המכורים להתנדבות: "זו סיבה לקום בבוקר"

2/02/2017
המכורים להתנדבות: "זו סיבה לקום בבוקר"

לפני שבע שנים נכנס שמוליק פופר, תושב כרמיאל, להוסטל "בית ספרא" לאוטיסטים מבוגרים שנפתח זמן קצר קודם לכן בעיר, ושאל האם אפשר לעזור במשהו. "הילדים שלי בדיוק עזבו את הבית, ומצאתי את עצמי לאחר העבודה בלי תעסוקה, מטייל שוב ושוב עם הכלב", מסביר פופר, בן 58 כיום.   

 

מאותו יום הפך פופר למתנדב פעיל בהוסטל, כינוי שאותו אינו מחבב. הוא מעדיף לקרוא למקום "בית לחיים". מאז שעות הפנאי של פופר, עובד "אלביט", נשוי, אב לשלושה וסב לנכדה, הצטמצמו בצורה ניכרת. בין השאר הקים פופר בבית ספרא קבוצת רכיבה על אופניים, שיוצאת לדווש ברחבי הארץ ומשתתפת באירועי רכיבה עממיים.

 

בית ספרא הוא אחד מ-17 מסגרות "בית לחיים", הפועלות במקומות שונים בארץ בהם תל אביב, ירושלים, באר שבע, רמת השרון ורעננה, ומאכלסות אוטיסטים בגילאי 19 ומעלה. הבתים מנוהלים כיחידות משפחתיות בנות שמונה דיירים, וממוקמים בתוך שכונות מגורים, לצורך השתלבותם של האוטיסטים בקהילה.

 

המטרה היא לספק לאוטיסטים שבגרו את מסגרות הלימוד ואת סביבת המגורים להמשך חייהם. לא מדובר על קורת גג בלבד, אלא גם על מסגרת תומכת ומקדמת, המסייעת לדיירים במיצוי הפוטנציאל האישי שלהם וברכישת מיומנויות וכישורים. את שעות הבוקר מעבירים דיירי הבית במסגרות תעסוקה, ושעות אחר הצהריים מוקדשות לפעילויות פנאי. כאן נכנסים לתמונה המתנדבים.

"מכיוון שהייתי מאמן כדורגל ואני רוכב אופניים, החלטתי לתרום בתחום הזה", מספר פופר. "השגתי תרומות וקניתי לחברים, כך אני קורא להם, כמה אופני טנדם - אופניים המיועדים לשני רוכבים או יותר. באמצעותם אנחנו יוצאים לטיולי אופניים".

 

ב"אנחנו" מתכוון פופר לחבריו למקום העבודה, אותם סחף לסצנת ההתנדבות. "כשהחליטו במפעל ללכת על פרויקט מחויבות חברתית, אני משכתי לכיוון של בית ספרא. לקחתי לשם את הסמנכ"ל שלנו, שדווקא העדיף כיוון התנדבותי אחר, אבל כשהוא ראה את המקום ואת החברים, הוא לא יכול היה לסרב", מספר פופר.

 

כיום יש בבית ספרא 13 מתנדבים מאלביט, שמסייעים בכל התחומים. "יש מי שיוצאים עם החבר'ה בכל יום ראשון לסיבוב אופניים של מספר שעות, מישהו כאן אימץ את אחד הדיירים באופן אישי, אחר מעביר חוג תיאטרון, ויש מי שמלמד ריקודי עם. אנחנו לוקחים את הדיירים למספרה, שמעניקה להם תספורות בחינם, ואת הנשים גם למכוני קוסמטיקה".

 

- מה נותנת לך הפעילות ההתנדבותית?

"סיפוק גדול. זה גם נותן פרופורציות ומלמד להעריך את החיים ולדעת מה טוב ומה חשוב בהם. חוץ מזה, הילדים שלי מאד גאים בי. הדבר הראשון שהם מספרים על אבא שלהם זה שאני מתנדב באלו"ט, והם גם מצטרפים אלי היום לא מעט ככח עזר. לא מזמן ניגש אלי גם אחד המתנדבים מהמפעל ואמר לי תודה, כי מאז שהוא מתנדב, הבת שלו המתבגרת מעריכה אותו הרבה יותר והפסיקה להתחצף".

 

- איזה יחסים נוצרים עם הדיירים?

"אני קורא להם חברים, אבל הם הרבה יותר מחברים. אחד מהם קורא לי 'אבא'. כשאני מגיע יש המון שמחה וחיבוקים. אוטיסט, או שהוא אוהב אותך או שלא, אין הצגות".


 

"חי את זה כל הזמן, השבוע שלי מלא בהתנדבות"

 

ישראל גור בן ה-83, תושב גבעתיים וגמלאי של בנק לאומי, מתנדב זה 18 שנה ב"כפר עופרים" שליד הכפר הירוק, ומוכיח שיש בהתנדבות גם משהו ממכר. "אני פשוט לא יכול בלי זה", מתוודה גור, אב לשניים וסב לשבעה נכדים. "זה נותן לי סיבה לקום בבוקר ותורם לאריכות ימים".

 

גור החל להתנדב עוד לפני שפרש לגמלאות, בעמותה בשם "אחים בוגרים", שם ליווה ילדים יתומים מאב. לאחר פרישתו החל להתנדב ב"כפר עופרים", המאכלס 72 אוטיסטים בוגרים, ומאז מגיע לשם בכל בוקר יום ראשון, למשך ארבע שעות.

"עבדתי ככח עזר בחוגי קרמיקה, צביעת בדים ונגרות", הוא מספר. "מכיוון שאני נגר חובב, הייתי מכין לדיירים דברים מעץ שהם היו צובעים. היום אני עובד באחד על אחד, על פיתוח מיומנויות מוטוריקה עדינה, חשיבה ושפה באמצעות צביעה, פתרון מבוכים ותשבצים, לצד סיפורים, תרגילי חשבון ועוד, בשילוב תכנים אקטואליים".

 

הקיר בסלון ביתו של גור, המתנדב כיום במקביל לאלו"ט גם בסיוע אישי לאב שכול נכה וערירי ולאדם החולה אלצהיימר, עמוס בתעודות הוקרה על פועלו. בין היתר ניתן למצוא שם תעודת הוקרה מאלו"ט על שיפור איכות החיים של חברי כפר עופרים, מגן משר הרווחה, תעודת הוקרה למתנדב בחינוך ותואר יקיר רמת השרון. "אני חי את זה כל הזמן", הוא אומר, "השבוע שלי מלא בהתנדבות".

 

- ספר על רגע שריגש אותך במיוחד במהלך שנות ההתנדבות.

"זה קרה כשאחד החברים בכפר עופרים, שתחילה סירב להשתתף בפעילות, ניגש אלי יום אחד, חיבק אותי ואמר 'ישראל, אני אוהב אותך'. באותו רגע לא יכולתי שלא לפרוץ בבכי".   

 

ביום רביעי ה-20 בינואר יתקיים יום ההתרמה הארצי של אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון. לדברי מנכ"ל אלו"ט, עינת קסוטו-שפי, חלה עלייה מהירה במספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים מדי שנה, דבר המביא לביקוש גובר לכל סוגי המסגרות. התרומות וההתנדבות המבורכת יאפשרו, לדבריה, להמשיך ולהקים מסגרות לאוטיסטים בכל הגילאים, לפתח תכניות טיפול חדשניות, לרכוש ציוד ולהכשיר אנשי מקצוע וצוותי טיפול.


באדיבות אתר מוטק'ה.


לכתבה: לחצו כאן.

עבור לתוכן העמוד