המגזר השלישי והתנדבות – אנא אנו באים

23/08/2017
המגזר השלישי והתנדבות – אנא אנו באים (הגדל)

 

 

בס"ד, יום שלישי כג' באב, התשע"ז                                                                    15/08/2017

 

יעקב תנעמי

 עורך דין, רואה חשבון, כלכלן

רח' היצירה 15, א.ת. דרך יבנה- רחובות

טל': 08/947755 * פקס: 08/9460188 * דוא"ל: WZ5544@GMAIL.COM

====================================================

 

ל כ ב ו ד

 

גב' איריס שטרק-רו"ח

יו"ר וועדת התאגידים

בלשכת רואי חשבון בישראל

 

מר יורם שגיא זקס-עו"ד

יו"ר עמותת המועצה הישראלית להתנדבות (ע"ר)

 

 

המגזר השלישי והתנדבות – אנא אנו באים

 

הקדמה –

בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגדלה, גם אם אינה נאמרת במפורש ובריש גלי,  של הפרטת שירותים ומשימות ציבוריות שבוצעו בעבר על ידי הרשות המבצעת/המדינה , לביצוע באמצעות ועל ידי המגזר השלישי-קרי עמותות וחברות לתועלת הציבור .

 

כמו כן המגזר השלישי מבצע פעילות קודש בתחומים חשובים לטובת נהנים רבים בתחומי בריאות, סעד, רווחה, דת ועוד .

 

המגזר השלישי מבצע את הפעולות הברוכות בין היתר באמצעות מקורות כספיים ועל ידי תרומות של מתנדבים התורמים בעצמם שעות רבות וכן מתרומות בין בכסף ובין בשווה כסף .

 

אחד מ-"מקורות המחיה" של המגזר השלישי לביצוע הפעולות הינו התמיכות שאמורות להינתן בכפוף להוראות סעיף 3א. לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 .  

 

המימון המדינתי עשוי שיבוא לידי ביטוי בשני אופנים, מימון ישיר - תמיכה כספית ישירה, ועל ידי מימון עקיף – מתן זיכוי ממס לתורמים לגופים בעלי אישור עפ"י סעיף 46 מס הכנסה .

 

מעט היסטוריה -

בעבר הרחוק שלטה בכיפה הדוקטרינה כי עמותה=גירעון, קונספציה שעברה מן העולם, ואילו כיום אחד מהנושאים הנבדקים על ידי בודקי החשכ"ל ואחרים הינו חוסן פיננסי של הגוף הנבדק  כדי לוודא שמדובר בגוף בעל חוסן פיננסי נאות .

 

המגזר השלישי כגוף נבדק –

לצורך קבלת הקצבות/תמיכות ממשרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומוסדות רשמיים מדינתיים נדרשים הגופים הנתמכים לעבור מסכת שלמה של בדיקות ונדרשות שעות רבות הכרוכות אגב הניסיון של הגוף להיות זכאי לקבלת אותה הקצבה/תמיכה .

 

ייאמר כבר כעת כי מדובר בבדיקות ברוכות כדי לוודא את כשירותו ותקינותו של הגוף על מנת להיות זכאי לקבלת הקצבות ותמיכות מרשויות המדינה .

 

 

 

 

ואולם, לעניות דעתי, וכפי שיפורט להלן, בהסתכלות כוללת ובמבחן התוצאה נראה לי שעשויה להיות החטאה של מטרה והשאלה היא אם לכך אנו מייחלים .       

 

הנחת יסוד –

סעיף 11 לחוק החברות קובע, גם אם יש חולקים על כך, כי "תכלית החברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה..." – הנה כי כן, קבע החוק מהי התכלית וכיצד יש לפעול .

 

והנה בחוק העמותות אין ולא נזכר כלל עניין תכלית העמותה, ונראה כי תכליתה אינו בהשאת רווחים כלל אלא במילוי מטרותיה לטובת ציבור הנהנים וכך גם חברות לתועלת הציבור. ומכאן נאמר כי כל עוד שגוף פועל באופן תקין יישנם נהנים מהפעילות של אותם גופים – הרי שנתמלאה התכלית המצופה מהם .

 

איפה עשוי להיות הכשל ?  

כפי שאפרט לקמן, אעלה מספר נושאים שיישומם על פניו נראה כנכון ומוצדק, אך עשוי לגרום להחטאה ממשית של תכלית הגוף/העמותה/החל"צ – והשאלה היא  האם לכך פיללנו ואנא אנו באים ?

 

הנושאים שאעלה כאן הינם -

            1. ריבוי ביקורות .

            2. רמה מקצועית של הבודקים .

            3. שווה ערך התנדבות .

            4. תרומות בשווה כסף .

            5. שיקול דעת בייחוס הוצאות הנהלה וכלליות .

            6. הבנת הגוף, מטרותיו ומגבלותיו .

            7. עובדת קיומו של עודף/גירעון חשבונאי .

            8. שיקולי עלות מול תועלת והקצאת משאבים .

            9. הליכי קבלת התמיכות וההקצבות .

            10. התאמות בין דיווחים שונים .

            11. דרישה להמצאת מסמכים פרטנית וצילומי אסמכתאות .

            12. האם "בעל המאה הוא בעל הדעה" ?

 

1. ריבוי ביקורות - 

גוף נתמך/מתוקצב עשוי למצוא את עצמו בו זמנית או בתכוף מאוד להיות חשוף לביקורות חיצוניות כדלקמן- ביקורת המשרד התומך, ביקורת חשכ"ל, ביקורת לתמיכה המבוקשת, ביקורת לתמיכה שניתנה ועוד. ביקורות תכופות לשנים סמוכות .

 

מנהלי עמותות שאיתם שוחחתי טוענים שהם נדרשים לטפל לפחות ב-40% מזמנם בעיסוק בכל הקשור לתמיכות והקצבות, במקום בפעילות הליבה של העמותה . האלטרנטיבה שלהם להוצאת הטיפול המקצועי למי מטעם העמותה, רו"ח/עו"ד, עשויה לעלות ממון רב שגם עשוי לפגוע בשיעור הוצאות הנהלה וכלליות (כפי שיפורט לקמן), וכן קיים חשש שהמייצגים לא ייטיבו לענות מהפן המקצועי אשר בו עוסק אותו גוף .   

 

2. רמה מקצועית של הבודקים -

לא אחת נתקלים הגופים הנבדקים שעליהם לעמוד מול בודקים שרמת מקצועיותם אינה נאותה, לא מנוסים מספיק לא בנושאים החשבונאיים/משפטיים הנבדקים ובוודאי שאינם בעלי הבנה מספקת בפעילות הגוף הנבדק וכיצד הפעילות המבוצעת באה לידי ביטוי בדוחו"ת השונים . הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בהפקת דוחו"ת ביקורת ביניים עמוסי הארות והערות המסתיימים בדו"ח ביקורת סופי מצומק מאוד – אם בכלל .

אלא שכדי להגיע לאותו דו"ח סופי מצומק – נדרשו שעות רבות מאוד של עבודה ושכר טרחה כדי להזים טענות והערות שאין בהם ממש ורלוונטיות .

 

3. שווה ערך התנדבות -

אחד הנושאים המשמעותיים ביותר בגופים מהמגזר השלישי הינו ההתנדבות-מההיבט הערכי ומההיבט הצורני-פורמאלי .

 

 

כבר כעת ייאמר כי אם חפצי התנדבות אנחנו במישור הערכי, הרי שיש לתת לעניין הערכי משנה חשיבות, תמיכה, סיוע ועידוד כל כמה שניתן בלב פתוח ובנפש חפצה .

 

לשכת רואי חשבון בישראל הינה הגוף המוסמך לקביעת כללי חשבונאות, וגוף זה אימץ בגילוי דעת מס 69 את כללי החשבונאות הבינלאומיים להכנתם ועריכתם של דוחו"ת כספיים לגופים הפועלים ללא כוונת רווח .

 

בגילוי דעת 69 נקבע ונכתב בהאי לישנא "רכוש קבוע (לרבות זכויות שימוש ברכוש קבוע), נכסים מתכלים וטובין שהתקבלו ללא תמורה יכללו בדוחו"ת הכספיים על פי השווי הנאות שלהם..." .

נראה כי הרציונאל הינו להכליל פעולות שלא היו כרוכות בתנועות כספיות באותו שווי כספי אילו הייתה נדרשת פעילות כספית לאותן פעולות .

 

לעניין שווה ערך של מתנדבים כותב רו"ח רפי האפט בספרו "במקרה בו המלכ"ר בחר במדיניות חשבונאית לפיה הוא מציג את השווי של עבודת המתנדבים כהכנסה, עליו למדוד את ההכנסה בהתאם לשווי הנאות של אותם שירותים" .[1]     

 

נבחן כיצד בפועל "מעודדים" גופים נתמכים והנהלותיהם לפעילות התנדבותית –

א. התעלמות מהשווי הנאות של שעת התנדבות והכללת ערך שעתי של שעת התנדבות, לצורך קבלת תמיכות, לפי שכר מינימום, בהתעלמות מוחלטת מיהו המתנדב, מה התנדב ומה השווי הנאות של שעת התנדבותו (כגון הרצאה בהתנדבות של פרופ' לרפואה ) . ע"י כך קטן הערך הכספי הנמדד של שעות ההתנדבות .

ב. לעיתים לצורך קבלת תמיכות עולה טענה כי יש להתעלם כליל מערך הרשום של שווה ערך התנדבות של מתנדבים כאלו לא היה כלל, שהרי אין מדובר בתנועות כספיות . 

ג. דרישות עד כדי תחושה של חשדות, חקירות וחוסר אמון במנהלים להוכיח את אותן שעות התנדבות, לעיתים קרוב עד כדי התקנת שעוני נוכחות ואמצעים טכנולוגיים להוכחת קיומן של שעות ההתנדבות שדווחו, ולעתים קשה ואולי אף לא ניתן לעמוד בדרישות הללו. דוגמה לכך ניתן לחשוב על מתנדב להפעלת אתר אינטרנט של עמותה שמתחזק את האתר מביתו הפרטי ללא כל הגדרה של ימים ושעות עבודה, אלא לפי הצורך מעת לעת .

בהיעדר המצאת הוכחות פורמליות – לא יוכרו אותן שעות התנדבות, יהא הנימוק אשר יהא .  

ד. דרישות רישום שמי + מס' ת. זהות ועוד כהנה וכהנה דרישות – שלעיתים המתנדבים עצמם אינם מעוניינים לתת מסיבות שלהם – ובהיעדר פרטים – לא יוכרו שעות ההתנדבות .

ה. הסיכון באי הכרת שעות התנדבות לפי הערך הנאות שלהם, או אי הכללת הערך הכספי של שעות ההתנדבות כפי שחושב ונלקח בחשבון על ידי הנהלת העמותה עשוי לשבש את שיעור הוצאות ההנהלה וכלליות של העמותה, ואי עמידה בשיעור הוצאות הנהלה וכלליות בעמותה לאחור עשוי להביא את העמותה לדרישה של החזר תמיכות, ומשמעו סיכון אישי פיננסי של וועד העמותה ובעלי תפקידים בה .

ו. התוצאה בשורה התחתונה הינה עידוד שלילי של הנהלות עמותה והתרחקות מכל מה שקשור לפעילות של מתנדבים מתוך ראייה "מי צריך את הכאב ראש הזה ואת כל הסיכון הכרוך בכך" ?

 

דוגמה – בעמותה שאני מכיר ירד ערך ההתנדבות השנתי מסך של כ-300,000 ₪ בערכים של שכר מינימום ל .... – 0 - , ובאחרות שאני מכיר ההתנדבות קטנה עד למינימום עקב הסיבות דלעיל .

  

 

4. תרומות בשווה כסף –

לעיתים גופים נתמכים מקבלים תרומות בשווה כסף, וקיימת לא אחת בעיית הערכה ואומדן של הערך הכספי או השווי הנאות של מה שנתרם, גם עניין זה הינו מקור לחילוקי דעות ודרישות של במקרים להוכחת הערך שנרשם, וזאת במקום לבא בגישה אוהדת כל עוד שמדובר בערך סביר אשר נתמך על ידי אומדנים שניתן על הדעת לקבל אותם . האומדן גם ככה לעיתים קשה מאוד בפריטים "יד שנייה " שנתרמים לגופים השונים .

 

5. שיקול דעת בייחוס הוצאות הנהלה וכלליות –

אחד מהסיווגים המשמעותיים ביותר בדוחו"ת של גופים מלכריי"ם הוא האבחנה בין הוצאות לפעילות הליבה של גוף לבין הוצאות הנהלה וכלליות .

ישנן הוצאות שמטבען אין בעיית סיווג, ואולם ישנם מקרים שלהוצאות שיש להפעיל שיקול דעת בעניין הסיווג, וביניהן הוצאות "מעורבות". דוגמאות לכך הן הוצאות תקשורת ואינטרנט המשמש את הגוף גם לפעילותו המקצועית (כגון אתר אינטרנט לעמותת בריאות) וגם לניהול , וכן הוצאות שכר למועסק/ת המשמש גם בתפקיד מקצועי וגם בתפקיד ניהולי – בתמהילים כאלה או אחרים. הגופים המבוקרים נתקלים בסוג של "הוראה מתגוננת" של סיווג שרירותי ובלתי נאות שאינו משקף כלל וכלל את המציאות של כל הוצאות השכר להוצאות הנהלה וכלליות, דבר שעשוי לגרום לאותו גוף סטייה וחריגה, לעיתים מהותית, משיעור הוצאות הנהלה וכלליות המותר-ועל ידי כך להביא לשלילת אישורי ניהול תקין/מוסד ציבורי/סעיף 46, שלילת תמיכות, דרישה להחזר תמיכות לאחור – כל עוד שנעשתה פעילות חיובית תורמת לכלל הנהנים . הדבר עולה במיוחד באותם גופים "קטנים" שאינם בעלי מחזור גבוה ושאינם מעסיקים הרבה עובדים ועניין הסיווג של השכר הינו קרדינאלי ועשוי להביא לתוצאות הרות אסון, לא לגוף עצמו, אלא למקבלי השירות שייפגעו עקב קביעה שרירותית של סיווג לא נאות .

 

דוגמה קיצונית לכך –

נניח שקיימת עמותה שכל פעילותה מבוצעת על ידי מתנדבים רבים בלבד. הרי נדרש ניהול של כל הפעילות. תשלום שכר של 1 ₪ עבור מנהל/ת ישלול כל אישור מעמותה זו, שהרי לא מחשיבים את המתנדבים במחזור ההכנסות, ו-1 ₪ שמחולק ב-0 – מביא לתוצאה של שיעור אינסופי של הוצאות הנהלה וכלליות – האם זה סביר ? האם זו התוצאה שאנו מייחלים לה ?

 

6. הבנת הגוף, מטרותיו ומגבלותיו -   

הגופים הרבים והשונים פועלים בסוגי פעילויות רבות, שונות ומגוונות. לעתים הדרכים שבהם נאלצים לפעול אותם גופים הינן בלתי שגרתיות וגם לא תמיד מובנות, וזאת כנגזרת מהתנאים, הנסיבות והאילוצים שעומדים בפני אותם גופים . לא תמיד הדבר מתקבל בהבנה על ידי גופי הביקורת השונים וזאת עקב אי הבנה של התחום שבו עוסק אותו הגוף וההכרה בפעילות תחת מגבלות. לא אחת קורה שמופקות הערות ביקורת שלא ניתן ליישם אותן עד כדי סיום תפקודו של הגוף, ומי שנפגע מכך הם לא אחרים מאשר מקבלי השרות והנהנים, שלעתים אין תחליף לפעילות של אותו הגוף שפעל ואשר נאלץ לסיים את תפקידו עקב נסיבות שאינן לגופו של עניין .

 

7. עובדת קיומו של עודף/גירעון חשבונאי –

הוזכר לעיל עניין חוסנו הכלכלי של הגוף. לעיתים נרשם גירעון חשבונאי מצטבר אשר עשוי להביא לידי הערה לחשש באשר להמשך קיומו של הגוף ומניעת הקצבות/תמיכות לאותו הגוף עקב כך. לא תמיד קיומו של גרעון חשבונאי יש בו כדי לשלול את חוסנו של הגוף. יש לבחון ולקבל הסבר מתאים האם למרות קיומו של הגירעון החשבונאי הגוף הינו בעל איתנות פיננסית נאותה על מנת לאפשר לו לקבל תמיכה/הקצבה .

לעיתים נראה כי לגוף נצברו עודפים גבוהים יחסית, דבר שהמתבונן הראשוני עשוי לחשוב שגוף זה אינו צריך תמיכה/הקצבה כלשהם, בעוד שלא בהכרח כי הדבר כך, לדוגמה אם גוף צבר עודפים מפעילותו ואשר ברובם או אף בכולם נעשה שימוש לבניית מבנה לפעילות הגוף. אשר על כן גם במקרה כזה יש לבחון היטב ובזהירות אם אכן אין צורך לסייע לגוף .

 

עניין זה מועלה כאן עקב מצבים שבהם גופים בוקרו ונטען כי אין לתקצב אותם עקב נסיבות של עודפים שלילים (גירעון) או חיוביים – כאשר אין בעובדה זו כדי לשלול את ההצדקה לתקצוב .

 

 

 

 

8. שיקולי עלות מול תועלת והקצאת משאבים –

שיקולי תועלת מול עלות ברמת הגוף -

ריבוי הביקורות כבר הועלה לעיל. ישנם מקרים שבהם גוף מקבל החלטה שלא לבקש תמיכה או הקצבה גם אם הוא זכאי לכך עקב שיקולי תועלת מול עלות . דהיינו אקבל סך של כך וכך תמיכה אך אצטרך לעלויות קרובות או אף העולות על סכום התמיכה עצמה עקב אדמיניסטרציה, מימון של ביקורות שיצריכו רואי חשבון ולעיתים גם עורכי דין. במקרה כזה עשוי הגוף להימנע מלתת שירות עקב שיקולים מנהלתיים בלבד – והניזוקים הם מקבלי השירות .

לעניות דעתי – אסור כל כמה שזה ניתן שזה יקרה ויגיע למצב כזה .   

 

כל העניין הכרוך במימוש הגשת בקשות תמיכה - לפני, תוך כדי ולאחרי – מצריך שעות עבודה רבות וסיוע של בעלי מקצוע בכירים כדי להתמודד נכון בכל שלב של ניסיון למימוש תמיכה. עובדה זו גורמת במישרין לעמותות קטנות לצאת ממעגל המבקשים, הנצחת גופים גדולים – מבלי שהדבר נמדד עניינית – קרי האם הפעילות מצדיקה תמיכה מוסדית .

לעניות דעתי נגרם עוול משווע ונזק בלתי הפיך לגופים קטנים שאין ביכולתם לממן מנהלית טיפול בבקשות תמיכה – על אף שהגופים עשויים להיות זכאים לכך – עניינית . 

 

שיקולי תועלת מול עלות ברמת המתקצב –

כבר נתקלתי במקרים שניתנה תמיכה בסכום נקוב כלשהוא, וריבוי הביקורות סביב אותה התמיכה ברמת הגוף המתקצב הגיעה לעיתים למצב שבחישוב גס עלויות הביקורת עלו על סכום התמיכה עצמה . לעניות דעתי גם מצב זה אינו ראוי .

 

9. הליכי קבלת התמיכות וההקצבות -

בעבר הוגשו בקשות תמיכה בנייר מודפס ומצולם. כיום מוגשות בקשות תמיכה באמצעות האינטרנט במערכת "מרכבה" . המערכת הייתה אמורה לקצר את משך הטיפול בתמיכות עד כדי העברת תמיכות לגופים עד למחצית שנת פעילות, וזאת כדי למנוע מצבים בעבר שתמיכה הייתה מתקבלת ממש בימים האחרונים של השנה, הגוף לא היה מספיק לבצע פעילות והיה נדרש להחזיר תמיכה בטענה של אי שימוש, על אף שהדבר לא היה בשליטת הגוף .

אלא מאי – שהשימוש במערכת הממוחשבת גורם לכך שגופים שאין להם נגישות אינטרנטית או אין להם משאבים לממן תשלום למי שיבצע להם את ההתקשרות האינטרנטית יוצא מהמשחק, תוצאה שאינה רצוי לגוף שעניינית זכאי לקבלת תמיכה .

לא זו אף זו שגם עניין הקדמת קבלת התמיכה לא מיושם הלכה למעשה, לפחות בגופים שאני בקשר איתם, והתמיכות עדיין מגיעות סמוך מאוד לסוף שנת פעילות .

מפעילי בקשות תמיכה נתקלים לא אחת בקשיים להעביר את בקשות התמיכה, וכשהם מנסים לבדוק או לברר מה הבעיה, הם מועברים בין גופים שונים שאינם קשורים ביניהם כאשר כל אחד מאותם גופים מטפל נקודתית בעניין שלו, והתוצאה תסכול לא קטן של המפעילים, וכאשר הבעיה מתעוררת סמוך למועד הסופי להגשה – הרי שהדבר קשה שבעתיים – וחבל שכך .

 

10. התאמות בין דיווחים שונים -

ברוב המקרים בקשות תמיכה ל"שנה הבאה" מבוצעות בשלהי "השנה הנוכחית". בן היתר נדרש גוף למלא נתונים ביצוע בפועל עד להגשת הבקשה וכן צפי עד לסוף השנה. ברוב המקרים נתונים כספיים של אותו הגוף בדו"ח המבוקר יהיו שונים ולו במקצת בין מה שהוגש בבקשת התמיכה כפעילות כספית שנתית לבין הדוחו"ת הכספיים המבוקרים . כמו כן אחד מהרכיבים שהגוף נדרש לתת לו פירוט בבקשת התמיכה הוא עלויות השכר של 5 מקבלי השכר הגבוה בגוף, בעוד שבדו"ח המבוקר הכולל יישומים של הוראות לעריכת דוחו"ת כספיים עשויים להופיע סכומים שונים . לעיתים נרשמת הערה לגוף הנתמך על אי התאמה וליקוי שייש לטפל בו, ולא היא שהרי מדובר בשני דוחו"ת שונים שבכל אחד מהם ישנם רכיבים שונים. בגופים שאני נתקלתי מתקנים דוחו"ת אך ורק כדי להיפטר מההערה, בעוד שעניינית אין ולא צריך לבצע תיקון כלשהוא, אלא אולי לקבל הבהרה על מהות ההבדלים בין הדוחו"ת – הא ותו לא .

העיסוק בעניינים מעין אלה אורך זמן, מסרבל את הליך אישור התמיכות וגורם לבזבוז זמן לריק.

גם בעניין זה נתקלים לעיתים בבודקים שאינם מקצועיים מספיק שגורמים לסחבת ועיכוב לא נאות באישורי תמיכות .

 

  

   

11. דרישה להמצאת מסמכים פרטנית וצילומי אסמכתאות -

עד היום ולמרות עידן האינטרנט והקדמה, נדרשים גופים מתוקצבים לצלם פרטנית את כל האסמכתאות המעידות על ביצוע ההוצאות המתוקצבות. לעיתים מדובר בהרבה מאוד מסמכים וקבלות שספק אם מאן דהוא אכן בודק פרטנית את אותם הרי ניירות המועברים אליהם. דרישה זו ודרישות נוספות אחרות שהועלו לעיל, לפי שיחות שקיימתי עם מנהלי עמותות, גורמים לתחושה של חוסר אמון של המערכת בעמותות ובמנהליהן, והערמת קשיים מסיבות שאינן רלוונטיות במניעה, הפחתה או עיכוב בקבלת תמיכות והקצבות עד כדי הרמת ידיים וייאוש מכל עניין התמיכות וההקצבות .

 

הפועל היוצא של זה הוא, כפי שציינתי לעיל, מניעת מתן שירות לנהנים ולנזקקים ואשר בהיעדר פעילות של אותו הגוף, ייתכן שאותו/ה מקבל/ת השירות או ההטבה או הסיוע לא יקבלו את זה מאף אחד אחר – פשוטו כמשמעו . 

 

 

 12. האם אכן "בעל המאה הוא בעל הדעה" ?

 

בעבר שאלתי את אחד מבכירי רואי החשבון בארץ המתמחה במגזר השלישי לעניין סמכותו של החשכ"ל בכל הכרוך בתמיכות והקצבות, ובפרט בעניין זקיפת ערר שווי מתנדבים לפי שכר מינימום והוא השיב לי כי "בעל המאה הוא בעל הדעה" .

 

ואני מערב אתכם בשאלה, האם אכן הדבר כך? האם בעל המאה הוא בעל הדעה ?

 

לדעתי האמירה הזו נכונה יותר במגזר הפרטי הקפיטלי ופחות במה שקשור במגזר השלישי .

 

מדובר הרי בגוף ציבורי הפועל על פי חוק, ובפרט סעיף 3א. לחוק יסודות התקציב, והשאלה הרלוונטית היא בעצם האם ועד כמה יכול גוף ציבורי להפעיל שיקול דעת ולדרוש לפעול על פי הנחיות מנהליות המקנות פרשנות מעשית מאוד ובעלת השפעות ישירות על פעילותם או אף על אי פעילותם של גופים חיוניים לחברה בישראל ?

 

הרי כל גוף ציבורי חשוף לביקורת, מחויב להפעיל שיקול דעת, לפעול בסבירות ראויה, בשקיפות ואף להיות ער לתוצאות הנחיותיו ולהשלכות הנובעות מאותן הנחיות, ואם יש צורך אז יואיל הגוף לעשות חושבים ולכלכל את צעדיו והנחיותיו גם לפי התוצאות הצפויות של יישום אותן הוראות .

 

ברור לי שכל מטרות הנחיות גופים כגון החשכ"ל וגופים אחרים באים מראייה חיובית ואחריות ציבורית, אך השאלה היא מה גובר על מה .

 

דעתי האישית היא שהמהות גוברת על הצורה . וכל עוד גוף פועל לטובת הציבור וניתן להיווכח בכך , הרי שהצורה והאופן צריכים להיות נאותים ותקינים – אבל לא עד כדי כך שהם גוברים על המהות עד כדי שיתוק של פעילויות והלאמה דה פקטו של גופים שפעילותם הברוכה נפסקה או אף בלתי ניתנת לביצוע עקב עניינים מנהליים בלבד .          

 

 

            אשר על כן , לעניות דעתי כדאי לבצע בדיקת רוחב

            היכן אנו נמצאים כיום וכיצד ולאן כדאי להתקדם

 

           

                                                                                                            ב  ב  ר  כ  ה

 

 

                                                                                                           יעקב תנעמי

                                                                                                       עו"ד/רו"ח/כלכלן

                                                                                               



[1] המגזר השלישי בישראל, משפט, מיסוי וחשבונאות, רפאל האפט, רואה-חשבון, הוצאת רונן 2010, עמ' 824

 

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד