התכנית ההתנדבותית בה סטודנטים עוברים לגור עם אזרחים וותיקים - "ה'לבד' שלי הוא כבר פחות לבד ויותר ביחד"

2/12/2016

"מאז שנכנס הפרויקט לתוך חיי, ה'לבד' שלי הוא כבר פחות לבד ויותר ביחד". המשפט הזה, שעבר את כל קירות ליבי נאמר על ידי אישה שבמשך שנים הייתה בודדה. אזרחית ותיקה מדרום הארץ שגרה לבדה והחליטה להשתתף בתכנית בה גם אני לוקחת חלק – פרויקט "כאן גרים" של התאחדות הסטודנטים הארצית, משרד השיכון והבינוי והמשרד לשיוויון חברתי.

 

ההיכרות שלי עם הפרויקט, החלה כסטודנטית צעירה בשנתי הראשונה לתואר. בעת שיטוט באינטרנט, קראתי שקיימת תכנית במסגרתה סטודנטים עוברים לגור עם אזרחים ותיקים ומקיימים עמם פעילויות משותפות. המטרה היא להפיג את הבדידות בקרב האזרחים הותיקים, תוך מציאת פתרון דיור זול, נעים ומעשיר עבור הסטודנטים.

 

תכלית הפרויקט קסמה לי מאחר וחשתי שעומדת מולי ההזדמנות והזכות לתרום ולהיתרם, להיות חלק מחייה או חייו של אדם הזקוק לכך. עם הקסם, עלו החששות שמא לא אצליח למלא את המקום המצופה ממני, או שמא לא אמצא חן בעיני האזרחית הותיקה אצלה אגור. כמו כן, מדובר בשינוי אורח חיים וחוסר וודאות גדול. על אף החששות, החלטתי שהקסם גובר ונכנסתי למגורים משותפים עם האזרחית הותיקה.


מסע הכולל הרבה רגעים של עומק ואהבה

בנקודה זו החל המסע הקטן שלי. מסע הכולל הרבה רגעים של עומק ואהבה, שיחות על מהות החיים, פיתוח מיומנויות של תקשורת בין אישית וטיפול, תחושה של נתינה וסיפוק, חוויות של למידה והשכלה ממי שחווה כבר בעבר – מבעלי הנסיון, מפגש עם אנשים שונים ואישה אחת שנכנסה אל ליבי ואל חיי.


לא אכחיש שהמסע הזה טמן בחובו גם מכשולים לא מעטים, חששות והתמודדויות למול סיטואציות לא מוכרות. למשל, את השנתיים האלו ביליתי במגורים אצל אישה דתייה, כשאני, בחיי האישיים, מנהלת אורח חיים חילוני.

 

המפגש בין העולמות שלנו היה בהתחלה מאתגר, אך עם הזמן הפך למעניין, מעשיר ומספק. למדנו מתוך כבוד והערכה האחת כלפי השנייה איך למזג את העולמות שלנו ולהפוך את האתגר הזה לאספקט מלמד ומרתק בחוויה. ועכשיו בהסתכלות לאחור, על כפות המאזניים – האספקטים החיוביים בפרויקט מנצחים.

 

מפגש בין עולמות שונים

בעקבות ההשפעה רבת הפנים והגוונים של "כאן גרים" על חיי ועל תפיסת עולמי, החלטתי שאני מעוניינת לתת מעצמי עוד לפרויקט, מה שהוביל אותי להפוך לרכזת מחוז דרום. תפקיד הרכזת הוא לאתר סטודנטים מתאימים על ידי ראיונות ושיח העוסק באופיים ונכונותם לקחת חלק בפרויקט משמעותי זה.

 

בנוסף לכך, אני מקיימת ביקורי בית בבתי הותיקים, כך אני מבינה את צרכיהם ואופיים ומנסה לאתר עבורם את הסטודנט המתאים. העיסוק בכך מייצר בקרבי סיפוק רב שכן אני יכולה לחוות את כל התהליך המלא במגוון צורות, דרכים ועם מגוון אנשים. התהליך מתחיל משני אנשים מעולמות רחוקים – סטודנט צעיר שמתחיל את לימודיו, לרוב בתקופת שיא של חיי החברה שלו, למול אזרח ותיק, בעל נסיון וסיפור חיים מרתק, לרוב אדם בודד, שצמא לחברה.

 

המפגש בין העולמות יכול לבוא לידי ביטוי בצורות ייחודיות לכל צמד. ישנו ייחוד בקשר שנרקם בין השניים ומערכת היחסים, שלאחר זמן מסוים הופכת למערכת יחסים שבנויה על הבנה וקבלה ללא מילים, חברות ושיתוף, אהבה גדולה ובעיקר של ביחד. לצפות בתהליך מהצד מעניק לי את ההזדמנות לראות באמת, בצורה אובייקטיבית וחיצונית, איך התהליך משפיע הן על חיי האזרח הותיק והן על חיי הסטודנט.

 

שני הצדדים מרוויחים, שני הצדדים לומדים, שני הצדדים יחד יוצרים קסם שמילים לא יתארו. בתור סטודנטית בפרויקט חשבתי שהפרויקט השפיע עליי באופן ייחודי ועמוק, ושאולי לא כל סטודנט חווה את אותה החוויה, כי מהות החוויה תלויה באופן ישיר באזרח אותו הוא מלווה. אך כשניתנה לי האפשרות לראות את הדברים משני צידי המתרס הבנתי שהחוויה הזו אמנם שונה מסטודנט לסטודנט, אבל היא משמעותית, מלמדת וייחודית עבור כל אחד בצבעיו שלו.

 

"כדי להגשים חלום אחד ישן, יש צורך במיליון חולמים, שלא עוצמים את עיניהם" (אהוד מנור). אם כולנו נפקח את עינינו, נביט מסביב, נראה את האחר, ולא רק מבחוץ – אלא את מה שבפנים, נוכל להגשים חלומות של אחרים. ואולי בדרך, מתוך הנתינה, נגשים חלום קטן – גדול שלנו. אני הגשמתי חלום קטן, דבר שילווה אותי תמיד ובטוחה שיהפוך אותי לאדם טוב יותר, מבין יותר ומלא סיפוק.


באדיבות אתר ynet.


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4873939,00.html

עבור לתוכן העמוד