עמותת זיו נעורים, סיפורה של מתנדבת
הגדל

"קיבלתי כלי חשוב לחיים שעוזר לי בכל התחומים"

"בהתחלה חשבתי שזה סתם עוד חוג, אבל הוא הוכיח לי אחרת, הרגשתי שהוא מתבגר, לומד מהי אחריות, עזרה, שיתוף פעולה. בעמותה אור מצא אוזן קשבת וכך גם אני". אור ואמו יעל מספרים על עמותת זיו נעורים  

עמותת זיו נעורים, היא מלכ"ר שהוקם על ידי יוצאי שייטת בספטמבר 2000 לזכר חברם זיו לוי ז"ל שנפל בעת מילוי תפקידו. מודל הפעילות של העמותה נותן מענה חינוכי מקצועי להתמודדות עם בעיית הנשירה של בני נוער ממערכת החינוך. באמצעות החיבור לים ופיתוח מיומנויות בהשטת כלי שייט, מבקשת העמותה להקנות לבני הנוער ערכים, כלים לחיים שיסייעו להם במיצוי יכולותיהם במעגלי חיים אחרים. בתשע"ג פועלות בעמותה כ- 30 קבוצות מרחבי הארץ, המונות סה"כ כ- 450 חניכים.   

חניכי זיו נעורים מיצגים את כל גווני החברה: צברים, נוער בני העדה האתיופית, חבר העמים, נוער ותיק, דתיים וחילוניים כשהמאפיינים המשותפים הם: חסכים סביבתיים ורגשיים, לקויות למידה, בעיות משמעת וקשיי הסתגלות המונעים מבני הנוער למצות את הפוטנציאל ולהגיע להישגים. החניכים מגיעים ממגוון מסגרות: תלמידי תיכון, פנימיות, מרכזי קידום נוער, אסירים בשיקום ועוד.

 אור שטרית, בן 16 מנתניה 

בכיתה ז', כשהגעתי לבית הספר 'שפירא' היה לי קשה להסתגל למסגרת של החטיבה, המשמעת הייתה קשה לי ולא הסתדרתי עם הילדים. באחד הימים הגיע לבית הספר בחור בשם שקד שהוא מדריך של עמותת זיו נעורים. שקד ביקש מהמורה שלי רשימה של ילדים שלפי דעתה מתאימים לפעילות, בעיקר ילדים עם בעיות משמעת. בדיוק עברתי שם המורה קראה לי ושאלה עם אני רוצה להצטרף, ראיתי את הרשימה של הילדים שהולכים ולא רציתי להצטרף.  

שקד והמורה שכנעו אותי והצטרפתי. מהרגע הראשון התלהבתי מהים, החליפות, הגלשנים, והסירות. כשסיפרתי לאימא שלי על העמותה והפעילות היא חשבה שזה עוד חוג נחמד ולא יותר. אני חושב שאימא שלי תמיד האמינה בי אבל בחטיבה היא כמעט נשברה, לא מצאתי את עצמי. 

בעמותה מצאנו, אימא ואני, אוזן קשבת - תמיכה והבנה שלא מצאנו באף מסגרת אחרת. הדלת לארז, מנהל המרכז הימי בנתניה ולשקד, המדריך שלי הייתה תמיד פתוחה גם לי וגם לאימא שלי. בעמותה מצאתי אחים גדולים (המדריכים) וחברים לחיים - הם תמיד מכוונים, עוזרים, מקשבים ותומכים. עד היום אימא שלי יכולה להתקשר, לקטר, להתייעץ והם שם עבורנו תמיד.  

בשנה האחרונה עברתי משבר, לא רציתי להישאר בבית ספר שבו אני נמצא מכמה סיבות. בקשתי מאימא לעבור בית ספר ואימא לא הסכימה. דיברתי עם ארז וארז דיבר עם היועצת ועם אימא ולבסוף הם הבינו אותי ועזרו לי לעבור לבית הספר שרציתי. אני חושב שללא העזרה של ארז והשיחות שלו עם אימא יכול להיות שזה לא היה קורה. 


העזרה שלהם מאוד חשובה לכל ילד, בים אנחנו לומדים כיצד להתגבר על בעיות שצצות ללא כל התראה כמו בחיים, כיצד לעזור אחד לשני ולעבוד כקבוצה. אני מרגיש שבעמותה קיבלתי כלי חשוב לחיים שעוזר לי בכל התחומים.

 יעל שטרית, אימו של אור

אירוע 'אתגר' של עמותת זיו נעורים מתקיים פעם בשנה עבור חניכי העמותה, שבאים מכל הארץ לאירוע המסכם את החלק הראשון של שנת הפעילות, ומטרתו ליצור גיבוש, מוטיבציה, חווית הצלחה ועידוד בקרב בני הנוער.  

לאירוע הגעתי חד עם אור כדי להתנדב ולסייע בארגון. הקבוצות של העמותה מכל הארץ התחרו שם זו בזו. החוויה הייתה עוצמתית ומרגשת, לראות את המורל של הילדים, את הגיבוש ואת המוטיבציה, זה העלה לי חיוך כי לראות ילדים שלפני רגע עמדו לנשור מהמסגרות שהם נמצאים בהם, נהנים כל כך ומרגישים בעלי משמעות עם מטרות ומוטיבציה להצליח, זה תענוג.  

אי אפשר לדעת כמה ילדים יצליחו בבגרויות ומה יקרה איתם בהמשך הדרך, אבל אין ספק שאת החוויה הזו הם לעולם לא ישכחו. את המוסר והמשמעת שהם חוו ולמדו בים עם המדריכים הם ייקחו איתם תמיד לכל מקום. יש להם דוגמא טובה והרבה ילדים זקוקים למדריכים כאלה מעין "אחים גדולים" ששומרים ומגינים ומכוונים. העמותה היא כמו משפחה אחת גדולה ונהדרת ואני שמחה שאני ובני חלק ממנה.  

כשאור נכנס לחטיבת הביניים היה לי מאוד קשה בהתחלה חשבתי שזה עניין של בגרות שיעבור עם הזמן אבל זה רק החמיר. כשהגיעו מהעמותה לבית הספר של אור ושכנעו אותו להצטרף לפעילות הרגשתי שאור משתנה מקצה לקצה. בהתחלה חשבתי שזה סתם עוד חוג, אבל הוא הוכיח לי אחרת, הרגשתי שהוא מתבגר,

לומד מהי אחריות, עזרה, שיתוף פעולה. בעמותה אור מצא אוזן קשבת וכך גם אני. העזרה שהם מעניקים ההקשבה והתמיכה שהילדים זקוקים לה כל כך מתאימה לכל מסגרת חינוך ואני חושבת שהעמותה צריכה לפעול בכל בית ספר בארץ.

 

הרבה ילדים זקוקים לחופש, קשה להם לשבת הרבה שעות בכיתה ופה נכנסת העמותה ועוזרת להם לקבל את החופש בים הפתוח. יחד עם זאת מלמדת אותם ערכים כמו משמעת, עזרה, הקשבה ונותנת להם כלים כיצד לחיות במסגרת מבלי להרגיש חנוק, להתמודד עם בעיות, לעזור אחד לשני. הכלי הזה של הים טוב לפריקת כעסים תסכולים, הים סוער ולפעמים מסתורי ואם ילד שמגיע עם הרבה לחצים והרבה תסכולים עולה על הגלשן ומצליח לעמוד על הגל ולנצח את הים זהו סיפוק אדיר. כך גם בחיים אם יש משבר והצלחת להתמודד ולפתור את הבעיה אז זכית, וזה מה שעמותה נותנת  - את הכלים הנכונים לחיים.

באדיבות ynet    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4357759,00.html   צילום: משה קוורט

עבור לתוכן העמוד