אלו"ט יום ההתרמה
הגדל

 

 

 

"התחילו בגלל הסוכריות ונשארו בגלל האהבה"

"כבר 5 שנים, מדי יום ראשון, אני ומתנדבים רבים נוספים, יוצאים עם החברים דיירי ההוסטל לסיבוב אופניים שכולו ספורט, ידידות ואהבה. החברים מצידם, מחכים לנו בקוצר רוח, אין מילים לתאר את השמחה וההתלהבות בה הם מקבלים את פנינו, דבר שאינו מובן מאליו אצל אוטיסטים". לרגל יום ההתרמה לאלו"ט שמתקיים היום (ה') מתנדב מספר על פעילותו

אני בן 55, עובד באלביט כרמיאל. כשהקן התרוקן מילדים, חיפשתי העשרה לזמן הפנוי שנוצר לי. לא תיארתי לעצמי שאצא לחפש אתונות ואמצא מלוכה. לפני 5 שנים יצאתי כהרגלי מדי ערב לסיבוב ריצה בעיר מגורי כרמיאל. לעומת אינספור פעמים קודמות, בהן חלפתי ביעף על פני ה"בית לחיים" של אלו"ט, באותו יום החלטתי לעצור, דפקתי בדלת וגיליתי אנשים מקסימים שמיד ניסו להתחבר אלי ולהכיר אותי. מאז אני שם.

כיוון שאהבת חיי זה ספורט, החלטתי שתרומתי תהיה דרך הרגליים. בניתי לחברים האוטיסטים חדר כושר קטן אצלם ב"בית לחיים". שנוררתי מכשירי כושר מאנשים שנמאס להם מהמכשיר הביתי, וצברנו אוסף נאה. במקביל, החלטתי ללמד אותם לרכוב על אופניים, תחום הספורט ממנו אני מגיע.

כבר 5 שנים, מדי יום ראשון, אני - ומתנדבים רבים נוספים - יוצאים עם החברים (דיירי ההוסטל) לסיבוב אופניים שכולו ספורט, ידידות ואהבה. החברים מצידם, מחכים לנו בקוצר רוח, אין מילים לתאר את השמחה וההתלהבות בה הם מקבלים את פנינו, דבר שאינו מובן מאליו אצל אוטיסטים. כולם מחכים ליום ראשון הגדול.

"הוא על האופניים, אני רץ לצידו ומחזיק"

אמרו לי: "לא תצליח ללמד אותם לרכוב". עניתי: "אין כזה דבר אי אפשר. אולי לא ילמדו תוך חודש, אולי גם לא בחצי שנה, ואם יקח שנה, זה גם בסדר". לקחתי ילד אחד איתי והתחלתי ללמד, הוא על האופניים, אני רץ לצידו ומחזיק. בל נשכח שהוא אוטיסט, וכדי לשכנע אותו לרכב על האופניים השתמשתי בסוכריות גומי (נחשים) לתגמל אותו על הצלחה.

הילד כל כך נהנה, חיבק אותי בחוזקה, לא רצה לעזוב גם כשחזרנו להוסטל ורציתי ללכת. בהמשך הצטרפו ילדים נוספים, כולם התחילו בגלל הסוכריות ונשארו בגלל האהבה. היום אנחנו רוכבים ללא שום ממתקים.

אני והחבר'ה מ"בית לחיים"

עם תחילת הפעילות של אלביט בנושא מעורבות בקהילה החלטתי לרתום גם אנשים ממקום עבודתי להתנדבות באלו"ט. הזמנתי את עמי גבאי, מנהל הלוגיסטיקה והמוביל החברתי ב אלביט כרמיאל, לראות את "בית לחיים" גם הוא הוקסם מהאנשים שם, ומאז אני לא לבד. מכספי תרומה של אלביט, של "מיקרו צבע", ועוד כמה מפעלים בכרמיאל, רכשנו אופני TAN DAM (אופניים כפולים) והתחלנו חוג רכיבה על אופניים.

כחלק מהפעילות רוכבים יחד חבר אלו"ט עם אחד ממתנדבי אלביט, מסביב לכרמיאל פעם בשבוע. בנוסף אנחנו נוסעים לתחרויות כמו 'סובב כינרת' ו'גלגלים של תקווה' בעפולה. כל חבר מקבל מדליה על השתתפותו בתחרות. יש לנו עוד מגוון פעילויות שונות "בבית לחיים" ומחוצה לו למען החברים. אנחנו דואגים לחגוג את חגי ישראל יחד במועדון. בקיץ הולכים עם החברים לים פעם בחודש, המתנדבים והחברים.

נרתמנו, כל אחד בתחומו

פעם בחודש אנו הולכים עם החברים להצגת ילדים בהיכל התרבות. פעם בחודש אני לוקח את אחד החברים, על פי תור, למעצב השיער הכרמיאלי ניר שלום והוא מעצב את שיערם בחינם ובצורה מופתית. הבנות מרגישות כמו מלכות היופי אחרי ביקור במספרה וגם הבנים לא מקופחים.

חשוב לי לציין אני לא היחיד מאלביט שמתנדב באלו"ט הצלחתי לרתום גם כמה מחברי לעבודה: כל אחד בתחומו, אחד מעביר לחברים שיעורי ציור אמנות ותיאטרון ופעם בכמה חודשים הם מעלים הצגה, אחרים מקיימיםצעדה עם החברים בערב, מקריאים להם סיפורים, מייצרים חוג בצביעה אומנותי, חוג בישול ועוד הרבה.

התנדבתי בהרבה מקומות במהלך חיי אך הרגשת סיפוק, שלמות ונתינה כמו שאני מרגיש בהתנדבות לאלו"ט לא הרגשתי באף מקום. אפילו אשתי אומרת שההתנדבות הפכה אותי לאדם רגוע יותר.

כנראה באיזה שהוא מקום הבנתי, שהכול מתגמד בחיים כשנכנסים ל"בית לחיים". מי חשב שפעילות ספורטיבית יומית וזמן פנוי בערב יובילו אותי להרגשת שלמות שכזאת.

אלו"ט פותחת את יום ההתרמה הארצי שיתקיים היום, יום חמישי 7 במרץ בסימן מאבק ציבורי חסר תקדים מבחינתה על זכויותיהם של הילדים האוטיסטים ועתידם. על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק האוטיסטים שהגישו ח"כ אורלי לוי וח"כ יאיר לפיד, במקביל - הצוות הבינמשרדי מטעם משרד רוה"מ צפוי להגיש מסקנותיו בנושא הטיפול באוטיזם וחקיקה בימים הקרובים. 

·         אלפי תלמידים יפקדו היום את בתי האב ובתי העסק ויבקשו מהציבור תרומה למען הילדים הלוקים באוטיזם. לתרומה התקשרו - 1800-855-558. באדיבות ynet ·         http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4352989,00.html

עבור לתוכן העמוד