המגזר השלישי על המפה, אבל בסכנה
25/11/2008
הגדל
פורסם לראשונה 19 בנובמבר, באתר WALLA

מערכת הבחירות הנוכחית יעמדו המפלגות השונות למבחן גם ביחסן כלפי המגזר השלישי דבר טוב קורה למגזר השלישי בישראל.  אפשר לומר בפה מלא: המגזר השלישי על המפה. לא בחסד, אלא בזכות, כשווה ערך לשני המגזרים האחרים - המגזר הציבורי-ממשלתי והמגזר העסקי.

ממש עד לאחרונה עוד נשאלה השאלה: "איזה מגזר?" – כל אימת שהוזכר המגזר השלישי. אך לא עוד. מספר הידיעות בתקשורת על הנעשה במגזר העמותות והמלכ"רים גדל בהתמדה, מקבלי ההחלטות ומובילי הדעה מזכירים את המגזר הזה יותר ויותר, וחוקים רבים הקשורים בפעילותו מונחים על שולחן הממשלה והכנסת.
בנוסף, אתרי אינטרנט של ארגונים חברתיים רבים עולים לאוויר, וכתבי עת מקצועיים יוצאים לאור. תוכניות לימוד חדשות נפתחות במוסדות להשכלה גבוהה, וגורמים עסקיים רבים מגלים את הפוטנציאל הכלכלי הגלום ב"תעשייה המשגשגת" של המגזר השלישי, על מנת להגדיל את נתח השוק שלהם.
באחרונה החליטה ממשלת ישראל להקים "שולחן תלת-מגזרי" לבחינת מערכת היחסים האפקטיבית בין שלושת המגזרים לטובת החברה בישראל. לא בכדי אמר פרופ' בני גדרון, מנהל המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, שהעשור הקרוב הוא עשור המגזר השלישי בישראל.

מגזר כלכלי לכל דבר
אך ההישגים העצומים שקצר המגזר השלישי בתקופה האחרונה והביאו אותו למצבו הנוכחי, עומדים כעת בפני מבחן משמעותי. המשבר הכלכלי הגלובלי, שמאיים על המשק הישראלי בכלל ועל המגזר השלישי בפרט – עלול לפגוע קשות בפעילות העמותות והארגונים. רבים מהם נמצאים כבר עכשיו במצב קשה.
המדינה והמשק נמצאים בפתחה של מערכת בחירות. עד כה, במערכות הבחירות הקודמות, לא הייתה התייחסות למגזר השלישי כגורם בעל ערך, התורם למדינה מבחינה חברתית- כלכלית. במקרה הטוב הייתה התייחסות לנושאים החברתיים בלבד – כמו קצבאות ותקציבי רווחה. נכון שארגוני המגזר השלישי הוציאו לפועל את המדיניות החברתית של ממשלות ישראל בשנים האחרונות. זאת, בעיקר בגלל הוויתור של המדינה על מחויבויותיה החברתיות (ראו ערך מלחמת לבנון השנייה).
ראשי המפלגות צריכים להפנים עכשיו כי המגזר השלישי אינו רק האחראי העיקרי על פעילות בתחום החברה והרווחה. המגזר השלישי בישראל הוא מגזר כלכלי בעל פעילות ענפה. מספר המועסקים כיום בארגוני המגזר השלישי בישראל עומד על כ-360 אלף איש, 17.5% מכלל המועסקים במשק.
פעילות השירותים והייצור של ארגוני המגזר המגזר תורמת כ-7% לתמ"ג הישראלי הכולל (כ-12 מיליארד שקל), והצריכה שלו במשק מתקרבת ל-80 מיליארד שקלים, 16.6% מהצריכה הפרטית והציבורית במשק. המגזר מכניס לישראל תרומות של כ-2 מיליארד דולר בשנה, ובמסגרת המגזר פועלים כיום 30 אלף ארגונים בתחומי חינוך, רווחה, בריאות, איכות הסביבה, תרבות, דת ועוד.

שליחות, התנדבות ונתינה
ומעבר לשני ההיבטים הללו – הפעילות החברתית והפעילות הכלכלית – יש להוסיף את ערכו המוסף של המגזר השלישי על פני שני אחיו, המגזר הציבורי והמגזר העסקי: במגזר זה באים לידי ביטוי ומימוש ערכים של שליחות, התנדבות ונתינה (תרומה).
חשיבותו של המגזר השלישי עולה בהתמדה. המגזר השלישי הוכיח, מוכיח ויוכיח את תרומתו וחשיבותו לחברה ולכלכלה בישראל. אך במקביל, המבחנים והאתגרים הנמצאים בפניו נעשים קשים לא פחות.
במערכת הבחירות הנוכחית יעמדו המפלגות השונות למבחן גם ביחסן כלפי המגזר השלישי. במדינות נאורות ומפותחות המגזר השלישי מוביל כשווה בין שווים את הכלכלה והחברה. בבריטניה, למשל, ישנו שר מיוחד לענייני המגזר השלישי. אמנה כתובה ממסדת שם את היחסים בין הממשלה לבין המגזר השלישי. 11 מיליארד ליש"ט בשנה מושקעים במגזר זה. האם ממשלה נאורה של מדינה מפותחת כמו אנגליה הייתה משקיעה סכומים כאלה אם לא הייתה חושבת שזו השקעה טובה?
בישראל היחס הפוליטי למגזר השלישי נמצא עדיין בחיתוליו. זהו בדיוק הזמן לשנות את הגישה, להתפכח ולהתפתח. לקראת הבחירות אני קורא למפלגות לכלול במצעים השונים את יחסן ותפיסת העולם שלהן בקשר למגזר השלישי. רק כך נדע כי עשינו את הצעד הנכון בכיוון הנכון.


הכותב הוא סגן דקאן במרכז ללימודים אקדמיים ומנכ"ל "מנהיגות אזרחית" – ארגון הגג של המגזר השלישי בישראל

עבור לתוכן העמוד