אני פה כי אלהים ביקש ממני
איש עם בגד מצחיק, חיוך ענק, איפור, קצת קסמים. ככה איציק נכנס לחדר. שם שוכב ילד שבכלל לא ציפה לו, שלא מכיר אותו, מפחד לזוז. איציק מעורר צחוק, ודיבורו נעים וקרוב, אך הילד מפחד לצחוק, כדי שלא יכאב לו.
הגדל

ליצן רפואי זה לא ליצן ולא רופא.על איציק הליצן, ולמה אלקים שלח אותו לשם.

"לראשונה, לפני 13 שנים, הופעתי בהתנדבות בשניידר. ראיתי מה שזה עושה לילדים והרופאים אמרו שהיו רוצים אותי קבוע".איציק הודיע להם שמעתה הוא יגיע בכל שבוע (וכך הוא עושה עד היום, פעמיים בשבוע).

בהתחלה הרופאים לא ידעו מה לעשות עם ליצן שמסתובב להם בין הרגליים."הרבה פעמים אני שומע רופא אומר לאמא של ילד, אחרי הבדיקה השגרתית של הבוקר- 'עוד מעט איציק הליצן יבוא ויטפל בו', וההורים שעולמם חרב עליהם בשל מחלת ילדם, לא שמחים שהמשימה מופקדת בידי ליצן".אבל גם הם יוצאים מהמפגש פחות מתוחים, ועם בלון ביד..

כל אחד יכול להיות ליצן רפואי?

"לא. אבל כל מי שיכול להגיע לחולה שנמצא במצב קשה ומצליח להסיח את דעתו- בעזרת סיפור או כל דבר, זו ליצנות רפואית מבחינתי". ליצנות רפואית קיימת בארץ כבר 13 שנה, בעצם, מאז שאיציק הופיע לראשונה בשניידר. הליצן מקבל תוכנית עבודה מהרופאים: ילד שצריך להזיז את הידיים,

ילד אחר צריך לרדת מהמיטה. הילד חושש או לא יכול לעשות פעולות אלו, וכאן נכנסת הליצנות הרפואית- כשהילד צוחק ודעתו מוסחת הוא עושה דברים שקודם הוא התאפק לא לעשות מפחד שיכאב לו. הצוות הרפואי והליצן הרפואי עובדים יחד- כל אחד משתמש בהתמחות שלו כדי לסייע לילד.

אבל מלבד העזרה הרפואית-גופנית, מתי אתה אישית מרגיש שביצעת את המשימה שלך? ואיציק עונה- "מבחינתי, להוציא חיוך מילד חולה- זה עולם ומלואו".

"הקושי זה הכניסה. להתחבר. אתה נכנס באמצע הכאב שלו, והוא פוחד לזוז ולצחוק והוא לא יודע איך לאכול אותך. והוא לא רוצה לפגוע בך. אז צריך לתמרן. עם הילדים הצעירים זה יותר קל, כי אני חי את הגיל הזה. הכניסה קשה, אבל אחרי שנכנסת, השמיים הם הגבול. וכל ילד יגיב בצורה שונה. יש ילד שייקח לו חצי דקה, ויש ילד שייקח לו שעתיים".

איציק, אבל גם אתה לפעמים עצוב. אז מאיפה אתה משיג חיוך כשאתה נכנס למחלקה האונקולוגית? "אין אצלי כזה דבר מצב רוח רע בעבודה. גם אם הייתי עם ילד שאלו הן שעותיו האחרונות, אני עושה סוויץ' ואחרי זה עם ילד אחר אני שוב שמח ומצחיק. לליצן אסור להיות עצוב".

עם מה הליצנות הרפואית יכולה להתמודד?

"עם כל דבר. גם הילדים במחלקה לבריאות הנפש מאוד התחברו אליי. מה שמונע מליצנים רפואיים לטפל במקום כזה הוא חוסר תקציב".

עם איזו אוכלוסייה אתה נפגש?

"כולם- דתיים, חילונים, מוסלמים ונוצרים. אז עם אחד אני מדבר על פוקימון, ועם אחר על אדם וחווה" (זה נשמע לכם לא מצחיק, אבל הסיפור המלא מפי איציק יגרום לכם להתגלגל).

אז אחרי שאתה סוגר את הקופסא, ומוריד את האיפור, מה אתה לוקח איתך הביתה?

"בכל יום זה יהיה קצת שונה. היום אני לוקח את המגע של הילד, שראינו בפעם האחרונה, את התמונה שלו. אבל בימים אחרים- מראות של ילדים צוחקים, שרצים ומחבקים אותי. את המילים של האבא שאמר לי- "כשאתה תגיע למעלה יהיו מאות ילדים שיעמדו לקראתך". ועם כל הכאב שאני רואה, ואולי דווקא בגללו, אני מרגיש האדם הכי מאושר בעולם. אני רואה את הילדים שלי בבית, ויודע שיש הרבה אנשים שזה לא כך אצלם. זה נותן לך פורפורציות לחיים. אף אחד לא חסין- בביה"ח שוכבים עשיר ליד עני, מפורסם ולא מפורסם באותו חדר".

אני מקשיבה לאיציק, ואני לא רואה מחמאה גדולה יותר שאפשר לקבל מאשר שילדה (בה הוא טיפל במשך יותר משלוש שנים), יכולה הייתה לשבת איתו, ולספר לו דברים כמוסים ולהגיד - "אפילו אבא שלי לא מקבל ממני כזה חיבוק".

מה הנוסחה- מה גורם לילד להיפתח, להתקרב אליך?

"אני ניגש אליהם עם איציק, האני האמיתי. הם מתחברים, הם חווים אותך. אי אפשר לרמות אותם. הם מרגישים אם באת לצאת ידי חובה או שאתה ליצן אמיתי. ואני מאוד אוהב אנשים".

אני מסתכלת על אוסף הליצנים הגדול-והאיפור הבולט נוגד את הכנות והאמיתיות עליהם הוא מדבר. החיוך של האיפור נראה לי רמאות. אבל איציק אומר- האיפור רק מגדיל את החיוך, אם החיוך בא באמת מבפנים.

אז לפי כל מה שאתה עושה- אני בטוחה שהגשמת את החלום שלך? "לא. עוד לא. אני עוד רוצה לפתוח קליניקה בה אטפל בשיטה הליצנית". (זה חלום קצת יותר מפורט אבל 'אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין'...).

אני לקחתי לעצמי מהפגישה עם איציק כמה דברים- ראשית, הוא אומר לי שהוא לא נשבר כי הוא אוהב את עצמו, ומפנק את עצמו. הכוח הכי גדול בעולם, שמאפשר לו לתת ולתת ולתת, כלומר- האהבה- נובע קודם כל מהאהבה שלו אל עצמו.

 הוא סיפר לי על אליהו הנביא- אליהו הנביא שאל את הקב"ה אם יש אנשים שכבר מובטחים להם חיי העולם הבא. והקב"ה הראה לו אנשים בכיכר השוק, ובהם שניים העומדים ושרים. 'שני אלו', אמר הקב"ה, 'מובטח להם'. ולאליהו המופתע הסביר: שניים אלו, יזכו לחיי עולם כי הם משמחים אנשים".

הרבה מן הילדים משתחררים מביה"ח תוך ימים ספורים, אך חלקם מתמודדים עם מחלה במשך שנים. ולאיציק סיפורים אין ספור על הילדים האלו, על משפחותיהם ועל ההתמודדות. הלב שלי נצבט, ודומע. ואני חושבת כמה סבל יש. אבל תראו את איציק- שהיה בהתחלה ליצן ככל הליצנים- ועם הזמן בחר להשתמש ביכולותיו על מנת לעזור לילדים האלו, שכל כך צריכים אותו.

חולים לא קיימים רק בבתי החולים. כולנו 'נזקקים' במובן זה או אחר. מעניין איך הכל היה נראה אם כולנו היינו מודעים לערכו של חיוך אחד קטן...

 

עבור לתוכן העמוד