כי מן הפר"ח יעלה הפרי
25/01/2009
הגדל

"לא קל להחליט מי מרוויח יותר מפר"ח – הילד, החונך, התורם או החברה הישראלית. אני מאמין
 כי כולם יוצאים נשכרים", כתב פרופ' חיים הררי, יו"ר מועצת פר"ח. ואכן פרויקט פר"ח נועד להבטיח מתן הזדמנויות שוות לכל, ושכל צעיר ימצה את הפוטנציאל הטמון בו.

באחד מלילות החורף הקרים בשנת 1972 נסע זוג צעיר לביתו בראשון לציון. לפתע, הבחינו בני הזוג בשני ילדים הניצבים בפאתי הדרך. הנהג, רוני עטר, סטודנט למתמטיקה שימושית במכון וייצמן, עצר את רכבו ואסף את שני הילדים. די היה בחילופי דברים קצרים כדי לדובב את הילדים. רותי ורוני עטר הופתעו לגלות כי שני הטרמפיסטים המקריים הם יתומים שנמלטו מהמוסד בו חיו.

המפגש בין הנהג-הסטודנט לבין היתומים הטרמפיסטים לא הסתיים בכך. גורלם של השניים כה נגע ללבם של רותי ורוני עטר, עד שאלה החליטו "לאמץ" את הילדים. הם נטלו אותם לביתם ובמשך שנתיים גידלו וטיפחו אותם כאילו היו ילדיהם.

לכאורה, סיפור אנושי פשוט, אך גלגוליו של סיפור זה הרחיקו הרבה מעבר. רוני לא הסתפק בכך שהוא ורעייתו העניקו בית חם, אהבה, רוך ועזרה לימודית לשני היתומים. ניכרה בו התחושה כי ילדי טיפוחיו הם רק שניים מרבים הזקוקים לסיוע והדרכה, כדי שיוכלו לדלג על משוכת הפער החברתי. כך נולד רעיון פר"ח.

פרופ' חיים הררי, דיקאן מדרשת פיינברג דאז במכון וייצמן, התלהב מהרעיון ונרתם לפעול למימושו. מכון וייצמן ומשרד החינוך והתרבות היטו כתף ועד מהרה החל "הפרח" עוטה גבעול ועלים. במהרה התברר כי מסכת הקשרים ההדוקה שנוצרה בין הסטודנטים החונכים לבין חניכיהם תרמה לא רק לקידומם של החניכים במישור הלימודי, אלא סייעה רבות גם להתפתחותם האישית והחברתית.

מאז החלו הפר"חים לפרוח בכל רחבי הארץ. הפעילות גברה והתרחבה, ובתי ספר רבים החלו לפנות אל מינהל פר"ח בבקשה לשגר אליהם סטודנטים חונכים כדי לסייע לילדים נזקקים. והעובדות מדברות בעד עצמן: מ-20 סטודנטים חונכים שפעלו בשנת תשל"ד, גדל המספר בהתמדה לכדי 15,000 סטודנטים בשנת תשנ"ג ושותפים בו כל המוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרת מורים.

החונכות, יש לציין, אורכת שנה ומקסימום שנתיים, כי בפר"ח לא רוצים שהילד "יתרגל לראות בחונכות מעין "קביים קבועים" עליהם ניתן תמיד להיסמך. לכן מדובר בתקופה ארוכה דיה כדי להעניק לילד דחיפה קדימה בהעשרה תרבותית ובתמיכה חינוכית, אך קצרה דיה כדי שיבין שאחריה עליו ללכת בכוחות עצמו", אומר עמוס כרמלי, מנהל פר"ח.

הילדים הנחנכים בפר"ח הם תושבי עיירות פיתוח ושכונות מצוקה, מרביתם בנים למשפחות מרובות ילדים, בעלי פוטנציאל שלא מומש הסובלים מחסך סביבתי ברמות שונות. איתורם נעשה בעזרת כל הגורמים בביה"ס מחנכים, יועצים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. במרכז הפעילות קשר אישי  בין התלמיד, לסטודנט, שמטרתו להעמיד דמות חיובית להזדהות וע"י כך לגרום לשיפור הדימוי העצמי של הילד. בצד עזרה בלימודים מתמקדת הפעילות בהכרת מושגים חדשים, העשרה והתנסות בחוויות חדשות ומקדמות.

בראש פר"ח עומדות מועצה והנהלה ציבורית ובראשן פרופ' חיים הררי, נשיא מכון וייצמן ומר גורי זילכה, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה. מאות קבוצות חונכי פר"ח פרוסות ברחבי הארץ ומופעלות באמצעות שמונה מנהלות  אזוריות הממוקמות באוניברסיטאות, ומשרד ארצי במכון וייצמן למדע ברחובות.

הפעילות בפר"ח
הפעילות בפר"ח מתחלקת לשני תחומים עיקריים המופעלים עפ"י צורכי בתי הספר מחד וכישורי הסטודנטים מאידך:

חונכות אישית "אחד לאחד"
כ-85% מן הסטודנטים הפועלים בפר"ח משמשים כחונכים על בסיס אישי יחידני. כל חונך נדרש להיפגש עם התלמיד שבטיפולו לפחות פעמיים בשבוע וכל פגישה נמשכת לפחות שעתיים.

הפגישות נערכות בביתו של התלמיד, כדי לאפשר לחונך להכיר מקרוב את הרקע המשפחתי והסביבתי של הילד:  אך גם בספריה, במתנ"ס או במועדון המקומי, כדי לאפשר לתלמיד להכיר את המוסדות והשירותים החברתיים שבסביבתו.  הפגישות משולבות גם בסיורים ובביקורים באתרים שונים שבעיר מגוריו של התלמיד.

פר"ח מעמיד לרשות החונכים והילדים מגוון של אמצעי עזר כדי לאפשר את הרחבת הפעילות והעשרתה. בין אלה: ספרים, חוברות עבודה, משחקים חינוכיים וכן חומרי מלאכה וציוד, זאת על מנת להקדיש חלק מזמן הפגישות לפעילות יצירתית. כמו כן, מתקיימות גם פעילויות הכוללות ביקורים בהצגות ובמוזיאונים, צפייה בסרטים, הפעלת סדנאות יצירתיות וטיולים.

חונכי פר"ח פועלים גם במשגרת אוכלוסיות מיוחדות, עם ילדים החולים במחלות כרוניות או חשוכות מרפא, ילדי חינוך מיוחד עם מגבלות שונות או אף ילדי אסירים.

פעילות קבוצתית
סטודנטים חונכים רבים פועלים גם בפעילויות קבוצתיות. הקבוצות מונות לעיתים מספר ילדים קטן (3-5) ועד לכיתה שלמה. כ-30,000 ילדים פעילים במסגרות אלה. להלן רשימת התחומים בהם עוסק פר"ח.

חינוך לבריאות
להגברת המודעות בנושאי רפואה מונעת, הרגלי תזונה נכונה, בריאות וחולי וכו'. מועבר כקרוס שנתי בכיתות ע"י סטודנטים לרפואה. הסטודנטים עובדים קורס הכשרה בנושא ומצוידים בחוברות, מערכים ועזרים דידקטיים שונים.

פר"ח לשן ותזונה נכונה
מופעל כהשלמה ותגבור לנ"ל ע"י סטודנטים לרפואת שיניים, להגברת מודעות הילדים להרגלי אכילה נכונים, להיגיינה של הפה ולטיפול מונע בשיניים.

חינוך למדעים
לתגבור אוכלוסיות חלשות בתחום המדעים, להפחתת החששות מתחומים אלה הנחשבים קשים, בדרך מרתקת ובלתי קונבנציונאלית. מועבר כקרוס שנתי ע"י סטודנטים למדעים העוברים הכשרה בנושא ונעזרים בחומר שהוכן ע"י פר"ח.

פר"ח באמנות
להעשרת הילדים בתחומי האומנויות השונים. התוכנית מבוצעת ע"י סטודנטים לאמנויות בבתי הספר. חלק מהפרוייקט מוקדש לביקורים, למידה ופעילות במוזיאונים.

פר"ח בטבע
להעשרה הילדים בנושאי טבע וארץ. בתוכנית מקבלים הילדים רקע תיאורטי על הטבע, הנוף, הצמחייה והחי הסובבים אותם וטיולים וסיורים בארץ. התוכנית מבוצעת ע"י סטודנטים לגיאוגרפיה או לימודי ע"י עם קבוצות המונות 10-15 תלמידים.

חינוך לדמוקרטיה
השרשת חשיבות הדמוקרטיה בקרב אוכלוסיות בני נוער המעריצות ופתרונות אלימים מול הידברות ושוויון זכויות. הסטודנטים מובילים את חניכים דרך תהליכי שיחה והקשבה, פתרונות ביחד, עיתון שכונתי, בחירות פנימיות וחלוקת תפקידים ואחריות.

פר"ח בסביבה
קורס שנתי הבא לפתח את המודעות של התלמידים ולהעמיק את ידיעותיהם בתחומי "סביבת האדם", בבעיות האקולוגיות השונות ובדרכי שימור הסביבה והטבע.

"חווידע"
חוויה וידע. מרכזי חוויה מדעית בהם חווים הילדים בתופעות טבע שונות המודגמות בעשרות מוצגים בדרך של משחק מהנה. עד היום נפתחו שני מרכזים, בבאר שבע וברחובות, ושלישי שיהיה נייד, יופעל בצפון הארץ.

מועדוניות
סטודנטים חונכים עומדים לרשות ילדי השכונה, במועדוניות. הילדים מגיעים אליה בכל עת בה הם נתקלים בקשיים ובבעיות לימודיות וזוכים שם לעזרה ותגבור בכל נושא ומקצוע.

היל"ה
השלמה השכלה לבני נוער מתבגרים הנפלטים ממסגרות חינוכיות. הסטודנטים מלמדים את הנערים מקצועות שונים החיוניים להשכלה בסיסית עד לשלב בו הנער עובר בחינות ממשלתיות יסודיות או נלקט מחדש במוסד חינוכי.

העדויות לתרומתו של פר"ח רבות. למשל כותבת אילנה בר שני, מנהלת בי"ס יבניאלי ברחובות: "מפעל פר"ח הוא מפעל ההצלה של אוכלוסיית הילדים טוענת הטיפוח בבית ספרנו. ילדים אבודים שיש מי שבא אליהם, שומע אותם,  מגלה להם חיים אחרים, איכויות שונות, דגם שונה שכדאי לחקות, מישהו שהוא שלהם פעמיים בשבוע, שאפשר לספר לו,  לשחק איתו, ללמוד ממנו. שכדאי לעשות מאמץ כדי להיות כמוהו. פרויקט פר"ח ב"יבניאלי" הוא הצלחה גדולה" אתם משענת גדולה וחזקה עבורנו".
"לא קל להחליט מי מרוויח יותר מפר"ח" הילד, החונך, התורם או החברה הישראלית,, כתב פרופ' חיים הררי, "אני מאמין כי כולם יוצאים נשכרים".

עבור לתוכן העמוד