לילה בחו"ל בחינם ומאות דולרים לבזבוזים - מי מתנדב?
הגדל

לילה בחו"ל בחינם ומאות דולרים לבזבוזים - מי מתנדב?

עיכוב בטיסה יכול לגרום מפח נפש גדול, לבזבז זמן יקר ולשבש תוכניות ■ אבל יש גם מי שמוכנים לוותר מרצונם על מקומם בטיסה - תמורת פיצוי הולם מחברת התעופה איזה פיצוי מקבלים "המתנדבים" ולמי זה משתלם

 

קשה היה לא לשים לב לפרצופים העצובים של סיון וחברתה, בדרכן לשדה התעופה בברצלונה. אחרי חודש של טיול בגואטמלה, הן היו צריכות לחזור לישראל ולשגרת החיים, ולא היה דבר שהן רצו יותר מאשר להמשיך את הטיול עוד כמה ימים.

"כל כך לא רצינו לחזור לארץ", מספרת סיון. "הגענו לברצלונה לקראת הלילה. היינו עייפות מאוד אז לא עשינו כלום בעיר, ולמחרת בבוקר כבר היינו צריכות לתפוס את הטיסה חזרה לישראל. נסענו לשדה התעופה בלי חשק - ואז, כשהגענו לדלפק הצ'ק אין של אל על, הבחור הנחמד שאל אותנו אם אנחנו רוצות להתנדב. לא הבנו מה הוא רוצה מאתנו, ולאן הוא רוצה שנתנדב עכשיו באמצע שדה התעופה. הוא הסביר שהם באובר־בוקינג (רישום יתר) במטוס, ומחפשים אנשים שיסכימו להישאר בברצלונה תמורת פיצוי, ולטוס במועד מאוחר יותר.

 

נוסעים על מזוודות בנתב"ג ונוסעות בשדה התעופה מקארן בלאס וגאס. מחיר הפיצוי יכול לעלות מרגע לרגע

"ככה, פתאום, קיבלנו שני לילות נוספים בברצלונה במלון ארבעה כוכבים במרכז העיר עם פנסיון מלא, שבחיים לא היינו יכולות להרשות לעצמנו - וכרטיס טיסה לכל יעד שנרצה באירופה למשך שנה. ברגע ששמענו מה הפיצוי אמרנו לו בחיוך שאנחנו נדבניות ידועות, ואם לא נתנדב לחברת התעופה הלאומית של ישראל - אז למי נתנדב. היינו כל כך מאושרות. כל כך רצינו להישאר בחו"ל עוד קצת".

בזמן שסיון וחברתה חיכו להסדרת ענייני הפיצוי שלהן, פגשו השתיים זוג נוסף שאף הוא התנדב להישאר בעיר. "הם היו בשוק שאנחנו לא מכירות את זה", הן מספרות. "הבחור סיפר לנו שהם עושים את זה כל הזמן, זאת אומרת מבקשים להתנדב. עבור שעתיים של המתנה קיבל כל אחד מהם 200 יורו. הם פשוט מגיעים ראשונים, לפני כולם, ושואלים אם צריכים מתנדבים".

 

סיון וחברתה אמנם לא היו מודעות לאפשרות להתנדב, אבל מדובר בתופעה שקיימת כבר עשרות שנים בחברות התעופה. "בשנות ה-90 בעונות השיא בארה"ב כמעט על כל טיסות הפנים האמריקאיות היו מבקשים מתנדבים. כל נושא האובר־בוקינג בטיסות לא היה יעיל", מסביר בכיר בחברת תעופה אירופית. "בכל טיסה היו מבקשים מאנשים לוותר על מקומם תמורת כרטיס חינם או כסף".

כיום הדברים נראים קצת אחרת וחברות התעופה פועלות ככל יכולתן כדי להימנע ממצב של אובר־בוקינג. לא בהכרח כדי למנוע עוול לנוסעים, אלא משום שזה עולה להן לא מעט כסף. "חברות התעופה עושות מאמץ לנהל את הקצאת המושבים ומכירתם בצורה נבונה, כך שהן לא יצטרכו להשאיר אף אחד, וכולם יעלו למטוס", מוסיף הבכיר. "אף חברה לא רוצה להוציא כסף על פיצויים ולינה שלא לצורך. זה ממש לא באינטרס של החברה לבצע מדיניות של אובר־בוקינג ולהישאר עם נוסעים על הקרקע. זה אמנם מקובל למכור יותר כרטיסים ממושבים, אבל החוכמה היא לדעת לבצע את זה בטיסות הנכונות ולהשאיר רק אחוז נמוך של אובר־בוקינג, של עד 5%, למקרה של ביטולים ברגע האחרון, שינויים, ואנשים שפשוט לא מגיעים לטיסה (no show)".

"אובר־בוקינג קיים כדי להבטיח את מקסום תפוסת המושבים במטוס. זאת אומרת שבמידת האפשר שהמטוס לא ייצא אפילו עם מקום אחד פנוי, במטרה למקסם את ההכנסות. זה משתנה מיעד ליעד ומחברה לחברה, אבל זה נע על 5%–10% של רישום יתר, וזה בעיקר בטיסות הבינלאומיות במחלקת תיירים", אומר אלברט מוריס, מנהל תחנת חברת התעופה דלתא בנתב"ג. "מערכת ההזמנות של חברות התעופה משוכללת והיא מביאה בחשבון חגים, עונות וימים בשבוע. גם השאלה אם בעבר מומש האובר־בוקינג על אותה טיסה רלוונטית. אם לדוגמה בטיסה מסוימת בדרך כלל מאפשרים הזמנות של חמישה נוסעים יותר ממספר המושבים במטוס ותמיד מגיעים למצב שצריכים להשאיר אותם על הקרקע, אז המספר יורד. הרעיון הוא לא להרוס ולקלקל את החופשה".

לדבריו, "בארה"ב זה שוס. לפעמים יש יותר מתנדבים ממה שצריך, הם באים לשער עוד לפני שאנחנו מבקשים. במקרים שאנחנו צריכים הם מקבלים שובר של 200–800 דולר לשימוש בטיסות דלתא בעתיד - אך לא כסף מזומן".

לא כולם רוצים להתנדב

הכל טוב ויפה כשיש אנשים שמוכנים להתנדב, אבל מה קורה אם אף אחד לא מוכן להתנדב? במקרה של רישום יתר, על החברה לנסות לפנות אל הנוסעים הרשומים בטיסה ולבדוק אם יש ביניהם נוסע המוכן לוותר על מקומו בטיסה תמורת פיצוי שסכומו יוסכם בין שני הצדדים. אם זה לא מצליח אין ברירה ונציגי חברת התעופה פשוט מודיעים לכמה נוסעים שהם לא יוכלו לעלות על הטיסה ומנסים לסדר להם טיסה חלופית. "בהרבה מקרים, הנוסעים האחרונים שהגיעו לצ'ק אין יהיו אלו שלא תהיה ברירה ויצטרכו להישאר על הקרקע", אומר אותו גורם בכיר בחברת התעופה.

כך קרה לשני ובעלה, שלעומת סיון וחברתה, שהתרגשו להישאר עוד כמה ימים בחו"ל, דווקא קיבלו את הבשורה בצורה פחות נלהבת. הזוג היה אמור לעלות על טיסת של צ'ק איירליינס מפראג לישראל, אך אובר־בוקינג במטוס שינה את התוכניות שלהם. "הגענו מוקדם ועמדנו בתור לצ'ק אין אבל כשפתחו את השערים כולם התנפלו, ויצא שהיינו בין האחרונים כי אנחנו לא התנפלנו. כשהגיע תורנו הנציגה הודיעה לנו בחביבות שאין מקום בטיסה, כאילו שהיא אומרת לנו שבמקום עוף נקבל דג", אומרת שני. "היינו בשוק. היא אמרה שנוכל לעלות על טיסה נוספת רק עוד 24 שעות ושנקבל חדר במלון, ארבע ארוחות ו–400 יורו לכל אחד. בהתחלה התרגזנו, כי רצינו לחזור הביתה ולראות את הילדה שלנו, אבל בסופו של דבר, כשכבר הבנו שאין ברירה ואנחנו נשארים עוד לילה בפראג, קיבלנו את זה בסבבה, ותכלס הפיצוי שלהם שילם לנו כמעט את כל הטיול".

ללאה ובעלה, שהיו בירח דבש בארה"ב והזמינו כרטיסים לטיסת פנים ללאס וגאס, גם היה קשה בהתחלה לבלוע את הגלולה המרה, אבל בדיעבד התברר להם שמעז יצא מתוק. "חיכינו לעלות על הטיסה וברקע שמענו בכריזה שהם מחפשים ארבעה מתנדבים להישאר תמורת 500 דולר. לא באמת התייחסנו למה ששמענו כי לא עיניין אותנו להישאר", מספרת לאה. "אבל מתברר שאף אחד לא התנדב, ואז הנציגה פנתה אלינו והסבירה שהם באובר־בוקינג והם מבקשים שנוותר על המושבים שלנו. בהתחלה לא הסכמנו אבל אחרי דין ודברים הנציגה חזרה ואמרה שחברת התעופה תיתן לכל אחד מאיתנו 680 דולר במזומן, וכל זה בשביל עיכוב של ארבע שעות. בסופו של דבר זה היה שווה את זה, כי זה סידר אותנו עם כסף לבזבוזים ללאס וגאס. זה היה אפילו יותר ממה שזכינו במכונות בקזינו".

הניסיון של נציגי חברות התעופה למצוא מתנדבים כדי שלא להגיע למצב בו הם מכריחים נוסע לא לעלות על המטוס, שלא מבחירה, יכול להגיע לעתים לרמת התמקחות מעוררת גיחוך. לפני כמה חודשים נשמעה הכריזה הבאה בשדה התעופה במיניאפוליס: "בעקבות אובר־בוקינג על הטיסה לאוסטין אנחנו מוכנים לשלם 200 דולר למי שיהיה מוכן להתנדב לוותר על המושב שלו בטיסה ולנסוע במועד מאוחר יותר".

 

עברה דקה ועוד דקה אבל אף אחד מנוסעי אותה טיסה לא זז מכיסאו או ניגש לדלפקים כדי להיענות להצעה. משראו נציגי החברה ש–200 דולר לא מרגשים את הנוסעים הם העלו את הפיצוי ל–400 דולר וחזרו שוב על נוסח הכריזה, הפעם עם הסכום החדש. אבל נראה שגם הסכום הזה לא היה מספיק אטרקטיבי כדי שמישהו מהנוסעים יסכים להתנדב לפספס את הטיסה ולחכות לאחרת. מאותו רגע, בכל עשר דקות גובה הפיצוי עלה בעוד 200 דולר, עד שהסכום הגיע ל–1,000 דולר ונמצא המתנדב, שבמבט מהצד עשה עסקה משתלמת ביותר, שכן הסכום יותר מכפול מעלות הכרטיס, והוא עדיין מקבל טיסה חזרה.

במועצה לצרכנות אומרים כי לפי חוק שירותי תעופה, הפיצוי לנוסע שלא עלה על טיסה עקב אובר־בוקינג שלא בהתנדבות יהיה על סך של 1,290 שקל אם היעד הוא עד מרחק של 2,000 ק"מ, 2,070 שקל אם היעד הוא עד 4,500 ק"מ ו–3,100 שקל אם היעד רחוק מ-4,500 ק"מ וכמובן לספק לנוסע שירותי לינה וכרטיס חלופי. עם זאת, אם האיחור במועד הנחיתה ביעד הסופי של הנוסע לעומת המועד המקורי הוא עד שש שעות ומרחק הטיסה הוא מעל 4,500 ק"מ אז סכום הפיצוי יופחת בחצי. גם במקרה שהאיחור הוא עד חמש שעות ומרחק הטיסה הוא 2,000–4,500 ק"מ, או עד ארבע שעות ומרחק הטיסה הוא מתחת ל–2,000 ק"מ, הפיצוי יופחת בחצי.

לפי תקנות משרד התחבורה האמריקאי (DOT) חברות תעופה שלא מצליחות למצוא מתנדבים ויאלצו נוסעים לוותר על המושב שלהם, יידרשו לשלם להם פיצויים, למעט במקרה שבו מועד ההגעה של הנוסע ליעד נדחה עד שעה בלבד. בכל שאר המקרים הפיצוי יהיה 200% או 400% מהסכום ששילם הלקוח בגין הטיסה (כיוון אחד) בהתאם למשך העיכוב, ועד מקסימום של 1,300 דולר.

התקנות של איחוד האירופי קובעות כי במקרה שאין מתנדבים, ובכל זאת נמנעת מנוסעים העלייה למטוס, הפיצוי יהיה 250 יורו ליעד שנמצא במרחק של עד 1,500 ק"מ, 400 יורו לטיסות שהיעד במרחק של עד 3,500 ק"מ ופיצוי של 600 יורו לכל שאר הטיסות.

"תופעת האובר־בוקינג שולית"

"כשמדברים על הנוסע שאין לו בעיה להישאר עוד יום־יומיים איפשהו בעולם ואין לו ילדים שצריכים לחזור מחר לבית ספר והוא יכול לגנוב עוד כמה ימי חופש בעבודה, אז בשבילו לקבל לילה במלון ועוד כמה שעות של שופינג, ועוד פיצוי כספי ביעד נחמד כמו אירופה, יכול להיות תענוג; אבל למישהו אחר - לדוגמה אבא עם שני ילדים קטנים - דבר כזה יכול להיות בעייתי לשגרה של המשפחה וללו"ז בעבודה. אפילו עם הפיצוי זה לא פיקניק. וברוב המקרים לא נראה יותר מדי משפחות שמתנדבות לעשות את זה" אומר הבכיר בחברת התעופה.

מנתוני משרד התחבורה האמריקאי עולה כי שיעור האנשים שנמנעת מהם העלייה למטוס, שלא מבחירה, הוא 9.2 מכל 100 אלף נוסעים, אך נתון זה נמצא בירידה בשנים האחרונות. לפי הנתונים, בתשעת החודשים הראשונים של 2013 התנדבו 355 אלף נוסעים שלא לעלות על טיסה בתמורה לפיצוי שעליו הסכימו הצדדים, ועוד 43 אלף נוסעים אולצו לכך שלא בהתנדבות, מתוך 467.7 מיליון נוסעים באותה תקופה.

חברות התעופה הישראליות אינן מחויבות לדווח למשרד התחבורה כמה נוסעים בשנה הן לא העלו לטיסות בגלל אובר־בוקינג ולכן אין נתונים בנושא, אך באל על מגדירים את תופעת האובר־בוקינג כשולית. "הדברים האלה קורים. לא יודעת אם נדיר זו המילה הנכונה, אבל זה לעתים רחוקות. זה יכול להיות נעים למישהו צעיר ללא משפחה ומחויבות, אבל בחוויה הצרכנית לרוב האנשים לא נעים להיות בכזו סיטואציה ולכן אנחנו מקפידים שהדברים האלה לא יקרו", אומרת עינת ינאי, ראש אגף שיווק בחברת אל על. "אם זה קורה זה בגלל עניינים תפעוליים, כמו לדוגמה כשמוחלף מטוס ובמטוס החדש יש פחות מושבים, אז אנו מנסים לעשות את עיקר הפעילות לפני שהלקוח מגיע לשדה התעופה. אנחנו לא רוצים שהוא יגיע לשדה ושם לעשות את השיח, אלא לאתר את האנשים שיהיו מוכנים לעיכוב, לאתר מתנדבים, שמבחינתם הדבר הזה לא יהיה בעייתי. אם לא נמצאה אלטרנטיבה, וזה בכלל בשוליים, הוא ייהנה מעוד לילה בבית מלון, אם הוא לא בארץ המוצא שלו, ויקבל פיצוי לפי החוק באותה מדינה".

מתברר שלא רק בשל אובר־בוקינג מתבקשים נוסעים לעזוב את המטוס. ב–2013, רגע לפני ההמראה, טייס של מטוס של חברת איזיג'ט מלונדון לאיטליה הודיע בכריזה כי הוא יצטרך לבקש מארבעה נוסעים להתנדב לרדת מהטיסה בגלל משקל עודף. בתחילה הציע 250 יורו לאדם, חדר במלון וכמובן כרטיס טיסה חלופי, אבל רק אחרי שהעלה את הסכום ל–400 יורו השיג את מבוקשו וארבעה נוסעים ירדו מהטיסה כשהם זוכים למחיאות כפיים משאר נוסעי הטיסה, שכנראה שמחו מאוד שעוד כמה דקות הם יוכלו להמריא.

 

אובר־בוקינג קיים כדי להבטיח את מקסום תפוסת המושבים במטוס

טיפים למתנדב המתחיל

רוצים לבלות עוד לילה בחו"ל? כך תתנדבו לוותר על מקומכם בטיסה תמורת פיצוי הולם:

1. אל תחכו שנציגים של חברת התעופה יפנו אליכם. הגיעו לשדה התעופה מוקדם ככל האפשר, גשו ראשונים ובאופן עצמאי לדלפק, ובררו אם הטיסה במצב של רישום יתר ואם יש צורך באנשים שיתנדבו שלא לעלות לטיסה. עדכנו את הדיילים ואת הנציג בשער על רצונכם להתנדב במידת הצורך, וחכו ליד השער עד שיתברר מצב הטיסה. יש חברות, כמו דלתא איירליינס, שמבקשות מהנוסעים להצהיר אם הם מוכנים להתנדב כבר בהליך רישום הצ'ק אין באינטרנט, עוד בבית.

2. לפני שאתם מתנדבים לוותר על מקומכם בטיסה, ודאו מה סכום הפיצוי שתקבלו בתמורה. אם אתם רואים שנציגי חברת התעופה נואשים וזקוקים למתנדבים, הכוח בידיים שלכם - ואתם יכולים אפילו להתמקח על סכום הפיצוי. אם לא זה המצב, אל תתמקחו יותר מדי, והתנהגו בנימוס ובכבוד, כדי שלא יוותרו עליכם ויעברו לנוסע הבא.

3. בררו אם הפיצוי הכספי שתקבלו יינתן בכסף מזומן או בשובר זיכוי להזמנת מקום בטיסה אחרת של חברת התעופה. אם מדובר בשובר, שימו לב לכמה זמן הוא תקף, ואם הוא תקף גם בחגים. במקרה שנודבתם, ולא התנדבתם מרצונכם החופשי, שלא לעלות לטיסה - הפיצוי צריך להיות בכסף ולא בשובר זיכוי.

4. אם אתם מתנדבים במדינה זרה, ולא בישראל, ייתכן ותיאלצו לבלות לילה נוסף ביעד - לכן ודאו שחברת התעופה משלמת לכם את עלות הלילה במלון, ובדקו אם תממן גם ארוחות ונסיעות משדה התעופה ואליו.

5. אם אתם חייבים לעלות על הטיסה, ובשום אופן לא רוצים להישאר על הקרקע במקרה של רישום יתר, הקפידו לעשות צ'ק אין מוקדם ככל האפשר. בדרך כלל, הנוסעים האחרונים לעשות צ'ק אין הם הראשונים שיפנו אליהם במקרה של רישום יתר ללא מתנדבים.

6. לטיסות לילה יש נטייה להיות מלאות יותר, בעיקר בגלל ביטולים ועיכובים בטיסות במהלך היום. אם אתם רוצים להגיע לטיסה במצב של רישום יתר כדי לזכות בלילה נוסף ביעד - בטיסות לילה הסיכויים לכך גבוהים יותר. ולהפך, אם אתם חוששים ממצב כזה, השתדלו להזמין טיסת בוקר. כך, גם אם תיתקעו בשדה, יהיו לכם אפשרויות רבות יותר בהמשך היום לעלות על טיסה חלופית.

7. אל תשכחו לברר מתי יוצאת הטיסה החלופית שלכם.

באדיבות הארץ       http://www.themarker.com/consumer/tourism/1.2543191

עבור לתוכן העמוד