ידידות בזמן אמת: פרויקט מיוחד מחבר בין מתנדבים לניצולי שואה

17/11/2017
ידידות בזמן אמת: פרויקט מיוחד מחבר בין מתנדבים לניצולי שואה (הגדל)

אנחנו רואים בפרויקט זה צעד שעשוי לפתור את אחת הבעיות המורכבות שקיימות כיום בקרב ניצולי השואה: בדידות", אומרת מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר, עפרה רוס, על "עכשיו זה הזמן", פרויקט ייחודי שנועד לסייע בהפגת בדידותם של הניצולים בעזרת מתנדבים. את הפרויקט מובילה ומתקצבת הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר, בשיתוף ארגון אשל ג'וינט ועמותת מטב.

"במשך יותר משנה חיפשתי דרך להתנדב למען ניצולי שואה", מספר עומר מסינגר, "כשהחל הפרויקט התקשרו אלי, ואז נוצר הקשר ביני לבין רפי רקח. אני בא ממשפחה של ניצולי שואה וגדלתי על הרקע הזה. בזמנו לא הזכירו את השואה בבית, והייתה לי תחושת החמצה שלא דיברתי על זה מספיק עם סבא וסבתא שלי, שכבר אינם בחיים. מהרגע הראשון נוצר חיבור מדהים ביני לבין רפי. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. הרגשתי פתיחות רבה, והידידות רק הולכת ומתעצמת. בכל פעם אני נחשף לדברים חדשים. זו חוויה מרגשת ומלאת סיפוק".

מאז יצא לדרך לפני כשלושה חודשים, הפרויקט צובר תאוצה, והתגובות חיוביות. היוזמה ליצירת התוכנית החלה בעקבות דוח מבקר המדינה משנת 2015, שעסק במצבם של ניצולי השואה, לא רק בהיבט הכלכלי. אחת ההמלצות הייתה לסייע להם להתמודד עם הבדידות. הרשות לניצולי שואה קיימה סבב "שולחנות עגולים" לגיבוש תוכנית לאומית. במפגשים השתתפו מומחים מתחומים שונים, נציגי משרדי האוצר והרווחה, נציגים מטעם שירותי הרווחה ברשויות מקומיות וארגונים ועמותות, לצד ניצולי שואה

"יש בדידות קשה שהולכת ומחריפה עם הגיל", אומרת רוס. "אנחנו רואים מקרים רבים שבהם קשישים נאלצו להיפרד מכל חבריהם משום שהלכו לעולמם. גם אם הצלחת לשרוד, עוד ועוד חברים נפטרים, והבדידות קשה מנשוא. לרוב ניצולי השואה אין בעיה כלכלית, הקושי הגדול שלהם הוא ההתמודדות עם הבדידות".


"עכשיו זה הזמן" נועד לסייע לניצולי השואה בהתמודדות עם אותה בדידות מתמשכת. "המתנדב מגיע לביתו של ניצול השואה ודואג לצרכים השונים שלו - משוחח עמו, לוקח אותו לראות סרט בבית קולנוע או לשתות כוס קפה מחוץ לבית".


בקשרים שנוצרים יש לא מעט רגעים מרגשים. "מתנדב שמבקר אצל ניצול שואה מאשקלון התקין לו במחשב סקייפ, והקשיש הבודד החל לדבר עם הנכדים שלו שברוסיה", מספרת יוליה פירסטוב, רכזת "עכשיו זה הזמן" באזור אשדוד. "עד שהגיע המתנדב הוא לא דיבר עם הנכדים כי השיחות עלו לו הרבה כסף".

"אנחנו מתכוונים להרחיב את פרויקט 'עכשיו זה הזמן' ומייחסים לו חשיבות רבה", אומרת רוס. "נמשיך לפעול כדי להיטיב עם ניצולי השואה, ולהעניק להם את המענה האיכותי והיעיל ביותר לצורכיהם הפיזיים והרגשיים כאחד"

ההדדיות של המפגש

לריסה היא ניצולת שואה ערירית שעלתה מרוסיה. אומנם יש לה מטפלת, אך היא אינה דוברת רוסית ואין לה אף אחד אחר. "בחרנו עבורה את מקסים, מתנדב בן 22 מאשדוד שעלה עם משפחתו מרוסיה כשהיה ילד וכיום לומד לתואר ראשון בהיסטוריה", מספרת בגאווה פירסטוב.
"מקסים סיפר שסבתא שלו ניצולת שואה ושהקשר עם לריסה חשוב לו מאוד. תוך זמן קצר נוצר ביניהם קשר נהדר. הוא החל לעזור לה עם המחשב ולימד אותה איך לראות חדשות באינטרנט וכיצד למצוא דברים בגוגל. לריסה מאוד נהנית וסיפרה שעוד לא ראתה 'ילד' כזה. היא מחכה למפגשים השבועיים ומתלבשת ומתאפרת לקראתם", ממשיכה פירסטוב. "גם מקסים מאוד נהנה ומספר שהמפגשים עם לריסה מוסיפים לו המון ידע ומעניקים לו סיפוק רב". 


"הבעיה הקשה של רבים מהניצולים אינה רק כלכלית, אלא גם חברתית. לפי המחקרים, 40% מהניצולים דיווחו על תחושת בדידות", קובעת מיכל אלפרן, המנהלת מטעם עמותת מטב את פרויקט "עכשיו זה הזמן". "ניצולי שואה הם אוכלוסייה מגוונת: יש כאלו ששהו במחנות ושרדו, ניצולים ששרדו את הגטאות וניצולי רדיפות ושורדי שואה ממדינות צפון אפריקה ומעיראק".


מספרם הכולל של ניצולי השואה עומד כיום על כ־220 אלף בני אדם. המדינה הרחיבה את ההגדרה "ניצול שואה" ומכירה גם באנשים ששהו בשטח כבוש בשלהי מלחמת העולם השנייה. "הניצולים מקבלים קצבאות משתנות, לפי דרגות, בהתאם למקום הימצאותם בעת המלחמה", מבהירה אלפרן.

לצד הקצבאות, חלקן חודשיות וחלקן שנתיות, שורדי שואה זכאים לפטור מתשלום עבור תרופות, להנחות בארנונה ולשעות סיעוד נוספות מעבר לשעות השבועיות הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי

מתנדבי "עכשיו זה הזמן" מגיעים פעם בשבוע למשך שעתיים לביתו של ניצול השואה. "המתנדב הוא ידידו של הניצול", אומרת אלפרן. "הוא מסייע לראות את האדם, את האישיות שמאחורי הקשיש, להחזיר לו את הביטחון האישי ולהעניק לו תחושה שביכולתו לתרום ושהוא אדם חיוני שמעוניינים ורוצים ללמוד ממנו ולנצור את הסיפורים שלו על חייו".

איך החל גיוס המתנדבים?
"יש לנו במטב ניסיון בגיוס ובהפעלת מתנדבים. יש לנו סניפים בכל הארץ וקשרי קהילה שיוצרים תשתית טובה לפעילות. בהמשך, השמועה על הפרויקט עוברת מפה לאוזן". 


כיצד נוצרו החיבורים בין הניצולים למתנדבים?
"התוכנית פועלת בכל הארץ, אך מתמקדת בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. התחלנו לגייס מתנדבים בשלושה מוקדים ולחברם לפעילות משותפת עם הניצולים: באשדוד־אשקלון, בחבל מודיעין ובאזור הצפון. גייסתי בהתחלה ראשי צוותים, והם גייסו מתנדבים. נעזרתי גם בעיריות ובמועצות המקומיות ובעמותות. קיבלנו סיוע רב מעמותת 'רוח טובה'. ביקשנו מהם סיוע בגיוס מתנדבים, וההיענות הייתה יפה".


וכיצד הגעתם לניצולי השואה?
"במוקד של הרשות לזכויות ניצולי שואה מתקבלות פניות של ניצולים בנושאים שונים, ולפונים הוצע להשתתף בתוכנית. אנחנו כמובן עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם רשויות מקומיות, ומהן נשלחו מכתבים לניצולי השואה והפנו אותם לתוכנית. יש קשישים ובני משפחה שפנו אלינו ישירות וגם באמצעות האינטרנט, לאחר ששמעו על הפרויקט".

הישראלי היפה

בתום שלושה חודשים רשומים בפרויקט כ־260 מתנדבים ומתנדבות. "כבר יצרנו 220 חיבורים של זוגות - ניצול שואה ומתנדב", מספרת אלפרן

את יכולה לאפיין את המתנדבים?
"הם אנשים טובים, איכותיים וערכיים, שמוכנים לתרום מזמנם. הם הפנים של הישראלי היפה. רבים מהמתנדבים הם בשנות ה־20 וה־30 לחייהם, ואנחנו רואים יותר צעירים מאשר מבוגרים".


מפתיע
"דווקא לא. חלק מהצעירים ביקשו להתנדב בעקבות חשיפתם לנושא השואה והגבורה לאחר שביקרו במסגרת בית הספר במחנות ההשמדה בפולין. ישנם כאלו שהסבא רבא או הסבתא רבתא היו ניצולי שואה והם מרגישים קשר. יש בהם סטודנטים, אנשי הייטק וחבר'ה מאוד איכותיים, שמתפנים בכל שבוע למפגשים. למבוגרים, לעומתם, לא תמיד בא לשמוע על בעיות של מבוגרים אחרים.


"אבל חשוב לי לציין שיש גם מתנדבים מבוגרים שפרשו לגמלאות ורוצים עניין חדש ומשמעות. אנחנו שמחים מאוד שגם פנסיונרים צעירים משתתפים, ואפילו הצלחנו לגייס כמה אמהות של עובדים שלנו להתנדב בתוכנית". 


מה כוללים המפגשים עם הניצולים?
"המפגש מתקיים בכל שבוע בבית הניצול. זה יכול להיות שיחה, משחקי קובייה וגם יציאה לבית קפה. התוכנית מופעלת בקרב ניצולים צלולים בדעתם, שיכולים לתקשר. המפגשים מביאים להפגת הבדידות, ליצירת קשר ולהפריה הדדית, ומעניקים לניצולים הזדמנות להנציח את הסיפורים שלהם".


איך מגיבים הניצולים?
"הניצולים מרגישים שהפגישות תורמות להם, ויש בהם שמחה ואושר מהמפגשים. הם מצפים למפגש השבועי עם אדם שהוא לא בן משפחה ובא לבקר אותם, ומתלבשים במיוחד לקראת המפגש".


ומהן התחושות בקרב המתנדבים?
"הסיפוק עצום. הם עושים את הכל בערכיות ובצניעות וחשים שיש לביקורים תרומה חשובה לניצולי השואה. הסיפוק הזה מניע אותם להמשיך".


גובשו קריטריונים לקבלת מתנדבים?
"בוודאי. המתנדבים מרואיינים ועוברים סינון על ידי הצוות שלנו, הם מתחייבים להתנדב לפחות שנה ולקיים מפגש בן שעתיים בכל שבוע. כמובן שעליהם לעמוד בכל הסטנדרטים הרגילים להתנדבות. המתנדבים מקבלים הכשרה וליווי לאורך כל התהליך על ידי הצוותים של אש"ל ושלנו. הם לא לבד, אנחנו עוטפים אותם".


היו מקרים שפסלתם אנשים שביקשו להתנדב?
"היו לנו שלושה מקרים של מועמדים שביקשו מראש להתנדב, אבל רק עם ניצולים עריריים. מי שמבקש מראש להתנדב רק אצל ערירי לא מתקבל. אנחנו קובעים את החיבורים ופועלים על פי סטנדרטים הגבוהים ביותר בנושא הזה".


מה היעד של התוכנית?
"להגיע בתוך תשעה חודשים מהיום לכאלף זוגות של ניצולים ומתנדבים, ובעוד שנתיים וקצת להיות עם 5,000 זוגות ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה. המטרה היא להיכנס למקומות שבהם אנו נחוצים, ולמקומות שעד היום היה יותר קשה להעניק בהם שירות. ראיתי היענות רבה לתוכנית במקומות כמו שדרות, נתיבות, קריית שמונה ובית שאן. העיריות מקבלות אותנו באהבה, והמטרה המשותפת של כולנו היא לשפר את חייהם של ניצולי השואה".


גם באש"ל ג'וינט מייחסים חשיבות רבה לפרויקט הזה, שאט־אט הופך ספינת דגל בפעילות להפגת בדידותם של ניצולי השואה. "זו זכות גדולה בעבורנו לפתח את מערך ההתנדבות למען ניצולי השואה בשיתוף הרשות הלאומית לניצולי שואה במשרד האוצר, מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ועמותת מטב. זהו חלק מהמאמץ שלנו לפתח שירותים לשיפור חייהם של ניצולי השואה בישראל", אומר מנכ"ל אש"ל ג'וינט ישראל, יוסי היימן, ומדגיש כי הייחודיות של המיזם היא בהצמדת מתנדבים קבועים אשר מלווים את ניצול השואה לאורך זמן ומפתחים איתו קשר ארוך טווח

מנכ"ל מטב, ליאור שטרסברג, מספר כי מדובר בפרויקט ראשון מסוגו מבחינת היקף הפעילות שלו. הוא מציין כי הנושא של הפגת בדידות הוא קריטי ביותר לאיכות החיים של ניצולי השואה. "אנחנו רואים בשותפות בהובלת הפרויקט הזה שליחות חברתית וזכות גדולה. יש כאן הזדמנות בעבור כולנו לעשות משהו בעל משמעות רבה עבור ניצולי השואה. אנו קוראים לאנשים טובים מכל הארץ לפנות זמן פעם בשבוע ולהצטרף למערך המתנדבים, כי באמת, כשם הפרויקט, עכשיו זה הזמן".

כתבה באדיבות מעריב

צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

http://www.maariv.co.il/matav/Article-609127


 

עבור לתוכן העמוד