קצוץ לעמותות השירות הלאומי
הגדל

עמותות השירות הלאומי יוצאות למאבק: "קיצוץ בתקציב שלנו - גזר דין מוות"

ועדה במשרד האוצר עשויה להמליץ בקרוב על קיצוץ בתקציבי עמותות השירות הלאומי ■ בעמותות, שנמצאות כבר כיום בגירעון, לא מתכוונים לוותר: "השירות הלאומי הוא החוסן הלאומי של ישראל" ■ השר אורבך: "כבר כיום ישנו פער גדולות בין ההוצאות להכנסות

"

·       עמותות השירות הלאומי-אזרחי, המפעילות 16,700 מתנדבים שצה"ל פטר מגיוס, מביעות דאגה מכך שוועדה פנימית במשרד האוצר, בראשות סגן השר מיקי לוי, מתכוונת להורות על קיצוץ בתקציביהן.

 בעמותות טוענים כי הקיצוץ הצפוי "יגזור מוות על מפעל השירות הלאומי". השר לאזרחים ותיקים אורי אורבך, אשר אחראי גם על השירות הלאומי, פנה אתמול (ד') למשרד האוצר בבקשה לקיים עמו דיון, עוד לפני שתתקבל ההחלטה.

"כבר כעת קיים פער גדול בין ההוצאה הנדרשת על ידי הגופים המוכרים (למימון שכר המתנדבים וזכויות נלוות כמגורים, ביגוד וביטוח, ה"ו) לבין ההכנסה מהתשלומים שאותם הם מקבלים", כתב אורבך ללוי. שכר המתנדבים שווה בערכו לשכר חייל בשירות חובה – כ-400 שקל בחודש. אולם לשכר הזה מתווספות גם עלויות אחזקה נוספות של מתנדבים, שמתוקצבות מכיסן של העמותות. על פי דו"ח מחקר, שבחן את הפער בין העלות החודשית למימון מתנדב לבין התקצוב הממשלתי לכך, נמצא כי כבר כעת מדובר בפער חודשי של 237-110 שקל למתנדב.

על פי נתוני המשרד לאזרחים ותיקים, מדי שנה צה"ל פוטר מגיוס כ-50% מבני הנוער בגיל שירות, מתוכם כ-30 אלף צעירים ערבים, 3,600 מוגבלים פיזית, נפשית או קוגניטיבית, כ-1,800 מהם בני נוער בסיכון ומצוקה, כ-15 אלף בנות דתיות וחרדיות וכ-7,800 חרדים. מאחר שכמות תקני השירות הלאומי קטנה מן הביקוש, לא כל המבקשים להתנדב לשירות הלאומי אכן יכולים לעשות זאת. "עבור אלפי בני הנוער הללו, אשר מעוניינים לשאת בנטל ולשרת את המדינה במוסדותיה האזרחיים, השירות הלאומי אזרחי הוא אלטרנטיבה יחידה להשתלבות חברתית ותעסוקתית והשתייכות לקבוצת 'השווים'", אמר אורבך.

סגן אלוף (במיל') ארנה קוטלר, מנכ"לית עמותת שלומית, טוענת כי המדינה משמיעה שני קולות סותרים. "מצד אחד מגדילים את תקני השירות הלאומי ומחבקים אותנו, ומצד שני חונקים אותנו תקציבית", היא אומרת. "מיהם מתנדבי השירות הלאומי? צעירים שצה"ל פטר משירות – ומעוניינים להירתם למען המדינה".

מתנדבי העמותה שבראשה עומדת קוטלר פועלים בתחומי החינוך, הסיעוד, כיבוי והצלה ורפואה, וחלקם זקוקים לליווי מקצועי-נפשי, הכרוך גם הוא בתקצוב מתאים. "אם יוחלט על צמצום התעריף הקיים – המדינה תסגור את הגולל על מפעל השירות הלאומי-אזרחי. כבר כעת אנו מצויים בגירעון, כי אני צריכה לשלם מתקציבי על כל מה שהמדינה לא מספקת למתנדבים: נסיעות, דמי כיס, הכשרות מגורים וכו'", היא אומרת.

"התוספת מתקציב העמותה מגיעה לעתים לעד 30% למתנדב. השירות הלאומי – שבו מתנדבים בני מיעוטים שפועלים למען הקהילות שלהם, ולמען עתידם, כמו גם בעלי מוגבלויות – הוא החוסן הלאומי של מדינת ישראל. אין כדוגמת המפעל הערכי והחיוני הזה בכל העולם המערבי. אבל תקציבית – הגעתי לקו האדום".

על פי נתונים שנאספו על ידי ארבע עמותות של השירות הלאומי - האגודה לשירות לאומי, עמינדב, בת עמי ושלומית – חסכה המדינה במבצע "צוק איתן" 4.3 מיליון שקל, זאת אודות לפעילות מתנדבי השירות הלאומי.

ממשרד האוצר נמסר: "הוועדה אשר בוחנת את סוגיית התעריף שמשולם לעמותות השירות הלאומי, עבור מתנדבי השירות הלאומי, עתידה להגיש את המלצותיה לסגן שר האוצר מיקי לוי בזמן הקרוב. עם הגשת ההמלצות יוחלט כיצד לפעול". באדיבות  "הארץ"

http://www.themarker.com/career/1.2406554
עבור לתוכן העמוד