משקיעים בקהילה - קוטפים את הפירות בעסקים

מדיניות רווחה של העסק ועבור העסק מהי? היא עסקית, שיווקית, מקדמת יחסי אנוש, או כולם יחד? כאשר אנחנו מדברים על מדיניות רווחה של העסק ועבור העסק גם יחד, שואלים הרבה שאלות. האם אנחנו חושבים עסקית, חושבים שיווקית, חושבים יחסי אנוש, תקשורת בין-אישית, וחושבים בכלל על רווחתו של העובד?

בשלבים הראשונים, של השקעה בקהילה בפילנתרופיה, במתן בסתר בתרומות, אנשים וחברות חשבו שתרומתם לקהילה מתחילה ומסתיימת בשיפור רווחתה. היום במדיניות החדשה של "עסקים למען הקהילה", כבר יודעים שהקשר בין עסקים וקהילה הוא רחב, מורכב, ויש בו תועלות רבות לכל הצדדים. כאשר הקהילה זוכה ביותר תשתיות, ידע, פעילות, מוטיבציה ועוד, גם העסק זוכה ביותר תדמית, מכירות, יחסי אנוש ברמה גבוהה ועוד.

במסגרת רשימה זו ננסה להראות, שכאשר ארגון כלכלי משקיע גם ברווחת הקהילה במסגרת מדיניות הרווחה, הוא משקיע גם ברווחת הארגון הכלכלי עצמו, בעובדיו ובמנהליו.

בעשור האחרון נערכו בארה"ב ובאירופה מחקרים רבים בנושא. מחקרים אלה מראים שכאשר חברות משקיעות בקהילה הן יוצאות נשכרות מבחינות התדמית, הרווחים ועוד. בזמנים שהבידול על ידי המותג מאבד תנופה רק הבידול של החברות על ידי תדמיתן בהשקעה בקהילה הוא שיהיה המכריע מול בעלי עניין (לקוחות, ספקים, עובדים ועוד).

חברות מבינות היום שהן יכולות לפעול רווחית, בתהליכים בטווח הארוך, בקהילות מסודרות וחזקות, ואלו חברות שממלאות תפקיד מדרבן מעורב ואחראי באותן קהילות. לדוגמה, מחקרים של CONECTION MARETINGCHI AND SAATCHI COUSE ), ששילבו השקעה בקהילה עם שיווק: ב-1998 נבדקו 169 חברות גדולות באנגליה על ידי מאגר הלקוחות ומצאו כי 61% מהאנשים מעדיפים לקנות מוצרים ו/או שירותים של חברות הקשורות בנושאים חברתיים ומשקיעות בקהילה.

בגישה שיווקית עסקית מתארים גם את ההשקעה בקהילה ואת השפעתה על העובדים ועל מנהלים ואז מדברים על יותר שביעות רצון מהעבודה, יותר נאמנות בגיוס עובדים יותר מוכשרים לאורך זמן רב יותר בחברה ועוד, וכל התוצאות הכלכליות הנובעות מתהליך זה.

מחקרים שפורסמו ב-1987 ב – HARVARD BUSINESS RESRIEWהיוקרתי, הראו: כאשר עמדות חיוביות של העובדים עלו עקב השקעה בקהילה ב-5 נקודות, שביעות הרצון של הלקוחות עלה ב-1.3 נקודות והכנסות החברה עלו ב-0.5 אחוז

אנשי עסקים זוכים לשיפור בתדמית, בהגדלת המוניטין, ביחסי ציבור טובים יותר, בחיזוק הערכים בתרבות הארגונית, בעלייה באהדת הצרכנים והקהילה, בהגדלת המכירות והרווחים ובכל התוצאות הכלכליות הנובעות מתהליך זה.

"העובדים השותפים בפעילות ההתנדבותית במסגרת העבודה ומחוצה לה, נהנים מהזדמנויות חדשות, מהעשרה בלמידה וביצירה, מקשרים חברתיים חדשים ומחיזוק קשרים קיימים, מחיזוקים חיוביים מהשתייכות לפורומים של מתנדבים בתחומים שונים ובמסגרות חברתיות שונות, מסיפוק אישי מגאוות צוות, ועוד.

"עבורם זהו עולם של תקשורת הדדית מורכבת, בה הם שמחים בין השאר, להשקיע זמן, ידע, ניסיון וערכים ולשמש דוגמה אישית. היותם החוט המקשר בין העולמות השונים מהווה ערך מוסף לניסיון האישי והקולקטיבי." (פרלה א. בבניק – סטטוס – גיליון 120).

 

ואם זה נראה כל כך טוב, למה רוב החברות אינן יוזמות תהליכים כאלה?

בכל שינוי ובמיוחד בשינויים גדולים באסטרטגיה של החברות מופיעות על סדר היום הרבה שאלות ודילמות:

האם יש מספיק הוכחות חיוביות בתהליך?

האם ההוכחות משכנעות?

מול אילו סיכונים אנחנו עומדים?

* אילו הזדמנויות נפתחות בפנינו?

* מה החוזק שלנו להתמודד עם שינוי זה?

* מהן החולשות שנצטרך להתגבר עליהן?

 

דילמות וחששות

לא עניינם של אנשי עסקים לטפל בנושאים שלא שייכים להם (EVERYBODY'S BUSINESS) .

זה גוזל זמן וכישורים של העובדים, עולה כסף, עלול לערער את המצב הקיים, לערער את מוקדי כוח כל הנסיבות הנ"ל, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם מטרות החברה הן בדרך כלל גורמים מרתיעים. ויש גם חששות של העובדים: לחצים של זמן, לחצים כלכליים, קידום בעבודה וכיו"ב.

נימוקים בעד השקעה בקהילה: היא תורמת לשקיפות של החברה, לתהליכים דמוקרטיים, להעשרת העובדים, לשיפור כישורים, ליצירתיות, לרבגוניות ולכישורים חברתיים.

הזמן שמשקיעים העובדים בשת העשרתם הוא רווחי כפליים לחברה.

לטפל בנושאים בקהילה שהיו יכולים להיות מכשולים לעסקים, זה בהחלט חלק מעשיית עסקים לטווחארוך.

התקשורת הבין-אישית תורמת לתרבות ארגונית ממוקדת יותר לאנשים והיותו של אדם מאושר יותר, טוב יותר. בסקרים ובמציאות יש מספיק הוכחות לכך, שתהליכים אלה, של השקעה בקהילה ועורבות העובדים, תורמים לרווחת העסק והעובד כאחד.

 

אז איך מצטרפים?

חשוב להשקיע זמן בהקשבה לבעלי החברות ולבעלי עניין , לחשוב כמישהו מתך העסק. לנסות לחשוב קודם על הנימוקים הנגדיים, לנסות לפתור להם בעיות, לבנות ביחד.

ההיסוסים אם לתרום לקהילה מטעם ההנהלה ו/או העובדים, ובמיוחד לגבי מעורבות העובדים, הם רבים. ההיסוסים הם לפעמים יותר מכיוון ההנהלה, לפעמים יותר מכיוון העובדים. בכל מקרה, צריכים להכיר את הנסיבות המיוחדות. להקשיב, לדון ביחד, על מנת להתגבר על המכשולים לא להטיף נורמות של פעולה, אלא לבנות ביחד. על מנת לשכנע ניתן להשתמש בסקרים מוכנים או לערוך חדשים בדבר עמדות ופעילות, אבל מה שמשכנע ביותר הוא כשמנהלי חברות ועובדים, שכבר התנסו בעצמם מדברים עם מנהלי חברות ועובדים שיתחילו פרויקטים כאלו.

סביר להניח, שבחברות המובילות שתורמות בקהילה משקיעים יותר, באדם העובד, בתנאי עבודה הוגנים דמוקרטיים, ביחסי אנוש. אבל התהליכים לא תמיד מתפתחים בדרכים מקבילות. חברות ההיי-טק, שעד כה תנו את הטון ביחסי אנוש, הן שהובילו מהלכים אלו.

מחקרים שפורסמו ב-1987 הראו: כאשר עמדות חיוביות של העובדים עלו עקב השקעה בקהילה ב-5 נקודות, שביעות הרצון של הלקוחות עלה ב-1.3 נקודות והכנסות החברה עלו ב-0.5 אחוז.

 

פרוייקטים בקהילה כהוכחה

בחו"ל יש כבר היום לא מעט דוגמאות של מעורבות עובדים בקהילה כחלק ממדיניות הרווחה, בארץ קיימות מספר דוגמאות, והייתי רוצה לציין כמה מהן, כדי להמחיש ולהדגיש את תהליכי בניית הפרויקטים, ושניתן להתגבר על החששות לגבי השינויים הללו בהצלחה מרובה ואולי אף מעל למצופה.

אחת מהן היא חברת פישמן רשתות בע"מ, שהדירקטוריון המורחב שלה החליט לפני שנה וחצי יחד עם מנהלי שיווק ומנהלי משאבי אנוש, להשקיעבקהילה. לפני קבלת ההחלטה על הנושא על הפרויקט נעשו בדיקות וסקרים. הוחלט לטפל בנושא של אנשים עם מוגבלויות, לעזור להם להשתלב בקהילה על-ידי עזרה במקומות עבודה, מכשור מיוחד, לימודים ועוד.

לאחר ההחלטה הוגדרו פרויקטים אפשריים, ופנו אל העובדים לשם הסברה: מודעות, מכתבים, רבעון קשרי קהילה. המטרה הייתה לערב מנהלים ועובדים בפרויקט כמו, למשל, שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודות שונות בחברה, וכן פרויקטים מיוחדים בתחום זה.

 

בין החברות הבולטות Home Centerסניף ירושלים, שהמנכ"ל ועובדיו החליטו לשפץ בית לאנשים עם מוגבלויות וכן פרויקט TOYS R US-ביוזמת המנכ"ל ועובדיו שופץ גן ילדים בעלי מוגבלויות של "אילן" בבי"ח אסף הרופא, שתי הפעולות נעשו תוך מודעות עמוקה לסביבה והניבו פירות בהתאם.

דוגמה נוספת היא הפעילות בקהילה של בנק אינווסטק, מחלקת קשרי קהילה בבנק, שמרכזו בתל אביב, 280 עובדים, הדירקטוריון המורחב הביע רצון, יחד עם נציגים מחו"ל, לתרום לקהילה וכך אמנם הוחלט. נעשו בדיקות בתחומים שונים, והוחלט על השקעה בפרויקט חינוך: בבית הנוער בשכונת שפירא לגילאים 8-15 הושקעו כספים בשיפוץ הבניין, הושקע במדריכים, בציוד, במורים ובאחזקה תפעולית שנתית שוטפת.

בשלבים הראשונים של הפרויקט פנו לעובדים במכתב אישי, ההיענות הייתה מעל למצופה, ועובדים השתתפו בכל שלבי הפעילות בפרויקט, התנדבות העובדים יושמה במודל, ששני עובדים תורמים שעתיים בשבוע לבית הנוער -כל פעם עובדים אחרים – בעזרה בשיעורים לילדים. רוב העובדים הם חלק מן הפרויקט. כמו כן, הילדים מבקרים בבנק בהזדמנויות שונות בקבוצה, וגם באופן אישי! ילד עם עובד. התוצאות היו מצוינות לכולם, כאשר אצל העובדים מודגשים סיפוק אישי, יצירתיות, חיזוק קשרים וגאווה קבוצתית.

דוגמאות אלה ממחישות, שכאשר החברות המסורתיות, חברות ההיי-טק והחברות הפיננסיות, משקיעות יותר בקהילה, תוך שילוב העובדים ומעורבותם, הן תורמות בד בבד לרווחת העובדים, לקידום העסק ולפיתוח הקהילה.

 

אפשר לסכם שהתרומה לקהילה היא אחד הפתרונות שיכולים לגשר בין פערים ולגרום לשינויים בתרבות הארגונית, על פי הערכתי, אחד היתרונות המרכזיים של שיתוף העובדים בפעילות בקהילה כמדיניות רווחה היא התנסות חווייתית שלהם בנושאים שונים, התנסות יצירתית חדשה ומרגשת, שמחוללת שינוי בקשר שבין אדם לחברו, וגורמת סיפוק רב במישורים האישי והחברתי וכן בעבודה, השינויים תורמים לשבירת השגרה להפגת המתח ולמניעת השחיקה ובמיוחד להרגשה אישית שלאדם יש חלק בשיפור פני המציאות החברתית.

אפשר לראות את התמונה בשני הצדדים: עם דגש בתחום העסקי ו/או רגש בתחום הרווחה. שתי הגישות לגיטימיות, אבל נראה שאם אנחנו חושבים במונחים של תרומה לקהילה עם דגש ברווחת האדם, אנחנו חושבים רווחה, וזה המוקד שפותח לפנינו אפשרויות של קידום ופיתוח חברתי, שכולל את העולם השיווקי והעסקי, עם תוצאות מבורכות לטווח קצר וארוך כאחד.

זהו אתגר של כולנו. על החברות, המנהלים והעובדים לא רק לחשוב חברתית, אלא גם לפעול ולהפגין הנהגה חברתית.

 

 

 

הכותבת משמשת כיו"ר המועצה להתנדבות תל-אביב יפו

 

 

 

עבור לתוכן העמוד