בני נוער מעניקים משמעות ליום העצמאות

בני נוער מסח"י -"סיירת חסד יחודית", מחלקים פרחים וגלויות תודה למייסדי המדינה בבתי אבות ובשכונות, מציעים מים קרים ברחוב לעוברים ושבים, ומנסים לעשות הכל כדי להוסיף ל"חגיגת המנגל והזיקוקים", תוכן משמעותי ומאחד.

22/04/2018
בני נוער מעניקים משמעות ליום העצמאות (הגדל)

עמותת נכ"ח - נתינה כדרך חיים - הוקמה במטרה להשפיע ולשנות את החברה בישראל בעזרת נתינה לאחר. לפני שנים שנים יצאו בני הנוער מסח"י - סיירת חסד יחודית, ארגון הנוער של העמותה בפעילות "עצמאות עם משמעות" סביב נתינה ועשיית טוב כדי להפוך את יום העצמאות ליום מחבר ומאחד.

 

במהלך השנה כולה בני הנוער בסיירת היחודית המגיעים ברובם משכונות בפריפריה, מסייעים לקהילות שלהם בחלוקות מזון, שיפוץ בתים לקשישים, ביקורים של ניצולי שואה ועושים שינוי בחייהם כפועל יוצא של הנתינה.

 

 

"עם השנים, יום העצמאות, יום ההולדת של המדינה עם הסיפור המיוחד בעולם, קצת איבד מתוכנו המיוחד והפך לחגיגת מנגלים וזיקוקים. אז החלטנו בעזרת בני הנוער לעשות שינוי והקמנו פרויקט שמחבר בין דורות, מגזרים ודעות על -ידי הוקרת תודה לדור שבזכותו אנחנו כאן", מספר  אברהם חיון, מנכ"ל העמותה.

 

"בני הנוער בסיירת החסד (סחי) יוצאים לבתי אבות ומועדוניות יום ברחבי שכונותיהם להגיד לאזרחים הוותיקים - תודה שהקמתם לנו מדינה, ושותפים מקרב הציבור הרחב מצטרפים אלינו ועושים זאת בעצמם ובאזור מגוריהם. השמחה של האזרחים הוותיקים היא מעל למשוער. מדי שנה אנחנו רואים שהם שמרו את הגלויה משנה שעברה ומתרגשים כ"כ שזוכרים אותם. כלפי הדור שמחלק - הנתינה והמפגש עם האזרחים הוותיקים - דתיים, חילונים, יוצאי עדות שונות ודעות שונות מייצר אחדות וקבלת האחר. אנחנו מחכים לכם שתצטרפו .. וגם הם".

 

היא התחננה שנבוא לבקר אותם יותר

נועה גרובר מסח"י קרית מלאכי, משתפת בחוויות מהנתינה: "חילקנו פרחים לכל קשיש בפרוזדורים ובחדרים עצמם. אמרנו להם: 'תודה. תודה שבזכותכם אנחנו עומדים כאן'. חלק גדול מהם העלו חיוך ענק על הפנים, והיו חלק שלא דיברו בשפה העברית אבל עדיין אותו פרח קטן גרם להם להבין בשביל מה באנו.

 

בפרוזדור אחד הייתה אישה שעצרה אותנו פתאום כי היא רצתה לשתף אותנו במשהו.. היא התחילה לבכות, היא ממש שמחה שבאנו היא כמעט ולא האמינה, היא התחננה שנבוא לבקר אותם יותר כי אף אחד אחר לא עושה את זה.. המשפחה שלה לפחות, רחוקה ממנה והילדים גדולים ולא מספיקים לבקר.

 (צילום: עמותת נכ"ח)">

 

היא סיפרה שיש איתה קשישים שלא זוכים לביקור בכלל, והם מרגישים בודדים. זה ממש שימח אותה לדעת שיש אנשים שאכפת להם מהם, היא גם ציינה שבעבר היא עשתה מה שאנחנו עושים ואפילו קצת יותר, היא ממש שמחה שיש אנשים שעדיין ממשיכים לעשות דבר כזה, והוסיפה שאנחנו דור העתיד. אני לא אשכח את הדמעות שהיו לכולם על הפנים מרוב התרגשות".

 

עמית פרץ מסח"י קרית מנחם ירושלים, מספרת: "בשנה שעברה הגענו לבתי האבות מצוידים בפרחים ומלאים בהוקרה למייסדים של המדינה לאנשים שבזכותם יש לנו מדינה. המבוגרים נורא התרגשו וישר נוצר חיבור והם נפתחו בפנינו וסיפרו את סיפורם האישי, זאת הייתה חוויה עצומה ובעיקר מעצימה שמילאה לפחות אותי בתחושת סיפוק ואושר. החיוך שעלה על פניהם היה שווה את הכול!"

 

תמר דוברין, גם היא מסח"י קרית מנחם ירושלים, מוסיפה: "השנה תהיה השנה החמישית שלי כמתנדבת בסח״י, לפני שנתיים, בערב יום העצמאות 2016, יצאנו לחלק פרחים וכוסות מים לעוברים ולשבים בכיכר ציון במרכז העיר. חלוקת המים זה דבר די שגרתי אצלנו, כל קיץ אנחנו מקימים בסטה, בדרך כלל באזור שוק מחנה-יהודה, ומחלקים מים קרים. כמו כל פעם, התגובה של כולם זה 'כמה עולה?' ואנחנו מסתכלים עליהם בחיוך ומשיבים 'בחינם'.

 

">

 

 

 

אבל, עם הפרחים זה שונה - לכל פרח מצורף פתק שכתוב עליו 'אני אחיך אל תשכח' ואנחנו אומרים למקבל את הפרח, להעביר אותו לבן אדם הבא, כמעשה של חסד. אנחנו גם משתדלים לתת את הפרח לבן אדם ששונה מאיתנו, בן אדם שהסיכוי לפתוח איתו בשיחה באמצע הרחוב הוא אפסי, כדי להראות שכולנו אחים. גם אם אני חילונית והוא חרדי, וגם אם אני אשכנזייה והיא מרוקאית, גם אם אנחנו שונים - אנחנו מאוחדים, במיוחד בימים חשובים אלה.

 

לקחת חלק בהוקרת התודה לדור שבזכותו אנחנו כאן

לפני שנה, באחת מהפעילויות נסענו לחלק פרחים בבית אבות. יצא שבאחד מבתי האבות, נכנסו למחלקה קצת יותר קשה. לחלק מהקשישים לא הייתה אפשרות לתקשר איתנו, וחלקנו הרגשנו מעט חסרי אונים, לא מצאנו את עצמנו. אבל לנו היה תפקיד אחד - לבוא ולהפיץ את החסד והשמחה.

 

בסופו של דבר אפשר להגיד שהתמקמנו. רוב המתנדבים מצאו נושא שיחה עם אחד מהקשישים, אני זכיתי לדבר עם אישה מדהימה שהייתה ניצולת שואה וסיפרה לי את הסיפור המרתק שלה. לקראת הסוף, פגשתי עוד אישה ובעלה יושב לידה,זאב שמו. השם שלו חרוט בזיכרוני, כמו כן ההרגשה שהייתה לי כשהסתכלתי עליו ועל אשתו.

 

אשתו של זאב הייתה דיירת בבית האבות, אבל הוא לא. היא הייתה משותקת בלי שום יכולת לתקשר, ועדיין זאב בא כל יום ונמצא איתה. סיפרתי לו כמה מרגש אותי הקשר בניהם והתחלתי להתייפח מולו.

 

 

 

אחרי שבכיתי קצת (הרבה) והאנשים שבאנו לשמח הם בכלל שניסו לשמח ולעודד אותי, הבנתי עם עצמי את חשיבות העשייה. אחת המטרות של עצמאות עם משמעות היא 'העלאת המודעות לפוטנציאל הגדול של יום העצמאות כיום שיכול לאחד את כולנו כעם'. פשוט כך".

 

"מעשה הנתינה והמפגש עם האזרחים הוותיקים שהגיעו לכאן מכול קצוות העולם בכדי לבנות בית משותף ומחזיקים בדעות, אמונות ודרכי חיים שונות, מהווה תזכורת לעצמנו מה באמת חשוב ומי אנחנו באמת", מסכם חיון. "לכבוד שנת ה-70 אנחנו מזמינים אתכם להצטרף למיזם עצמאות עם משמעות ולקחת חלק בהוקרת התודה לדור שבזכותו אנחנו כאן".

באדיבות ynet

צילום: עמותת נכ"ח

עבור לתוכן העמוד