השומר החדש מחפש מתנדבים
הגדל

 השומר החדש זקוק לאלפיים מתנדבים שיבואו לשמירה לילית פעם בחודש, ולעוד אלפיים מתנדבים שיבואו לסייע בתיקוני השחתת רכוש. אם לא נהיה שם בשבילם, הם יישברו. ואם הם יישברו, נקרוס כמו בדומינו.
אז תתקשרו 050-8818210 לשרית , ותבואו להתנדב. פעם בחודש, ללילה.

קודם לגניבה, הורגים את הכלבים. עברו שבועיים מאז שהרעילו את הקווקזים. הראשון מת בבוקר. השני גסס שלושה ימים, מפרכס ומיילל בשקט בפינה. קורבן במלחמת רועים קדמונית שהוא לא מבין, חייל אלמוני במאבק הקמאי על האדמה. לדוד לא היה לב להרוג אותו. קיווה שיתגבר והתבדה.

הלילה, ליל ערפל, גשם דק מטפטף, צריך לפקוח שבע עיניים. הגנבים מתצפתים. הרועים הקווקזים היו צאצאים רוחניים של קרברוס, כלב השמירה של הגיהינום. שום גנב לא היה עובר אותם, אבל הגרגרנות הכריעה אותם. הישועה לא תבוא מהמחליפים. כלבים ידידותיים יותר ודביקים מיחצנים בהשקה.

יום ראשון, 22:00, חוות הר שמש, מרחק יריקה מהגדר החשמלית של קיבוץ דביר. גדר חשמלית כמו ב. . . טוב אני לא רוצה לכתוב. ככה זה במדינת היהודים, כל היישובים היהודיים מוקפים בגדר, ביצורים ומצלמות.

מנגד, אף יישוב ערבי לא מוקף גדר. מורה להיסטוריה הסביר לי פעם שהצלבנים התחילו לספור את קצם לאחור, משעה שהתבצרו מאחורי החומות. בפאתוס נכחכח בגרון, ונכריז על אגדה ציונית מרירה מתוקה. סיפור חיובי שלא קשור באח הגדול, בהישרדות אמיתית שנעה בין תקווה לייאוש, בלי טיפת קיטש ודביקות.

מעשה בילד בן 19 ששמו דוד הר שמש, שמחזיק על הכתפיים הצנומות שלו חוות כבשים, שיושבת על 1,500 דונם, ואת מה שנשאר מהציונות. ילד שעזב את הלימודים כדי לשמור על קרקע עברית ולגדל כבשים. כיפה גדולה, רזה, שני פצעי בגרות ומזרן מרופט בדיר.

שם הוא ישן בלילות כשאין מתנדבים לסייע לו בשמירה על העדר. לראש הממשלה יש מיטה במטוס. לשרים, לסגני שר ולח"כים מחכה מיטה רכה במלונות חמישה כוכבים, שמעתי שגם בצבא התקינו ג'קוזי וסאונה לקצינים בכירים. ורק דוד הר שמש שומר על ארץ ישראל כשהוא ישן בסחי ובג'יפה עם הכבשים. אם דוד יישבר, הבדואים ישתו את הקרקע. 'לגנב אין גאולת דם''. 


חוות הר שמש
היא קיימת 19 שנה. 19 שנה של גניבות. יותר מאלף כבשים. שני מיליון שקל בקירוב. משה, אבא של דוד, בא מאמריקה והקים את החווה. דוד לא מודה, מגן על כבוד אביו, אבל האמת היא שהגניבות והאלימות הבדואית שברו את האב שעבר לעסוק בייעוץ מס.

אפשר להבין. באחת ההיתקלויות עם גנבים בדואים הם עקדו את האב לעמוד, והכו אותו מכות רצח לפני שהעלימו את העדר. דוד תפס את מקומו, הוא מחכה לגיוסו ליחידה מובחרת באוגוסט, בינתיים מצא לעצמו מחליף. אבל בלי מתנדבי השומר החדש, החווה לא תחזיק מעמד.

המתנדבים בדרך. יובל כהן, רכז הדרום של ארגון השומר חדש, פורש תצ"א על השולחן המתנדנד בפתח הקרוואן הצנוע. סגפנות ספרטנית היא לוקסוס לנוכח התנאים פה. ליובל, ירושלמי שעבר לקיבוץ כפר עזה, יש עבר ארוך של התנדבות.

מהאנשים שהחיוביות נוזלת להם בזיעה. מסיירת גבעתי בואכה עמותות איילים ועד לתפקידו בשומר החדש, יובל בעניין של לתת. הוא בחור גדול. זרועות של נהג טריילר וחיוך של ילד ביישן. חוות הר שמש היא אחת הנקודות החדשות של ארגון השומר החדש, שרק לפני שלושה חודשים וחצי התפרש לנגב. עכשיו צריך מתנדבים.

הנגב הוא שטח הפקר. חקלאים יהודים טרוטי עיניים נלחמים בגניבות. טייסים נוסעים בשיירות. בעמק שרה הבאר שבעי, על הקירות, כתובות בערבית. המשפחות הבדואיות מחלקות את גזרת הפרוטקשן ביניהן.
צ'יקו אלטמן, בן 52 מתל אביב, עגיל באוזן, שמאלני, מגיע באופנוע סוזוקי 1,000. שותפו לשמירה, עודד, סטודנט מאוניברסיטת באר שבע. בא באוטובוס. אתמול התארס. אין כיבוד, אין ארוחות פאר מטעם הבונדס, ושום חוויה מרטיטה לא מחכה להם.

רק לילה ארוך, כבשים פועים וציונות כמו פעם. עצם נוכחות השומרים בשטח מונעת גניבות, מסביר יובל ומצביע על נקודות התורפה בשטח. צ'יקו הגיע עם הנשק האישי. יובל מסביר כי הארגון דווקא מעדיף שהשומרים לא יבואו עם נשק חם. המטרה אינה עימות.

נשק חם מול גנבים ופורעים דווקא נשמע הגיוני, לא? אז זהו שלא. תבררו אצל קלמן ליבסקינד איך המשטרה עובדת ותבינו למה.
תחנת הדלק בבית קמה שתיים בלילה. גשם באפריל. ליד הסניף של ארומה, מישהו מתקין נרגילה. החבר'ה בדואים מרהט. אגדה בדואית נושנה מספרת כיצד ברא אללה את הבדואי ואת הפלאח. מן הרוח הסובבת את הארץ ברא אללה את הבדואי, שהוא חופשי כרוח ונודד כמוה.

מן הענן הכבד המביא ברכה על הארץ ברא אללה את הגמל. כמו הענן, הגמל כבד ומביא ברכה. אחר כך, אללה ירה חץ, קלע אותו, ויצר ממנו את הסוס, שהוא מהיר כחץ וקולע למטרה. נטל חופן אדמה מעפר הארץ וברא את החמור, מושפל ונדכא עד עפר. ומהגללים שהחמור הטיל, יצר האל את הפלאח.

כשרוצים להבין תרבות רצוי לפשפש במיתוס הקדום. ואם הפלאח הערבי שמעבד את אדמתו ורועה את כבשיו, נוצר מחרא של חמור, אז כנראה מותר לדרוך עליו, לגנוב ולשדוד ממנו. קל וחומר אם הפלאח יהודי.

אני קצת מופתע כשבדואי משבט אל הוזייל מצדיק את שי דרומי. "לחצתי לו את היד", הוא מספר ומסביר למה, מבהיר את חוק המדבר. "אם בא אצלך גנב, והרגת אותו. . . אומרים אצלנו, דם מתחת לשמיכה. יעני סגור. לגנב אין גאולת דם".

הוא מספר על מקרה דומה שאירע אצלו ברהט. גנב חדר בלילה והצליח לברוח. למחרת תפסו אותו, הרביצו לו כהוגן, יצא בשן ועין. את הגנב הוא מכנה כושי. פה לא שמעו על תקינות פוליטית. בדואים שחורים הם צאצאי עבדים.

דוד הר שמש, השבוע. שומר על קרקע עברית.
מכיוון שבמדינת ישראל המודרנית עבדות אסורה, הם שוחררו אבל נותרו נאמנים לחמולה אך נחשבים נחותים. לבן ושחור לא מתחתנים. "ואם יש אהבה?", אני מקשה. הבדואים מסמנים ביד על הגרון, והם לא מתכוונים לנגינה בכינור.

ישראל מתנהלת בנגב ובגליל כמו ביסקוויט שנטבל בתה. פסאדה של מדינה, בפועל, העסק רופס ומתפורר. הנגב, חבית אבק שרפה שרק מחכה לגפרור. הבדואים לא יקבלו את המלצות ועדות גולדברג הנדיבות, הממשלה תמשיך לטמון את הראש בחול. ואז יבוא הפיצוץ.

 
למחרת בערב אני פוגש את יואל זילברמן, מנכ"ל השומר החדש. הוא עייף מת. לילה קודם לכן נפגשנו בשדרות. הוא נתן הרצאה לחיילים. משם עלה לעמק, לבית בציפורי. קם בחמש וחצי, עלה על הסוס להוציא את העדר של אבא. אחר כך ייסע למכינה הקדם צבאית בכפר אדומים, שבה הוא מתגורר ומלמד. זילברמן, בחור קומפקטי, רזה ושרירי, בעל כף יד שנראית ענוגה כשל פסנתרן, אבל רק נראית. יש לו לחיצת יד של קומפרסור, לא של דג מת. דור שלישי למגדלי בקר, קצין שייטת במיל' שקם בוקר אחד והחליט שדי לביזיון ולפחדנות. הוא הקים את השומר החדש להגן על חקלאים עברים, לשמור על אדמת המולדת. גם אצלו הסיפור התחיל עם אבא, שהגיע כמעט למצב של פשיטת רגל בגלל הגניבות, מותש ממאבק במשפחה בדואית עבריינית. זילברמן אידאליסט אמיתי בעיניים בוערות, לא מתבייש לצטט את הרב קוק ואת ברל כצנלסון. איש של עשייה וחינוך. ספרא וסייפא. אני מניח שבעיניים ציניות של מדינת תל אביב, זילברמן הוא עוף מוזר, קצת נלעג וארכאי. אולי מפני שאני לא יושב בבראסרי או בקנטינה ומרייר ניהיליזם בפרוטה, אני מוצא את עצמי מתאהב באנשים כמו זילברמן ושותפו און ריפמן, שמחזירים את האמונה בציונות, בעבודת אדמה, בהצנע לכת, בסיכוי שלנו לשרוד. אני חושב שצריך לעזור להם.
השומר החדש זקוק לאלפיים מתנדבים שיבואו לשמירה לילית פעם בחודש, ולעוד אלפיים מתנדבים שיבואו לסייע בתיקוני השחתת רכוש. אם לא נהיה שם בשבילם, הם יישברו. ואם הם יישברו, נקרוס כמו בדומינו. אז תתקשרו 050-8818210 לשרית , ותבואו להתנדב. פעם בחודש, ללילה.

אני מלווה את זילברמן למגרש החניה. אני חייב לבדוק משהו. כמו שחשבתי, זילברמן לא נוהג בג'יפ דנדש על חשבון העמותה, אלא בטרנטה חבוטה, קוריאנית בת עשר לפחות. תרצו, זו אינדיקציה לא רעה ליושרה ולדוגמה אישית.
יום שלישי
צומת הכפר הירוק, בלב גוש דן השבע. אני מפליג בשכונת נווה רום ברמת השרון, בית גידול לטייסי חיל האוויר, בדרכי לאבי אורן, ניצול שואה, טייס קרב, אלוף משנה בחיל האוויר. אורן אדם צנוע ורך דיבור, רחוק מסטריאוטיפ טייס הקרב היהיר, כרחוק רמת השרון מגבעות השומרון.

לא הרחק ממנו ברחוב מתגורר חברו הטוב לקורס הטיס, שלמה שפירא, אביו של יונתן שפירא, ההוא שמקשקש גרפיטי על חומות גטו ורשה. על פני השטח, אבי אורן הוא קלישאה על חילוני אשכנזי מרמת השרון, מצביע עבודה או קדימה. אבל רק על פני השטח, כי אורן כועס בדרכו השקטה. הוא לא מבין למה שוטרים השליכו רימון הלם על נכדתו בת ה-12.

זה קרה לפני שבוע וחצי במאחז גבעת רונן בשומרון. בלשים באו לעצור את עמית אורן, בנו של אבי, לצורכי חקירה הקשורה בריב רועים. אחד הבלשים משך את עמית בזקן ואזק אותו. תושבי המאחז הנחשב לאחד הקיצוניים בשומרון, יצאו החוצה. פנצ'רו את הרכב המשטרתי, שברו פנסים, זרקו אבנים.

הבלשים יצאו עם עמית על הג'נטים. כעבור שעתיים עלה כוח משטרתי גדול לגבעה. מיסוך גז, רימוני הלם, מכות, מפרקים דלתות ואנשים. לכאורה באו לעצור את המתפרעים, בפועל, נקמו בפוגרום משלהם.

"אני בא מתרבות של נשיאה באחריות ודוגמה אישית, הן כקצין בכיר בחיל האוויר והן כמנהל בכיר בחברה רב לאומית", אורן מסביר בקול שקט. "אני דוגל בממלכתיות ובשלטון החוק, ומצפה שכך גם ינהגו המדינה והמשטרה.

אנוקוב, אלטמן וכהן. מחפשים מתנדבים.
"אינני מבין מדוע באירוע בגבעת רונן שבשומרון שוטרים השליכו רימון הלם לרגלי נכדתי בת ה-12, ומדוע חדרו אל חדרי השינה של נכדי, והעירו בבהלה ילדים ופעוטות, כשהם מאירים אל תוך עיניהם בפנסים רבי עוצמה".

אורן ממשיך: "מדוע משטרת ישראל בהתנהלותה מתנכלת לאנשים המיישבים את השומרון ממניעים ציוניים כאל אויבים מסוג חמור וללא רגישות, כאשר ברקע עדיין מהדהד הטבח המזעזע ביישוב איתמר. אני כמובן מבין שעל המשטרה לבצע עבודתה, להשליט סדר ולחקור, אך יש דרך לעשות זאת.

"לא בדרך גסה של הטלת אימה על ילדים ברימוני הלם ובגז מדמיע ובפריצה לבתי משפחות ללא סיבה. תפקיד המשטרה לחקור, על אף שבמקרה הנדון היא יודעת שזה בעקבות האשמות שווא של פלסטינים.

"לדאבוני, ההתנהגות הזו היא יותר מרמז כי ההתנכלות לתושבים נובעת מהמדיניות של שר הביטחון והשר לביטחון פנים, ומצביעה על גסות, על אכזריות ועל חוסר רגישות הראויים לחקירה". ביום ראשון אורן צפוי להיפגש עם מפקד מחוז ש"י. מעניין איזה תירוץ ימכרו לו.

ממשטרת מחוז ש"י נמסר בתגובה: "במהלך ביצוע צו מעצר נגד דרוש לחקירה בגבעת ערוסי עשרות חשודים רגמו את השוטרים באבנים, גרמו נזק, ואף ניקבו את צמיגי הרכבים. אחד החשודים אף חטף גז פלפל מהשוטרים והחל לרסס את הכוחות. בתגובה נעצרו לחקירה עשרה חשודים.

"לנוכח ההתנגדות האלימה והחריפה וגרימת הנזק לניידות, יידוי אבנים והסכנה שנשקפה לשוטרים בעת פעילותם, השוטרים הפעילו כוח מידתי וסביר כדי לבצע את משימתם, כל פגיעה בשוטרים היא חציית קו גבול, ותטופל על ידי מערכת אכיפת החוק בנחישות תוך מיצוי הדין עם מפרי החוק". באדיבות מעריב

עבור לתוכן העמוד