מאירים את החורף להומלסים

13/02/2018
מאירים את החורף להומלסים

אני נתנאל, תושב ירושלים. החורף האחרון הביא איתו ימים קרים מאוד. באחד הלילות האלו, בדרך הביתה, ראיתי אדם ישן על ספסל בגן משחקים כשהתקרבתי אליו, הוא הביט אלי והתחלנו לשוחח. לפתע גילתי אדם מדהים, עם עולם מלא, חבוי בתוך "תחפושת" של אדם ריקני ולא מעניין, שגר ברחוב. המפגש איתו נגע בי מאוד והשאיר בי מחשבות על ההתנהלות שלי בדרך כלל, התעלמות וריחוק מאנשים, שכפשוטו - זרוקים ברחובות.


לאחר כמה ימים, במהלך העבודה שלי ב"קרן מאירים" - קרן צדקה וחסד, העוסקת בסיוע לאוכלוסיות מוחלשות במגוון תחומים, נפגשתי במקרה עם אחד מיבואני המעילים הגדולים בישראל. במהלך השיחה הוא אמר שיש לו מלאי עודף של מעילי פליז למבוגרים והוא מעוניין לתרום אותם לנצרכים ושאל אם יש לי מה לעשות איתם. החלטתי שאני רוצה לתרום אותם לטובת סיוע לדרי הרחוב.


פרסמתי פוסט בפייסבוק בדף "צריכים משהו" בו ביקשתי עזרה במציאת מקומות שבהם נמצאים הומלסים, כדי שנוכל לחלק להם את הפליזים ומחממי הצוואר. איפה הם מתכנסים, האם יש מקומות קבועים שניתן ללכת אליהם במיוחד בימי החורף הקרים.


התגובות שקיבלתי הדהימו אותי. מעבר לעזרה שקיבלתי במציאת מקומות לאיתור דרי הרחוב, קיבלתי פניות מעשרות אנשים שלא פגשתי מעולם שביקשו לבוא ולחלק איתי, להיפגש עם האנשים ולחמם להם את הלב - כך הוחלט שהחלוקה תעשה עם עשרות המתנדבים שפנו אלי, ולפני הסערה הגדולה, יצאנו לחלק מעילי פליז, חמי צוואר, תה ועוגיות להומלסים ברחובות תל אביב וירושלים.


היו כאלו שלא התביישו ושמחו לקבל, והיו כאלו שאמרו "רק תה, יש לי כבר מעיל, יש לי כבר מטריה". שאלו אותנו: "בטוח שזה בסדר? אתם לא צריכים?" בהיסוס. בחלק מהמקרים, התלבטנו האם להעיר את אלו שישנים על הריצפה ולבסוף החלטנו להעיר אותם. אחד אומנם התעורר בבהלה, אבל שמח שמישהו נתן לו תה, עוגיות ושאל בשלומו. במקרה הזה התרגשתי כשראיתי שהומלס שישן על הריצפה יכול כל כך לשמוח שמעירים אותו לכוס תה.


היה רגע אחד בתל אביב שנחרט לי בלב ממש. התקדמנו ברחוב וחיפשנו את אנשים. פתאום פגשנו באדם שהולך מטלטל מצד לצד במדרכה המקבילה. רצנו אליו והבאנו לו תה. אמרנו לו שאנחנו רוצים שישתה ויאכל משהו. הוא מצידו התחיל לדבר איתנו בהתרגשות ותוך כדי הדיבור אחד המתנדבים עזר לו ושם עליו פליז ומחמם צוואר.


פתאום אותו אדם הסתכל עלינו ואמר: "אני ממש לבד, והתחלתי כבר לחשוב שאלוהים עזב אותי. אבל הנה, אתם פה. הוא לא עזב אותי" כל-כך התרגשתי ששמעתי את הדברים שלו. הרגשתי שכל הדרך שעשינו שווה רק בשביל לפגוש את אותו אדם. הוא מבחינתו לא הפסיק לברך אותנו ולהודות לנו. זה רגע שאני לא אשכח לעולם. המבט מלא האהבה והערכה שקיבלנו מהאדם הזה, הוא עוצמתי ובלתי נשכח.


נקודה בולטת מאוד ששמתי לב אליה במהלך החלוקה הייתה הניגודיות. מחד, בתי קפה עמוסים באנשים ומוזיקה, ומנגד כמה מטרים מהם אנשים על הריצפה, מתהלכים עם עגלות לאסוף בקבוקים. כשפנינו אליהם הרגשתי שהשמחה שקרנה מהם הייתה מעבר לעוגיות ולתה, ולא רק בגלל המעיל פליז שמחמם. נראה שמה ששימח אותם שמישהו הביע איכפתיות ושם לב שהם שם.


החלוקה הזו נתנה לי את ההרגשה שיש עוד הרבה מה לתת. יש הרבה אנשים שמבקשים לפגוש טוב שלא תלוי בשום גורם. נדהמתי לגלות שאחת הדרכים שבעזרתן אפשר להפגש כל-כך פשוטה. כל-כך פשוט לדבר ולשאול אדם בשלומו, כל-כך פשוט להגיד ערב טוב עם חיוך, כל-כך  פשוט להביט לאדם בעיניים ולברך אותו ביום טוב.


  • ב-13 במרץ יתקיים יום המעשים הטובים, המהווה יום שיא לעשיית טוב כל השנה. מיליוני בני אדם צפויים להשתתף ביום גלובלי זה, שיתקיים בלמעלה מ-90 מדינות. רוצים להצטרף ליוזמה? היכנסו עכשיו לאתר "יום מעשים טובים" והירשמו בקליק למעשה הטוב שלכם! או חייגו 9093*. יום מעשים טובים מנוהל על ידי עמותת רוח טובה, המציעה מגוון דרכים לעשות טוב ולהתנדב כל השנה. 

כתבה ותמונות באדיבות YNET
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5090025,00.html#autoplay


עבור לתוכן העמוד