ל"דימונה מלב אל לב" - סלי מזון לחגי תשרי
הגדל

ד. בעל עסק משגשג לחלקי-חילוף, המתגורר בוילה מפוארת, "התגייס" עם רכב ה"ספארי" המרשים שלו, לחלוקת "סלי מזון" לנזקקים. בהתנדבות מלאה (והדלק, כמובן, על חשבונו).
ר. סגר ליום אחד, את משרד הביטוח שלו, והתייצב במחסן של "לדימונה מלב אל לב" לאריזת קרטונים של מצרכים.
צ. נעל היטב את בית-המסחר למחשבים ולציוד דיגיטאלי, לקח את כלבו הקטן בוקי, ואת מכוניתו הקטנה, ויצא לסבב חלוקה בבתי-נזקקים, קשישים עריריים, שאינם יכולים להגיע למחסן "לדימונה מלב אל לב" בכוחות עצמם.
מ. הוא פועל פשוט, מבורך בילדים בלא-עין-הרע, העובד, בימים כתיקנם, "מצאת החמה עד צאת הנשמה", ומשתכר שכר-מינימום.
הישר מעבודת-הפרך היומית, מגיע מ. לסייע בסבלות ולסחוב ארגזי-מצרכים כבדים.
צ. בעל משפחה, מתפרנס, בקושי, כמנקה-דגים במחלקת-הדגים בסופרמרקט המקומי.
מלאכת ניקוי-הדגים אינה קלה, בייחוד בימים שלפני חג.
מיד בתום יום עבודת דגים, מגיע צ' "כמו שעון" למחסן "לדימונה מלב אל לב"  בהתנדבות ובהתלהבות הוא יפרוק משטחי מצרכים, יגרוף פסולת מן המחסן, ויעשה "כל מה שתבקשו".
בערב החג כבר היה צ. "הרוס" מעבודתו ומהתנדבותו. אין ניקיון-דגים בערב חג, אבל צ. החרוץ מצא עבודה מזדמנת ליום אחד , אצל רוכל פרחים לחג. ("חשוב להביא עוד כמה שקלים הביתה , לכן האישה הסכימה להתמודד לבדה עם ההכנות לחג").
מ. בת 55, ח. בת 50 , פ. בת 60 ורבות אחרות, הן מובטלות, נכות המתקיימות מקצבאות הביטוח הלאומי.
כולן לא מוותרות על ה"אקשן" במחסן "לדימונה מלב אל לב", 12-10 שעות רצופות.
מ. חד הורית ברוכת ילדים, קשת-יום, לא יכולה לעזוב את ביתה לשעות רבות. הבן שלה, רק בן 12 הגיע לארוז חבילות "כי את זה גם ילד יכול".
עוד ועוד נזקקים שבקהילה, חשים צורך להתנדב, לתרום מזמנם ומכוחם, ולא רק לקבל.
מחסן "לדימונה מלב אל לב" הומה ורוחש ככוורת: נצרכי העיר מגיעים, מתביישים קמעא, לקבל קרטונים ארוזים (בהתאם לגודל המשפחה). בינתיים מגיעות משאיות (בהתנדבות !) והחסונים שבמתנדבים פורקים את תכולתן.
בפנים, במעמקי המחסן, נמשכת פעילות האריזה.
נערות ונערים, נשים וגברים, חילונים, "מסורתיים", דתיים, ואפילו חרדים ממש .
פעילי מפלגת "העבודה" עם נערי "ישיבת-ההסדר" עצמאים מבוססים בצוותא עם מובטלים, "סלבריטאים" דימונאים , שכם אחד, כתף-אל-כתף, עם אנשים שבעברם הייתה "מעידה" כלשהי.
בעמותה, הגדולה מסוגה בין העמותות ה"מקומיות" אין אף מקבל שכר!
אפילו שקל אחד לא משולם כמשכורת!
כל תרומה, בכסף ובשווה-כסף, היא תרומה "נטו" לנזקקים.
כל תרומה, בכסף ובשווה כסף, מעצימה את אוכלוסיות-העוני בעיר!
ההבדל הענק בגובה הדימוי העצמי, בין ההגדרה "מטופל אגף הרווחה", לבין הגאווה הבלתי-מסותרת: "מתנדב פעיל ומסור בעמותת לדימונה מלב אל לב".
"סל המזון" למתנדבים נזקקים אינו בחזקת "חסד". "סל המזון" (בשווי ממוצע של 200 ₪ ) הוא תמורה ולא תרומה. תמורה ליותר מ-30 שעות מצטברות של עבודה פיזית, במחסן צפוף ודחוק, ובמוראל גבוה "עד השמיים" .
מ. הפועל ה"פשוט" מתנדב מדי שבוע, יחד עם כל ה"גדולים" שבילדיו (גילאי חטיבת בינים ותיכון). הקטנים נשארים עם אימא בבית.
ילדיו של מ. זכו, בחנוכה תשס"ז, ב"אות ראש העיר לנוער המתנדב" (תעודה "משפחתית" משותפת, מתוך 10 תעודות שהוגשו בטקס רב רושם).
הפעילות האינטנסיבית ב "לדימונה מלב אל לב" זיכתה אותם, בצדק,בתעודה.
בערים אחרות , נערים כמותם, ממשפחות מצוקה, נכללים בהגדרה הבלתי-מחמיאה "נוער בסיכון"....

עמותת "לדימונה מלב אל לב" החלה את פעילתה בשנת 1999 ומאז היא פועלת על טהרת הנדיבות וההתנדבות .
עד עצם היום הזה, התרומות המרגשות והנוגעות ללב ביותר, הן דווקא הסכומים הקטנים-יחסית, שתורמים אנשים שבעבר נאלצו, בעצמם, להיעזר בעמותה עד שנחלצו מציפורני העוני והמצוקה.
בסך הכול משאבי "לדימונה מלב אל לב", כיום, בלעה"ר, עונים על כל הביקוש בדימונה, כולל הגאות האופיינית לערבי-חגים.

עבור לתוכן העמוד