בזכות הנשים והערבים: זינוק של 30% במספר המתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי

3/01/2016
בזכות הנשים והערבים: זינוק של 30% במספר המתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי (הגדל)

בזכות הנשים והערבים: זינוק של 30% במספר המתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי

83% ממתנדבי השירות הלאומי הן נשים ■ מספר המתנדבים במגזר הערבי יותר מהוכפל בתוך חמש שנים, ורובם מוסלמים ■ במגזר החרדי, שבו כל המתנדבים הם גברים, חלה דווקא ירידה במספר המתנדבים

מספר המתנדבים לשירות הלאומי־אזרחי עלה ביותר מ–30% בחמש השנים האחרונות, בכל המגזרים — יהודים, בהם גם חרדים, וערבים. בעוד שב–2011 היו 13,069 מתנדבים בסך הכל, הרי שכיום הם כבר מונים 17,618.

מנתוני הרשות עולה כי הרוב הגדול של המתנדבים (83%) הן נשים: 2,700 גברים, לעומת כ–14 אלף נשים. למרות הדיווחים של כמה מעמותות ההתנדבות על מחסור בתקנים, ברשות לשירות לאומי־אזרחי מוסרים כי אין כל מחסור, וכל מי שמבקש להתנדב יכול לעשות זאת.

ירון קמינסקי

את העלייה הכללית במספר המתנדבים מסביר מנכ"ל רשות השירות, שר־שלום ג'רבי, ב"עבודה מאומצת למען שיפור תנאי המתנדבים והגדלת התקנים, גם עבור המשרתים ממגזר המיעוטים ובקרב בעלי המוגבלויות".

ביטול חוק טל גרם לחרדים להתנדב פחות

למרות העלייה הכללית במספר המתנדבים, בקרב המתנדבים החרדים נרשמה דווקא ירידה עקבית מאז 2012 — מ–1,600 ב–2011, ל–1,375 ב–2015. הסיבה לכך היא ככל הנראה ביטול חוק טל, שאיפשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם.

עקב פקיעת תוקפו של החוק באוגוסט 2012, הפסיק הצבא להפנות מתנדבים חדשים לשירות האזרחי, ואיפשר התנדבות החל בגיל 21. בגיל זה רוב הגברים החרדים כבר נשואים, ולכן מקבלים פטור משירות צבאי או אזרחי.

בחברה הערבית נרשמה עלייה במספר המתנדבים בכל העדות. מספר המתנדבים הדרוזים הוכפל מ–430 ב–2011 ל–910 כיום, מספר הנוצרים קפץ מ–266 ל–492, מספר המוסלמים עלה פי שניים וחצי — מ–660 ב–2011 ל–1,640 כיום. העלייה הגדולה ביותר היתה בקרב הבדואים, שמספר המתנדבים מקרבם זינק פי ארבעה — מ–356 ב–2011 ל–1,367 כיום.

ד"ר נוהאד עלי, מרצה בחוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי ובאוניברסיטת חיפה, הסביר: "למרות העלייה המדוברת, אני מציע להיות זהירים בהסקת מסקנות, מכיוון שעל הנתונים האלה יש בלעדיות לגוף אחד, שהוא אינטרסנטי. עם זאת, לעלייה יש שני גורמים עיקריים: הראשון הוא המנהיגות הערבית והגופים שהתנגדו נחרצות לשירות, שהצליחו להרתיע את הצעירים מהתנדבות במשך תקופה מסוימת. אלה דיללו באחרונה את פעילותם ובקושי מורגשים בשטח. הגורם השני הוא התחזקות הזהות האזרחית הישראלית, שנראית גם בסקרי דעת הקהל האחרונים, המחזקת את הרצון להתנדב".

ואולם עלי הוסיף כי "למרות העלייה במספר המתנדבים, שיעור המתנדבים הערבים עדיין נמוך, והשירות עדיין ממוגדר, קרי בעל רוב נשי. לנשים הצעירות אין מה לעשות אחרי שהן מסיימות ללמוד בתיכון. הן מתנדבות בקרבת הבית, מקבלות דמי כיס, ומתייחסות לזה כאל מינוף ללימודים גבוהים. המודעות הפוליטית אצל הצעירות האלה נמוכה, והזהות הישראלית שלהן חזקה יותר מהזהות הלאומית הפלסטינית".

על השאלה כיצד ייתכן רוב למוסלמים דווקא מקרב המתנדבים הערבים, עונה עלי כי "המוסלמים הם 83% מהאוכלוסייה הערבית, ולכן הם האוכלוסייה הפוטנציאלית לכך".

מרשות השירות הלאומי־אזרחי נמסר בתגובה כי "הרשות מייחסת חשיבות רבה ומשקיעה מאמצים מרובים עם הגופים המוכרים להגדלת מספר המתנדבים בשירות הלאומי־אזרחי מקרב המיעוטים, מתוך הבנת החשיבות שבשירות שלהם לשילובם בחברה ובשוק התעסוקה ולצמצום השסעים בחברה הישראלית.

"המתנדבים הערבים אינם עוברים בלשכות הגיוס של צה"ל ואינם נדרשים להציג פטור משירות צבאי. כמו כן, עומדת בפניהם האפשרות להתנדב בתוך קהילתם וביישובים שלהם. בסקר שערכנו מצאנו 
כי 85% מהמתנדבים במגזר משתלבים במסגרות ההשכלה והתעסוקה בתום השירות, מה שמעיד יותר מכל על הצלחת מסגרת זו".  

http://www.themarker.com/career/1.2798482   באדיבות   הארץ

עבור לתוכן העמוד