למה מעשה טוב אחד מוביל לעוד מעשה טוב?
הגדל

למה מעשה טוב אחד מוביל לעוד מעשה טוב?

חסדים קטנים לפעמים מייצרים כותרות גדולות. למעשה, בוודאי יצא לכם בחודשים האחרונים לקרוא על כמה סיפורים כאלה או לראות אותם מתהווים במסגרת "יום מעשים טובים", דרך יוזמות עצמאיות או בפורמט של שרשרת מעשים טובים המוכרת בשמה - 'תעביר את זה הלאה'.

 מי שכבר נתקל בטרנד ודאי יודע שהדרך המוכרת מתייחסת לאדם אחד שעושה מעשה טוב – לדוגמה משלם על כוס קפה נוספת בבית הקפה ומבקש מהמוכר שאם ייכנס הומלס לקפה הוא יעניק לו אותה, אפשר גם לשלם את יתרת התשלומים שנותרו לאדם זר לשלם בסופרמרקט עבור מוצר מסוים, שאותו יוכל

סיכום יום מעשים טובים ה-9

לפחות אחד מכל עשרה אזרחים במדינה לקח היום (ג') חלק ביום מעשים טובים התשיעי שהתקיים בכל הארץ. "אם אנחנו, כל אחד מאיתנו ייקח את האחריות ליום יום שלנו, לחשוב טוב, לדבר טוב, לעשות טוב, המדינה תראה אחרת והעולם יראה אחרת" אומרת שרי אריסון, יוזמת יום המעשים הטובים. כך נראה היום

לקבל רק כשיסיים לשלם את התשלומים (תשלום בשיטת ה- layaway) – ואז מתחיל טרנד, ומעודד יותר ויותר אנשים לנהוג כך. התוצאה היא סיפור שנותן לכולם הרגשה טובה. אלו שנותנים, מרוצים מכך שעשו מעשה טוב, ואלו שמקבלים, שמחים שמישהו הושיט להם עזרה, שגם אם היא קטנה, היא משמעותית.

 

ה"היי" של האדם שעוזר

אולם, מעגל הנדיבות לא מסתיים שם – והוא למעשה גדול בהרבה. על פי ג'יימס פאולר, פרופסור לגנטיקה רפואית ומדעי המדינה באוניברסיטת קליפורניה, סאן דייגו, המוטבים של המעשים הטובים, רוצים בדרך כלל להמשיך להעביר את זה הלאה. למעשה, באחד ממחקריו, פאולר מצא שמעשה נדיב אחד בדרך כלל גורר אחריו עוד מעשים שכאלה. השם המדעי לשרשרת האלטרואיזם הזאת הוא "הדדיות מתגברת", אבל אפשר גם לחשוב על זה, כעל אפקט דומינו של רגשות נעימים וחמימים: אם תוסיף מטבע של רבע דולר למדחן שהפסיק לפעול כי נגמר הכסף, זה יגרום לאדם שנהנה מהטובה הקטנה הזה, לרצות לעשות מעשה טוב עבור מישהו אחר וכך הלאה וכך הלאה.

 

מניין מגיעים הרגשות הטובים הללו? על פי מחקר שנערך באוניברסיטת אמורי, כאשר אתה טוב לאדם אחר, מרכזי ההנאה והתגמול של המוח נדלקים, כאילו אתה המוטב של המעשה הטוב - ולא זה שנותן. תופעה זו אף זכתה לכינוי, שניתן לה על ידי פסיכולוגים החוקרים נדיבות, "ההיי של האדם שעוזר", וישנם חוקרים שמשערים שההרגשה הטובה הזאת היא גם תוצאה של שחרור אנדורפינים, אותם כימיקלים הגורמים לנו להרגיש טוב המקושרים גם להיי של אצנים.

 

לכן, אין זה מפתיע שסקר האושר של בית הספר למנהל עסקים של הרווארד מ- 2010 שהקיף 136 מדינות, מצא שבאופן כללי אנשים אלטרואיסטים – במקרה הזה, אנשים נדיבים פיננסית, שתורמים הרבה לצדקה – הם האנשים המאושרים ביותר.

   

הנוירולוגיה של הנתינה

כמובן שחלק מהסיבה שנתינה גורמת לנו להרגשה טובה, היא שאנו יודעים שאנו מרוממים את רוחו של אדם אחר. כשאנו מקבלים מתנה, עזרה או אפילו חיוך מעודד, זה מפעיל את מרכז הנאה של המוח, תופעה שקשה להסביר אבל קל להרגיש - חישבו לדוגמה על הפעם האחרונה שאדם זר החזיק בשבילכם את הדלת או שבן הזוג שלכם הפתיע אתכם והכין לכם את המאכל האהוב עליכם.

 

ההופעה הפתאומית של הרגשות החיוביים הללו היא שעוזרת לקיים את שרשרת הנתינה: על פי מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ב-2007, מישהו שזה עתה זכה ליהנות מקצת טוב לב, מרגיש מרומם, שמח ואסיר תודה, מה שמגביר את הסבירות שהוא יעזור למישהו אחר.

 

"כשאנו עדים לטוב לב זה יכול לעודד מעשים טובים נוספים"

 

אבל זה לא הכל. ההשפעות של טוב הלב יכולות להיות כל כך גדולות, שאתה אפילו לא חייב להיות חלק ישיר משרשרת הנתינה כדי להצטרף

לחגיגה. ייתכן שמספיק שתראה מישהו נוהג בנדיבות כדי שזה יגרום לך לעשות מעשה נדיב, כך על פי מחקר חדש של פאולר, שגילה שכשאנו עדים לטוב לב זה יכול לעודד מעשים טובים נוספים. לעתים קרובות, בני אדם נוטים לחקות את ההתנהגות שהם חשופים לה, וזה כולל גם נדיבות, וזה מסביר מדוע חלק מהסיפורים הללו של מעשי טובים מינוריים הופכים לחדשות גדולות אף יותר. לעתים קרובות, מספיק שאנשים רק ישמעו על שרשרת הנתינה כדי שזה יגרום להם לתת, וכך הם מתחילים שרשת של חיוביות משלהם.

 

  • חלק המידע בכתבה נלקח מהמאמר של ג'סיקה קאסיטי שפורסם ב- Happify .
  • עוד המון דברים טובים מחכים לכם - להשראה נוספת היכנסו ל- goodnet.org
  • רוצים להעניק מעצמכם למען הסביבה והחברה ולעשות משהו טוב? הירשמו להתנדבות באמצעות רוח טובה ואנשי העמותה ימצאו עבורכם את הדרך המתאימה ביותר.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4646619,00.html

עבור לתוכן העמוד