מתנדבי מבצע "מחממים בידידות"
הגדל

לחיות בכבוד: מענק חימום לקשישים

רבע מהקשישים בישראל מוותרים על חימום ביתם עקב קושי כלכלי, אחד משבעה קשישים מוותר על רכישת מזון וכל קשיש עשירי מוותר על רכישת תרופות עקב אילוצים כלכליים - אז איך מביאים קצת אור וחום לביתם של אלו המסמלים את העתיד הקשה הצפוי לאלו הצעירים בהווה?

מזג האוויר של הימים האחרונים מטעה מאוד. אפשר לשכוח כי אנחנו בעיצומו של חורף, ושלפני חודש בערך הייתה כאן סערה כמעט חסרת תקדים. קשה בימים יפים לזכור שיש קשישים במצוקה שסובלים מקור ומבדידות.

 אשדוד היא כרך מודרני בוהק. שירותי הרווחה בה הם מהמתקדמים בישראל. בעיר פועלים גם אלפי מתנדבים בתחומים שונים, שבזכותם זכתה אשדוד ב"אות הקהילה המתנדבת" בטקס שנערך בדצמבר בכנסת. ויש כאן גם נזקקים. כדי לראות מקרוב איך חיים חלק מ-200 אלף הקשישים העניים בישראל, די לפסוע משדרה ראשית יפיפייה לחצר מוזנחת, ולעלות קומה וחצי בחדר מדרגות טחוב.   

הייתי השבוע באשדוד שם ליוויתי, יחד עם ראש העיר המסור, ד"ר יחיאל לסרי, מאות מתנדבים בני עירו, שעשו דרכם אל בתי קשישים נתמכים. הם מסרו בידם "מענק חימום": המחאה אישית שאולי תקל במקצת על הלבטים. עשרות אלפי קשישים נאלצים לבחור בין לחמם את ביתם או לרכוש תרופות, בין קניית אוכל או מקלחת חמה. את הדלתות פתחו לנו ישראלים בודדים, נטולי תקווה וכבוד. חלקם שמחו לקבל אותנו לקורתם, אורחים לרגע.הם פטפטו בעליזות, הוציאו קופסת שוקולד או בקבוק משקה וביקשו לכבדנו. אחרים הציצו מפתח הדלת והשפילו מבט. שלחו יד אל המעטפה, מלמלו תודה רפה ונסוגו לאלמוניותם  בדירות שיכון צפופות ובחדרים של מתקני דיור מוגן, מעבירים הישראלים האלה את חייהם כשלרשותם רק קצבת זקנה ותוספת הבטחת הכנסה. ברגישות נקשו המתנדבים הוותיקים ולצדם תלמידי תיכון, על דלתותיהם של עניי עירם. הנותנים, וגם המקבלים, יודעים ללא ספק כי זהו אקט חשוב אך סמלי.

 350 שקלים לא משנים גורלו של אדם, בקושי מקלים לזמן קצוב. מבצע "מחממים בידידות", שאותו אנו מקיימים בדבקות זו השנה השמינית, הוא טיפה בים המצוקה. אנו רואים בעיניים כלות איך בין חורף לחורף צומחים המספרים. ראינו השבוע ישראלים בודדים שחיים מ-2,700 שקלים בחודש וזוגות שחיים מ-4,00 שקלים בחודש. אני מפציר בכל מי שקורא שורות אלה לעצור לרגע אחד ולנסות לדמיין את חייו שלו ושל אהוביו בסד כספי בלתי נתפס שכזה.

והנתונים, שאינם יכולים להותיר באדישותו אדם בעל לב, ידועים למקבלי ההחלטות - הפקידים והפוליטיקאים - ובכל זאת הם הולכים וגדלים. דיבורים על "עידוד יציאה לעבודה", "לחלק חכות ולא דגים" לא נוגעים לקשישים הללו. את מצבם ניתן לשפר רק על ידי הגדלת הקצבאות. בעניינם הבוער על המדינה לעשות רק דבר אחד: להכניס את היד לכיס, הכי עמוק שאפשר ולתת להם קצבאות שהולמות את רמת החיים הממוצעת בישראל ואת יוקר המחייה. לא מסעדות, לא קניונים ולא חו"ל פעם בשנה – רק חיים נוחים ומכובדים.

הקשישים הללו עומדים לסיים את חייהם בידיעה שמי שחובתו לעשות בעבורם בחר לא לעשות. הנתונים ידועים ומי שפספס השבוע את הפרסומים יקבלם שוב: בסקר ה"קרן לידידות" שערך מכון גיאוקרטוגרפיה עולה כי רבע מהקשישים בישראל, כ-200 אלף, חיים מתחת לקווי העוני. קשיש חולה שחי מתחת לקו העוני לא ייבדל לחיים ארוכים. הממשלה גוזרת עליוחיים קצרים יותר ומכאיבים יותר.

ומה שמקומם במיוחד הוא שלכולם יש פנים ושמות. המתנדבים של ה"קרן לידידות" ושל עיריית אשדוד לא הלכו לחפש קשישים עניים. ברשויות הרווחה בישראל מכירים את כל הנזקקים – שמות וכתובות. אבל בין הידיעה שהם קיימים לבין המעשה הנכון והמענה המספק, פעורה תהום בלתי מוסרית. כבד את אביך ואת אמך, מצווה אלוקים, ומבטיח באופן חריג גם תמורה למי שינהג כך בהוסיפו - למען יאריכון ימייך. אם לא הצדק הטבעי, אז אולי התמורה הצנועה הזו תשכנע את מקבלי ההחלטות בישראל לעשות את הדבר הנכון.

 

  • הרב יחיאל אקשטיין הוא נשיא ומייסד "הקרן לידידות

 הקרן לידידות החלה, כמדי שנה, את מבצע "מחממים בידידות" – פרויקט חימום למען קשישים נזקקים. חלוקת המענקים והשמיכות מתבצעת בשיתוף עם מחלקות הרווחה ב-72 רשויות מקומיות שאינן נכללות ברשימת היישובים בהן מחולק מענק החימום לקשישים של הביטוח הלאומי. המעוניינים להצטרף למערך המתנדבים של הקרן לידידות ולקחת חלק בפעילויות סיוע לקשישים במהלך השנה, יכולים לשלוח מייל לכתובת mitnadvim@ifcj.org.il  או להכנס לדף הפייסבוק של הקרן לידידות

      באדיבות 

צילום: יוסי צבקר

               http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4478488,00.html      ynet    

   

 

עבור לתוכן העמוד