השרות האזרחי
הגדל

ב-18 בפברואר 2007, קיבלה הממשלה את החלטה 1215, על מינויו של פרוייקטור שיעמוד בראש צוות ההקמה של מינהלת השרות אזרחי. הממשלה אף החליטה על הקמת מסגרת שתפעיל הן את השרות האזרחי והן את השרות הלאומי. מסגרת זו תהייה פתוחה בפני כל הצעירים בישראל, בנות ובנים, יהודים וערבים כל מי שקבלו פטור משרות צבאי או שכלל לא חל עליהם חוק שרות בטחון. מועד תחילת הפעלתה של המנהלת נקבע לספטמבר 2007.

מינהלת השרות האזרחי, שעל הקמתה החליטה הממשלה (אז, בראשות אריאל שרון) עוד בדצמבר 2005 באה אמנם, בין השאר, לפתור את בעיית תלמידי הישיבות היהודים שפטורים מהשרות הצבאי בגלל ש"תורתם אֻמנותם" (למודי הדת הם עיסוקם הבלעדי) אבל בפועל תהווה הקמת הרשות שינוי מהותי בחברה הישראלית, לאמור: בצד השרות הצבאי, שהוא כיום נחלת רק כמחצית מכלל אזרחי המדינה בגיל 18, תתקיים במדינת ישראל מסגרת נוספת של שרות אזרחי. וכך, כל מי שאיננו משרת בצבא יהודים וערבים, בנות ובנים, חרדים וחילוניים יוכל לשרת, אם ירצה בכך, במסגרת אזרחית.

הרעיון של שרות התנדבותי ממוּסד איננו חדש. הוא קיים בארצות רבות - באירופה, בדרום אמריקה, באפריקה, בארצות הברית ובקנדה ובמקרים רבים מהווה מסגרת אפקטיבית לשירותים קהילתיים בצד (או בתוספת ) השירותים הממשלתיים או המוניציפאליים הרשמיים. ואולם ההשפעה הגדולה ביותר של מסגרות שרות אלו הוא על המתנדבים והמתנדבות עצמם: השרות כרוך בהתפתחות ובצמיחה, בהעֲצמה אישית, בחיזוק ההזדהות עם הקהילה והחברה, בפיתוח מיומנויות תעסוקתיות ובחינוך לאזרחות טובה ותורמת.

כי אכן הגיעה העת לממֵש הלכה למעשה את מה שכבר מתבקש מזה שנים אחדות, במציאות המשתנה של מדינת ישראל. כיום, קרוב ל-50 אחוז מכלל שנתון אזרחי המדינה בני ה-18, אינם משרתים בצה"ל. ומרביתם של אלו, אינם דווקא תלמידי הישיבות שבהם עוסק חוק טל, כי אם אלפי צעירים וצעירות יהודים שבדרך זו או אחרת פוטרו משרות צבאי או נפטרו ממנו, ועוד אלפי צעירים וצעירות ערביים, אזרחי ישראל, שאינם נקראים כלל לשרות בטחון. ומה מוזר הדבר, שלמרות שהתרחקנו כל כך, עם השנים, מהדימוי האידילי של "כל העם צבא" ו"כל בחור וטוב לנשק", עדיין לא השכלנו לאמץ מסגרות חלופיות שבהן ניתן לשרת את החברה ואת הקהילה לא כחיילים - כי אם כמסייעים בבתי חולים, כעוזרי מורים בבתי"ס, כמתנדבים בקהילה, כשומרי טבע וסביבה, ועוד ועוד. נכון: מזה כשלשים שנה פועלות עמותות השרות הלאומי, במסגרתן משרתות בהתנדבות בנות שבחרו שלא לשרת בצה"ל בשל אורח חייהן הדתי. בנות השרות הלאומי הן ספור הצלחה אבל כאמור זהו סיפורן של בנות בלבד, דתיות ויהודיות כמעט כולן. הגיעה העת שספור הצלחה זה יהיה אוניברסלי, פתוח לכל, חלופה חיובית, ערכית ואזרחית , לשרות הצבאי.

יש להדגיש: גם עם הפעלת השרות האזרחי, צה"ל ימשיך ליהנות מעדיפות ראשונה ויגייס לשורותיו את כוח האדם בכמות ובאיכות להן הוא נזקק. אך בעוד הגיוס לצה"ל ימשיך להיות גיוס חובה, ככל הנראה לעוד שנים לא מעטות, ההצטרפות לשרות האזרחי (עבור פטורי הגיוס) תהיה על בסיס התנדבותי. זו תהיה הבחירה, ההחלטה האישית, של אלו שהמדינה בחרה לפטור אותם מלהתגייס לצה"ל. מאידך, אותם צעירים וצעירות שיתנדבו להצטרף לשרות האזרחי למשך שנה או שנתיים יזכו לאותו סל הטבות (מענק חד פעמי בסיום, פטור חלקי ממיסים, סיוע בדיור ובהשכלה גבוהה ועוד) שמקבלים חיילים בתום שרותם. סל שיהיה דומה בהרכבו, אך שונה בגובה הסכומים, בהתאמה למשך הזמן השונה וב"הצמדה" לחייל עורפי ולא קרבי.

שבעה עקרונות עומדים מאחרי רעיון השרות האזרחי בישראל:

א. השרות הוא התנדבותי. הן מבחינת אופי התפקידים (טיפול בחולים, קשישים ונזקקים; סיוע לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים; שימור והגנת הסביבה וכד') והן מבחינת אופן היישום (תיאורטית, לפחות, מדובר בפוטנציאל של מעל 50,000 צעירים וצעירות!) לא ניתן לדבר על שרות אזרחי כולל בחובה. זאת, על אף יצירת חוסר שוויון בין משרתי צבא ומשרתי שרות אזרחי.

ב. משך השרות הוא שנה אחת, לא פחות. למי שיבחר בכך, תינתן גם האפשרות לשרת שנה שנייה.

ג. מתנדבי ומתנדבות השרות האזרחי יוכלו לעשות את שרותם בקהילתם, במקום היישוב שלהם או באזור או בקהילה בה הם חיים. אידיאלית, אכן, היה טוב אילו מתנדבים ומתנדבות ממגזרים שונים וממקומות יישוב שונים היו 'מתערבבים' יחד ב"כור היתוך" משותף. במידת האפשר, זו גם תהיה העדיפות. אך לאלו שיִקשה עליהם הדבר יוכלו, כאמור, לשרת בתוך קהילתם.

ד. תחומי הפעילות יהיו בריאות (בתי חולים, מרפאות, מד"א); חינוך (בתי"ס, גני ילדים, מוסדות לחינוך מיוחד); סעד ורווחה (סיוע לקשישים ונכים, בתי אבות וכד'); סביבה (שמירה על איכות סביבה, פיתוח סביבתי וכד'), ונושאים נוספים הנבחנים בימים אלה.

ה. השרות לא יתפוס מקום של משרות ולא יבוא על חשבון תעסוקת עובדים. מתנדבי השרות האזרחי יפעלו בנוסף למשרות קיימות, לא במקומן.

ו. מתנדבי השרות האזרחי לא יקבלו שכר על פעילותם, פרט לדמי כיס מינימאליים וסיוע במגורים ובנסיעות במידת הצורך.

ז. בתום תקופת השרות יהיו זכאים המתנדבים והמתנדבות לתעודת תום-שרות ממשלתית רשמית וכן לאותן הטבות ומענקים (כמו מענק כספי בתום השרות, סיוע בלמודים גבוהים, נקודות זיכוי במס הכנסה, הכרה בשנות וותק בעבודה וכו') להם זוכים חיילים שמשתחררים מצה"ל ובהתאם למשך השרות.

 השרות האזרחי מביא תועלת לכל לקהילה, לחברה ולמשרתים עצמם. אך מעל לכל, זהו מנוף אדיר לחיזוק הקשר וההזדהות של האזרחים הצעירים הערבים והיהודים, החרדים והחילוניים עם המדינה ועם החברה בה הם חיים. בימים אלה, צוות ההקמה עומל על הקמת מנהלת השירות האזרחי, שתקום בחודש ספטמבר. לפרטים נוספים, שאלות או בקשות, ניתן לפנות לליאור שוחט, בכתובת הדוא"ל liorsho@gmail.com

עבור לתוכן העמוד