.pdf
Lethbridge, N. (2001, November). Physical and virtual communities and the not-for-profit website. 2nd International Working with e-Business (We-B) Conference 2001 Proceedings (pp. 83-89). Perth, Australia. Retrieved December 8, 2004, from http://www-business.ecu.edu.au/profile/schools/mis/media/pdf/0020.pdf
Liao-Troth, M. (2001). Attitude differences between paid workers and volunteers. Nonprofit Management and Leadership, 11(4), 423 – 442.
Littleton (2002).
Macduff, N., & Dwyer-Morgan, T. (2001). The power to perform: A picture of the capacity of the nonprofit volunteer programs to access and use information technology. Independent Sector 2001 Spring Forum. The Impact of Information Technology on Civil Society. Washington, DC.
Maloney-Krichmar, D. (2003). The meaning of an online health community in the lives of its members: Roles, relationships, and group dynamics. Unpublished doctoral dissertation, University of Maryland Baltimore County.
Management of Volunteers National Occupational Standards. (2004, August 4). National occupational standards for managing volunteers (Key Area D, Unit D3, D4 and D5). Retrieved on March 16, 2005, from http://www.voluntarysectorskills.org.uk/Templates/Internal.asp?NodeID=23582&ParentNodeID=22478  
Mark, & Picard, . (1989).
McKenna, K. Y., & Green, A. S. (2002). Virtual group dynamics. Group Dynamics: Theory, Research and Practice, 6(1), 116-127.
McNutt, J. G., & Boland, K. M. (1999). Electronic advocacy by nonprofit organizations in social welfare policy. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 28( 4), 432-451.
Memmott, C. (1999). Cyber volunteers: Opportunities abound for doing good deeds online. Volunteer Leadership, (Winter), 18-20.
Mills, A. (2000). Managing technical volunteers: Starting and maintaining a good relationship. Retrieved August 4, 2005, from http://www.techsoup.org/howto/articles/volunteers/page1386.cfm
Michlmayr, M. (2004, June 27 – July 2). Managing volunteer activity in free software projects. Proceedings of the FREENIX Track: 2004 USENIX Annual Technical Conference. Boston, MA.
Michlmayr, M., & Hill, B. M. (2003). Quality and the reliance on individuals in free software projects. In Proceedings of the 3rd Workshop on Open Source Software Engineering (pp. 105-109).
Moon, Y., & Sproull, L. (2002). Essence of distributed work: The case of Linux kernel. In P. Hinds & S. Kiesler, Distributed work (pp. 381-404). Cambridge, MA: The MIT Press.
Moy, L. (2002). Tapping global resources: A guide to involving and managing online volunteers. Journal of Volunteer Administration, 20 (2), 47-52.
Murray, V., & Harrison, Y. (2002). Virtual volunteering: Current status and future prospects. Toronto: Canadian Centre for Philanthropy. Retrieved April 2, 2004, from http://www.nonprofitscan.ca/pdf/SR/Murray-SR2-English-Web.pdf
Nardi, B. A., & Whittaker, S. (2002). The place of face to face communication in distributed work. In P. Hinds & S. Kiesler (Eds.) Distributed work. Cambridge, MA: MIT Press.
Nass, C., & Steuer, J. (1993). Voices, boxes, and sources of messages: Computers and social actors. Human Communication Research, 19, 504-527.
Omoto, A., & Snyder, M. (1995). Sustained helping without obligation: Motivation, longevity of service, and perceived attitude change among AIDS volunteers. Journal of Personality and Social Psychology, 68, 671-687.
Ong, W. J. (1982). Orality and literacy: The technologizing of the word. New York: Routledge.
Online Volunteering (2004). Frequently asked questions. Retrieved July 14, 2005, from http://www.onlinevolunteering.org/faqs/index.htm
Papadakis, M. C. (2003, September). Computer-mediated communities: The implications of information, communication, and computational technologies for creating community online (SRI Project Number P10446.004). Arlington, VA: SRI International. Retrieved December 21, 2004, from http://www.sri.com/policy/csted/reports/sandt/it (CHECK)
Parks, M.R., & Floyd, K. (1996). Making friends in cyberspace. Journal of Communication, 46 (1), 80-97. Retrieved May 17, 2004, from http://jcmc.huji.ac.il/vol1/issue4/vol1no4.html
Penner, L. A., & Finkelstein, M. A. (1998). Dispositional and structural determinants of volunteerism. Journal of Personality and Social Psychology, 74, 525-537.
Pew Internet and American Life Project. (2003, December 22). America's online pursuits: The changing picture of who's online and what they do (L. Rainie, Ed.). Retrieved September 23, 2004, from  http://207.21.232.103/pdfs/PIP_Online_Pursuits_Final.PDF
Pew Internet and American Life Project. (2001, October 31). Online communities: Networks that nurture long-distance relationships and local ties. Retrieved September 18, 2004, from http://207.21.232.103/pdfs/PIP_Communities_Report.pdf
Phillips, S. D., & Laforest, R. (2000, November). Expanding the technology capacity of the voluntary sector: A Canadian experiment in government-sector collaboration. Paper presented to the annual conference of the Association for Research on Nonprofits and Voluntary Action (ARNOVA), New Orleans, LA.
Preece, J. (2000). Online communities: Designing usability, supporting sociability. Chichester, UK: John Wiley & Sons.
Putnam, R. D. & Goss, K. (1998).
Quesenbery, W. (2003). Building an online community. Journal of Volunteer Administration, 21(4), 41.
Rheingold, H. (2000). The virtual community (revised edition). Cambridge, MA: MIT Press.
Rice, R. E. (1994). Relating electronic mail use and network structure to R&D work, networks and performance. Journal of Management Information Systems, 11(1), 9-29.
Riva, G., & Galimberti, C. (1997). The psychology of cyberspace: A socio-cognitive framework to computer-mediated communication. New Ideas in Psychology, 15, 141-158.
Saidel, J. R., & Cour, S. (2003). Information technology and the voluntary sector workplace. Nonprofit and Voluntary Sector Quarterly, 32(1), 5-24.
Schuler, D. (1996). New community networks: Wired for change (Rev. ed.). Reading, MA: Addison-Wesley. Retrieved May 11, 2004, from http://www.scn.org/ncn
Shannon, C. E., & Weaver, W. (1949). A mathematical model of communication. Urbana, IL: University of Illinois Press.
Siegel, J., Dubrovsky, V. Kiesler, S., & McGuire, T. W. (1986). Group processes in computer-mediated communication. Organizational Behavior and Human Decision Processes , 37, 157-187.
Smilowitz, M., Compton, D. C., & Flint, L. (1988). The effects of computer mediated communication on an individual’s judgment: A study based on the methods of Asch’s social influence experiment. Computers in Human Behavior, 4, 311-321.
Spears, R., & Lea, M. (1992). Social influence and the influence of the 'social' in computer-mediated communication. In M. Lea (Ed.), Contexts of Computer-Mediated Communication (pp. 30-44). London: Harvester-Wheatsheaf.
Sproull, L., & Patterson, J. (2000). Computer support for local community. New York: New York University, Center for Information Intensive Organizations.
Suler, J. (2004a). Personality types in cyberspace (revised edition). Retrieved May, 2004, from http://www.rider.edu/~suler/psycyber/persontypes.html
Suler, J. (2004b). The online disinhibition effect (revised edition). Retrieved May 1, 2004, from http://www.rider.edu/~suler/psycyber/disinhibit.html
Thompson, L. F., & Coovert, M. D. (2003). Teamwork online: The effects of computer conferencing on perceived confusion, satisfaction, and postdiscussion accuracy. Group Dynamics: Theory, Research and Practice, 7(3), 135-151.
Ullmann, E. (1996). Com in, CQ: The body on the wire. In L. Cherny & E. R. Wise (Eds.), Wired women: Gender and new realities in cyberspace (pp. 3-23). Seattle, WA: Seal Press.
Virtual Volunteer Project (2005). Virtual volunteering resources. Retrieved April 8, 2005, from http://www.serviceleader.org/new/virtual/
Vygotsky, L. S. (1978). Internalization of higher psychological functions and interaction between learning and development. In M. Cole (Ed.), Mind in Society: The Development of Higher Psychological Processes. Cambridge, MA: Harvard University Press.
Walther, J. B. (1996). Computer-mediated communication: Impersonal, interpersonal, and hyperpersonal interaction. Communication Research, 23, 3-43.
Walther, J. (1992). Interpersonal effects in computer-mediated interaction: A relational perspective. Communication Research, 19, 52-90.
Walther, J. (1995). Relational aspects of computer-mediated communication: Experimental observations over time. Organization Science, 6, 186-203.
Walther, J. B. (2002). Time effects in computer-mediated groups: Past, present, and future. In P. J. Hinds & S. Kiesler (Eds.), Distributed Work. Cambridge, MA: The MIT Press.
Walther, J. B., Boos, M., & Jonas, K. (2002). Misattribution and attributional redirection in distributed virtual groups. Proceedings of the 35th Hawaii International Conference on System Sciences.
Walther, J. B., & D'Addario, K. P. (2001). The impacts of emoticons on message interpretation in computer-mediated communication. Social Science Computer Review, 19, 323-345.
Wood, A. F., & Smith, M. J. (2005). Online communication: Linking technology, identity and culture (2nd ed.). Mahwah, NJ: Earlbaum.
Zuboff, S. (1988). In the age of the smart machine: The future of work and power. New York: Basic Books.

 

 

 

 


 

 

 

עבור לתוכן העמוד