האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
הגדל
תחומי פעילות
מראשית קיומה נאבקה האגודה למען זכותם של יוצאי אתיופיה להיות חלק מהחברה הישראלית, באמצעות פעילות של שדולה וסנגור. לאחר הצטרפותם של ארגונים נוספים לפעילות עבור קהילת יוצאי אתיופיה, התמקדה האגודה בתחומי החינוך והתעסוקה - עוגנים הכרחיים למימוש ההשתלבות בחברה הישראלית. יחד עם זאת, כיוון שאתגרי היומיום מחייבים מענה בתחומים שונים ומגוונים, האגודה אינה מצמצמת את פעילותה רק בתחומים אלה. מלבד זאת, ניסיון של שנים רבות בקרב קהילת יוצאי אתיופיה מהווה מקור לסיוע ויעוץ מקצועי עבור שאר הארגונים העושים במישרין או בעקיפין למען קידום קליטת יוצאי אתיופיה.
 
חינוך
תלמידים מקרב יוצאי אתיופיה מתמודדים עם אתגרים וחסמים בתוך מערכת החינוך, ועיקרם בהעדר תשתית ארגונית שבכוחה לממש את יכולותיהם. עניין זה מסביר, במידה רבה, את אחוזי הנשירה הגבוהים של אותם תלמידים ואת הידרדרותם של כה רבים להתנהגות פלילית. על כן האגודה משקיעה משאבים רבים לקידום התחומים הבאים:
1. כשרים אורייניים –
האגודה רואה בנושא זה כראשון במעלה מבחינת סדר העדיפות, בבואנו לקדם את שילובם של תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. חשיבות הנושא נובעת מתוך מציאות מעוררת דאגה, ולפיה שיעורם של תלמידים יוצאי אתיופיה שאינם בעלי כשרי כתיבה וקריאה מספקים גבוה במידה ניכרת בהשוואה לכלל בני גילם שמכלל האוכלוסייה היהודית. אנו מבקשים לעורר מודעות לקשיים בנושא זה ולאפשר את מרב האמצעים המאפשרים השתלבות במערכת הלימוד, באמצעות פעילות שראשיתה כבר בגיל הגן.
2. חינוך מיוחד – האגודה פועלת זה מכבר להטמיע במערכת החינוך הבנה לגבי הכלים שדרכם ניתן להעריך נכונה את יכולותיהם של הילדים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. שיטת האבחון הנוכחית אינה מביאה בחשבון את השונוּת התרבותית ומידת השפעתה על יכולת הערכת יכולותיו של הילד. החסמים אינם רק נחלתם של הילדים, אלא גם של הוריהם שמתקשים להיות שותפים בתהליך קבלת ההחלטות - תוצר של קשיי שפה והבנה מלאה של מערכת החינוך בישראל. האגודה פועלת לשינוי התייחסות מערכת החינוך לסוגיה זו ועבור קידום מעורבות ההורים. 
3. בחינות הבגרות
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מתלמידי י"ב נמוך מזה של כלל התלמידים. הפער ניכר במיוחד באחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. האגודה חותרת לגיבוש האמצעים שבכוחם להסיר את מכשול זה, כחלק מפעילות רחבה שנועדה לקדם רכישת השכלה גבוהה בקרב יוצאי אתיופיה; האגודה פועלת להבאת הנושא לכדי תודעה ולקידום סביבת לימודים המאפשרת לתלמיד את הכלים הדרושים עבורו לשם מימושה של הצלחה בבחינות הבגרות.
4. נוער בסיכון
מכאוביה של קליטתם הבלתי הולמת של יוצאי אתיופיה ניכרים בדמותם של הצעירים שנפלטו ממערכת החינוך, נתונים במצב של נשירה סמויה, מסובכים בהתנהגות עבריינית, שקועים באלכוהול וסמים. לעת זאת, רובם של המענים בתחום נוער בסיכון אינם מביאים בחשבון את הקשיים הייחודיים לנוער בסיכון הנמנה עם יוצאי אתיופיה. האגודה חותרת לביסוס המענים שבכוחם להעניק מענה ממוקד ופרטני עבור אותה קבוצת נוער, כשראשית לכך היא יצירת גילוי דעת נאות יותר לנושא.
 
תעסוקה
יוצאי אתיופיה באו מתרבות שבה דפוסי העבודה שהיו נהוגים שונים מאלה שבישראל, רובם חסרים את האמצעים המתחייבים להשתלבות מיטבית בשוק העבודה שבישראל. על כן, מתחייבת פעילות שיש עמה לקדם את השתלבותם בשוק העבודה שבישראל. רכישת ידע מקצועי והשכלה מהווים אמצעים הכרחיים עבור כך. השתלבות תעסוקתית מאפשרת מקור לחיים בכבוד ואמצעי להשתלבות תרבותית וחברתית. יעד זה הוא בבחינת חזון שרחוק מהגשמתו, והוא מקור לפעילות האגודה בתחומים הבאים:
1. שילוב בתעסוקה וקידום מקצועי –
 רבים מאוד מקרב יוצאי אתיופיה חסרי עבודה ורבים אחרים עובדים עבור שכר שאינו מאפשר קיום בכבוד. מציאות זו מהווה מקור לפעילות האגודה ועיקרה – הצבת הנושא בפני הגורמים האחראים לקליטת יוצאי אתיופיה ומעקב אחר המהלכים לשילוב יוצאי אתיופיה בתעסוקה. דגש רב מונח על עידוד האמצעים שבכוחם לצמצם את שיעורם הגבוה של הבלתי-מקצועיים שמקרב יוצאי אתיופיה. מלבד זאת, האגודה עושה לקידום מודעותם של יוצאי אתיופיה לזכויותיהם במקומות התעסוקה ובביטוח הלאומי. חשיבותה של אותה פעילות בהיותם של רבים חסרים את ידיעת השפה העברית ונעדרים את הידיעה לגבי זכויותיהם שלפי חוק. כתוצאה מכך, במקרים רבים, הם סובלים מיחס מנצל.
2. קידום מקומם של אקדמאים יוצאי אתיופיה 
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בשיעור יוצאי אתיופיה בעלי השכלה גבוהה, בבחינת מקור משמעותי עבור שילוב כלכלי וחברתי. ואולם, רכישת השכלה גבוהה לבדה אין בה כדי לקדם את השתלבות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה. כמתברר, גם האקדמאים הנכללים בקבוצה זו מתקשים במציאת מקורות תעסוקה, בפרט בתחומים ההולמים את השכלתם. האגודה עושה להבאת הנושא לידיעת הגורמים שבכוחם לקדם את השתלבות קבוצה זאת בשוק העבודה, כמו גם עבור חיזוק יכולת השתלבותם בשוק העבודה.
 
 
יזמות נוספות של אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה.
1. פעילות בשיתוף עם החוג ללימודי עבודה סוציאלית שבאוניברסיטה העברית – האגודהתומכת בסטודנטים מהחוג לעבודה סוציאלית שבאוניברסיטה העברית, כחלק מהכשרתם המעשית. העבודה המשותפת עם האגודה כוללת הכשרה, הנחיה, סיוע ופיקוח מקצועי.
2. הענקת מלגות – 
במקרים רבים, ההתמודדות עם קשיים כלכליים מהווה את עיקר הקושי של הסטודנטים שמקרב קהילת יוצאי אתיופיה. האגודה אחראית להפצת עשרות מלגות סיוע עבורם, אמצעי לקידום הישגיהם לימודיהם. חלקן של המלגות מחייב מעורבות חברתית, חלק בפעילות שמקיימת האגודה, זאת כדי לקדם את ניסיונם המקצועי ועבור חיזוק מעורבותם בתוך קהילת יוצאי אתיופיה.
3. מגזין קו האופק ואתר אינטרנט
האגודה מוציאה לאור, מידי שלושה חודשים, מגזין שנועד עבור דוברי עברית ואמהרית כאחד. בתכניו מציע 'קו-האופק' נקודת מבט ייחודית על קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, לצד היותו במה לדיון בתוך קהילת יוצאי אתיופיה אודות נושאים המעסיקים את חבריה. עבור הכותבים, חלקם צעירים, מהווה המגזין במה לכישוריהם. עבור אותה מטרה משמש גם אתר האינטרנט של האגודה. האתר כולל תכנים אקטואליים, לצד היכרות עם התרבות והמורשת של יוצאי אתיופיה.
5. דוברות והסברה 
האגודה מקיימת קשר רציף ועקבי עם ערוצי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, כדי להביא את ענייניה של קהילת יוצאי אתיופיה לסדר היום הציבורי וכדי לקדם את חלקה בשיח המתקיים בחברה הישראלית.
6. ימי עיון ואירועי תרבות –
 ראיית ערכה של פעילות קהילתית והבאת עניינם של יוצאי אתיופיה בפני כלל החברה הישראלית הוא המקור לחלקה של האגודה ביזום הרצאות, כנסים ואירועי תרבות. בין האירועים הללו נמנה פסטיבל הסרטים היהודי הבינלאומי, בו מוקדש ערב לקהילת יוצאי אתיופיה וניתנת במה ליצירותיהם של אמנים הנמנים עמה. יוזמות אלו פונות לאוכלוסיות מגוונות, לא רק נועדות עבור קהילת יוצאי אתיופיה.
7. שותפויות בקואליציות ופעילות עם ארגונים חברתיים נוספים – עיקרון מנחה בפעילות האגודה נובע מהתובנה כי קידום עניינם של יוצאי אתיופיה מחייבת שיתוף פעולה בין הארגונים החברתיים השונים. ככלל, עיקרון מדריך בפעילות האגודה הוא כי קשיי קליטתם של יוצאי אתיופיה אינם רק נוגעים להם בלבד, ומהווים עניין של החברה הישראלית בכללותה. על כן, האגודה עושה לא רק עבור התלכדותם של הארגונים הפועלים עבור קהילת יוצאי אתיופיה, כי אם גם מעודדת שיתופי פעולה עם אלה שתחום עיסוקם אינו נועד רק עבור התחום שלשמו היא נוסדה.
 
לאתר הבית לחץ כאן

ליצירת קשר:
פייר קניג 28, קומה ב'
ירושלים 93469
טלפון: 02-6789673
פקס: 02-6790412
info@iaej.co.il

עבור לתוכן העמוד