בזכותם-ועכשיו קצת בזכותנו
27/01/2009
הגדל

יום השואה הבינלאומי מעלה תהיות רבות אשר לטיפולה של החברה הישראלית בניצולי השואה שעדיין חיים בקרבנו.


קשה לתאר בחברת שפע מודרנית כשלנו את המצוקות הנפשיות והמטען רב העוצמה אותם נושאים ניצולי האימה שהתרחשה באירופה לפני כ-70 שנה, יותר קל לתאר את המצוקה הפיזית של אלו שטרם השתחררו מאי היכולת לשתף ולספר על המצוקה הפיזית.
השואה הנוראה הכחידה שליש מעמנו, אלו שהצליחו להינצל ולהגשים את חלומם ולעלות ארצה לא תמיד ידעו להתמודד עם החיים החדשים. בצד אלו שהקימו משפחות והשתלבו בבנין הארץ נותרו רבים חסרי ישע, חיים בצל זוועות, סובלים מביעותי לילה ולא מצליחים להדחיק את הזוועות שנחשפו להם בצעירותם.החברה הישראלית קידשה את ה"צבר" אותו ישראלי יפה ומחוספס, הציניקן שהבורח מגלותו וממורשת היידיש והעבר.
60 שנה למדינת ישראל הוא זמן טוב להוקיר ולחזק, ולומר לדור השואה החי בקרבנו אנו כאן בני הדור השלישי-בשבילכם.


תוכנית "בזכותם" מחברת בין מתנדבים צעירים לניצולי השואה הסובלים ממצוקות פיזיות,הרעב מציק בבטן,הבדידות מזכירה נשכחות, הלילה הופך ליום. והעוני? הוא כבר חלק מהשגרה. קארינה קראפט, מתנדבת בתוכנית מזה כשנה, ביקרה בביתם של 15 ניצולי שואה, ופועלת כיום במלוא המרץ כדי לסייע להם למצות את זכויותיהם. קארינה מספרת על המפגש המיוחד עם ניצולי השואה: "כולם נגעו לליבי. את כולם אני זוכרת ומוקירה. התוכנית נתנה לי המון - הכרויות עם אנשים מדהימים ושמיעה של סיפורים שלא מהעולם הזה. זה נותן לי המון כוח לדעת שאני עוזרת למישהו אחר. זה הרבה סיפוק."


"המועצה הלאומית להתנדבות בישראל" הפועלת רבות לחיזוק המחויבות החברתית ולערכי ההתנדבות, בתמיכת הסוכנות היהודית וועידת התביעות ובשיתוף עם עמותת "רוח טובה", לקחה על עצמה את המחויבות לתהליך ההכשרה של המתנדבים, אשר מעניק כלים וידע אודות זכויות ניצולי השואה והדרך הטיפולית הייחודית איתה פועלים המתנדבים.


עידו חדד, אחד המתנדבים שהוכשרו בתוכנית "בזכותם" מספר בהתרגשות על קשר מיוחד עם ניצולת שואה שברחה מהגרמנים תחת כיבוש אוקראינה, "היא ברחה לאוזבקיסטן והיא עשתה חלק גדול מזה ברגל. משם היא עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1991 . לפני כן לא נתנו לה לעלות. היא נולדה בשנת 1937 והיא עלתה לארץ רק בגיל 60. כשהגיעה לארץ היה לה קשה להתאקלם כלכלית, היא מעולם לא ביקשה שיכירו בה כניצולת שואה ,עניין של כבוד, ולא רצתה שידעו, בגלל זה היא לא קיבלה כלום, היא הייתה חייה מעבודה במלונות של אילת. היא עבדה עד לפני כ-4 שנים במלונות ללא תנאים מועדפים, היא עבדה בשביל להחזיק את הבית של הבת שלה היותר צעירה ששוכרת דירה והיא עבדה רק בשביל לעזור לבת שלה בחייה. כיום, אינה יכולה לעבוד בעבודות פיזיות מבחינה פיזית – היא מבוגרת, היא גרה בדירה קטנה שכורה באילת והיא חייה מקיצבה של 2200 ₪. היא לא קנתה בגדים ב-10 השנים האחרונות. היא לבושה באותם בגדים כל הזמן. מצבה מאוד קשה - במהלך החצי שנה האחרונה התגלה גידול במוח שגורם לה לחרשות. היא עברה בחודש האחרון ניתוח שהוציא לה את הגידול אך היא עדיין בטיפול נמרץ. קשה לה לדבר, היא לבד בבית החולים בחדר פינתי. אין לה משפחה שתהיה איתה".


עידו, היה לך קשה מבחינה רגשית?
"קשה לי לראות מישהי בגילה שיכולה להיות סבתי, שעברה הרבה דברים בחייה כואבת ומלאה בסבל. היא אמורה לשכב על זרי דפנה. הגאווה שלה לא להכיר בעצמה כחלשה ונזקקת לא מקדמת את המצב שלה".
האם אתה עדיין בקשר רציף איתה?
"בטח. מדבר איתה ועם הבת כל יום".
האם תכנית "בזכותם" תרמה לך משהו?
"היא גרמה לי להיכנס להלם מהמצב שניצולי שואה נמצאים בו בימינו.
היית ממליץ לחבר על התנדבות בתכנית הזו?
"כן. כי יש הרבה ניצולים שעוד לא הגיעו אליהם".

לפרטים נוספים ולמתנדבים הרוצים לחבק ולהוקיר, לעזור ולסייע,

ולניצולי שואה הזקוקים לסיוע
תוכנית "בזכותם" – 1700-707-400

עבור לתוכן העמוד