ההתנדבות במגזר הערבי
11/11/2008

פורסם לראשונה בעיתון "התנדבות" בספטמבר 97'

הדימוי הנדוש של ארגוני מתנדבים, הפועלים ממניעים של אלטרואיזם צרוף רחוק מן המציאות של ההתנדבות במגזר הערבי. הקיפוח, ההזנחה והרצון לשנות ולשפר הממסדית של קבוצת אוכלוסיה זאת, הוא הדלק של המתנדבים. עמותות המתנדבים במגזר הערבי עוסקות בנושאים מהותיים התורמים באופן ישיר לשיפור איכות החיים בקהילה.

ג'אבר עסאקלה ופתחי מרשוד פועלים שניהם במסגרת ארגון שתי"ל, שרות תמיכה ויעוץ לארגוני מתנדבים.  הארגון שהוקם ב-1982 על ידי "הקרן החדה לישראל", מעניק יעוץ מקצועי בכל תחומי הפעילות של ארגוני המתנדבים במטרה לקדם, לייעל ולסייע להם בהשגת מטרותיהם.

פתחי מרשוד, היועץ הארגוני לקבוצות המתנדבים הערבים, מסביר את החשיבות של שתי"ל בדינמיקה של ארגוני המתנדבים. "ברוב המקרים, הקמת הארגון הוא יוזמה מקומית של קבוצה הקמה בלי להגדיר את מטרותיה באופן ברור, וכיוון שהצרכים במגזר הערבי מרובים, יש נטייה להתפרש על פני תחומי פעילות רבים, דבר שהוא בלתי מציאותי מיסודו. לכן, אנשי שתי"ל  מסייעים לאירגון בשלב הראשוני של הגדרת המטרות, והבהרת תחומי הפעילות. הם מתווים עם המתנדבים, השתלמויות, גיוס כספים וכל שאר הפעילויות הכרוכות בהגשמת מטרות הארגון". מעבר לכך, מדגיש מרשוד, מנסים אנשי שתי"ל לקדם עזרה הדדית ושיתוף פעולה בין ארגוני המתנדבים השונים.

המתנדבים הערביים אינם אנשים שיש להם זמן פנוי, אלא אנשים המפנים להם זמן כדי לפעול למען נושאים הנראים להם חשובים וחיוניים", טוען ג'עפר פרח, מהעמותה להכוון מקצועי לתלמידים ערביים.

על פי הפניות לשתי"ל, לפחות, ערות הפעילות ההתנדבותי צובר תאוצה רבה במגזר הערבי. ארגונים חדשים קמים כל העת, והצלחות מרשימות נרשמות לזכותם. אבל אין ספק שכל הנושא הוא בבחינת התחלה בלבד.

כיום, מסתבר, אפילו בענין כמו התנדבות אין די ברצון טוב, מרץ והתלהבות. הצלחה של ארגון מתנדבים מחיבת מעורבות של "מקצוענים" הבקיאים בטכניקות של ארגון, גיוס משאבים ויחסי ציבור וזו בדיוק בתרומה של שתי"ל. אנשים שתי"ל הצליחו, בתקופת פעילותם במגזר הערבי, ליצור לעצמם מוניטין של ארגון מקצועי נייטרלי, ללא זהות מפלגתית.

הנטרליות של שתי"ל היא נקודה מרכזית בהצלחתה. עד כמה שזה ישמע מפתיע, דווקא בסביבת הפעולה הטבעית שלהן, הכפרים, אין אגודות המתנדבים הערביות נהנות מאותה תדמית חביבה ושוחרת-טוב השמורה בדרך כלל לארגוני מתנדבים. והסיבות רבות. אנשי השלטון המקומי, אומר ג'אבר עסאקלה, נוטים לראות בכל סוג של התארגנות איום סמוי, מעין גוף המתחרה על העמדות השלטוניות. מה גם שעצם הקמתו של גוף מקומי של אזרחים הרוצים לפעול לקידום נושא כלשהו דוגמת חינוך, שרותי קהילה או כל תחום אחר – מתפרש לעיתים בעיני אנשי השלטון המקומי כקריאת תגר, התרסה נגד חוסר הפעולה של מי שתפקידו הרשמי הוא לטפל בנושאים הללו. לכן אין אנשי הרשות נלהבים לשתף פעולה ולסייע באמצעים או משאבים. בדרך כלל, לאחר מאמצי שכנוע לא קלים, תפטור הרשות המקומית את ארגון המתנדבים מתשלום ארנונה – ותראה בכך את התרומה הנכבדה שלה לנושא.

אפילו המעט הזה אינו נכון תמיד – מועצת עוספייא הטילה לאחרונה עיקול על מבנה ששימש כמעון-סטודנטים, והופעל על ידי עמותת מתנדבים בשם 'העמותה להכוון לימודים לתלמידים ערבים', שהוקמה בשנת 91', כדי להתמודד עם תופעת ירידת מספר בוגרי בתי הספר במגזר הערבי הפונים ללימודים גבוהים בארץ.

העמותה, להכוון לימודים לתלמידים ערביים, היא דוגמא נוספת ליוזמה התנדבותית של פעילים בגופים סטודנטיאליים, המכירים מקרוב את הנושא ובעיותיו במגזר הערבי. בין פעולותיהם להגברת המודעות: מחנה קיץ לבוגרי כיתות י', שבמהלכו מקבלים התלמידים הסבר והכוונה מקצועית מסטודנטים ובוגרי אוניברסיטאות, כולם מתנדבים: קיום הרצאות וסימפוזיונים בבתי הספר, אירגון הסעה לתלמידים מאזורים מרוחקים ביום הבחינה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות, כולל ליווי וסיוע אדמיניסטרטיבי במהלך הבחינות. העובדה שהבחינות הללו מסתיימות בשעות הערב מנעה ממועמדים, ובעיקר ממועמדות, מלגשת אליהן. וכמובן, הפרוייקט המרכזי של מעון הסטודנטים.
לעמותה אין מקורות מימון חיצוניים, והכספים לפעולותיה מתקבלים מגבייה עבור שירותים ותשלום חברות סמלי. התוצאה היא הקשיים הכספיים, שהביאו לעיקול המעון. הסיבה נעוצה, אולי, גם שאני העמותה אינם מצביעים בבחירות לרשויות המקומיות בעוספייא.
עם זאת יכולים אנשי העמותה להצביע על מקרים אחרים של סיוע, או לפחות יחס עניני ואוהד מצד רשויות מקומיות שונות.

גם אנשי עמותת 'אלטליעה' בכפר כבול שליד עכו אינם זוכים לשיתוף פעולה או סיוע אפילו לא בצורת פטור מארנונה, מהרשות המקומית, המזוהה עם התנועה האסלאמית. "אלטליעה" היא דוגמא אופיניית לעמותות התנדבות מקומיות הצצות כיום כמעט בכל ישוב ערבי. העמותה, שמטרותיה קידום מעמד האשה והחינוך לגיל הרך, הוקמה ביוזמת שלושה בוגרי אוניברסיטה ובנות-זוגם, והחלה לפעול בשנת 1991.העמותה מארגנת מגוון גדול של פעילויות תרבות, סדנאות, הדרכה קהילתית בתחומי חינוך – אפילו קורס שחייה לנשים. כיום כבר מכהנת אשה כיו"ר העמותה. פעילות העמותה נעשית, כדברי יוסף שחאדי, ממקימיה ויוזמיה, בצינעה, ללא יחסי ציבור רועשים ותוך הימנעות מוחלטת מפוליטיקה, אף על פי שלחבריה עבר של פעילות פוליטית. איננו רוצים ליצור לנו אויבים – הוא אומר. והשאלה היא כמובן אילו אויבים עשויים להיות לעמותה התנדבותית המטרותיה מוגדרות באופן כה זהיר וחיובי.

לעיתים יש חששות בקרב חלק מהמתנדבים, או המועמדים להתנדב. חרדות מפני עצם ההתארגנות, שמא היא מהווה הפרה של חוק כלשהו, או רתיעה מכך שייחסו לארגון כוונות פוליטיות שאין לו. לא פעם נתקלים המתנדבים באי רצון מופגן לאפשר להם שימוש במתקנים דוגמת כיתות בי"ס בשעות הערב. לעומת זאת, אם יאפשרו להם, לדוגמה, שימוש במעון ויצ"ו – ירתעו מכך שתודבק לארגון תוית-זיהוי פוליטית. כל הפחדים הללו הם חלק טבעי ממערך החיים הציבוריים במקומות רבים במגזר הערבי.

עם זאת, יש דוגמאות רבות לכך שפעילות מוצלחת של ארגוני מתנדבים "מאלצת" גורמים ממסדיים ברמה המקומית, אבל גם ברמה של משרדים ממשלתיים, להירתם ולסייע לאחר שהפעילות יצרה עובדות בשטח. זה קורה בייחוד אצל אותם ארגונים שכבר התגברו על מחלות הילדות שצוינו לעיל.
"אגודת הגליל" היא מהותיקות והמבוססות שהאגודות המתנדבים במגזר הערבי. למרות שמה, היא פעילה בכל רחבי הארץ בתחומים של בריאות הציבור, תברואה, איכות סביבה ותחומים קרובים נוספים. המתנדבים באגודה הם ברובם אנשי מקצוע התורמים את זמנם ואת הידע המקצועי שלהם לטובת פרויקטים כמו תכנון מערבות ביוב למשל. האגודה הפועלת לקידום הרפואה המונעת, וכן למתן שרותי רפואה בישובים הבלתי מוכרים. בשמונה ישובים יזמה והחלה האגודה את מתן השרות על ידי מתנדבים, עד אשר זה התבסס כשרות פורמלי של משרד הבריאות. ביום פועלים בצורה דומה לספק שירותים רפואיים לשבטי הבדואים הנמצאים מחוץ לישובים המוכרים בנגב. הפעולה המרכזית וההצלחה הבולטת של האגודה היתה התנדבות של אנשי מקצוע וגיוס תרומות, שבאמצעותן סייעה האגודה עד כה ל-28 רשויות מקומיות בתכנון והקמה של מערכות ביוב. טבעי לכן שאגודת הגליל זוכה לשיתוף פעולה מלא ועידוד מצד הרשויות המקומיות הערביות שבתחומן היא פועלת. ד"ר חאתם כנאענה, ממקימי האגודה, שהיה איש משרד הבריאות, הרגיש בזמנו שמיצה את יכולתו לפעול מתוך המערכת. הוא סבר, שהדרך הטובה לקידום הנושאים תהיה מתוך הקהילה. כיום הוא מרגיש כי האגודה היא גורם יציב וקבוע ושפעילותו מקדמת את הנושאים וגם זוכה לעידוד וסיוע מגורמים ממסדיים.

ארגון חדש ובולט בנוסף עמותות המתנדבים הערביות הוא 'העמותה לסיוע לנשים ולנערות נגד אלימות', שהוקמה לפני כשנתיים. בין המקימות, נשים הפעילות בתחומים מקצועיים שונים. משפטים, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ועוד.

התחושה שהניעה את יוזמות העמותה היתה שהשירותים הקיימים אינם מסוגלים להעניק מענה מספיק לפניות ההולכות ורבות של נשים ונערות שהיו קורבנות של אלימות פיזית, מינית או נפשית. מטרות העמותה היו העלאת רמת המודעות לנושא, גיוס דמויות מרכזיות בקהילה לטובת העניין, וכמובן הענקת סיוע בפועל לנפגעות אלימות. הפרויקט המרכזי הראשון של העמותה היה "הקו החם", המעניק אוזן קשבת, סיוע וייעוץ לנפגעות אלימות. חברות האגודה עוזרות גם בליווי הנפגעת אל שרותי הסיוע השונים -  משטרה, בתי חולים, בתי משפט. את הקו החם מאיישות מתנדבות: חלקן בעלות מקצוע, חלקן עקרות בית. רובן צעירות – עד גיל 33 – והמייחד את כולן, כדברי ר'עדה מסאלחה מן האגודה, הוא הרצון לסייע לנפגעות. הפרוייקט הגדול השני של העמותה הוא פתיחת מקט לנשים מוכות בצפון, המופעל על ידי העמותה בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה.
העמותה עוסקת בנושא טעון ובעל השלכות חברתיות עמוקות: למרות זאת, על פי עדותה של רע'דה מסאלחה, התגובות מצד הרשויות, וגם מהציבור בכלל היו חיוביות ברובן, פרט לקולות יוצאי דופן מועטים. מכל מקום, אין העמותה נתקלת באותן תופעות של חוסר רצון לשתף פעולה וסיוע מצד הרשויות המקומיות.

המרץ, הנכונות והדבקות במטרה המאפיינים מתנדבים כאשר הם, חשובים וחיוניים לפעילות. אבל ללא מימון הסיכויים להשיג הישגים של ממש נמוכים. את התרומה הראשונה והחשובה ביותר, לצורך הפעלת "הקו החם", קיבלה 'העמותה לסיוע לנשים ונערות נגד אלימות' מן "הקרן החדשה לישראל". כיום מתוקצבת העמותה גם על ידי משרד העבודה והרווחה בנוסף לתרומות של ארגונים בחו"ל ואף של עיריות שונות בארץ. בעמותות רבות קיימת תמונה דומה, של מקורות מימון מגוונים. שתי"ל מעניקה מניסיונה ומהידע שלה לעמותות, ומדריכה את אנשיהן באשר לגופים שאליהם ניתן לפנות לבקשת תרומות, וגם בכל הקשור לצדדים הטכניים של הגשת הבקשה, הצגת המטרות ואמצעי הפיקוח על הכספים. "הקרן החדשה לישראל", ששתי"ל משתייכת אליה, היא אחד ממקורות המימון. סדרי הגודל של התרומות עשויים להגיע ל-20,000$ או 30,000$ לשנה, לעמותות חדשות שעמדו בקריטריונים. מובן שהסכומים משתנים על פי היקפי הפעילות של העמותה, ועל פי הגוף התורם. מקור בולט נוסף הוא ארגונים אירופאים שונים, בהם ארגוני צדקה הקשורים לכנסיות, כמו "האגודה הנוצרית הבינלאומית" שהיא תורם חשוב. 'אגודת הגליל', למשל, מקבלת קרוב למחצית המימון מהקהילה האירופית.

במסגרת התכנית הכוללת של הקהילה האירופית לפיתוח העולם השלישי, קיים פרויקט שמטרתו מוגדרת כסיוע לקהילות לא-משגשגות בעולם הראשון; לתוך קטגוריה זו נוטים לשייך את המגזר הערבי בישראל. מקור מימון חשוב, ובלעדי לעמותות מן המגזר הערבי, היא קרן השם "אלתעאוון". זוהי קרן פלסטינאית הממוקמת באירופה, המרבה לתרום לטובת פעילויות של עמותות במגזר הערבי. התורמים לקרן הם אנשים פרטיים, בהם פלסטינאים מן הפזורה. השימוש בתרומותיה מותר, כמובן, על פי החוק.

יש לציין כי על פי דעה אחת מלחמת המפרץ הביאה לירידה משמעותית בתרומות של קרנות אירופאיות למגזר הערבי, עקב עמדת הארגונים הפלסטינאים במלחמה.
כפי שמצטייר מן הנאמר עד כה, תחומי הפעולה העיקריים של אגודות המתנדבים הערביות הם שירותי קהילה, חינוך, חברה ותרבות. ארגון שתי"ל יודע על קיומם של כ-160 ארגונים במגזר העברי, ובהם מאוד מתנדבים פעילים – והארגון פועל רק עם ארגונים שאינם משויכים פוליטית-אידיאולוגית, כלומר אינו פועל עם ארגוני התנועה האסלאמית, למשל.

מי הם המתנדבים? בדרך כלל, אומר ג'אבר עסאקלה, הגרעין הקשה מקימי העמותה ומנהליה- הם צעירים משכילים. זהו איפיון כוללני אך לא בלתי מדויק. אלה הם האנשים היוזמים והפעילים, המאופיינים במודעות פוליטית וחברתית ואשר מאמינים באפשרות לשנות ולשפר. רבים מהם היו פעילים בארגוני סטודנטים, וחזרו עם תום לימודים מן המעורבות התוססת של הקמפוסים אל המציאות הרדומה של מקומות הישוב שלהם. הלך הרוח המנחה אותם הוא שאם הממסד אינו נותן, צריך לפעול ולבצע כדי להשיג מטרות. כמו בכל ארגון מתנדבים, קיים תמיד הגרעין שהקים את הארגון ומנהל את פעילותו השוטפת, וסביבו פעילות השטח, שמדרך הטבע פעילותם אינטנסיבית פחות והם נוטים להישחק ולנשור. גם המתנדבים הללו הם לרוב צעירים – לאו דווקא בוגרי אוניברסיטאות. אבל יש גם דוגמאות אחרות.
בעכו, למשל, קם ארגון מתנדבים שכונתי בשם "עמותת ועד שכונת שייח' עבדאללה", ששם לו למטרה לשפר את פני אזורי המגורים בעיר העתיקה ואת השירותים בעיר. כאן לא מדובר כלל וכלל ב"צעירים משכילים", כי אם בתושבי השכונה הוותיקים. יש גם מתנדבים המגיעים מחו"ל, ובמג'ד אל כרום מתנדב אפילו רופא שהוא עולה חדש מרוסיה, במסגרת עמותת "אלעין" שבכפר. הנסיון מלמד שההצלחות המרשימות ביותר בהפעלת מתנדבים מושגות כאשר מתרכזים בפרוייקט מוגדר ומוגבל בזמן. פרויקטים אלה, כמו מחנות העבודה במארגנים אחדים מהארגונים, למשל עמותת "אלראביטה" שביפו, מעניקים למתנדבים תחושה ברורה של פעולה והצלחה. אשר המתנדב פועל בפערי זמן גדולים וללא מטרות מוגדרות במדויק, יש תחושה ש"לא נותנים עבודה", שהרצון הטוב מבוזבז, ואז השחיקה רבה והנשירה בלתי נמנעת.

ג'אבר עסאקלה, יליד כפר מע'אר שבגליל, למד חינוך וספרות באוניברסיטה העברית ועבד במכון גוטמן למחקר חברתי שימושי. במהלך לימודיו ואחריהם הירבה לעסוק הפעילות ציבורית. ביולי 92' הצטרף לשתי"ל ולקח על עצמו את ריכוז "פרויקט השוואת זכויות לעברים אזרחי ישראל". ג'אבר החל בפעילותו לאחר שכבר הושלם שלב התכנון של הפרוייקט. מוקד הפעילות של הפרוייקט, בשלב זה, הוא החינוך הערבי, והכנס הראשון שנערך במסגרתו היה יום עיון בעקבות דו"ח מבקרת המדינה שעסק בנושא החינוך הערבי. המטרה שהוצבה בפני משתתפי הכנס היתה לנסות ולהשתמש בממצאי הדו"ח כמנוף לשינוי ושיפור, 42 איש התנדבו לקחת חלק בצוותי הפעולה השונים.

רבים מהמתנדבים, אומר עסאקלה, היו חסרי נסיון בפעילות ומאבק ציבורי. המטרה המרכזית של הפרוייקט היא לגרום לארגונים מקומיים שונים לראות את התמונה  הארצית, מעבר להיבט הקהילתי-המקומי שבו מתמקדת בדרך כלל הפעילות ההתנדבותית, ולקדם פתרונות של מדיניות כוללת, דרך משרדי הממשלה. בנוסף, היה צורך ליצור תמיכה על ידי שילוב אירגונים ואישי ציבור נוספים לעניין.

בכנס שנערך בנצרת בספטמבר 92' הוקמו צוותי פעולה, שהבולטים והמצליחים מביניהם היו אלה שעסקו בחינוך לגיל הרך ובחינוך העל יסודי. אנשי הצוות שהורכבו מאנשי חינוך בארגונים השונים הצליחו להעלות את הנושא השכוח הזה אל סדר היום של משרד החינוך, שערך יום עיון בנושא. נוצר לובי הפועל לתכנון ארוך טווח של החינוך לגיל הרך, להכרה במוסדות שונים להכשרת גננות, לפתיחת כיתות גן ועוד.|

צוות נוסף עוסק בהקמת מועצה פדגוגית לחינוך ערבי. זהו צוות המתנדבים העוסק בחינוך על יסודי, אשר בחר, במפתיע, להתמקד בנושא תכני החינוך והגדרת מטרות החינוך הערבי בישראל. על פי החוק, רשאים הורים להחליט על 255 מתכנית הלימודים של ילדיהם: הצוות פועל לעידוד ועדי הורים במגזר הערבי להשתמש בזכויותיהם לצורך השפעה ממשית, ולא להסתפק בנאומים חגיגיים בסוף השנה. כיום נערכות במסגרת הפרוייקט פגישות אזוריות של ועדי הורים, ונעשים מאמצים לקשר בין ועדים מקומיים ואזוריים. המטרה – הקמת ועד הורים ערבי ארצי שייצג את המגזר הערבי בועד ההורים הארצי. חשוב לציין, שכל העבודה עולל פעילות המועצה הפדגוגית – התנדבותית.

עבור לתוכן העמוד