כנס ישראל 2021 - בין המהלך ששינה את השיח הציבורי לפעילות החברה האזרחית
הגדל

תחת הכותרת המהלך ששינה את השיח הציבורי בישראל עולה מדרגה, הפיק דה מרקר כנס חברתי מגובש עם נוכחות שיא של מנהלי עמותות ואנשי החברה האזרחית.
למרות הכותרת שעסקה בשיח ציבורי, מדובר היה בשיח המתנהל ברובו במגזר השלישי, ובין המגזר השלישי למדינה ולעסקים, ובהתאם היתה השתתפות כמעט מלאה של כל מנהלי הארגונים והפילנתרופים המרכזיים הפועלים בחברה האזרחית וממשקיה כיום. 

בתקופה שבה אין גוף של המגזר השלישי שיכול היה להרים כנס בסדר גודל שכזה, עשה זאת דה מרקר, ושותפיו בצורה מופתית, והציף את הפעילות החברתית האפרורית משהו של המגזר השלישי והציגה כפעילות ייזמית חברתית מרתקת, כשרק נאומי השרים בפתח האירוע היוו מטרד ופתיח מיותר.
העולם העיסקי, כפי שבא לידי ביטוי בכנס שארגן דה מרקר, מוצא את הפעילות של המגזר השלישי מרתקת (מקרה קלאסי של הדשא של השכן), ואף מציג אותה ככזו, אף שהוא מעדיף להשתמש בטרמינולוגיה הנהירה לעולם העיסקי, וכך פרויקטים חברתיים הופכים ל-case studies (הצגת פרויקטים אגב, נקראת רוד שואו), ולרגע, תחת אור יקרות נשכחת העבודה הסיזיפית היומיומית, רשם העמותות, הניהול התקין שלא לדבר על העדר משאבים. המיזמים, היזמים ומנהלי הארגונים החברתיים הפכו לשעה קלה למה שהם היו ויהיו מאז ולעולם "אנשים וגופים שהצליחו לגרום לשינויים כלכליים וחברתיים", וכעת גם גיבורי השיח הציבורי והשינוי החברתי. שיח אשר בעצמו הפך מהאז הקיץ האחרון מתחום איזוטרי לתחום עניין ציבורי לכל דבר (mainstream).

את הארוע יזם עיתון TheMarker והוא נערך בשותפות עם מכון ראות ופעילי מחאת החינוך. בין המשתתפים בכנס יהיו יזמים עסקיים ופעילים חברתיים, מקבלי החלטות מעולם העסקים, הממשלה והחברה האזרחית, אנשי אקדמיה והציבור הרחב.

במרכז הכנס עמדו מעל מאה case studies (קובץ PDF) של אנשים וגופים שהצליחו לגרום לשינויים כלכליים וחברתיים. כל אחד מה-case studies האלה יידון בשולחן עגול, שיובל על ידי האדם שהנהיג את השינוי. ה-case studies הציגו סוגים וענפים רבים של פעילות כלכלית וחברתית, בהם חינוך, פיתוח אזורי, דיור, שלטון מקומי, דרכים להשגת קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית, עסקים וסביבתם, גיוס משאבים ממשלתיים, עידוד תעסוקה, תחבורה ציבורית, סביבה ועוד.
הדיונים בשולחנות העגולים סיפקו לבאי הכנס הזדמנות ללמוד כיצד ניתן להנהיג שינויים כלכליים וחברתיים – כיצד למצוא שותפים לדרך, לגייס משאבים, להעניק השראה, להתמודד עם קשיים, לתכנן ולשתף פעולה עם גופים והתארגנויות אחרים. 

סיכומים נוספים של הכנס:
כנס ישראל 2021: סיכום שלושה שולחנות דיון בנושא יזמות חברתית
שלושה עמיתים של אשוֹקה בישראל, עו"ד עבאס עבאס, הרבנית עדינה בר שלום ופרופ' אמתי זיו הובילו שלושה שולחנות בתחום היזמות החברתית בכנס ישראל 2021, שערך עיתון דה מרקר.
עו"ד עבאס דיבר על ניסיון חייו העשיר כאדם בעל מוגבלות שמסרב להיכנע לתכתיבי החברה ועל הקשיים שהובילו אותו להקים את ארגון אלמנארה אותו הוא מוביל. פרופ' זיו סיפר על הקמת מרכז מ.ס.ר, וכיצד אימוץ טכניקות, המאפשרות תחקיר והסקת מסקנות יעילות מטעויות בסיטואציות טיפוליות, יכול לסייע בהצלת חיים. הרבנית בר-שלום סיפרה על המכללה החרדית שהקימה, ועל מאבקה למען השתלבותם של חרדים וחרדיות במעגל העבודה מתוך תחושת ערך עצמי ושיוויון.
מתוך הדיונים עלו כמה מסקנות ותובנות מעניינות – חלקן רלוונטיות ספציפית לתחום העיסוק של כל אחד מהדוברים, אך כמה מהן משותפות לשלושתם, והן מאפשרות הצצה לעולמם הפנימי של היזמים החברתיים המובילים באשר הם. תובנות אלה הן כלים מרכזיים בארגז הציוד של היזם, ולמרות שחלקן נשמעות מעט בנאליות, כדאי לחזור ולהכיר אותן.
התובנה הראשונה, אותה היטיב לנסח עבאס, היא הצורך "ללכת אל האונייה ולא לחכות שתגיע אליך", במיוחד אם אינך מתגורר ליד הים. עליך לחתור ולמצוא את הכלי האפקטיבי שיצליח להוביל אותך כיזם חברתי למקום אליו אתה רוצה להגיע, ולא לחכות שיתגלגל לידיך בעצמו. המוטיבציה, החתירה להצלחה, העקשנות, יחד עם סבלנות רבה, יביאו בסופו של דבר לתוצאות. הסבלנות, קבעה עדינה, תהיה כלי מרכזי בעבודה מול מקבלי החלטות מוסדיים – שבסופו של דבר ישנו את דעתם.
התובנה השנייה שעלתה מהשולחנות, ושממשיכה את קביעתו של עבאס לגבי האוניה, עסקה בגמישות. המטרה, היעד, תהיה פעמים רבות ברורה יותר מהדרך אליה. הצלחה בהליכה בדרך מחייבת גמישות. על היזם החברתי להיות גמיש כדי לדעת להניח מאחוריו שיטות ועקרונות שאינם משרתים אותו. בדיקה חוזרת ונשנית של סדרי העדיפויות והמוטיבציה מאחורי כל מהלך, יחד עם היכולת ויתור על מהלכים לא יעילים הופכות את היזם ליעיל במיוחד. אין הכוונה בויתור על התמודדות על בעיות – ההיפך הוא הנכון. הכוונה היא בויתור על דרכי פעולה ועקרונות שאינם מוכיחים את עצמם כיעילים בפתרון אותן בעיות, גם אם אלה שיטות אהובות במיוחד.
תובנה שלישית, משולחנה של עדינה, הייתה כי עלינו לדעת לזהות ולנצל את היתרונות היחסיים שלנו, את החוזקות ואת היכולות שלנו, על מנת לקדם את העמדה שלנו ולהביא לפריצת דרך. כל אדם, כל יזם, מביא איתו יכולות וכישורים אחרים. זיהוי וניצול נכון של הכישורים העומדים לרשותך יסייעו לך מאוד להצליח, וגם ישמרו בדרך על המוטיבציה ועל ההנאה מהעשייה. עבאס דיבר על חשיבותו של מומחה בחיינו, ואמתי סיפר על הערך הממשי של עבודה מקצועית ויסודית. יזם חברתי רגיש והגון מספיק להודות בפני עצמו במה הוא טוב ובמה פחות, ידע לתת ערך ממשי לארגון ולעבודה שלו כשיתמקד בתחומים בהם יש לו ערך מוסף, ולא ירדוף אחרי יעדים שאין שיכולתו להשיג לבד, ועבורם עדיף לגייס (ולו רק לטובת עצה) מומחים או אנשי מקצוע.
תובנה רביעית ומשמעותית ביותר, עליה דובר בשולחן של אמתי אך גם בשאר השולחנות, הייתה החשיבות שבוויתור על האגו, בעבודה מתוך ענווה וביכולת האמיתית לעבוד ביחד. פתרון בעיות יעיל מחייב שיתוף פעולה עם אנשים רבים, עם ארגונים ומוסדות, והשתלבות בתוך מסגרות רבות של שיתופי פעולה בין גופים. האגו והשאיפה לכבוד וליוקרה, גם אם בתחומי עשייה שאינם נוצצים, יהוו פעמים רבות אבני נגף בדרכו של יזם שזקוק בפועל לעזרתם של גורמים רבים. היכולת לשים את עצמך ברקע על מנת לקדם עשייה, ולדעת לאפשר לאחרים ה"זקוקים" לכך לקחת קרדיט על עשייה על מנת להבטיח את התממשותה, היא מסקנה חוזרת בעבודתם של יזמים חברתיים מצליחים.
תובנה חמישית היתה החשיבות של הרגישות בעבודה עם בני אדם. היא מורכבת מתובנות קטנות רבות – עדינה אמרה שכדי לקדם שיוויון בין בני אדם לא צריך להפוך אנשים להיות זהים. עבאס שדיבר על מוגבלויות תהה האם ישנו אדם שאיננו מוגבל בשום צורה, כשהוא מזהה את הפגיעות הרבה אשר מאפיינת את בני האדם באשר הם. אמתי הסביר על המבנה של למידה מטעויות ותיאר את המדריך, המנחה, בתור הדמות שהיא המפתח, הסוכן, ליצירת השינוי בקבוצה עמה הוא עובד. הדרך בה המדריך תופס את עבודתו והיחס איתו הוא ניגש לקבוצה תיצור את המסגרת לתהליך של שינוי או להתסגרות.
תובנה שישית, לה היו שותפים כולם, היא כי לעבודה עם חלק מהציבור תהיה תמיד השפעה רחבה יותר, והיא תשפיע בסופו של דבר על הכלל. השתלבות חרדים בעבודה תהדהד ותשפיע על החברה כולה: השתלבות של בעלי מוגבלויות תשפר את חייהם, את חיי משפחותיהם, ותהפוך את החברה לאמפתית ומקבלת יותר. גישה סבלנית ונעימה מצדם של אנשי טיפול, יחד עם היכולת שלהם ללמוד ולהשתפר תמידית, תאפשר טיפול טוב יותר לכל מי שיבוא איתם במגע, מכל גווני החברה. 

סיכום של החברה למתנ"סים של כנס ישראל 2021
ארבעה שולחנות דיון הונחו על ידי נציגי החברה למתנ"סים: שילוב בעלי מוגבלויות בקבלת החלטות בקהילה, יזמות חברתית בגיל הפנסיה, מעורבות תושבים, המעבר מהדרת נשים להכללת נשים.
בכנס התקיים דיון רחב היקף באמצעות "שולחנות עגולים" לצורך למידה ואיתור הזדמנויות חדשות. בשלב הדיונים הפעילים התקיים דיון ער ב"שולחנות העגולים" שאותם הנחו נציגי החברה למתנ"סים: מייסא ח'טיב, מהמחלקה לנכים ולאוכלוסיות מיוחדות, הנחתה דיון בנושא שילוב בעלי מוגבלויות בקבלת החלטות בקהילה; יעקב לוין, מנהל המחלקה לאזרחים בוגרים, הנחה דיון בנושא יזמות חברתית בגיל הפנסיה; שייקה אל-עמי, מנהל מינהל קהילתי גינות העיר בירושלים, שוחח על מעורבות תושבים ואילו בשולחן שהופעל על ידי צוות מתנ"ס בית שמש שוחחו על המעבר מהדרת נשים להכללת נשים.
החברה למתנ"סים הציבה דוכן בכנס, אותו איישו לאורך כל היום יסמין אדמרי, מהמינהל לניהול קהילתי, ואיציק מנור, מתנדב פעיל מתנועת של"מ.
בסיכומו של היום פורסמו מסקנות מרכזיות שעלו מכל ההרצאות והדיונים, ביניהן:
המחאה גרמה לאנשים להאמין שאפשר גם אחרת, שיש ערבות ושצריך לחלום ולממש. הבודדים גילו פתאום קבוצה. בכך אין ספק שהמחאה הצליחה.
השיח הציבורי בשנה האחרונה השתנה. כתוצאה מכך, יצאו לדרך מהלכים שלא יכלו להתרחש קודם לכן, ונוצרה רוח גבית חזקה לשינוי.
השלכות הרפורמה בטלפונים הניידים הן כנראה רחבות בהרבה מהרפורמה עצמה. היא מייצרת תקווה ומהווה הוכחה ראשונה שאפשר גם אחרת.
יש כוח גדול ב"ביחד", ואנו מתחילים להבין אותו. דיאלוג אמין ואותנטי, אישי ובלי מתווכים, הוא מפתח ליצירת קבוצה מלוכדת ולהובלת שינוי.
אנשים נחושים, פחות ציניים, מוכנים "לקפוץ למים" - הם מפתח לשינוי ציבורי. יש יותר ויותר קבוצות ואנשים שפוקחים עיניים ומחליטים לקחת אחריות.
לכל הדיונים והתובנות מהכנס ניתן להיכנס לקישור: http://roundtables.themarker.com
 באדיבות הזוית בשלישית


 
 

עבור לתוכן העמוד