מתנדבים לסייע למחלת נפש
הגדל

בין מציאות לחלום: התמודדות עם מחלת נפש

היא היתה מלכת אסתר, ניסתה להציל את העולם ומצאה משמעות קוסמית בכל דבר שראתה - אתי, שמתמודדת עם מחלת נפש, מתארת את ההתקפים שחוותה ואת השגרה היומיומית שעלולה בכל רגע נתון לזלוג לעולם של הזיות

ההתקף הראשון אירע כשהייתי בת 23, כשיום אחד עזבתי את הדירה שבה גרתי, אחרי שעל קירותיה כתבתי משפטים כמו: "שלום, אני נוסעת" ו-"שמע ישראל", ו"יצאתי לטייל". לא הייתי מחוברת למציאות. אני זוכרת את התחושה שכאילו העולם כולו איתי, שברדיו מדברים עליי, בטלוויזיה מחפשים אותי וכולם מכירים אותי ואני את כולם. המציאות שחוויתי הייתה שונה: מציאות של הזיה ודמיון מציאות של חלום, שרק אני חולמת ואף אחד לא מבין   

איש חכם שפגשתי הבין שמשהו קורה לי והתקשר לבני משפחתי שחיפשו אותי בדאגה. כבר למחרת הובאתי בפני פסיכיאטר שרשם לי תרופות ומנוחה, ולאט לאט חזרתי חזרה למציאות האמיתית. החלמתי מהר והמשכתי בחיי - התחתנתי, ילדתי שני ילדים ועבדתי שמי אתי ואני חולת נפש, או כמו שאנחנו בעמותת "אנוש" קוראים לזה "מתמודדת עם מחלה נפשית", או בקיצור - "מתמודדת". אני חולה במאניה דיפרסיה, זוהי מחלה שנקראת גם 'דו-קוטבית' ובה מצבי הרוח נעים ממצב של התעלות רוחנית ותחושה של "היי" לבין תחושה של דיכאון עמוק ו"דאון" רציני, לעתים עד רצון לאובדנות ההתקף השני קרה כשהייתי בת 34. היה זה בתחילת ההיריון השלישי. הפעם זה נמשך הרבה יותר זמן, כמעט חודשיים שבהם הייתי שבויה בתוך מציאות הזויה משלי: הייתי מלכת אסתר, משיח וישו, הייתה לי שליחות להציל את העולם, להעביר מסר לכולם וניסיתי בכל דרך אפשרית לעשות זאת  המוח בזמן התקף פסיכוטי עובד מהר יותר: כל אות וכל מספר סימן לי משהו, קיבלתי סימנים מהשמיים, לכל דבר שראיתי הייתה משמעות קוסמית ואישור לשליחות שלי, שוב אמצעי התקשורת דיברו אלי ועליי. ציירתי, כתבתי ודיברתי בלי הפסקה, ולילות שלמים לא ישנתי. גם הפעם לקחו אותי לפסיכיאטר שאבחן אותי כחולה במניה דיפרסיה. קיבלתי טיפול תרופתי וכאמור, אחרי חודשיים ההתקף עבר. אחריו בא דיכאון , הפסיכאטר הסביר שהדיכאון נובע כנראה מהחרטה על הדברים שעושים בזמן ההתקף. אני חושבת שהדיכאון נובע בגלל ההבנה שכל המציאות שחייתי בה, שבעבורי הייתה מציאות נפלאה איננה המציאות האמיתית.

 

המשכתי בחיי. למזלי קיבלו אותי לעבודה בחזרה בזרועות פתוחות, ובהדרגה חזרתי לשגרה. הבנתי שאני חולה ועשיתי כל מה שאפשר כדי לטפל בעצמי. לקחתי את התרופות בקביעות והלכתי לפגישות קבועות אצל הפסיכולוגית, ולמרות זאת חוויתי שני התקפים נוספים במהלך ארבע השנים הבאות. בפעמים האלו בחרתי להתאשפז ולהרחיק את עצמי מהילדים בזמן ההתקף. במהלך האשפוז הכרתי חולים רבים החולים במניה דיפרסיה. גם להם היו הזיות משיחיות וגם הם טענו כי הם אלוהים, משה רבנו, ועוד. איתם חלקתי את השליחות שלי.

 

היום כבר חדרה אליי ההכרה שאני חולה. ושזה לתמיד. אני ממשיכה לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע את ההתקף הבא,אבל יודעת - זאת אני וזאת המחלה שלי. בין התקף להתקף אני מתפקדת כאמא לשלושה וממשיכה בעבודתי בזמן האחרון הגעתי למפגשים של פרויקט "דו שיח"של עמותת אנוש. זהו פרויקט שבו חבר'ה צעירים המתמודדים עם מחלות נפשיות מספרים את הסיפור האישי שלהם בפני קהלים שונים במטרה לנפץ סטיגמות ומחיצות. אני עומדת מול קהל ומספרת את הסיפור שלי ללא בושה ופחד. אני גאה ושמחה להגביר את המודעות למחלות הנפש וגאה בעצמי על מי שאני, ועל העובדה שבין התקף להתקף אני ממשיכה בחיים ולא מוותרת.

 

  • הערב, יום שני 28.10, יתקיים ערב ההתרמה השנתי לאנוש  - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, במשכן האופרה בתל אביב. במרכז האירוע, שיציין 35 שנים לפעילות העמותה, הופעה של היוצר שלום חנוך שיארח את הזמרת נינט טייב. נשיאת העמותה, הגב' צופית גרנט, תנחה את האירוע, שמטרתו גיוס תרומות לפעילות העמותה העומדת בחזית השיקום בתחום בריאות הנפש בארץ     האדיבות  
  •          Ynet    

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4445838,00.html

עבור לתוכן העמוד