הפעילות ההתנדבותית – פניה היפות של החברה הישראלית
הגדל

אמצעי התקשורת נוטים לחשוף לעין כל את פניה המכוערות של החברה הישראלית: השחיתות, מעשי הפשע, האלימות, הפגיעה בנשים ובזקנים והשאיפה חסרת המעצורים לעשיית רווחים. אך לחברה הישראלית יש גם פנים יפות, שאחד הביטויים הבולטים ביותר שלהם הוא הפעילות ההתנדבותית של מאות אלפי ישראלים. פעילות זו זוכה אמנם לכיסוי מועט בתקשורת, אך היא מהווה מרכיב חיוני ביותר, שבלעדיו חוליות מרכזיות של החברה הישראלית לא היו מסוגלות לתפקד בצורה תקינה ולממש את מטרותיהן.

 

הפעילות ההתנדבותית בישראל מאורגנת ומונחית על ידי כמה גורמים מרכזיים:

  • ארגונים התנדבותיים – ארגונים אלו הוקמו ברובם ביוזמה של פרטים שביקשו לספק מענה לצרכים אישיים וחברתיים בכמה תחומים כמו: רווחה, חינוך, בריאות, דת, תרבות, פנאי ושינוי חברתי. רבים מארגונים אלו מעסיקים אמנם עובדים בשכר, אך חלק ניכר מפעילותם מבוצע על ידי מתנדבים. בסוף 2005 היו בישראל כ – 24,000 ארגונים התנדבותיים פעילים. בשנים האחרונות חל גידול במספר הארגונים ההתנדבותיים החדשים, הפועלים בעיקר בתחומי הרווחה והחינוך.
  • הממשלה והרשויות המקומיות – בכמה משרדי ממשלה ורשויות מקומיות פועלות יחידות המעודדות פעילות של מתנדבים הן במסגרת הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות והן בארגונים ההתנדבותיים.
  • חברות עסקיות – בשנים האחרונות גברה הפעילות של חברות עסקיות (כמו מפעלי תעשייה, בנקים וחברות היי – טק) המיועדת לעודד פעילות התנדבותית של עובדיהן, ולסייע לארגונים התנדבותיים.
  • התנדבות אישית – בנוסף להתנדבות המאורגנת קיימת התנדבות אישית, היזומה על ידי המתנדבים עצמם, המתמסרים באורח אישי לביצוע פעולות התנדבות שונות.

 

להתנדבות כמה ביטויים מעשיים: פיתוח שירותים חדשים, סיוע ישיר לנזקקים, סיוע לארגונים ופעילות למען שינוי חברתי (סינגור).

  • פיתוח שירותים – רבים מהשירותים, המרכיבים את מערכת השירותים החברתיים בהם מעורבים משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, פותחו לראשונה ביוזמה של מתנדבים שפעלו במסגרת ארגונים התנדבותיים. בין השירותים האלה ניתן לציין את שירותי הבריאות הקהילתיים, בתי חולים, תוכניות טיפוח לתלמידים חלשים, פעילויות חינוך משלים לילדים ובני נוער, שירותים למפגרים ולנכים, מעונות יום לילדים, פנימיות לילדים ולבני נוער, בתי אבות, טיפול בית בזקנים, מקלטים לנשים מוכות ומרכזים לנפגעות תקיפה מינית.

גם כיום רבים משירותים אלה מסופקים על ידי ארגונים התנדבותיים, אך רוב המימון שלהם מגיע מהממשלה. השירותים מסופקים בעיקר על ידי עובדים בשכר, אך מרבית הארגונים מסתייעים גם במתנדבים.

  • סיוע ישיר לנזקקים – לסיוע הישיר של מתנדבים לנזקקים ביטויים רבים ומגוונים כמו: ליווי חולים לטיפולים רפואיים, עזרה לזקנים עריריים, סיוע חומרי ותמיכה רגשית לפרטים ולמשפחות במצבי מצוקה, עזרה לתלמידים המתקשים בלימודיהם, סיוע בקליטת עולים, אירוח חיילים בודדים, עזרה לנכים, סיוע בהכנת ארוחות בבתי תמחוי ובהגשתן, ייעוץ לנשים נפגעות תקיפה מינית וסיוע לחסרי בית. פעילויות אלו ידועות ומקובלות זה מכבר, אך בשנים האחרונות חדרה הפעילות ההתנדבותית לתחומים חדשים הכוללים: הגנה על זכויות עובדים במקומות עבודה, סיוע למובטלים להשתלב בעבודה באמצעות ליווי אישי, אימוץ משפחות עניות על ידי משפחות מבוססות, סיוע לפליטים, סיוע אישי לעובדים הנתקלים בקשיים במקום עבודתם מכיוון שהתריעו על ליקויים.
  • סיוע לארגונים – מתנדבים מסייעים בדרכים שונות לארגונים המספקים שירותים. בהקשר זה ניתן לציין את המתנדבים הרבים המסייעים לפעילות השיטור והאבטחה של המשטרה במסגרת המשמר האזרחי ומשטרת התנועה, ואת המתנדבים המסייעים למרפאות שכונתיות בקבלת קהל במתן מידע ובהכוונה .
  • פעילות למען שינוי חברתי – מתנדבים פועלים לא רק באמצעות פיתוח שירותים וסיוע ישיר לנזקקים, אלא גם על ידי סיוע עקיף, המתבטא במאמץ לשנות את המדיניות ודפוסי הפעילות של הממשלה, רשויות מקומיות וארגונים אחרים באמצעות: הפעלת לחצים, התרעה על ליקויים והעלאת הצעות ותוכניות, שיביאו לשינוי. פעילויות אלו כוללות בין השאר: איתור מפגעים סביבתיים והתרעה על קיומם בפני גורמים רלוונטיים, איתור מקרי שחיתות בארגונים ודיווח עליהם, השתתפות פעילה במחאות ציבוריות, המיועדות להביא לשינויים במדיניות, פעילות בוועדי שכונות ובמסגרות אחרות, המיועדות לשפר את איכות החיים בשכונות מגורים וסיוע בבקרה על איכות ועלות השירותים והמוצרים המסופקים על ידי ארגונים שונים.

 

המתנדבים המעורבים באורח פעיל בפעילויות הושנות שתוארו לעיל משתייכים לקבוצות גיל שונות, אך בולטים ביניהם במיוחד הגימאלים ובני הנוער.

סקירת פעילות המתנדבים משקפת היטב את חיוניותה של הפעילות ההתנדבותית ואת תרומתה הרבה לעיצוב חברה טובה ואנושית יותר. תרומה זו באה בשנה האחרונה לידי ביטוי בולט במהלך מלחמת לבנון השניה, בה מילאו ארגונים התנדבותיים ומתנדבים תפקיד מרכזי בסיוע לתושבי הצפון. ראוי להדגיש כי ההתנדבות אינה תורמת רק לחברה, אלא אף למתנדבים עצמם, השואבים סיפוק רב ממעורבותם החברתית, המספקת תוכן ומשמעות לחייהם.

טיפוח ההתנדבות וחיזוקה מותנים לא רק במתנדבים ובארגונים ההתנדבותיים, אלא אף בנכונותן של הממשלה והרשויות המקומיות להכיר בערכה ובחשיבותה של הפעילות ההתנדבותית, ולהושיט סיוע לארגונים, כמו המועצה הלאומית להתנדבות בישראל, המקדמים פעילות זו.

 

פרופ' יוסף קטן הוא חבר הנהלת המועצה הלאומית להתנדבות בישראל.

 

 

עבור לתוכן העמוד