היהלום של ההתנדבות

7/06/2017 18:00
היהלום של ההתנדבות

אם התמזל מזלנו ושפר עלינו גורלנו, לא חסר לנו דבר ויש לנו פנאי, התרומה הגדולה שלנו לחברה היא פעמים רבות התנדבות למען הזולת.

 

כבוגרים ששוחים בביצת החיים העצמאיים, הגיוני שפעמים גומלת בליבנו החלטה שהגיע הזמן לעזור לאחר, לנזקק. אבל מה גורם לקבוצת תלמידי תיכון לצאת מאזור הנוחות, להקים מפעל הזנה לנזקקים, ובשעות שבהן אפשר לבלות מול המחשב או עם חברים – להפעיל אותו במלוא הכוח?

 

פרויקט ת"ל – תזונה לכל, הוא פרויקט של קבוצת תיכוניסטים אשר מנפצים כל תדמית על בני נוער ועל חלקם בחברה. אחד מאלה שעומדים מאחוריו הוא יהל דיימונד בן ה־16 וחצי מבית זית, מדריך בצופים שמתאמן בקרב 10. הוא הקים יחד עם חבריו לכיתה בתיכון הניסויי בעין־כרם – שחרט על דגלו לחנך את התלמידים ליזמות חברתית – את הפרויקט שבו הם מכינים מארזי מזון למען משפחות נזקקות באזור מגוריו, מטה יהודה.


"בסוף כיתה ח' לקחו את השכבה שלנו לארוז מארזי מזון בעמותת 'חסדי נעמי'. הפעילות הזו העלתה בי רעיון: פניתי למחנכת שלי והצעתי לה לעשות דבר דומה במועצה שלנו. המחנכת שלי ביקשה שאמתין עם הרעיון לתוכנית יזמות חברתית שתקרה בקרוב", הוא מספר.

 

לדבריו, הוא המתין רק כמה חודשים. "תוכנית היזמות החברתית של בית־הספר שלנו מאד ייחודית. אנחנו בית־הספר היחיד בארץ עם מגמה של יזמות חברתית. בכיתה ט' כולם מתנדבים, והתבקשנו להעלות רעיונות.

 

מכל הרעיונות שהוצגו, נבחר זה שהצגתי עם שני חברים להקמת פרויקט הכנת חבילות מזון לתושבי המועצה במטה יהודה, שזקוקים לכך. בנינו תוכנית עבודה, ויצאנו לדרך. הרגשתי שזו הזדמנות לעשות משהו במסגרת מערכת החינוך וניצלתי את ההזדמנות. בהתחלה עבדנו במסגרת בית־הספר, אבל השנה בחרתי להמשיך בתוכנית למרות שאינה במסגרת המחויבות האישית שלי בבית־הספר ולמרות שאני עושה כבר מחויבות אישית בצופים".

 

הפרויקט, מתברר, רק גדל. "אנחנו שמונה מתנדבים, ולמרות שיש מורה שמלווה אותנו, אנחנו עצמאים לעשות מה שאנחנו רוצים", מספר יהל, "בשנה האחרונה הכנו תכנית עבודה שנתית ופתחנו עמוד פייסבוק. כמובן שאנחנו ממשיכים לחלק אריזות מזון למי שצריך, ומתחילת הדרך אנחנו נעזרים באגף הרווחה של המועצה, שמעביר את מארזי המזון ל־85 משפחות (מטעמי חסיון, רק עובדי משרד הרווחה יכולים לעשות זאת).


"השנה גם עברנו מתרומות מזון בלבד, שאותו אספנו בבתי־הספר, לתרומות כסף. בנינו קופות, פיזרנו אותן בכל המועצה וביקשנו תרומה, אפילו שקל בודד. עם הכסף שנאסף קנינו סחורה בחנויות הסביבה והעברנו למי שצריך. כך, הקניות גם עזרו לסוחרי הסביבה. את אריזת המזון עשינו בבתי־הספר בסביבה, וזו כבר פעילות חברתית של הקהילה כולה, למען הקהילה".

 

מה החזון לעתיד?

"במסגרת פרויקט 'תזונה לכל', השותפה שלי מעיין ואני מרגישים שאנחנו עדיין לא מטפלים בבעיה הכוללת. יש לנו כוונה לגרום להגברת התכיפות של העזרה למשפחות ולעזור להן לקנות באופן קבוע מזון בזול. באופן אישי, יש לי מטרה לנסות ולהרחיב את המעורבות לעוד תלמידים כמוני מכל הארץ.

 

"מבחינתי, אין הרגשה טובה יותר מהנתינה. זה עוזר לנו לצאת מבועת בית־הספר לחיים האמיתיים. החזון שלי הוא להרחיב את המודעות לנושא לעוד אנשים, בכל הארץ, שרוצים לתרום ולא יכולים לעשות את זה באמצעות מערכת החינוך. אנחנו מקימים תשתית לפעילות ארצית של עזרה הדדית, שתעקוף את מערכת החינוך, תגייס את כל מי שרוצה להתנדב ותעזור לו לעשות את זה".


מה המסר שלך לנוער שרוצה להתנדב ולא מצליח למצוא מסגרת?

 

"יש לי שלושה מסרים: הראשון, לא לפחד ליזום. השני, לא לפחד להתייעץ עם אחרים. השלישי, לא לחכות לאף אחד. זה שאתם ילדים זה לא אומר שלא תוכלו להרים את הפרויקט שאתם רוצים. אל תפחדו מלחץ חברתי, שמנסה לדכא אתכם. אם יש לכם רעיון טוב – הוא בסוף יצליח".

 

באדיבות אתר ynet.

לכתבה המלאה: לחצו כאן.   צילום: אוהד צויגנברג)

עבור לתוכן העמוד